נמצאו 2,070 תוצאות עבור לבון
גליון 1455, 28 ביולי 1965, עמוד 8
תצפית במדינה • פנחס לבון, פרופ׳ נתן רוטנשטרייך וח״ב יונה כסה, שלושתם מראשי ״מן היסוד״ ,יופיעו במקומות כטוחים ב• רשימת ״המערך״ לפנסת. כבר עתה קיים הסכם על כך, אולם הוא יישמר בסוד עד ליום הגשת הרשימות. מיד לאתר מכן יופיע פנחס לבון כאחד הנואמים המרכזיים באסיפות המערך … ״סגנון שבועון מסויים כנסה זו נבחרת בקיץ 1961 על גלי ההתלהבות הציבורית של פרשת־לבון. הציבור הנחיל למפא״י תבוסה מכאיבה, הוריד את כוחה בכנסת במידה ניכרת.
גליון 1481, 19 בינואר 1966, עמוד 7
הוא סיפק את כל התחמושת למרגמה הבן־ גוריונית בקרב על ספרו של חגי אשד — סטאלאג־לבון המפורסם (שלא פורסם). דומני יטצורת הביצוע של החילופין במשרדידמשפטים מקורה כפחדנות מסויימת. … מאיסר הגדול עד איפר הקטן - ועד למלך המודחים, פינחס לבון בכבודו ובעצמו. בכל תקופת שלטון — אי האיש שהעז ושעלה לגדולה בזירה בות השרות הלאומי בן־גוריון ונערי־חצרו להשמיע דעה נוגדת, ממלכתית כלשהי (לרבה״א הידיעה!)? … הוא הדין לגבי ניתוחיו המזהירים של שפירא בפרשת־לבון — לפני שהוכרע המאבק. ואם זיכה את בן־גוריון, פרם ושות׳ ב״דברי בלע״ כמו ״פחדנים״ ו״ניאו־פאשים־ טים״ — האם חרג בכך מן המילון שהיה שגור בפיהם שלהם נגד יריבים חסרי־אונים במשך שנים כה רבות?
גליון 1348, 9 ביולי 1963, עמוד 6
תצפית במדינה בל הז כויו ת ׳עטורות * דויד בן־גוריון לא ינצל בזמן הקרוב את החומר שצבר כקשר לפרשת לבון. העם הוא יפעיל את החומר דק במיקרו! שיתברר לה שבתוך מפא״י נעשים נסיונות להתפייס עם פינחס לבון. מאידך עשוי להתגלות כי בתוך החומר שרוכז על־ידי שליחו של בן־גוריון, נמצאים מיסמכים מקוריים, אשר יש מקום לחשוב שבן־גוריון היה מעוניין להוציאם מארכיוני המשרדים הממשלתיים בעת פרישתו, למען לא ינוצלו נגדו. הוא עשה זאת במסווה של ריכוז חומר פרשת לבון. *אחת ההתפתחויות הקרובות במלחמת הירושה בתוף מפא״י: הדחתו של ראובן ברקת.
גליון 1281, 28 במרץ 1962, עמוד 6
הכרזת מלחמה. היא נשארה במגירה עד למחרת פרשת־לבון. אז הוצאה שוב — אולם הפעם היו לה כתנות שונות לגמרי. בפרשת־לבון בלט תפקידה המכריע של העתונות החופשית, שגיבשה את חזית הלוחמים נגד קנוניית נערי־החצר. … למשרד המשפטים ניתנה הוראה פשוטה ומפורשת: להביא לחיסולו של העולם הזה, ולקצץ את הכנפיים גם לשאר העתונים במדינה, כדי שפרשת־לבון לא תישנה. שיבבה על גבי שיפכה. דוב יוסף וגדעון האוזנר שלפו מן המגירה את הטיוטא האחרונה, שהוכנה בימי כהונתו של פנחס רוזן (ראה הנידון) ,והתאימו אותה לתפקיד החדש.
גליון 1298, 25 ביולי 1962, עמוד 6
יולי : 1961 יריבי דויד בן־גוריון טענו כי הטיל שער לצורכי תעמולה פנימית, כדי למנוע כשלון בבחירות שנערכו כעבור חודש, מפאת פרשת־לבון. יולי : 1962 דוברים ישראליים טענו כי הטיל המצרי שוגר לצורכי תעמולה פנימית, כדי להעלות את יוקרתו של עבד אל־נאצר אחרי מפלותיו השונות, לקראת יום המהפכה. … מאחר שבקר עצמו עלה לגדולה על גודיתו הפוליטית של מורו ורבו, פנחס לבון, לא היתד, לו סיבה רבד. להתלונן. בימי הפרשה אמנם התייצב, באורח רשמי, לצד לבון — אך הדבר לא העולם הזה 1298
גליון 1132, 9 ביוני 1959, עמוד 4
תצפית במדינה (כל הזכויות שמורות) • דיין, פרם ושוות, עשויים להתפייס כקרוב עם פגדזס לבון ושאר הוותיקים, אחרי שכל צד הגיע למסקנה שאין הוא יכול להתגבר על הצד תשני. לבון, שכושר־מלחמתו מוגבל בגלל מצבו הבריאותי, השלים עם העובדה שאינו יכול לדכא סופית את נערי־החצד של ביגיי, בעוד שאלה נאלצו להסיק, אחרי ניהול מערכת התעמולה בהסתדרות, כי עמדתו של לבון חזקה מדי מכדי שתוכל להתחסל בשלב הנוכחי.
