גליון 2652, 29 ביוני 1988, עמוד 4
כפי שמספר לנו שלמה שבא
(בדף חדש) העדיף שמיר לקרוא לעצמו, בעת
היותו איש מחתרת לח״י, בכינוי פשוט, לא מפוצץ
ולא יומרני — חיימוביץ.
גליון 2677, 31 בדצמבר 1988, עמוד 6
האיום בהקמת ממשלה צרה
לא היה אלא איום־סרק, חלק מ־מילחמת־עצבים
מוצלחת יטבה
הוכיח שמיר שוב שיש לו עצבים
טובים — אותם העצבים
שעמדו במיבחן עוד בימים כשנמנה
עם ראשי לח״י ותיכנן
את מיבצעיו.
• יותר וע ,׳ותו סוב
ך* אם היה כדאי למיפלגת־העבודה
!
גליון 2684, 8 בפברואר 1989, עמוד 5
״אני איש האירגון הצבאי הלאומי בישראל( .הפלג של אברהם
שטרן, שנקרא לימים לח״י ).אני כפוף למפקדים שלי הנמצאים
בארץ־ישראל.
גליון 2706, 12 ביולי 1989, עמוד 52
גם אז הלימודים לא עמדו בראש
סולם־העדיפויות.
ותיקי לח״י? ודאי שלא כולם
אימצו אותי. ראשית, בתקופת המחתרת,
רובם היו נעלמים.
גליון 2683, 1 בפברואר 1989, עמוד 26
כאן התיר לעצמו בר־יוסף ״חרות
פיוטית״ מלאה, בדה מליבו עלילת אהבים וחיבוט
,״מישגל רכיבה״ שלם בין אותו יונה דג לבין
תמר זו שלו ואף העניק לזוג להד״מי זה צאצא
בלתי־חוקי ,״ממזר״ ,בדמותו של הנער גידי
הנהרג בספר בידי חיילים בריטיים, בעודו בן , 17
כשהוא תולה כרוזים בלתי־חוקיים של לח״י על
כותלי בתי תל־אביב.
קיימת כמובן סכנה שהקורא התמים המזהה
בצוונציגר־צמד את בר־יוסף קשישא (יש מספיק
קווי דימיון) וביונה דג את אלתרמן, יחשוב כי
בר־יוסף מספר דברים כהווייתם גם בפרשת צילה
בינדר.
גליון 2710, 9 באוגוסט 1989, עמוד 20
יאיר הכריז
כי המילחמה בבריטים חשובה
מן המילחמה בנאצים, וכך
נולד הגוף שנקרא לימים לח״י.
ז׳בוטינסקי היה מנהיג דגול.
כיום קשה אף להעלות בדימיון את ההערצה העמוקה, שרחשו
לו חסידיו(ואני אז ביניהם) .ובכל זאת, ברגע שהתחיל האירגון
הצבאי הלאומי לפעול, השתנו יחסי־הכוחות הנפשיים והמעשיים.
גליון 976, 28 ביוני 1956, עמוד 17
לאחר טכס קבלת פני
ד,משחתות בנמל חיפה עלו שרי הממשלה
לבקור באונית יפו• גולדה, מהרה בעקבות
שר הבטחון שרץ כמלח כשיר במעלה
כבש האניה, רצה גם היא לכל אורכו,
זכתה לשואות הסוערות של הצופים
לאחר ששר־המשפטים פנחס רוזן גילה
לידידיו בכנסת כי חיבר שיר (לכבוד יום
ההולדת ה־סד של אחיו מארטין רוזן,
(נציג האוצר בארצות־הברית) ,הם מכנים
אותו בהלצה בשם ״משפייטן כאשר
יצא המנהיג הוותיק של לח״י ד״ר ישראל
אלדד (שייב) לארגנטינה השבוע׳ ליווהו
לשדה התעופה כמאה ממעריציו שערכו
שם הילולת שירים וריקודים׳ כחסידים המלווים
את רבם אחת ממטרות נסיעתו
של שייב: איסוף חומר חדש הקשור במשפטיו
של ד״ר ישראל קסטנר.
