חיפוש: לח"י
נמצאו 738 תוצאות (מציג 701 עד 725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 37
הוא אף העלה את הרעיון למסור את התיק בידי יצחק שמיר, איש לח״י והמוסד, שאין לו מושג בשטח זה. אריק זעם, פתח בהתקפת־מצח על בגין.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 12
בץ השאר סיפר לו על מעלליהם של המתנחלים בשטחים הכבושים. שמיר, שהיה ראש־המיב־צעים של לח״י וביצע אז פעולותטרור רבות, ושהיה אחר־כך במשך שנים רבות איש המוסד, הבין מייד איזו סכנה טמונה בקיומם של כוחות מחתרתיים כאלה.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 77
מחבר המאמר רואה ברצח הלורד מוין בידי אנשי לח״י, פעולה של טירוף גמור. מרים גריפין בוחנת את עלייתה של אופנת ההתאבדות ברומא תחת הכותרת התאבדות ברומא העתיקה, ואת השפעת מות סוקראטס על אופנה זו.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 20
שמיר הוא קנאי שרוף, שהשקפת־עולמו עוצבה סופית בפולין של פילסודסקי ובמחתרת לח״י, ושום כוח בעולם לא יזיז אותו ממנה.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 36
כאן זה הגיע למצבים של עימות. אני זוכר שיום אחד נהרג אחד מאנשי לח״י ליד שייח׳ באדר. הם חשדו משום־מה בבני מישפחתי.
גליון 2447 (25 ביולי 1984), עמוד 19
זיבוטינסקי והפצצות בשוק1 שלמה בן־שלמה, אחד מוותיקי לח״י. מספר את הסיפור הבא על פגישתו עם זאב ז׳בוטינסקי בפולין בסוף שנות וד.30 בן־שלמה, יליד בולגריה, שהזה אז חבר־אצ״ל, נשלח לפולין לקורס־קצינים של האירגון(הקורס הזה התנהל בחסות הצבא הפולני.
גליון 2478 (27 בפברואר 1985), עמוד 15
פתח האירגון במערכה גדולה של פעולות־טרור נגד עוברי־אורח ערביים בשיוקים ובמרכזי־הערים. במיסגרת ״התגובה״ ,עוד לפני שהפך לח״י את הטרור למכשיר מרכזי. גם ההגנה לא טמנה את ידה בצלחת, בהזדמנויות המתאימות.
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 17
עד אז, היתה לישראל האפשרות — אילו רצתה בכר — להופיע בעולם כמדינה אנטי־אימפריאליסטית, אחת המדינות הראשונות בעולם השלישי שפרקו את עול השיעבוד הקולוניאלי במילחמת״שיחרור( .זאת היתה, עד ׳ ,1948 עמדתו של לח״י, שאחד מראשיו היה יצחק שמיר). ישראל יכלה להצטרף לרוב האנושות, במיצעד של החרות והקידמה.
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 30
״ מקשה כץ־עוז ,״וכי לא ידעתם מי הוא הליכוד? האם חשבתם שתורת לח״י ודרכו במחתרת עברו מן העולם? האם סברתם שתוצאת תיקו בבחירות גורמת לאנשים לשנות את תפיסות עולמם?
גליון 2667 (12 באוקטובר 1988), עמוד 15
כאשר היתה הפרשה עדיין בבחינת סוד כמוס, ומתי־מיספר במדינה ידעו על עצם קיומה, פנה אלי באחד הימים צבי סוויט, איש־לח״י שאיבד את שתי רגליו במילחמת״העולם.
גליון 2637 (16 במרץ 1988), עמוד 26
יבי(מ שמאל) וחבר (שלמה שבא) שניים אלו — מוראי לא במצע האידיאולוגי, אף כי גם יבי, כרטוש וכירידו עמוס קינן, היה בשעתו חבר לח״י — אבל בדבר הזה לא היו ביניהם שום הבדלים ושום חילוקי־דעות: באהבת הטיפה המרה, בגאוות הבודדים ובעצם גם ׳באהבת הריעות.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 16
אחד המודיעים שלי היה ארם בשם ראובן גרינברג ,״רומק״ בפי כל. הוא היה בעבר קצין־מודיעין של לח״י, נשאר מקורב לד״ר ישראל אלדד(שייב) והיה שנוא על השב״ב.
גליון 2606 (12 באוגוסט 1987), עמוד 15
ידידי נתן ילין־מור היה איש דגול, פטריוט גדול, אדם שעשה היסטוריה כאחד משלושת חברי מרכז לח״י ומנהיגו המעשי. הבעת דעתו ״המיקצועית והשקולה״ של איסר הקטן עליו מעניינת אותי כקליפת־השום.
גליון 2602 (15 ביולי 1987), עמוד 14
זו נערכה בביתו של בנימין גפנר, ותיק־לח״י, ביד־אליהו. האווירה היתה קרירה, אי־רצונו של תמיר היה בולט, ולא יצא מזה דבר.