גליון 1203, 11 באוקטובר 1960, עמוד 5
אם היה בתחילה מזכיר מפא״יי יחיד בתוך מזכירות שכולה שייכת לסיעה ב׳ ,הרי בוועידת הנוער העובד שהתקיימה בשנת , 1944 זכתה רשימתו של שימעון פרם לרוב קולות על רשימת נציג סיעה ב׳. על כן בא חיבוקו הפומבי של לבון. ראש משלחת־הקניות שיצאה לניו־יורק ערב הקמת המדינה, הוכיח את. … מיקרה מגוחך במיוחד, שהתפתח כתוצאה מהתערבות זו בענייני חוץ, היה קשור במכירת נשק משומש של צה״ל למדינה בהתעטפו בגלימת הלוחם למען ממלכתיות״ ,הצליף בעקרונות המקודשים ביותר של ההסתדרות — כמו קיום קופת־חולים נפרדת — שמהם שואבת ההסתדרות את כוחה הכספי והארגוני. לבון לא שתק. המלחמה שהתפתחה הסתעפה אל תוך מפא״י עצמה, פרס, דיין וחבריהם פרשו למעשה מחייה הסדירים של המפלגה, הקימו סיעה משלהם, סיעת הצעירים, שתפקידה העיקרי היה להצליף בהנהגת המפלגה! היא יכלה לפעול בתקיפות, כי ידעה שמאחורי גבה עומד דויד בן־גוריון וכן המנגנון האדיר של בילוש -,הפחדה ולחץ שהמדינה הפקידה בידיהם. אנשי לבון ציטטו השבוע מאמר בענין זה: רבה הסכנה בפרישות.
גליון 1202, 4 באוקטובר 1960, עמוד 10
ת צ פי ת כל הזכויות שמורות • יועציו של דויד בן־גוריון מעיינים כאפשרות שראש הממשלה יפנה אישית לאומה, מעל גלי הראדיו, נדי להסביר את עמדתו בפרשת לבון. במקרה זה יפנה ביג׳י אל הציבור בקריאה שיתן אמון במוסדות הסגורים המספליס בפרשה זו ולא ייתפס ל״ידיעות בלתי־מוסנזכות.״ הוא לא יזכיר את שמעון פרס אישית, אולם יהיה בכך נסיון לשמור על מעמדו מול הדרישה הגואה לסלקו • צפה להופעת משה שרת כפני ועדת החוץ והכיטחון בפרשת לכון. שרת, שכיהן כראש־ממשלה בתקופה בה הודח לבון מתפקידו נשר הביטחון עשוי לשמש כגודס מכריע לסובת מזכיר ההסתדרות, לגרוס סופית להדחתו של פרם, אותו הוא שונוס אישית … אחרי שבשבוע האחרון פירסם צו על הצמדת ההלוואות למועד קצר לשער הדולאר מבלי שהדבר יעורר תגובה ציבורית, רווחת הדעה באוצר כי כדאי לנצל את המולת פרשת לבון כדי לבצע את הפיחות. • תיכנון מחודש לחלוטין של מכסות המים והקרקע למשק ההר יוכן בקרוב.
גליון 1221, 15 בפברואר 1961, עמוד 5
יש כאן עניין של היגיינה ציבורית פשוטה. הפרשה אינה יבולה להסתיים בהדחת לבון. יותר מדי קרה, יותר מדי נתגלה, מבדי שנוריד את המסר ונעמיד פנים כאילו בא הכל על מקומו. … כל שאר החוגים יסולקו בהדרגה — לא רק מחנה לבון, אלא גם הבוגדים שניסו להציל את ראשם. יישארו רק נערי־החצר, מלחכי הפינכה ואנשי האגרוף• אולם אם תצטרך מפא״י להתייצב עתה לבחירות, היא תיאלץ להתלכד. היא תצטרך לשים את תומכי לבון במקום מרכזי, ברשי־מת־מועמדיה. היא תצטרך להצניע את נערי החצר, שנואי העם, ולשים את הדגש על אישים כמו גולדה מאיר, פנחס ספיר ואף משה שרת.