גליון 963, 29 במרץ 1956, עמוד 16
ד,היה זה רמז עדין כי כל
הבטחותיו של אשכול מתנדפות כעשן ז
אדם המחפש עבודה: גיבור המחתרת של
לח״י, השייך יוסוף אבדגוש, המסתובב
בחוצות ירושלים ללא עיסוק ופרנסה, מוכן
״לכל עבודה שהיא״ .ביתו, בו נהרג כמעט
על־ידי מתנקשי המופתי ערב מלחמת העצמאות,
נשאר מופקע בידי המשטרה בין
הקוראים ל״פעולה להתעוררות מצפון העולם״
נוכח אי־מתן נשק לישראל נמצא גם
שמחה לב, המציע תרופות לכל המחלות
בעולם באמצעות שיטתו, המנאיזם.
גליון 1005, 16 בינואר 1957, עמוד 31
והראייה: לממשלה לא סיפרו על כך דבר.״
• מנהיג לח״י לשעבר נתן פרידמן־־ילין־מור, בתשובה לשאלת
עיתונאי, אם לדעתו אין דעותיו בבעיות המדינה טעונות חומר נפץ רב מדי :״אין
סכנה בחומר־נפץ, בייחוד כשהוא בא להרוס מבנה רעוע.״
חעולס חזוז 1006
כ דו רפש הוא המשחק שהתנהל השבת על מגרשי הכדורגל הרטובים של המדינה.
גליון 1000, 12 בדצמבר 1956, עמוד 17
מאוחר יותר הפך למומחה לנשק
ולסקטיקה, נמנה בין המדריכים של מחנה
ההדרכה של לח״י.
בפרוץ מלחמת העצמאות, הצטרף עם
יחידות הלח״י לגדוד השריון המפורסם, ב־חטיבתו
של יצחק שדה.
גליון 1055, 18 בדצמבר 1957, עמוד 8
פחד
זד, גרם לנסיון מנגנון־החושך להעלות לעיני הציבור את התמונה המשורססת של תנועה
מאורגנת, המאגדת בקירבד, את כל לוחמי־האמת, משמואל תמיר ועד אורי אבגרי ושלום
כהן מצד אחד, ומעורכי העולם הזה ועד ״מחתרת* נתן ילין־מור, מנהל מלחמת לח״י
בכובש הבריטי, מצד שני. כל ״התנועה* הזו קשורה, לפי תיאורים אלה, עם המחתרת
שכאילו הרגה את קססנר.
גליון 1055, 18 בדצמבר 1957, עמוד 10
אך אישר לעומת זאת כי היה אחד מקציני
הש״י שעסקו בסזון בחטיפת אנשי לח״י
ואצ״ל י ש פגם בטעם הטוב, שבשעת
הרצח עומד אדם בפינת הרחוב, אדם שבשעתו
היה חוטף אנשי ל ח״י...״
• הש.ב.
גליון 1028, 26 ביוני 1957, עמוד 5
יש הסתה, אמנם מתמדת, של אנשים שבעצמם לא עשו כמדומני אף פעם
שום פעולה טרוריסטית גם בימי המרי, ואינם מוכשרים לכך, וכפי שאומרים אנשים אלה —
כאשר אומרים אנשים, זה יכול להיות גם אחר — הוא מוג־לב שאיננו מסוגל למעשים
כאלה --
אתה מדבר על ד״ר ישראל שייב, אחד משלושת מנהיגיו של לח״י במחתרת.
איני נמנה עם חסידיו הרעיוניים של שייב.
גליון 1028, 26 ביוני 1957, עמוד 15
מרוב להיטותו אחרי תנועת הפועלים וה־שתפנית,
מתעלם יחיא מן המתרחש בארץ,
הוא מצטרף לשומת ההגנה אך ורק מפני
שנציגי ארגון זר, פנו אליו תחילה. אילו
פנו אליו נציגי אצ׳׳ל, או לח״י, היה מצטרף
לאירגונים אלה.
יחיא מתפכח במקצת רק לאחר שעוזבת
אותו סוגיה, כדי להמשיך בפעילותה המפלגתית.
