חיפוש: לבון
נמצאו 2,070 תוצאות (מציג 401 עד 425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1223 (1 במרץ 1961), עמוד 9

השר שמונה על אחד המשרדים החיוניים ביותר בכלכלת האדן היה עסוק מדי באינטריגות של פרשת לבון כדי שיוכל להקדיש לתפקידו הממלכתי את תשומת־הלב הנחוצה. … שעות ארוכות — כימעט יום אחרי יום — היה מסתגר בחדרו שבקריה עם יוסף אלמוגי, כדי לתכנן את מסעות ההפחדה והתעמולה בפרשת לבון. אין פלא, איפוא, שלא היה לו פנאי לשמוע את דבריהם של מומחי משרד החקלאות, האנשים שהכשרתם המיקצועית והמדעית הכינה אותם לתת עצות נכונות בשעות משבר כאלה. … בגללו לא הצליח אף שר חקלאות — החל בפנחס לבון וקדיש לוז, וכלה במשה דיין — להוציא את ההתיישבות מן התלם המסוכן.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 6

אדנואר עצמו יסע לאמריקה באביב הקרוב וירצה שם, **וירה בטחון גם הוא, על ענייני אייכמן• שעני היא פרשת־לבון אחת התוצאות של לכל זה אין ערך, אם ממשלת ישראל ייני־בסחון שוב אינם זוכים במדינה לאי לא תשתף פעולה. … לא ברור אם משיכת כתפיים. אותה חשדנות מ פנחס לבון היה שותף לקנוניה זו, או שזיקה אך מובנת קיבלה את פניהן של התנהלה מאחורי גבו. … זה היה הלקח העיקרי של השבוע ה־25 של פרשת־לבון: עבר זמנן של הקנוניות. כמו ירד בסיגה י• כל שמצב זה הגיע בדיוק בשעה | 1שמיטב עסקני ישראל המציאו את ה־קנוניות המפולפלות ביותר של חייהם.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 3

שמואל פיין, ירושלים יהלדם חותך יהדום פרשת יהלום (העולם הזה )1230 היא אזהרה חמורה יו תר הדי קטטור ה לסכנת בישראל, מפרשת לבון. פרשה זו מוכיחה שהדיקט טורי ם לעיתים קרובות אינ ם נבהלים מזעקות הציבור ומה פננו ת הס טודנ טי ם ואנ שי הרוח. … דויד כהן, פתח־תקווח הדמות האומללה ביו ת ר בכל הפרשה הי א זו של פנחס לבון, כשקם בועדה המרכזת וניס ה להג: על יהלום. … יוסף ח ר מון, ירושלים כולם כאיש אחד שמעון פרס, שהוא אהד המעורבים העיקריים ב אינ ט ריגו ת נגד פנחס לבון, יצא באסיפה מסעם מפ א״י באור עקיבא ״בקריאה לליכוד העם״ ,בדברי ״דבר״ .מעניין לדעת, סביב מי הוא מציע להתלכד?
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 11

עיקרם: העסק כל־כך איום, שעל מפא״י נפל הפחד שגילויו ברבים יחסל לגמרי את סיכויי המפלגה בבחירות הבאות. ואכן, אחרי פרשת לבון ופרשת בר, הנוגעות לאנשים המקורבים כולם לדויד בן- גוריון, גילוי שערוריה לאומית חדשה, הנוגעת לטדי קולק, היתד, הורסת כליל את שרידי הפרסטיג׳ה שנותרו לדויד בן־גוריון. … האיש, שעוד לפני חצי שנד, צהל בפומבי ״תודה לאל שאני לא מעורב בפרשת לבון!״ ושגם לא היה לו כל חלק בקידום הקאריי־רה של ד״ר בר, השתרבב סוף־סוף בפרשה משלו. … שוב הסתמן קורבן מרכזי, אף הוא איש־צמרת של מ־פא״י: עקיבא גוברין ראש סיעת מפא״י בכנסת, ראש הנהלת הקואליציה ואחד מתומכי ביג׳י הקיצוניים ביותר במאארגוב בקו נגד לבון. או־לם גוברין אינו מ6ד,ל משרד ממשלתי או מחלקה הסתדרותית, ואף אינו שר, ואין לרשותו תקציבים שבהם יוכל לגעת שלא כדין.
גליון 2060 (23 בפברואר 1977), עמוד 8

