גליון 1202 (4 באוקטובר 1960), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

את
חלקם של טכבי־אש שסיכנו את נפשם הס
מלהזכיר, אולי מפני
שמפקדים היה
איש לח״י.
לא מובז מה טייל
האלוף מרכוס בסדיז
לבז לבדו, בשעה
שלוש אחרי חצות?
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

לגבי האהדה לפאשיזם,
יש מיסמכים רבים המראים שהיתה כזאת גם במחנה היהודי —
החל באבא אחימאיר, שכתב טור קבוע, שבו הזדהה כ״פאשיסטן״,
וכלה באברהם (״יאיר״) שטרן, שדגל בכריתת ברית של אצ״ל
(אורח־כך לח״י) עם גרמניה הנאצית, נגד חבריטים.
השמטת קטעים של דובר ערבי מתוך ד,סידרה היא פגם,
שמקורו בלחצים פוליטיים גסים, ומוטב היה שלא לנסות
להצדיקה בכל צורה שהיא.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

שנערך בוושינגטון•
לצד בעל־טור אמריקאי ממקורבי רגן, שהיה
פרימיטיבי ושחצן עד אין גבול, ושהצליח במהירות־שיא
להעליב את כל הנוכחים הערביים, בלט הדובר המצרי,
בערב לזיכרו של נתן ילין־מור, מי שהיה מנהיג לח״י שסיים את דבריו בציטטה !מדיברי מארטין סובר.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

הוא גם לא היה ״דגל ההגנה״ או
״דגל לח״י״ .הדגל הלאומי הפלסטיני אינו ״הדגל של
אש״ף.״ כינויים מטופשים כאלה אינם מרמים איש, מילבד
בעליהם.
גליון 2263 (14 בינואר 1981), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

שנה לפני
כן היתד, התמונה שונה לגמרי.
גם לח״י חוסל, בפרשית רצח ברנדוט,
בנסיבות דומות.
גליון 2003 (21 בינואר 1976), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

ישראל — צה״ל?
ישראל — הגנה, פלמ״ח,
אצ״ל, לח״י? ישראל
גולדה מאיר?
טעות. כישלון חרוץ בחידון
לידיעת־הארץ.
גליון 2046 (17 בנובמבר 1976), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

־
בנו של השכן, הילד ששיחק ג׳ולים בשכונה, הדביק
כרוזים בשביל ההגנה (או אצ״ל, או לח״י) ,הצטיין
במילתמת־תש״ח, עבר את הקרב רווי־חדמים על ״המישלט
האחרון״ ,שממנו ביצע את הנסיגה לתוך עולם ריק מתוכן
וחיים חסרי־תיכלית.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

ואז התחלתי
להתווכח איתו בצורה חריפה, כרי לשכנעו
לעזוב את לח״י. אמרתי לו: אליהו, מה שאתה
עושה זה מתנגד לכל מה שרוצה המדינה־בדרד,
ומסכן את כל האינטרסים הנכונים של המוס דות
המוסמכים.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

״זה יהיה האירגון הצבאי הלאומי, צבא הפור שים׳
חזית הסיפוח, נחל פורת. מאז שפורקו
המטות הנפרדים של אצ״ל לח״י ושל הפלמ״ח
לא התברכנו כצבא כזה.
״תמונה מתוך חלום־כלהות: חיילי גוש״אמו־נים
במדי צה״ל וכפיפות סרוגות מסתערים בק ריאות
קרב על גבעה המאויישת כידי חיילי
צה״ל כמותם, אד ללא כיפות.
גליון 2355 (20 באוקטובר 1982), עמוד 57
טקסט · תמונה · PDF

אנשים
• ד״ר ישראל שיע־אלדד המו אשם
בהסתה למרד, וגאולה כהן, קר יינית
לח״י לשעבר ואחת המשתתפות ב ירחון
סולם הימני, הגישו השבוע תשורה
מעניינת למכון דבוטינסקי.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

עד כמה שידוע לי, לא הסתייגו מן הפעולה שני חבריו
בהנהגת לח״י, יצחק שמיר וישראל אלדד. אך אולי
אני טועה.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

פירסם ומדמה לפני מותו מאמר על
פרשת מוץ, בשם ״מהאבק לא היה לשווא׳ ,במאמר מצא קשר בין העובדה שמצויים, המדינה
שתמכה בהפגגות־רחוב באנשי לח״י. היא גם המדינה הראשונה שחתמה על הוזה־שלום עם
ישראל, הוא בוודאי לא היה מסכים עם הערכתו של אבנרי, שהמעשן.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

המחתרות
עסקו במאבקיהן, ובמוקד-
המחשבה של כולן היו
ענייני ארץ־ישראל (כל
אחת על פי דרכה) .ההגנה שרת הקימה את הפלמ״ח כדי
להגן על הארץ מפני הפלישה הנאצית, שנראתה כצ־פוייה,
אצ״ל היה מוכן, בסוף שנות ה־30׳ ,לכרות ברית
עם איטליה הפאשיסטית, בעלת־בריתם של הנאצי*,
ואחר־כך הכריז על שביתת־נשק עם הבריטים. אברהם
שטרן, הוא יאיר, מנהיג לח״י, שלח שליחים לאירופה
כדי לשאת ולתת עם הנאצים על שיתוף־פעולה נגד ה־שילטון
הבריטי בארץ.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

