חיפוש: לח"י
נמצאו 738 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 27

להקרנת הבכורה של זעם ותהילה, שנערכה בקולנוע לב 1בתל־אביב, הגיעה צמרת לח״י והתמוגגה מנחת. לאירוע באו גם אמו, אביו ואחיו של השחקן הראשי, ג׳וליאנו מר, בעלי הרקע הקומוניסטי. … הוא לא הבין מה עשו גאולה כהן ויצחק שמיר בהקרנת הסרט. אך אנשי לח״י לשעבר לא הבחינו בהסתייגות הזאת והסרט נראה להם אוטנטי, למרות שאין בו שום תגלית מרעישה על המחתרת.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 14

במשך היום הם לא פחדו, כי ידוע שלאור היסטוריה מקומם שד גיבורי אברהם (.יאיר׳׳) שטרן נקבר בנחלת־יצחק, בשורה אחת עם שני לוחמים שנפלו לפניו: אברהם אמפר וזליג זק. השניים, מראשוני לח״י, נורו ברחוב דיזנגוף בתל- אביב על־ידי שוטרים בריטיים שפרצו לחדרם. … הוא מילא אפילו תפקיד קטן במחתרת — לח״י שלח אותו כאחד משליחיו לחוצלארץ, על מנת שיגיים כספים. … אורי־צבי נענה לתביעה מרצון, הקדיש לברון הספד נלהב, שהיה ראוי לאחד הלוחמים האלמותיים של מלחמת־השיחרור. אנשי לח״י כיבדו את זכרו של ברון, שמחו על הכבוד שנפל בחלקו אחרי מותו.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 64

כששמעתי את קולה בפעם הראשונה, לפני שלושים- וכמה שנים, בוקע מן הרדיו, כשהיתה הדו ברת בתחנת־השידור המחתרתית של לח״י, קיבלתי עור־אווז. הפאתוס ההיס טרי, בעל הצליל המזוייף, לא התאים לרוח לח״י, שהיתה דווקא האינטליגנטית מבין שלוש המחתרות. … האירוניה של הגורל: יצחק שמיר היד, אחד משלושת מפקדי לח״י, כאשר גאולה כהן היתד, הקריינית של האירגון וגי- בורתו.
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 5

בן־גוריון עצמו קיבל לפגישה ממושכת את גאולה כהן, קריינית לח״י בעבר ומטיפת ל- ״מלכות־ישראל־ בהווה. … יתר על כן: נרמז כפירוש כי כן־גוריון ייענה להזמנה לכוא ד להשתתן ז כעצרת־הזכרון. הדכר נמנע דל, הודות ליוצאי־לח״י עצמם, שאיימו לפוצץ את המעמד אם יוזמן בן־גוריון. … ן המפלגה הרביזיוניסטית ש־אצ״ל השתייך אליה, פירסם את המודעה של הבולשת הבריטית, שהכילה את תמונתו של יאיר ושתבעה סכל אדם בארץ להלשין עליו ולהסגירו. ועד היום הזה נשבעים ותיקי לח״י כי אנשי אצ״ל היו הראשונים שמסרום באותה תקופה לידי הבולשת הבריטית, ופתחו בזאת את עונת הסיזינים.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 27

,כאשר נתן את הפקודות לימיבצעי אצ״ל, ואלא !שבשיחות עם ראשי לח״י, שבהן נדונה האפשרות של איחוד שתי המחתרות, ב־ , 1946 הציג ׳תנאי ׳אולטומטיבי: שהמחתרת המאוחדת ׳תכריז ׳על זאב ז׳בוטינסקי ׳כעל ״אבי המרד.״ (לח״י התנגד לכך, ואילו ׳בגין התנגד לתנאי של לח״י, להגדיר את המאבק במולהמה ב,,אימפריאליזם הבריטי״. בהתחדש המשא־ויהמתן ׳כעבור שנה ויתר בגין על דריושתו, וקיבל את דרישת לח״י .׳בכל זאת לא יצא האיחוד לפועל). השנה ,׳בדברו יעל אישיותו המופלאה של ג׳ימי קארטד, הזכיר בגין שהוא היה ,,ושבע שינים במחיצתו של זאב דפוטינסקי,״ ושהוא יודע, על כן, להעריך את כוחה של ׳אישיות.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 27

