גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

האיום בהקמת ממשלה צרה
לא היה אלא איום־סרק, חלק מ־מילחמת־עצבים
מוצלחת יטבה
הוכיח שמיר שוב שיש לו עצבים
טובים — אותם העצבים
שעמדו במיבחן עוד בימים כשנמנה
עם ראשי לח״י ותיכנן
את מיבצעיו.
• יותר וע ,׳ותו סוב
ך* אם היה כדאי למיפלגת־העבודה
!
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

״אני איש האירגון הצבאי הלאומי בישראל( .הפלג של אברהם
שטרן, שנקרא לימים לח״י ).אני כפוף למפקדים שלי הנמצאים
בארץ־ישראל.
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 52
טקסט · תמונה · PDF

גם אז הלימודים לא עמדו בראש
סולם־העדיפויות.
ותיקי לח״י? ודאי שלא כולם
אימצו אותי. ראשית, בתקופת המחתרת,
רובם היו נעלמים.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

כאן התיר לעצמו בר־יוסף ״חרות
פיוטית״ מלאה, בדה מליבו עלילת אהבים וחיבוט
,״מישגל רכיבה״ שלם בין אותו יונה דג לבין
תמר זו שלו ואף העניק לזוג להד״מי זה צאצא
בלתי־חוקי ,״ממזר״ ,בדמותו של הנער גידי
הנהרג בספר בידי חיילים בריטיים, בעודו בן , 17
כשהוא תולה כרוזים בלתי־חוקיים של לח״י על
כותלי בתי תל־אביב.
קיימת כמובן סכנה שהקורא התמים המזהה
בצוונציגר־צמד את בר־יוסף קשישא (יש מספיק
קווי דימיון) וביונה דג את אלתרמן, יחשוב כי
בר־יוסף מספר דברים כהווייתם גם בפרשת צילה
בינדר.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

יאיר הכריז
כי המילחמה בבריטים חשובה
מן המילחמה בנאצים, וכך
נולד הגוף שנקרא לימים לח״י.
ז׳בוטינסקי היה מנהיג דגול.
כיום קשה אף להעלות בדימיון את ההערצה העמוקה, שרחשו
לו חסידיו(ואני אז ביניהם) .ובכל זאת, ברגע שהתחיל האירגון
הצבאי הלאומי לפעול, השתנו יחסי־הכוחות הנפשיים והמעשיים.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

לאחר טכס קבלת פני
ד,משחתות בנמל חיפה עלו שרי הממשלה
לבקור באונית יפו• גולדה, מהרה בעקבות
שר הבטחון שרץ כמלח כשיר במעלה
כבש האניה, רצה גם היא לכל אורכו,
זכתה לשואות הסוערות של הצופים
לאחר ששר־המשפטים פנחס רוזן גילה
לידידיו בכנסת כי חיבר שיר (לכבוד יום
ההולדת ה־סד של אחיו מארטין רוזן,
(נציג האוצר בארצות־הברית) ,הם מכנים
אותו בהלצה בשם ״משפייטן כאשר
יצא המנהיג הוותיק של לח״י ד״ר ישראל
אלדד (שייב) לארגנטינה השבוע׳ ליווהו
לשדה התעופה כמאה ממעריציו שערכו
שם הילולת שירים וריקודים׳ כחסידים המלווים
את רבם אחת ממטרות נסיעתו
של שייב: איסוף חומר חדש הקשור במשפטיו
של ד״ר ישראל קסטנר.
גליון 963 (29 במרץ 1956), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

ד,היה זה רמז עדין כי כל
הבטחותיו של אשכול מתנדפות כעשן ז
אדם המחפש עבודה: גיבור המחתרת של
לח״י, השייך יוסוף אבדגוש, המסתובב
בחוצות ירושלים ללא עיסוק ופרנסה, מוכן
״לכל עבודה שהיא״ .ביתו, בו נהרג כמעט
על־ידי מתנקשי המופתי ערב מלחמת העצמאות,
נשאר מופקע בידי המשטרה בין
הקוראים ל״פעולה להתעוררות מצפון העולם״
נוכח אי־מתן נשק לישראל נמצא גם
שמחה לב, המציע תרופות לכל המחלות
בעולם באמצעות שיטתו, המנאיזם.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

