גליון 2037 (15 בספטמבר 1976), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

פרשת לוי
(הרצח ביפו) היא רק חוליה נוספת בשרשרת
זו, שנתנה למדינה גם את שתי
שדידות הבנקים המזויינות הראשונות מאז
חלפו ימי אצ״ל־לח״י.
רק צד אחד טוב היה בפרשה האפלה
כולה.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

בין צעירי שני הפלגים, שהכירו אז איש
את רעהו, היו חגי אשד** איש לח״י,
ומרדכי נסיהו קומוניסט־עברי. שניהם
נזדמנו יחד כעבור זמן מה, ביחד עם
רבים מחבריהם, בשורות מפ״ם, וניגשו
במשותף להקים תא של סטודנטים מפ״מיים
באוניברסיטה העברית, בה למדו.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF

לפתע הוצפו מערכות העיתונים, קירות
הבתים בעלוני סטנסיל, ביטאון תנועת־מחתרת
חדשה: הוועדה לשיחרור חברתי-
לאומי בציון הכבולה.
ליכלוך רוחני: אנשי לח״י לשעבר.
מהקיצונים שבהם, מצאו עצמם חסרי־עיסוק,
והחליטו לתבוע את עלבון ההמון
העיברי הנדכא.
גליון 2016 (20 באפריל 1976), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

זה סיפורו של נער במושב בעמק, הנוטל תחת חסותו איש לח״י פצוע מפיצוץ בתי־הזיקוק.
האווירה היא פסטורלית, ללא פוזות לאומיות.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

כאשר נודע להם כי
עם הכרי הוועד שדנו נמנים כמה מראשי לח״י,
קפצו עד המציאה. הם העכירו דנו שדר, שכד
כיקשו לשגר קכוציה של מדריכים להכלה כימית
והשמלית למחנות־אמונים שד הפל ״ן כתוניסיה
וביוגוסלביה.
גליון 2138 (23 באוגוסט 1978), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כתבת־השער הוקדשה ל שייף
יוסוף אבו־גוש, שתמך בתקופת המנדט הבריטי כלוחמי חרות
ישראל (לח״י) וקשר את גורלו וגורל כפרו במדינת־ישראל.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

רק אחרי שהמדיניות שלו הוכחה
כנכונה, ואחרי שהציבור העברי הפגין את הסכמתו למדיניות
זו, ניצל בן־גוריון את פרשות אלטלינה ורצח
ברנאדוט כדי לדכא בכוח את אצ״ל (ביוני )1948 ואת
לח״י (בספטמבר .)1948
עראפאת יכול לטעון, במידה מסויימת של סבירות,
כי תהיה זאת איוולת מצידו להיכנס להתמודדות מזויינת
עם אירגוני הסירוב, כאשר אין הוא יכול להצביע אף
על הישג ממשי אחד של מדיניותו הפשרנית.
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

הצעד
הראשון היה, אולי, הנטייה לבקש
עזרה רוסית למאבק נגד בריטניה, קו
ביו דגל גם לח״י. ההגדרה הסופית באה
רק אחרי מילחמת העצמאות, במידה מסד
יימת כתוצאה מפירוק הפלמ״ח.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

בימים שלאחר
רצח הרוזן השוודי פולקה ברנאדוט, המתווך
מטעם האו״ם, החל מצוד אחר
׳אנשי לח״י. האווירה ברחוב היתד. נגדם,
למרות שמרבית לוחמי ל׳ח״י התגייסד ל־צה״ל,
ושירתו בחטיבתו של האלוף יצחק
שדה.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

כעבור כמה שעות שמעה
המדינה כולה כי שר־הביטחון
כפועל, יצחק שמיר, מי שהיה
אחד משלושת הראשים של
מחתרת לח״י, מתכוון ככל
הרצינות להשתמש בתקנות•
החירום של הנציב העליון
הבריטי כדי למנוע מרשימה,
שאחד מראשיה הוא אלון*
כצה״ל, להשתתף בבחירות
במדינת־ישראל הדמוקרטית.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

הנשים שוחחו
על יכולתו המינית
של שנריב
מסרים ו־שרו
שירי־מולדת.
הוא
כנו של מייסד
לח״י, אברהם(״יאיר״)
שטרן. יאיר הכן התמנה
כעורך מבט,
והוא מעיד על עצ__
אני
שונא פו־ליטיקה1
המקצוענית
נתד ריי גו ר היתה
כדרופלנית־מקצוע־גית
כקכוצה צרפ־תית.
גליון 2315 (13 בינואר 1982), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF

ה ה שוויו
תחת הכותרת ״רוי פאראן ניצל תמיד״ דווח על גילויו מחדש
של רוצח צעיר לח״י א׳ רובדכיץ, שהתגורר בעיירה קנדית.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

בשנות החמישים העניק
דויד בן־גוריון מעין חנינה
ורהביליטציה לאנשי־לח״י, בהשפעת
ידידו משדה־בוקר, ה״ט־רוריסט״
הוותיק יהושע כהן.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