בן )1943.( 30 ברחתי יחד עם 20 חברי לח״י ממחנה המעצר הבריטי בלאטרון, כדי לתרום את חלקי למלחמת המחתרת. בגיל )1945( 33 עמדתי בראש לח״י והשתתפתי בהנהגת תנועת המרי העברי. … מה שהכי משגע אותי, זה קביעת החודשים. נתןי לין ״ מו ר ; מפקד לח״י לשעבר, חקלאית ועורך דו־השבועון אתגר, בן .52 יציב, עליז, מנהל חווה חוות הדעת 1אדם זה החל לחיות את חייו מוקדם מאוד.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 71

ביום ההתנקשות הייתי בתל־אביב, אצל חבר שלנו, חכר מרכז לח״י יצחק שמיר (ב־)15(54 חכר מרכז לח״י ילץ־מור בתל־אביב בתל־ליטווינסקי • (סר הארולד מק־מייקל) ,שעם כל היותו בדרג גבוה יותר ממורטון היה גם הוא אחד האחראים הישירים למות יאיר -- הראיון הכא ניתן לנציג ״העולם הזה״ על־ידי יצחק שמיר (יזרניצקי) ,שניהל למעשה את מערכת המיכצעים של לח ״י כתקופה כה כוצעה ההתנקשות. … שעות על גבי שעות היינו צריכים לכלות בוויכוחים עקרים עם בגין וחבריו -- מתי הוחלט למעשה על הפעולה? מי החליט? חכר מרכז לח״י ישראל שייב בביתיהסוהר עם מי? --ע ם (חיים) לנדאו מיעקוב) מרידור — עלהגדרת האוייב, האצ״ל, שעוד נמצא בשלב של הריסת בניינים, דרש מאיתנו, בפי בגין, כבסיס לשיתוף פעולה, שנחדל מלהשתמש במונח ״שלטון זר״ בהגדרת השלטון המנדטורי.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 39

באותה תקופה החלו להצטרף יותר ו״ותר תפרים ללח״י. ובמקביל גדל סדר־הגודל של פעולות לח״י. בנקודה מסויימת הקנתה ליצחק שמיר תחפושתו ביטחון מופרז ,׳שאינו תואם ל אופיו, ולתביעותיו מלוחמיו. כאשר נודע לאנשי המדיעין של לח״י שבכוונת הב ריטים להטיל עוצר מלא בתל־אביב, תוך חיפוישים מדוקדקים מבית־לבית, הוא סיפר :״דאגתי שאנשים שלנו יעזכו את מקומותיהם בתל־אביב, ויתפזרו כמקומות שונים בארץ. … כעבור זמן קצר הוצא מרטין להורג על־ידי לח״י. על שעבר עליה אחרי מעצרו של יצחק שמיר, מספרת שולמית :״למן אותו יום, הפסיקו השכנים לדכי אתי.
גליון 2527 (5 בפברואר 1986), עמוד 7

הם חגגו את הוצאת ספר מיכתביו של רטוש, שמת לפני חמש שנים, במארס . 1981 מיכתבים אלה נכתבו להוריו, לאהובתו, לאברהם (״יאיר״) שטרן, מקים־לח״י, הפרופסור גרשון ויילר היה מהנוכחים שאין להם שם עברי. … בימי מילחמת־המחתרת שאל אותו רטוש אם הוא יכול לסדר לו פגישה עם נתן ילין־מור(אז: פרידמן־ילין) ,מראשי לח״י. גור השיב כי אינו יודע היכן הוא מתחבא. … במחאה עזה.״ 1ק 1\ 11ך 1ך 1המבקר בועז עברון (משמאל) היה אחד הצעירים, 1111 111 יוצאי לח״י, שהצטרפו לתנועה הכגענית עם קום המדינה.
גליון 2497 (10 ביולי 1985), עמוד 30