והראייה: לממשלה לא סיפרו על כך דבר.״
• מנהיג לח״י לשעבר נתן פרידמן־־ילין־מור, בתשובה לשאלת
עיתונאי, אם לדעתו אין דעותיו בבעיות המדינה טעונות חומר נפץ רב מדי :״אין
סכנה בחומר־נפץ, בייחוד כשהוא בא להרוס מבנה רעוע.״
חעולס חזוז 1006
כ דו רפש הוא המשחק שהתנהל השבת על מגרשי הכדורגל הרטובים של המדינה.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מאוחר יותר הפך למומחה לנשק
ולסקטיקה, נמנה בין המדריכים של מחנה
ההדרכה של לח״י.
בפרוץ מלחמת העצמאות, הצטרף עם
יחידות הלח״י לגדוד השריון המפורסם, ב־חטיבתו
של יצחק שדה.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

פחד
זד, גרם לנסיון מנגנון־החושך להעלות לעיני הציבור את התמונה המשורססת של תנועה
מאורגנת, המאגדת בקירבד, את כל לוחמי־האמת, משמואל תמיר ועד אורי אבגרי ושלום
כהן מצד אחד, ומעורכי העולם הזה ועד ״מחתרת* נתן ילין־מור, מנהל מלחמת לח״י
בכובש הבריטי, מצד שני. כל ״התנועה* הזו קשורה, לפי תיאורים אלה, עם המחתרת
שכאילו הרגה את קססנר.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אך אישר לעומת זאת כי היה אחד מקציני
הש״י שעסקו בסזון בחטיפת אנשי לח״י
ואצ״ל י ש פגם בטעם הטוב, שבשעת
הרצח עומד אדם בפינת הרחוב, אדם שבשעתו
היה חוטף אנשי ל ח״י...״
• הש.ב.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

יש הסתה, אמנם מתמדת, של אנשים שבעצמם לא עשו כמדומני אף פעם
שום פעולה טרוריסטית גם בימי המרי, ואינם מוכשרים לכך, וכפי שאומרים אנשים אלה —
כאשר אומרים אנשים, זה יכול להיות גם אחר — הוא מוג־לב שאיננו מסוגל למעשים
כאלה --
אתה מדבר על ד״ר ישראל שייב, אחד משלושת מנהיגיו של לח״י במחתרת.
איני נמנה עם חסידיו הרעיוניים של שייב.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

מרוב להיטותו אחרי תנועת הפועלים וה־שתפנית,
מתעלם יחיא מן המתרחש בארץ,
הוא מצטרף לשומת ההגנה אך ורק מפני
שנציגי ארגון זר, פנו אליו תחילה. אילו
פנו אליו נציגי אצ׳׳ל, או לח״י, היה מצטרף
לאירגונים אלה.
יחיא מתפכח במקצת רק לאחר שעוזבת
אותו סוגיה, כדי להמשיך בפעילותה המפלגתית.
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

דור ההמשך־
מפיה של התובעת התגלגלה רשימה ארוכה של אישים,
ביניהם הנביא ישעיהו, המשורר אורי צבי גרינברג, קריינית־
^ שצעקהשמש :״בית המשפט!״ ושלושת השופטים
לח״י האגדתית גאולה כהן, ד״ר ישראל אלדד (שייב) ,ראובן
^ הוותיקים קמו ממקומותיהם אחרי דחיית המשפט לשבועיים,
(״רומק״) גרינברג, ד״ר יהושע יבין.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