גליון 1238, 5 ביוני 1951, עמוד 12
פועלי אגודת ישראל, החזיק אותה מעל לפני הוא חזר ארצה, גילה כי גם עורפו בסכהשטח הפוליטי, הנהיג וייצג אותה, הלך נה• בגלל עמדתו בפרשת לבון, רכש לעצמו לעולמו. ובמסדרונות המפלגתיים ברחבי האת איבתו העמוקה של דויד בן־גוריון. כי ארץ נשאלה השאלה: האם גם פאג״י עברה מינץ היה ידידו האישי של פנחס לבון, מן העולם? ובועדת השרים שחקרה את האחריות לעסק המעוניינים הראשיים היו, כמובן, שתי הביש, היה מינץ׳ למעשר״ דוברו של לבון.
גליון 1249, 16 באוגוסט 1961, עמוד 5
היה זה משאל־עם, על שאלה אחת ויח - דה: האם אתה מצדיק את דויד בן־גוריון ואת חבר מרעיו — או את פנחס לבון ואת הכוחות שהתייצבו לימינו? במישאל־עם זה השיבו אזרחי יש־אל תשובה ברורה וחד־בשמעית. … יש כמה וכמה גורמים למצב־רוח לאומי זה. אף מפלגה אחת לא הצטיינה בפרשת־לבון, וכולן יחד נדחפו על־ידי הועם הציבורי — תחת להנהיג אותו. … השמאל שילם את מחיר אי־יכולתו להתאחד לגוש גדול, בהשתתפות לבון. על כן כימעט ולא גדל, בעוד הקומוניסטים קצרו קציר רב.
גליון 1848, 31 בינואר 1973, עמוד 27
שרת מונה שר־החוץ עם קום המ דינה׳ כיהן בתפקיד הזה עד ראשית .1954 אז פרש בן־גוריון לשדה־בוקד, שרת הפך לראש־הממשלה ושר־החוץ מילא את התפקיד הכפול עד אמצע .1955 בהיותו ראש־הממשלה, היה פנחס לבון שר־הביטחון, בתחילה. אחר בעקבות עסק הביש במצרים, התפוטר לבון, ובן־גוריון חזר לממשלה, בינואר ,1955 בתפקיד שר־ביטחון — כאשר שרת עדיין ראש־הממשלה. … הדמות ששמה מוזכר תמיד בקשר ל- העולם הזה, והיא גם אחת הדמויות רד צה״ל שנתמכו על־ידי פינחס לבון, שכיהן כשר־הביטחון בשנת .1954 הספר מתאר ארוכות את המריבות בין בן־גוריון לשרת, ואת נסיונות־התיווך של גולדה מאיר, לוי אשכול וזלמן ארן.
גליון 1694, 18 בפברואר 1970, עמוד 13
לבון :״גולדה אשה ללא אינטלקט, ללא הבחנה פוליטית שהדבר הדומימנטי בה הוא רישעות וצדהנות״. … ״אני לא מבין מדוע כולם מפחדים ומתרפסים בפניה?״ אמר לבון בראיון לעיתונאי .״בממשלה יש אנשים בעלי דיעות שונות מדיעותיה — והם פוחדים להביע את דיעותיהם. … גולדה אינה דומה כלל לבן־גוריון,״ הוסיף לבון והסביר :״זוהי אשד, ללא אינטלקט, ללא הבחנה פוליטית שהדבר הדומיננטי בה הוא רישעות וצדקנות!
גליון 1994, 19 בנובמבר 1975, עמוד 29
אפילו משה שרת כפר איננו מה שהיה פעם בשיא הסערה של פרשת לבון, בראשית שנות ח־60׳ ,התקצבו נאמניו האחרונים של פינחס לבון כדי להקים תנועת- • לרב שמואל חכהן־אכידור, על תוכניתו השבועית באה שבת, המוקרנת מדי ליל־שבת, היום שבו מסרבים כל שאר האישים הדתיים להופיע בטלוויזיה (אלא בתוספת הערה מגוחכת על מועד הצילום, ביום־חול) — בה מקרב הרב את המסורת היהודית בצורה שובת־לב ובלתי־קנאית ללב הציבור החילוני. … את מסקנות חוועדה ליושב־ראש הוועד־המנהל וולטר איתן ולמנכ״ל הרשות יצחק ליבני• המסקנות, שהתקבלו על- ידי השניים, אומרות כי יש לפרק את מחלקת־ההנדסה של הרשות וליצור שתי מחלקות נפרדות — לרדיו ולטלוויזיה. … הוועד־המנהל של הרשות התלונן.מיספר פעמים כי אבנר אינו דואג לפירסומו של הוועד . ,ודרש להחליפו. מנכ״ל הרשות, יצחק ליבני, טען כי יש להמתין להזדמנות מתאימה כדי להיפטר מאבנר, והזדמנות זו אומנם באה.