גליון 1074 (30 באפריל 1958), עמוד 2
בשנות המאבק שימשתי כמפקד תא הבקבוק שבידי הבחור!״ פקד ומ״כו כחטיבה הלוחמת של לח״י. הייתי מאוד צעיר אז, ויתכן שלא הייתי ראוי בתוקף.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 13
אין אדם בקהל שאיני מכיר את דני — הוא בנו של השכן, הילד ששיחק בג׳ולים בשכונה, שהדביק כרוזים בשביל ההגנה (או אצ״ל, או לח״י^ שהצטיין במלחמת־ד,עצמאות, והמסתובב מאז בבתי־הקפה של ניו־יורק, פאריס ותל־אביב, החסר מסרה בחיים, הפוחד פחד מוות מפני נשואין ושיגרה כלשהי, המוכן תמיד לעזוב את הכל כדי לרדוף אחרי צעירה הנראית לו כמבטיחה ביליי־לילה חסר התחייבויות( .אומר חברו :״כשהולך לי, זד, מפתיע אותי.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 7
להביא, למשל: פרופסורים ערביים מבריטניה ומארצות־הברית, קומוניסטים גולים ממצרים, איש־רוח כמו עבד אל־קאדר, נכדו של לוחם־השיחרור האל־ג׳ירי, שנימנה עם אוהדי לח״י, ושכתב לא מכבר ספר על הצורך באחודה עברית־ערבית, שעורר תשומת־לב בעולם הערבי. • בזאת הגשים בן־גוריון את נבואת העולם הזד.
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 17
לפני שבועיים נסעד, לאיטליה, הודיעה שתקדיש את זמנה שם לכתיבת ספר אוטוביאוגרפיה על הרפתקאותיה בשוטר הומוריסטי נתקל מפקד־לח״י לשעבר, איש הפעולה השמית נתן ילין־מור, הנוהג לנוע במהירות מופרזת מתל־אביב לחווה החקלאית הגדולה בדרום הארץ, אותה הוא מנהל.
גליון 842 (10 בדצמבר 1953), עמוד 15
.״ כשנשאל באותה הזדמנות, עכד־אל־סלם־אכדגוש, אחד מארבעת הגדולים, ששיחרר בשעתו מן הכלא את קריינית לח״י גאולה כהן וישב על כך שנה ב מאמר, אם גאולה התעניינה במצבו, השיב : ״לא, אבל אין דבר, לא התכוונו בשעתו לעזור דווקא לה אישית, כי אם לעם היהודי.״ כשאיים מאמנה של קבוצת הכדורגל של מכבי, ג׳רי כית־הלוי (שער העולם הזה ,)818 ספק־ברצינות, על אחד מטובי שחקניו, ישעיהו (״שייע״) גלאזר (שער העולם הזה )841 שלא יכניס אותו למשחק בשבת שעברה׳ ענה חבר אש״ד והמקשר המרכזי בקבוצה :״אתה לא תכנים אותי?
גליון 771 (7 באוגוסט 1952), עמוד 11
השבוע ניגש ד״ר יעקב ירדור, עורך־הדין הצעיר שהיה בשעתו חבר הקבוצה הפריזאית של לח״י, הגיש קובלנה פלילית נגד ד״ר עזריאל קרלבך על הוצאת דיבה בניגוד לסעיפים 201ו־ 203 מפקודת החוק הפלילי , 1936 עוון שהעונש המכסימאלי עליו הוא לא יותר משלוש שנות מאסר, או קנם שאינו עולה על 100ל״י, או שני הענשים גם יחד.
גליון 736 (6 בדצמבר 1951), עמוד 7
הסיכון בצעד זה היה ב רו ר: ההסתדרות יכולה להשבית את פועלי הנמל, למנוע המחתרת משורר. משחרר ר המוות אחר שיוצאי לח״י דאגו להקמת מוזיאום שיכנס מסמכים ומוצגים הקשורים במחתרת ( בין השאר: שעוני מוקשים תוצרת בית ואקדחים חלודים) חיפשו צורה ניאותה לק דש את זכרם של חבריהם, אליהו בית־צורי ואליהו חכים, הורגי ש ר המדינה הבריטי בקהיר, הלורד מוין.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 10
ויניצקי ,החל משעה 1,.00ה־ 15 במאי 1948 מהיד ראש 600 :פרוט ה עמנואל כץ הוא עתונאי ותיק (הבוקר, תב ריק, חרות, סולם, דברי ה״מים) ,ממושקף ונמוך־קומה שהיה חבר לח״י. הוא הוציא בהוצאותו, כוכב, ספר רפרודוקציו ת של יצי רות אמנותיות שנושאן התנ״ך ומבצעיהן הם גדולים כרמברנדט, דירר, שאגאל.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 2
מי שהיה מפקד ההגנה ומי שהיה מפקד הנג׳אדה, חניכים של לח״י, אצ״ל וה״כנענים״ מנסים לצייר את דמות המרחב והמדינה כפי שהיא מצטיירת לעיניהם.
גליון 678 (26 באוקטובר 1950), עמוד 2
דוד, ירושלים לידיעת הקורא ״דוד״ :לא פרידמן־ילין ולא שייב ידעו מראש על הפעולה בדיר־יאסין ולא החליטו עליה, ני אם לח״י בירושלים. לא 250 נהרגו, כי אם ,350 ולא מעבר לגבול, בי אם 400 העברו אל .50— 100 רוב הגברים נעדרו מן הכפר מניון שהשתתפו בהלוית עבד־אל־קאדר אל־חוסייני (כפי שנתברר אחרי הפעולה) .נשים וילדים נהרגו שם לא רק במקרה, והרמקול לא הודיע את ההודעה שהוחלט עליה, כי ב מ שורין שנתקע מונח התקלקל והיה בתעלה.
גליון 1162 (30 בדצמבר 1959), עמוד 7
בתל־אביב כי אנשי לח״י מתכוננים להרוג (קרא סרלין :״אז תכניס את מאנדי למפאישיות מרכזית.