היחיד שלא הוציא מלה מפיו, נשמע להו ראות
פרקליטו ולנסיונו הוותיק במשפטי
מחתרת, היה הנאשם הראשון. יוסף מנקס,
איש לח״י וותיק, שתק כדג. הוא המשיך
לשתוק גם במהלך החקירה, סקר במבטי
לעג ערים את העדים, חייך כשהוזכר שמו
וגער באקשטין שניסה לקשור אתו שיחה.
גליון 1492 (6 באפריל 1966), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

מכיתן
שיבי הספיק להיות פעם בנוער של הלח״י,
הזדמנו למקום חברי לח״י ותיקים, שלא
אחוות מלונאים גילה
התראו מזה שנים.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

ואז הופיע בביתי מכר, וטען שהוא,
בתור איש לח״י לשעבר, יודע הרבה דברים
על אדון סופר, אבי, והוא רוצה
לעזור לי.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

(ה) השטח הגדול של יפו נכבש על־ידי
לוחמי לח״י, אצ׳יל וההגנה, ולא על־ידי
בעלי החמאם, עומר נ איי ם ובו׳ .או
שמא היית עסוק באותן שנים במשהו אחר,
ולא היר, לך זמן לתת את דעתך על השתלשלות
ההיסטוריה?
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

כאשר הועלתה הצעה זו רישמית בפי ידידי, מר נתן ילין־מור, מפקד לח״י לשעבר,
בוזעידת הידידות שנתקיימה השבוע, השיב אחד מחברי המשלחת הסובייטית, כי שערי
ברית־המועצות פתוחים לכל ישראלי המבקש לבוא ולראות.
גליון 1368 (27 בנובמבר 1963), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

היה חבר בביל״י ובמכבי,
והדפים בדפוסו כרוזים של לח״י.
העולם חזח * 1ג1
לעבריין אפשרות לחזור בו ממעשיו, ובת־נ״ך,
:וקראתה אליה לשלום, והיד, אם שלום
תענך יפתחה לך ואם לא, וצרתה
עליה׳.״
״ואם לא?
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

ימי סער זעם — גם בארץ. בנובמבר 1943 פרצו 20 לוחמי לח״י, בהנהגת נתן יליך
מור, מן הכלא. חיילים ושוטרים בריטיים נהרגו לאור היום בלב תל־אביב.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הוא מגלם את דמות הערבי
הישראלי החדש, המסוגל לבנות את
המדינה עם אחיו היהודים כתף אל כתף —
ואת דמותו של הלוחם הערבי, שכל חטאו
היה בכך שעזר לצד הלא נכון.
כי יוסוף אבו־גוש היד, חבר לח״י. הוא
סייע לארגון ברכש, החביא את חבריו ואת
נשקו בכפרו, שעל כביש ירושלים.
גליון 1116 (18 בפברואר 1959), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בקיאות רבה מאד בפרשה זו. מסתבר כי בשנות המאבק קיים עם לח״י קשר הדוק.
״מה מצעכם הרעיוני בשטח החברתי?
גליון 816 (11 ביוני 1953), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הן
התפוצצו כבועת־בורית, נתגלו כמעשר ,חו בבים
שכל איש לח״י או אצ״ל אמתי היד,
מתבייש בו.
בשעה ששלושה חשודים — מרדכי פרוינד,
דויד בלוי ודוב פר שן — עמדו לפני השו פט
בירושלים, נתגלו מחתרות בסרט הנע
בתל־אביב.
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

במקום דו־קרב גדול בי ניהם,
כנציגי העברים, ו בין עזריאל קרליבך,
בן הרב שהיה צריך לייצג את היהודים, נערך
דו־קרב הרבה יו תר יבש בין עורך־הדין
יעקב ירדור, לשעבר ראש לח״י בפאריס,
ו בין זאב ברוכ ש טיין, עורך-הדין יליד־הארץ
ונמוך־הקומה שייצג את מעריב.