גליון 2199, 24 באוקטובר 1979, עמוד 35
היתה זאת תהלוכה מדהימה שד
מוקיונים וחידלי־אישים, מדושני־עונג,
שלא הרגישו כלל שהם מתבוססים
בבוץ, ועלולים לטבוע בו
ככד רגע.
גליון 2195, 26 בספטמבר 1979, עמוד 78
מעטים מאד מ,העולים החדשים ל ירושלים׳
— ולא אזכיר שמות — זכו
לכבוד הזה אף כי לא חדלו להתחנף ל עמודי
התמד של החבורה ההיא, למאקם,
יודל, אביבי, מן ורדי ואפרתי.
גליון 2130, 28 ביוני 1978, עמוד 6
כשאת
מנסה להיות ערמומית
•או רעה, את מצלי־ליחה,
אך המחיר ש23
בנובמבר ־
20 בדצמ בר
את משלמת גבוה מדי.
חדלי, נסי להיות יותר
מאופקת ונוחה ביחסך לסובבים אותך.
גליון 2140, 6 בספטמבר 1978, עמוד 28
רק אזרח המקבל את כל המידע האפשרי יכול
לבחור בחברי־הכנסת הרצויים לו, בהכירו לאשורם את דיעותיהם, מעשיהם ומחדליהם,
תכונותיהם הטובות והרעות.
הביקורת המתמדת, היומיומית, הכלתי־נרתעת, היא השומרת על
הממשלה מפני התדרדרות לתהומות העריצות והשרירות, היא המגנה
על הכנסת מפני ההתנוונות הההסתאכות, היא המצילה גם את בית־המישפט
מן הסכנות האורכות לפיתחו
גליון 2140, 6 בספטמבר 1978, עמוד 58
9בניגוד לידיעה
קודמת שפורסמה במדור זה, השנתון מולד
שבעריכת אפרים כרוידא לא חדל
להופיע, אלא היה נתון בקשיים כספיים
חיים הזז
שמנעו את הופעתו.
גליון 2139, 30 באוגוסט 1978, עמוד 57
מאמרה של שמיר פורסם במלואו,
שנה קודם־לכן, בעתון־הסיפרות פרוזה .15—16
בשלב מסויים חדל תמוז לעסוק ב״כרו-
ניקה של נאומים מישפחתיים״ ,והוא
מסתחרר מהתרחשויות עשור השנים האח רון
בארץ תוך שהוא מאבד את הפרספק-
טיווה ההיסטורית, מכשיר שהסופר נזקק
לו, ומגולל עלילת־דם תרבותית על הדור
שנולד וגדל בארץ הזאת במהלך שנות
המדינה.
גליון 2123, 10 במאי 1978, עמוד 30
מפקד הכוח
ישראלי, שהוזעק למקום, ביקש לחדול
יידוי האבנים. אולם כתגובה על־כך ניתך
ליו מטר של אבנים.
גליון 2123, 10 במאי 1978, עמוד 39
דרך זו של החלפת המניות מעלה ספקות
לגבי קבילותה מבחינת החוק האמרי קאי•
שהרי תרומה היא תרומה רק אם
חדלה להיות רכוש נותנה, מהרגע שנית נה•
כאן עשה סאקלר בתרומה -כבתוך
שלו, החליף את המניות שנתן כראות
עיניו ונהג כאילו הן עדיין רכושו שלו,
ולא רכוש אגודת־הידידים.
גליון 2165, 28 בפברואר 1979, עמוד 67
אני עמדתי ליד הארון במיטבה —
שדלתו היתה פתוחה — ולפתע הוא דחף או תי אל תוך חדלת שהיתה פתוחה, ואני
קיבלתי מנה רצינית ביו תר בצד י מין של גולגלתי
(״העולם הזה 2081 מיום )20.7.77
* באחרונה נטל מוקד תחת חסותו את אורי צבי גרינברג, ולמרות היותו איש
השמאל המרכסיסטי השמרני, הקדיש לו מאמרים רבים, בהם רומם את שירתו של אצ״ג,
וכמעט הפכה לשירת הדור.