האם זו התנהגות הראויה לעורכת־דין בישראל, ועוד כזאת המועסקת במישרד־הביטחון? אינני סבור שיש להעמיד את טליה ליבני לדין בגין ידידת ידלין, ליבני אנושית וטראגית מעשיו של אשר ידלין, למרות שהיא נהנתה ללא ספק מהכספים שהוא הרוויח. … אפשר ללגלג על הקשר הריגשי העמוק שנשמר כל הזמן בין א-שר ידלין לידידתו, טליה ליבני. אבל לדעתי, אין כאן כל מקום לליגלוג. טליה ליבני היא הדמות האנושית הטראגית ביותר בכל הפרשה, ומגיע לה צל״ש על מידת ההומאניות והחברות שהפגינה כלפי ידידה.
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 15

שר־התחבורה גד יע- ..הבטויוטיום הוא מיקרטו האחוון שר הומות־ * ניצר גרס עובד בן־עמי ובחירתו שר קארטר * מזוע מחרימים את לבון? ב ל עוד תהיינה נבלחז פינחס לבון נעדר יהיו זרזירים״ לא מקובל בעיתונות הישראלית, שעיתון יומי תוקף עיתון יומי אחר. … מבין 200 השמות הנקובים בגלריית האישים ד,מונצחים, נעדר שמו של פינחס לבון — מזכ״ל ההסתדרות ושר בממשלת ישראל לשעבר.
גליון 2355 (20 באוקטובר 1982), עמוד 56

סופר יהושע גזענות נוסח פוקנר ייי חי עוד האובססיה בספר קם איש על אחיו* שכותרת ה־מישנה שלו היא הניחוח המוסמך והממצה של, פרשת לבון׳ מאת איפר הראל, שראה־אור באחרונה, מנסה ראש המוסד למודיעין ולביטחון לטהר את עצמו מכל בצל־נגיעה בפרשה המכונה פרשת לבון. קם איש טל אחיו הוא נסמן להשיב מי־לחמה־שערה לסיפרו של העיתונאי חגי אשד מי נתן את ההוראה, שהציג את כל צדדיה של פרשת לבון כולל צדדיה הפו ליטיים, שספק אם היו בתחומו של אי- סר הראל. … אין ספק שאיסר הראל נתון כיום באו בססיה של טיהור שמו, באותה פרשה, אלא שסיפרו אינו מחדש דבר, אלא מוסיף ער פל רב על מעט האור שהוטל על פרשת לבון במהלך השנים האחרונות. * איסר הראל — קם איש על אחיו!
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 3

על כן שינה העולם הזה לא פעם את יחסו לדמות מסויימת — כאשר אותה דמות שינתה (זמנית או סופית) את עמדתה. כך התקפנו את פנחס לבון כאשר הפליט שמותר לשבור רהיטים של ערבים מפני שאינם ״רהיטי מאהאגוני״ — אך התייצבנו ללא היסוס לצידו בימי הפרשה הגדולה. … שלום מזרחי, אור־יהודת במאמרו בער חידוש חקירת פרשת־לבון (העולם הזה )1352 כותב אורי אבנרי נד (המשך בעמוד )4 נסה 7זהב לע 1ל ם לא תו ת ר עלין בית־החרושת ״גליל״ מייבש גם פרי וירק ושולח אותו לבתי חרושת למרקים הגדולים ביותר בעולם, שם גם רכש בית־חרושת ״גליל״ את הידע הרב ליצור מרקיו.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 10

את האותות החיצוניים אפשר היה לראות השבוע בראש חוצות, כאשר הופיעו שכירי הקואופרטיבים לתחבורה מול בניין הועד־הפועל של ההסתדרות, וקראו בזעם :״בקר — הביתה! לבון — לשלטון!״ או בישיבת הועדה הכלכלית של המפלגה, שהתכנסה בסוף השבוע בדי לגבש עמדה לגבי מדיניות השכר והמיסוי של השנה הבאה. … כי עד היום מרחף בלב כל אחד מראשי מפא״י ופעיליה זכרון הרצח־הציבורי שבוצע בפנחס לבון , .כל אימת שרוצה מישהו להעביר פעיל אחד מתפקיד למישנהו — אפילו כשההעברה מוצדקת — מקים הלה מיד זעקה :״גם אותי אתם רוצים להדיח?
גליון 862 (29 באפריל 1954), עמוד 9

״ השאלה היתד : ,קואליציה עם מי 1ד״ר אריה אלטמן׳ לשעבר ראש״הרביזיוניסטים בארץ׳ שניסה לשכנע את האנגלים כי רק תנועתו שלו תהווה תריס נגד הקומוניזם, יוחנן באדר ופנחם לבון קואליציה עם התותח * אם כי כמה ממנהיגי ממנה דו? … התנועה פרשו מוות כל אחד ידע את הצעתו: קואליציה של כל הכוחות הרוצים בקו ״אקטיביסטי״ נגד הערבים — החל מיגאל אלון המפ״מי (ש זכה גם מפי בגין להערכה חמה) ,דדך פנחס לבון המפא״יי עד ליוסף §רלין ה״ צ״כי. הצרה היתד, שיגאל אלון היה נחדד לעצם הרעיון.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 29