,, הכינוס המנונה ״כנס הבנים״ ,שייערך בקרוב בהשתת פותם המקווה של בני הוותיקים של לח״י ואצ״ל, מעורר תמיהות ותהיות! שפע השמות של אנשי״תיקשורת מרכ זיים בארץ, גם אם לא כל אבותיהם היוו בדיוק את תיפ- ארת המחתרות, מעורר חשד כלשהו. … פניתי ליאיר שטרן, בנו של יאיר המפורסם -אברהם שטרן, מייסד האירגון שנקרא לאחר מכן לח״י. הבן הוא ראש־מערכת החדשות של הטלוויזיה. … אולם במשך השנים, ככל שהמדינה בגרה והשילטון התחלף, החלה פתיחות כלפי נושאים שהיו בגדר טאבו בעבר. אבי התחיל לבלוט. גם העניין של לח״י תפס אט־אט מקום מכובד יותר. כיום, אפשר לומר, אבי אינו עוד בגדר דמות השנויה במחלוקת.
גליון 1870 (4 ביולי 1973), עמוד 12

יום- הולדתו ד 60-,של מי שהיה מפקד ה* לח״י אחדי רצח (-״יאיר״) אברהם שטרן, נתן י׳רין* מור, שנולד בפו לין, היה קצין בי- ת״ר בפולין, עודד העיתון ד,אידי של האירגון הצבאי הלאומי די טאט (המעש) ,עלה לארץ ב,1941- הצטרף ללח״י, נעצר על־ידי הבריטים, ברח ממחנה המעצר בלטרון, כתב בעיתוני המחתרת, נעצר אחרי רצח הרוזן פולקה ברנאדוט יחד עם מאות חברי לח״י אחרים, נבחר #י הראשונה לכנסת כראש רשימת לוחמים.
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 13

היה זה יעקוב ירדור, היום עורך־דיו תל־אביבי וחבר מרכז הפעולה השמית ואז שליח לוחמי חרות ישראל (לח״י). בטי הפכה מחדש ללוחמת, ולאשר, המבוקשת על־ידי שרותי המודיעין הבריטיים. … ב־ 1948 הגיעה בטי לישראל, אך זמן קצר לאחר מכן נעצרה, כמו אנשי לח״י אחרים, לאחר רצח הרוזן פולקה ברנדוט, מתווך האו״ם. … חברים בו העתונאי יצחק שתיל, הרופא אליהו למן ואיש לח״י טיבי רוזנברגן. המועדון נישאר מיותם.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 4

ל .גרוזובסקי ת*1> 2ו• \ מסו • ק 1 9 62 2 5 / 9 / 2 )0121611 כתובת חדשה: רח׳ אלגבי 111ת** מין קולנוע •תמר* דן יבין, בוסטון, ארצות־הברית אוריאל הלפרין (לאחר־מכן אורי שלח) הוא המשורר יהונתן רטוש, שהשפיע רבות על עיצוב רעיונות לח״י בתקופת חייו של יאיר. תל-אביב האם מיקרה הוא שההתעוררות המחודשת של בעיית הפליטים באו״ם הוזכרה עשרות פעמים בקול ישראל, ואף לא פעם אחת בשירות השידור של הממלכה ההאשמית, או שישנם דברים בגוי יהודה כלכר, דיקטטורה רבנית היתד, לי מלחמה משלי במשרד הפנים, אשר ראה בעין רעה את שהותר, של שיקסה בישראל, ומילא אחר המיצווה: ו־טהרתם את הארץ מכל הגויות. … יהודה פינקלשטיין, חכים ואליהו בית־צורי, קראתי כי ״לח״י היה הראשון שהגדיר את השלטון הבריטי בארץ כשלטון זר״. למען האמת ההיסטורית, ולמען הדורות הצעירים קוראי העולם הזה ,״אשר לא ידעו את יוסף״ ,יש להעיר: בשנת ( 1937 למעלה מארבע שנים לפני ייסוד לח״י) הופיעה בתל־אביב, בהוצאת ז. שיף, חוברת ושמה ״עינינו נשואות אל השלטון״ .בחוברת זו מוצעת התביעה המדינית של העם העברי, והיא שלטון עברי עצמאי על ארץ־ישראל מיד (ב־.)!
גליון 1572 (16 באוקטובר 1967), עמוד 7

עשרות חשודים עצורים. שאלתי את מפקד לח״י לשעבר, נתן ילין־מור, אם מצב זה אומר לו משהו. … אפל בל זה אינו מונע התאוששות. כך היה עם לח״י, אחרי רצח אברהם (״יאיר״) שטרן בידי הבולשת הבריטית. … הם החלו לחשוד איש ברעהו, ולפקפק בתכלית הקיום של המחתרת עצמה. אבל לח״י לא התפורר. נמצאו בעלי השכל הישר, שלא היו מוכנים להיכנע או להתפשר, והחלו בונים את המחתרת בצורה הרבה יותר יעילה, יותר לעומק.
גליון 1996 (3 בדצמבר 1975), עמוד 31