גליון 2168, 21 במרץ 1979, עמוד 13
עוד כשהיה עומר בשנות־השישים מבקר־סיפרות
במדור־הסיפרות של עיתון תנועת״החרות ״חרות״ ,תקף
אותי ואת ״עכשיו״ התקפה שוקית, לאחר שהחזרתי לו
שיר קלוקל אחד שלו והודעתי לו שלא אדפיסנו ב-
״עכשיו״ .לאחר-מכן ביקש עומר, באמצעות שותפי לעריכת
״עכשיו״ ומייסד ״עכשיו״ ,ברון חפץ, להתפייס אי-
תנו וביקש ממני סליחה• הסכמתי אז לשכוח את השמצותיו
ב״חרות״ ; אן הצעתי לו לחדול מכתיבת סיפורת
ושירה, אבל הוא הוסיף לשלוח לי כמעט מדי שנה
את יצירותיו — והחזרת היצירות האלה לשולחן נהפכה
למעמד קומי ומבין כמעט קבוע.
גליון 2167, 14 במרץ 1979, עמוד 2
פקיד ההוצאה־לפועל סרב להתיר
לה זאת.
ברגע זה חדל העניין להיות עניין פרטי
שבין ח״כ נוף לבין אשתו והפך עניין
שיש בו אינטרס לציבור.
גליון 2184, 11 ביולי 1979, עמוד 33
יתכן שצריכים היו
להביא את הכתב עצמו להעיד במישפט (דבר •שלא נעשה).
אך אלה הם המחדלים כעלי חשיבות מיש
נית, לעומת חומרת התמונה •טהצטיירה מתוך
״העדויות וחומרת המימצאים שהוכחו לדעת
השופטת.
גליון 2174, 1 במאי 1979, עמוד 56
האם קוראת את הספר שהיה
באופנה אחרי מילחמת ייום־הכיפורים,
המחדל. וכאשר האב־המספר שואל את
האם ״איך הספר?
גליון 2173, 25 באפריל 1979, עמוד 61
ר,וועידה ״הטילה על
הוועד־המרבזי החדש לנקוט בכל הצעדים
בדי לשנות החלטה זו העיר על כך
משורר צעיר, שהסתובב נידהם במיסדרו־נות
בית טשרניחובסקי :״פגרים פיפרותיים
שכמותם. חדי כיום שבו יחדלו ללמד
פיפרות עברית לבחינות בגרות, יתחילו
אנשים צעירים לאהוב את חסיפרות העברית
...אבל הפגרים רוצים שילמדו
אותם בכוח בבתי־חספר מפני שאיש אינו
קורא אותם במיסגרת חשוק החופשי
תופעה מעניינת בוועידה היתד, התקב־צותם
מרצון של הסופרים בני עדות המיז״
רח, בשולחן ניפרד בקפטריה או במיסדרו-
נות בית טשרניחובסקי.
גליון 2154, 13 בדצמבר 1978, עמוד 63
סיפרה
של פאלאצ׳י הוא כזה, ספר שיש בכוחו
לפענח עוד טפח מעולמה של אשה, עו לם
שחדל להיות פאסיבי, ותופס בהדרגה
את המקום הראוי לו.
גליון 2152, 29 בנובמבר 1978, עמוד 31
כשאמרתי לו :״עם אהוד״ נתכרכמו
פניו והזהירני. אמרתי לו כי עלינו
לחדול מלהתווכח על אהוד ויחסי אליו.
לי יש אמון אליו והוא לא ישנה דעתי.
גליון 2083, 3 באוגוסט 1977, עמוד 35
הדמויות מוכרות, העלילות עשויות לפי
מתכונת ידועה, הבל צפוי. אפילו אני
קילאודיוס חדל מלחפתיע אחרי הרצח
השלישי.