^ ״ייי ליאוניד | 0ליפשיץ טוען שהוא אי נו יכול לנבא מתי יבוא המ שיח, משום שחסר לו תאריך הלידה שלו. 77,י׳׳0 יצחק ליבני גילה ש מעשי הליכוד בימים אלה, ב נוגע לערוץ השני, הם המשך ישיר לתוכנית שהגיש ליבני ב 1977-ליצחק ־כין, שהיה אז ראש־הממשלה. ליבני, ש היה אז מנכ״ל רשות־השידור, טוען שהקדמת הבחירות ב- ׳77 והתפטרות רבין הם שגר מו לעיכוב בביצוע התוכנית.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 45

ה ב וטראליחברש ^ פשםשפ 19״נ10 נזוף קרפין דיין שאג, מי לא יירא ן של נעמי שמר ממליאת רשות־השידור, תקף ויינשטיין בחריפות רבה את הכתב שהביא את הידיעה על ההתפטרות, יואל אסתרון, את עורך מבט יעקוב אחי־מאיר, ואת מנהל מחלקת־החדשות חיים יכין. מנכ״ל הרשות יצחק ליבני ומנ הל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, שהסכי מו עם חלק מההערות לגבי שידור הידי עה, אולם לא הסכימו לגסות שבמיתקפתו של ויינשטיין, נחלצו להגן על עובדיהם. תגובתו של ויינשטיין :״אם אתם מגי נים עליהם, אנחנו נתבע את ראשיכם !״ כשהוא מכוון את דבריו אל ליבני וצוקר־מן. ליבני השיב שלא ייתכן שהוועד־המנהל יהיה גם החוקר, גם המאשים וגם השופט.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 8

המוני ישראל לא התעניינו במייוחד בסכנת הדיקטטורה הבטחוניסטית בישראל ובקנונייות של נערי־החצר. עד שבאה פרשת־לבון, האיש שהודח מתפקידיו מפני שנמצא זכאי. העוול האישי קומם את ההמונים והפך את פרשת־לבון למאורע של תשכ״א. הבעייהישל תשכ״ב, בעיית מדינת־החוק, היתה מופשטת ורחוק עוד יותר. … דרייפוס היה אדם קטנטן, מוגבל ובלתי־אהוד, שלא הבין עד הרגע האחרון את משמעות פרשתו. פנחס לבון, גבור תשכ״א, איכזב את כל הרבבות שהיו מוכנים לצאת למענו לרחוב ולהיאבק עם שוטרים.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 5

המשק סוסי לעגלת הנ קמה כשבוצעה המהפכה הגדולה של פנחס לבון בסולל בונה, ישב הילל דן, האיש החזק של המפעל הענקי בבית הבראה בשודייץ, כשהוא סובל ממחלת־לב קשה. דבר זה איפשר ל־ פנחס לבון, מן כיר ההסתדרות, להבקיע לו דרך אל ליבו של סול? … הודעתם של אנשי הילל דן, כי אינם מקבלים את התפקידים שהוצעו להם בהסדר החדש, היתד, רק מלחמת־נסיגה שלא הרתיעה את לבון מפני הניתוח המכאיב. אולם שני הצדדים חיכו לשובו של הילל דן, תוך תקווה כי בכוח־המחץ האופייני שלו, יצליח אף למנוע את פיצולו של ילד טיפוחיו.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 11

לא משה דיין, שהעלה חרס במאמציו — מפא״י יצאה חלשה דווקא באותם מקומית בהם הופיע. גם לא פנחס לבון, שנאם נאום מזהיר, בו רצח בפולמוסו את מצע תנועת־החרות• מלבד בן־גוריון עצמו, שהוכיח שוב את שליטתו הגמורה בשטח הטכסיס, היה המנצח טיפוס חדש של סכנאי מפלגתי: יוסף אלמוגי. … לעומת כוחות אלה, שחתרו אל יעדם, הצליח לבון לרכז כוח שבלט פחות לעיני הציבור, אך שהחזיק בידיו כוחות אדירים במנגנוני המדינה, העיריות, ההסתדרות והמוסדות הציונים. אילו יצא בן־גוריון בשנת תש״ך מן החשבון, קרוב לודאי כי לבון היה מצליח לרכז נגד נערי־הזוהר לא רק את פנחס ספיר, אויבם המושבע, אלא גם את מרדכי נמיר, את לוי אשכול, את כל צמרת ההסתדרות, את כל צמרת מפ״ם ואת רוב צמרת אחדות העבודה.