אולם הנציב ניצל. נהגו נקטל. גם מתנגדי אירגון לח״י, שהיה אחראי להתנקשות, הצטערו על הכישלון. … מסתבר כי בעצם הימים שבהם סיכננו אנשי לח״י את רציחתו, תיכגן מק־מייכל עצמו את הקמתה של מדינה יהודית בארץ- ישראל. שותפו לכך: הלורד מוין, שנרצח כעבור זמן על־ידי אנשי לח״י בקאהיר• העובדות החדשות טמונות בצרור מיס- מכים, ששוחררו מחובת־הסודיות על־ידי ממשלת בריטניה.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 52

כעבור יומיים הועלו הארבעה אל הגר דום. 787 ני נידונים־ למוות נפגשו בכלא י ירושלים. האחד איש לח״י והשני איש האצ״ל — משה ברזני ומאיר פיינשטיין. … כ ששטח את האני־מאמין שלו הכריז :״העם העברי רואה בכם אוייב ושילטון זר במו לדתו. אנו, אנשי לח״י, לוחמים בכם לשיחרור המולדת. במילחמה זו נפלתי ב־שבייכם, ואין לכם כל רשות לשפוט אותי. … לשחרר מן הכלא 41״טרוריסטים״ מסוכנים — 30 אנשי האצ״ל ו־ 11 אנשי לח״י, בהתאם לרשימה שהוכנה מראש על-ידי מיפקדות שני האירגונים ותוך תיאום מוקדם, בדר- הסולם הזה 2177
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 19

״ היסטוריה שני אדיהו זכרו של אליהו כהן, תלוי דמשק, היה עדיין טרי, כאשר מילאו השבוע אזרחים את אולם אוהל שם בתל־אביב, כדי להעלות את זכרם של שני צעירים אחרים שנשאו את השם אליהו — ואשר אף הם סיימו את חייהם בתלייה: אנשי לח״י אליהו חכים ואליהו בית־צורי, שהוצאו להורג בקאהיר לפני 20 שנה, בעוון הריגתו של וולטר אדוארד גינס, הלורד מוין. … נזכר יוסף גלילי, שהיה מפקדם של שני האליהו במצריים 1 9 4 0בהיותי חייל בצבא הבריטי במצריים, נתקבלה הוראה מהארץ לבצע שתי פעולות: נגד מוין ונגד מורטון *.התברר שמורטון איננו במצריים לכן הקדשנו את מאמצינו להריגת הלורד מוין.״ אחרי פעולת־בילוש נסע גלילי לירושלים, שם נפגש עם מפקד לח״י נתן ילין־מור. * קצין הבולשת המנדאטורית שרצח את מייסד לח״י אברהם (״יאיר״) שטרן. … הוא לא הספיק להסתובב זמן רב כאשר הונחתה עליו מהלומה: בפעולודבזק נעצרו כל אנשי לח״י ששהו אותה שעה בקאהיר, וגלילי ביניהם.
גליון 826 (20 באוגוסט 1953), עמוד 8

.״ הישוב שמע רק על פעולה אחת, שהדהימה בשעתו את הציבור: שיחרורה של גאולה כהן, קריינית לח״י, בידי קבוצה ערבית שביימה קטטה בבית־החולים וחטפה אותה. … תוך שיחותיו עם צעיר זה, ראובן (״רומק״) גרינברג, איש מודיעין של לח״י, נולדה הכרה חדשה בנפשו של יוסוף: האוייב הוא האנגלי. … אחרי ענין גאולה׳ כהן נאסר יוסוף בידי האנגלים. הוא עונה קשה, אך להפתעת מפקדת לח״י לא גילה דבר. כנקמה על כך כלאוהו האנגלים בתא עם ערבים שנדונו למאסר ארוך בגלל השתתפותם בפרעות.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 15