אלא שאני קלאודיוס הוא, לפחות, סרט
טוב.
גליון 2093, 12 באוקטובר 1977, עמוד 36
את הלילה הזה לא א-שבח לעולם, את זד,
קל לקבוע בתיאוריה, אך עמוד נא אתד, בנסיון, יתווכח
,.הוא לע 1אז־ 1בוז**ם״
שבבתי על החדל כמוזומם ולא יכולתי לקום בגפי,
ובעזרת אשתי קמתי:והחילותי לקלל את בן־ציון על העוול
שעולל לי והבטחתי לעצמי בהן־צדקי כי אסע לירושלים
גליון 2080, 13 ביולי 1977, עמוד 8
.נאמנות לתפקיד
ול״בום״ היא, ללא ספק, צד חיובי ביותר
באופיו של אדם, ולוואי שמתבטאת וקיימת
היתד, בעבודתם של אנשים רבים יותר.
לעניין נסיעת־ההשתלמות לחדל — מי
הוא המתיימר להיות פרשן, אשר יקבע כי
השתלמות כזו מייועדת רק לבעלי־דרגה
הממלאים את תפקידם בתנאי־שדהז וכי
מי אתם היודעים כה טוב איזה מסלול
קידום לצמרת הועיד צה״ל לתא״ל בדאון?
גליון 2072, 19 במאי 1977, עמוד 34
פוסע הלוך־וחזור לאורך טורי השולחנות,
מחייך אל הנערות היושבות מאחריהם,
זורק פה מילה עובה, שם הוראה
לאחד הסניפים, ואינו חדל להתמוגג ממראה
החמ״ל — חדר־המילחמה שהקים.
גליון 2073, 25 במאי 1977, עמוד 35
בדיקה שערכה עתה הנ הל ת ״סולל
בונה״ העלתה, כי בשעתו הי ת ה התנגדות
עזה למינויו של אליסון כמנכ״ל החבר ה,
אול ם הוא מונה בעיקבות לחצו של אשר
ידלין על צבי רכטר. אליסון חדל לנהל
א ת החבר הבמארס •1976
צדוק נ>בא
את הצפו>
ה מנהל החדש של ״סולל בונה״ ,שרגא
רוטמן, נק ט שורה של צעדים למניעת
מעשים דומים.
גליון 2125, 24 במאי 1978, עמוד 6
עכשיו הזמן
לקרוע את צווי־הקריאה ולסרב לשרת
בשטחים הכבושים. השירות שם חדל *
להיות הגנה על חיינו. מעשינו שם הם
כמעשיו של כל כובש קלאסי, ומי שמצפונו
מייסרו אסור לו לקחת חלק בפשעים
המבוצעים שם.
גליון 2122, 3 במאי 1978, עמוד 57
השמצותיו הן בסיגנון של :
״אנשים מוכים, בוקים וטבזלקים ...הזו ללים
וסובאים ...חדלה מדומה, זקן אש מאי,
מונחכד ועיט צבוע ...אמני הפולחן
לסיטרא אחרא ...שכל זורקי האבק, אף
לשונם מאובקת וכל המתעתעים אף ניבי־הם
מתועתעים ואין איש מבין מה הם
סחים ...הם גם מרבי־קשקוש ...המקק, ה להג
והפרק...״
אליעזר שטיינמן יוצא, מתוך רשימותיו,
כסופר האמון על כתביהם של אחרים,
ובעיקר קלאסיקאים, תוך היותו אמון על
תרבויות המערב מבלי להיות מבוייש במקורות
התרבות העיברית והיהודית, כמ קובל
על סופרינו כיום.
גליון 2126, 31 במאי 1978, עמוד 29
יורשי מרגוט הסכימו לשלם לו רק עד ספ טמבר,
המועד שבו חדל להיות מנהל
פעיל, והוא קיבל על מחצית שנה זו עוד
150 אלף לירות — נוסף על שכר־הטירחה.