אני מאוד הערכתי
שכשקמה המדינה, שבגין הכניס את ה-
לח״י ואת האצ״ל תחת הנהגה של בן-
איו ט ץ •נול להתבטא נונופ׳ הבלסם ין יס?
גליון 2496 (3 ביולי 1985), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

חמחרים
תש 1ץ 09x11:1וחג
קולטי בן־גוריח
נפטרה בשדה־בוקר, בגיל ,63
נחמה כהן, אשתו של חבר־המשק
יהושע כהן, איש לח״י בטרם מדינה
וקולטו של דויד בן־גוריון ואשתו,
פולה, בשדה־בוקר, מ־ 1955 ואילך.
גליון 2664 (19 בספטמבר 1988), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

גם התביעה כי
אש״ף יכריז לאלתר על הפסקת הטרור
מתבטלת לאור הגילויים. לח״י לא הפסיק
את מעשי־הטרור גם עם הקמת
מדינת״ישראל.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

במצרים זכרו את
הורגי הלורד מוין, אנשי־לח״י, שקבעו בבית־המישפט
המצרי שהם לוחמי־שיחרור ולא ציונים.
גליון 2649 (8 ביוני 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

בראיון להעול הזה הוא מספר
על עברו כאיש לח״י וכפעיל
> £בתנועה הכנענית, ועל די־עותיו
לגבי עתיד המדינה.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

מחוץ לחומות
נחוג בירושלים, יום־הולדתו
ה 80-של דויד סיטון, מעסקניה
הבכירים של העדה הספרדית(ירו־ ועד
העדה הספרדית ועדות־המיזרח בירושלים)
.סיטון, נכדו של יוסף סתהון, איש
דמשק, שהיה בין מייסדי נחלת־צי1ן,
אחת השכונות הראשונות שמחוץ לחומות
ירושלים העתיקה, יסר בגיל 15
תנועת־נוער של מיזרחיים, ניצן, נעצר,
בגיל יותר מבוגר, מיספר פעמים, על־ידי
השילטונות הבריטיים בגין פעילותו
המחתרתית במיסגרת לח״י והיה,
במשך עשרות שנים, עורך המדור הערבי
ביומונים ארצישראליים (בתחילה
בדואר היום הירושלמי ולאחר מכן בה־סק
ר התל־אביבי) ,תפקיד שאותו שילב
בעריכת ירחון העדה הספרדית, ה ר
המיזרח.
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

דומה היה שעליית מנחם בגין לשילטון, כמי שממונה כדורי הבולשת הבריטית הנחית כמעט מהלומת־מוות על
לח״י. וגם יצחק שמיר, הלוחם ״מיכאל״ ,עם כל תעוזתו
האישית, לא הצליח להחזיר את האירגון הזה לרמה שקבע לו
המנהיג ״יאיר״ ,האחד בדורו.
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אצ״ל פיר-
סם ב־ 1938 את ״החרב״ :ב־ 1941 פסל
״מחרזת צר״ את כל הסופרים שאין העברית
לשון אמם: ב־ 1942 הוציא לח״י
את ״חזית״ :כעבור שנה יצא ״הועד
לגיבוש הנוער״ בהוצאותיו ד,״כנעניות״,
וכעבור שנתיים נוספות עורר ״במאבק״
ויכוח מר ונסער.
גליון 936 (22 בספטמבר 1955), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הסיבה: בויאר נכנס השבוע לדירתו בשיכון
העממי בתל־אביב, השמיע בהזדמנות זאת
תפילת ״מי שבירך״ לשרת העבודה
תייר ישראלי שבא השבוע מבריטניה הביא
ידיעות על רוי פאראן, הקצין הבריטי
שבימי המאבק רצח את איש לח״י אלכסנדר
רובוביץ׳ .אדם זר, שנכנס אתו בשיחה בשעת.
גליון 948 (15 בדצמבר 1955), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

הן
נתגלו השבוע רק במקרה, כשניגש השופט
הירושלמי להוציא את פסק־דינו במשפט ראובן
(״רומק״) גרינברג, קצין־המודיעין לשעבר
של לח״י בירושלים ואויב וותיק של מפקדי
משטרת הבירה.
גליון 900 (13 בינואר 1955), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הזדמנות אחרת לציורי קיר: כאשר הבולשת
הבריטית גילתה כי חברו להעפלה
של שטרן היה דב גרונר, מקלען האצ״ל,
שהוצא להורג על השתתפותו בכבוש משטרת
רמת־גן׳ חשדה גם בו, עצרה אותו
בלטרון. שטרן (לא־קרוב של מפקד לח״י
לגמרי לא גרועה יכולת ריקודו של שטרן.
גליון 1047 (30 באוקטובר 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

גולדמן הוא האיש, ובפיו הרעיון.
/של לח״י הסיסמה הגדולה של ״הנייט־ראליזציה
של המזרח התיכון׳׳ .היא לא
היתד, פרי של אידיאולוגיה מגובשת, אלא
תשובה מעשית למציאות מעשית מסויימת.