גליון 1029, 3 ביולי 1957, עמוד 5
דור ההמשך־
מפיה של התובעת התגלגלה רשימה ארוכה של אישים,
ביניהם הנביא ישעיהו, המשורר אורי צבי גרינברג, קריינית־
^ שצעקהשמש :״בית המשפט!״ ושלושת השופטים
לח״י האגדתית גאולה כהן, ד״ר ישראל אלדד (שייב) ,ראובן
^ הוותיקים קמו ממקומותיהם אחרי דחיית המשפט לשבועיים,
(״רומק״) גרינברג, ד״ר יהושע יבין.
גליון 1018, 17 באפריל 1957, עמוד 9
היחיד שלא הוציא מלה מפיו, נשמע להו ראות
פרקליטו ולנסיונו הוותיק במשפטי
מחתרת, היה הנאשם הראשון. יוסף מנקס,
איש לח״י וותיק, שתק כדג. הוא המשיך
לשתוק גם במהלך החקירה, סקר במבטי
לעג ערים את העדים, חייך כשהוזכר שמו
וגער באקשטין שניסה לקשור אתו שיחה.
גליון 1492, 6 באפריל 1966, עמוד 21
מכיתן
שיבי הספיק להיות פעם בנוער של הלח״י,
הזדמנו למקום חברי לח״י ותיקים, שלא
אחוות מלונאים גילה
התראו מזה שנים.
גליון 1495, 27 באפריל 1966, עמוד 10
ואז הופיע בביתי מכר, וטען שהוא,
בתור איש לח״י לשעבר, יודע הרבה דברים
על אדון סופר, אבי, והוא רוצה
לעזור לי.
גליון 1432, 17 בפברואר 1965, עמוד 21
(ה) השטח הגדול של יפו נכבש על־ידי
לוחמי לח״י, אצ׳יל וההגנה, ולא על־ידי
בעלי החמאם, עומר נ איי ם ובו׳ .או
שמא היית עסוק באותן שנים במשהו אחר,
ולא היר, לך זמן לתת את דעתך על השתלשלות
ההיסטוריה?
גליון 1371, 18 בדצמבר 1963, עמוד 9
כאשר הועלתה הצעה זו רישמית בפי ידידי, מר נתן ילין־מור, מפקד לח״י לשעבר,
בוזעידת הידידות שנתקיימה השבוע, השיב אחד מחברי המשלחת הסובייטית, כי שערי
ברית־המועצות פתוחים לכל ישראלי המבקש לבוא ולראות.
גליון 1368, 27 בנובמבר 1963, עמוד 15
היה חבר בביל״י ובמכבי,
והדפים בדפוסו כרוזים של לח״י.
העולם חזח * 1ג1
לעבריין אפשרות לחזור בו ממעשיו, ובת־נ״ך,
:וקראתה אליה לשלום, והיד, אם שלום
תענך יפתחה לך ואם לא, וצרתה
עליה׳.״
״ואם לא?
גליון 1262, 15 בנובמבר 1961, עמוד 10
ימי סער זעם — גם בארץ. בנובמבר 1943 פרצו 20 לוחמי לח״י, בהנהגת נתן יליך
מור, מן הכלא. חיילים ושוטרים בריטיים נהרגו לאור היום בלב תל־אביב.
גליון 1300, 8 באוגוסט 1962, עמוד 10
הוא מגלם את דמות הערבי
הישראלי החדש, המסוגל לבנות את
המדינה עם אחיו היהודים כתף אל כתף —
ואת דמותו של הלוחם הערבי, שכל חטאו
היה בכך שעזר לצד הלא נכון.
כי יוסוף אבו־גוש היד, חבר לח״י. הוא
סייע לארגון ברכש, החביא את חבריו ואת
נשקו בכפרו, שעל כביש ירושלים.
גליון 1116, 18 בפברואר 1959, עמוד 4
בקיאות רבה מאד בפרשה זו. מסתבר כי בשנות המאבק קיים עם לח״י קשר הדוק.
״מה מצעכם הרעיוני בשטח החברתי?