יש עניין בעולמו הפסיכולוגי של איש כמו יצחק שמיר, יו״ר הכנסת, שהוציא להורג במו ידיו את אחד מראשי לח״י, מאח אורי אבנר רוש עונש־מוות, יצטרך לקבל אישור לכך, בכל מיקרה, מוועדת־שרים מייוחדת. … הוא יודע היטב כי ההוצאות־להורג הגבירו את כוחו של לח״י לאין שיעור, ושהביאו לו מת נדבים רבים נוספים, שהיו מוכנים לחרף את נפשם. יש עניין גם בעולמו של מתי שמוא- לביץ, איש לח״י שנדון למוות, שהביע בשבוע שעבר, בעמודי שבועון זה, את דעתו בזכות עונש־המוות לערבים, בטענה שאין כל דמיון בין מעשי המחתרת העב רית בשעתו ובין מעשי הפידאיון עכשיו.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 16

הסופר עמוס קינן, שהיה בנעוריו חבר לח״י, פגש בד״ר ישראל אלדד, שנמנה עם ראשי לח״י, והדוגל בריעות הפוכות משלו, כששאל אלדד מדוע אינו בא לבקרו, התנצל קינן ואמר כי אינו מספיק לקרוא את הספרים שעליו בכנסת חלוקות הריעות על מה שאירע בין ח״כ התחיה רפאל איתן ושלושה יועצים פרלמנטריים של חד״ש, כשכל הארבעה השתמשו באותה המעלית במישכן. … הדבר הזכיר לקינן אימרה שהיתה נפוצה בימי היישוב :״הדבר הראשון שעושה איש־הגנה, כשהוא נשלח ללטרון (מחנה- מעצר דאז) ,הוא לחפש את הסיפריה. הדבר הראשון שעושה איש־לח״י, הנשלח ללטרון, הוא לחפש את הגדר.״ המתרגמת וחוקרת ה־סיפרות הד״ר יעל רנן חגגה השבוע בין ידידים את הופעתו בעברית של הכרך הראשון של יוליסס.
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 7

ואולי נכון גם ההיפר: שמיר הפך לאיש־מח־תרת מרכזי ולאיש־מיבצעים של המוסד מפני שיש לו תכונות כאלה. ישראל אלדד(שייב) ,עמיתו במרכז־לח״י בן שלושת־החברים( ,השלישי היה נתן ילין־ מור) האשים אותו לאחר מכן בכך שבגללו נשאר לח״י אירגון קטנטן, בהשוואה לאצ״ל. … יתכן ששמיר(אז יזרניצקי) היה הטרוריסט המצליח ביותר של המאה ה־ .20 כראש־המי־בצעים של לח״י, ביצע פעולות שהדהימו בשלמות התיכנון שלהן.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 28

׳ מנ 1ע 944 ססיק סי מק ה 1006״י מנוע 1118 סמ״ק ^ 1.ז 0ו /\ 7ווזמ 7 £א ו מנעול הגה מפשיר אדים 4הלובים סינכרוניים 2מגיני שמש נפטר בתל־אביב, מהתקף־לב, ב גיל ,47 מי שהיה קריין תחנת השידור החשאית של לח״י, נתן מרפיש. יליד פולין, עלה לארץ בגיל 10 ואחר השלמת לימודיו החל עובד במפעל המשפחתי לייצור רהיטים מתקפלים מרגוע. היה חבר בית״ר ואצ״ל, הצטרף אחרי הפילוג ב־אצ״ל ללח״י, נעצר בעת שידור והוגלה לקניה, שם שהה עד אחרי קום המדינה. כשחזר מהמעצר מונה למפקד בסיס לח״י בירושלים. ב־ 1960 נתמנה למנהל מחלקת המודעות של ידיעות אחרונות וכעבור חמש שנים עבר לנהל את מחלקת המו דעות של הארץ.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 25

יצחק שמיר, יושב־ראש הכנסת, איש־המיבצעים של לח״י, האיש שפקד להרוג את הלורד מוין, ששלח חבילות־מוות לנמענים שונים, שתיכנן את מותם של עשרות בריטים וערבים. … ״אחי גיבורי המחתרת ...שנפלו בדרך לחרות ישראל ...הם נמצאים כאן לידי על הדוכן ...בזכותם הגענו והגעתי אני עד ׳ מיכה חריש :״היום יום לח״י, ביום ב׳ הבא יהיה יום אצ״ל...״ עזר וייצמן, לאחר־מכן במיזנון, בנימה של פיוס :״אין דבר, אחרי כמה פעמים זה ייצא להם מהסיסטמה, והם ישכחו מזה...״ אבל האשלייה נגמרה.