״קיבלתי הודעה דחופה מן השגריר
האמריקאי בתל־אביב. כי אנשי לח״י
מתכוננים להרוג אישיות מרכזית.
השגריר לא ידע מי הקרבן המיועד.
גליון 2473 (23 בינואר 1985), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה, אך פירסומו בא לו יי*
בעיקר, כאשר אחרי עלייתו בגיל 18 מפולין
ועבודתו תקופת־מה כפועל בית־חרושת לגרביים,
נעצר על־ידי הבריטים כאיש מחתרת לח״י,
נמלט אחרי שנתיים, דרך מינהרה תת־קרקעית,
ממחנה־המעצר לטרון, ונתפש כעבור חצי שנה
התוכנית, ולשחקנים המופיעים באופן קבוע ן כשבראשותו רימון־יד 2 ,אקדחים ו־ 24 כדורים.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 55
טקסט · תמונה · PDF

ישנה התייחסות (בפרק 1ו) לארץ
העברים, למשבר שפילג את התנועה הרוויזיוניסטית,
והביא לרעיון לח״י וגרורידד
הכנענים. הפרק האחרון, פלסטין או ארץ־
ישראל — שלב ההכרעה מתאר את המהלכים
שהובילו לקראת מילחמת .1948
גיבורו של המאבק על ארץ־ישראל הוא
דויד בן־גוריון.
גליון 2322 (3 במרץ 1982), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אין שר־חוץ בישראל. יש איש־־המיבצעים
של לח״י, המומחה-לשעבר למעטפות־נפץ,
לאומן קנאי וחד־ממדי, אשר ראש־הממשלה
הטיל עליו לנהל את ענייני־החוץ.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בעולם מצטייר שמיר קודם׳
שהיה הטרוריסט מס׳ ו בארץ־
המנדטורית, מנהיגם של אירגונ׳
שהצטיינו במעשים של רצח פו?
(לח״י: רצח הלורד מוין ורצח הרת,
ברנדוט) ושל הריסת־מיבנים ומכוניות׳
תופת (אצ״ל: פיצוץ המיפקדות של
המישטרה הבריטית ביפו
והחרבת מלון המלך דוי
לכן היה זה לו
כאשר הופיע דווקא
בהתרגשות אנושית ך /,י ׳/
המיפקדות של ה כו ח
האמריקאיים בבייח
גליון 2515 (13 בנובמבר 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הבריטים לא הבדילו בין
״הטרוריסטים״ של אצ״ל, לח״י וההגנה.
בן־גוריון חיסל את אצ״ל רק אחרי הקמת המדינה, כשהיו
בידיו כל הכלים הממלכתיים.
גליון 2551 (23 ביולי 1986), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

• הוא היה במדים?
• אתה היית במדים?
פיגקוביץ כאיש־לח״י ב״הזעם והתהילה״*
בחוגים שבאתי מהם השאלה היתה א ם בכלל לעשות צבא!
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אומנם, בנעוריה היתה גאולה כהן חברת לח״י,
אירגון שמטרתו היתה לסלק את הבסיס הבריטי
מארץ זו — מטרה שהיתה חשובה מאוד גם
לברית־המועצות.
גליון 2520 (18 בדצמבר 1985), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

רק מחכים
שנעשה איזשהי מחווה לפרסים כדי
לתקוף את יצחק!״
שמיר. שהכירה את בעלה במחתרת
לח״י, נאמנה לו מאוד, ודוחפת אותו
בכל ליבה לתפקיד הממתין לו בחודש
ספטמבר הקרוב.
גליון 2579 (4 בפברואר 1987), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

תמיד יש אלף ואחת סיבות טובות.
(ידידי המנוח נתן ילין־מור, מראשי לח״י, סיפר לי פעם שסבו
החכם היה אומר :״הלוואי ואלוהים יזמן לי כל״כך הרבה פיתויים
כפי שיש לי תירוצים כדי להיענות להם!
גליון 2650 (15 ביוני 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

השבוע נתקלתי בחנות ספרים בספר חדש, זר
לא יבין, המפרט את כינויי־הסתר של בכירי
המחתרות לפני 40 שנה ולהפתעתי גיליתי כי
אחד מכינויי־הסתר של יצחק רבין (אז מראשי
הפלמ״ח) היה מיכאל, בדיוק כמו כינוי־הסתר של
מי שכיום הוא עמיתו בממשלת האחדות, יצחק
שמיר (אז ראש לח״י).
איך נאמר אצלנו באיזה מקום — ניבאו ולא
ידעו מה שניבאו.
גליון 2652 (29 ביוני 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

כפי שמספר לנו שלמה שבא
(בדף חדש) העדיף שמיר לקרוא לעצמו, בעת
היותו איש מחתרת לח״י, בכינוי פשוט, לא מפוצץ
ולא יומרני — חיימוביץ.