גליון 1933, 15 בספטמבר 1974, עמוד 57
כמה שנים קודם־לכן, לפני שהתגרשו כלו מר, ידוע היה ליבני, שהיה אז דק עורך במחנה, עוד לפני שקיבל גם את גלי צה״ל, כפרוד של דליה רביקוביץ. בתקופה ההיא הם היו מתגוררים, לפעמים ביחד, לפעמים כל אחד לחוד, בחווילה של ליבני ברמת־חן, והשכנים היו מוכנים להישבע שאף פעם לא ! … אומנם, אתי, שהתואר שלה אצל ליבני ובפיו הוא ״החברה שלי״ ממ־ (1 1 1 1 } בא הסוף דשימחה מי שחושב שמצבה המדיני והכללי של מדינת־ישראל בקרב אומות העולם הוא שפיר — שיקום!
גליון 2184, 11 ביולי 1979, עמוד 4
האנ 0י צ 1נםשהננו לציונים ^ אהבות! של פינחס לבון ^ התיספורת של לו אשנוד מיפלמת כים לחינוך הממלכתי* ,כדי לאסוף כסף להחזקתם. … עי חונו ח צהבת שרי באחד הערבים השבוע הזמין אליו שר- הביטחון, פינחס לבון, את עורכי העי תונים העבריים. בין האנשים שהתאספו בביתו של השר, ברחוב השופטים בתל- אביב, נעדרו שניים: עורך הארץ ועורך קול העם. הסביר פינחס לבון :״אני לא מחוייב להזמין לביתי אנשים שאיני אוהב אותם!
גליון 2456, 26 בספטמבר 1984, עמוד 17
גולדה מאיר, שרת־החוץ, זעמה במיוחד על פרס, מפני שניהל מדיניות־חוץ פרטית מאחורי גבה, בעיקר באמצעות רשת עולמית חשאית של מיסחר בנשק. הדברים הגיעו לשיא ב״פרשת לבון״ ,כאשר פעולת ריגול וחבלה של רשת ישראלית במצריים הפכה סלע־מחלוקת בין בן־גוריון מצד אחד וראשי המיפלגה מצד שני. הפרשה עצמה התחוללה עוד ב־ ,1954 כאשר כיהן פינחס לבון במשך זמן קצר כשר־הביטחון, והתפתחה מילחמת־תככים בינו ובין הרמטכ״ל דיין והמנכ״ל פרס. אך בציבור התפוצצה הפרשה רק ב־ . 1960 ראשי המיפלגה התלכדו סביב לבון. בן־גוריון ניצח, אך היה זה ניצחון־ פירוס.
גליון 2312, 23 בדצמבר 1981, עמוד 68
אחרי שכבר היה ברור כי מאות מעש• גבורה של מילחמת־העצמאות יישארו לעולם ללא ציון (פרט ל 12-גיבורי-יש- ראל׳ שזכו בציונם מידי נשיא המדיגה, ללא בסיס חוקתי) ,הביא שר־הביטחון, פינחס לבון, לפני שנתיים הצעת־חוק למתן עיטור גיבור ישראל לחיילים, ועיטור גיבור חיל לכל אדם המסכן את נפשו שלא בימי קרב, עיטור עוז, עיטור אומץ, עיטור שירות מצויין ועיטורי זיכרון. קבע לבון באחד מנאומיו :״החוק המוצע בא למלא חלל שהיד, מורגש ...מתן עיטורים יבטא את הוקרת המדינה לחייל ששי- רותו ד,מצויץ או אומץ־ליבו הם כבוד לה ומופת לחבריו ולדגל.״ ההצעה הועברה פה אחד לוועדת־החוץ־והביטחון. בינתיים קרה משהו: כתוצאה מקנוניה מיסתורית סולק פינחס לבון מתפקידו, ודויד בן־גוריון חזר משדד,־בוקר, ויצא מייד בהתקפה על המכבי ובר־כוכבא.
גליון 2150, 15 בנובמבר 1978, עמוד 9
המשותפת להעולם הזה, בן־גוריון ידע לנגן על נימה זו. כך, בשיא פרשת־לבון, שבה מילא העולם הזה שוב תפקיד מרכזי (היינו הראשונים שגילו את פרטי העסק־ביש, בסיפור הבדיוני־כביכול פרשת אלכסיס, וחשפנו את רוב הפרטים האחרים של הפרשה העכורה) ,ביקש בן- גוריון להקים את שרת נגד לבון על־ידי כך שקשר בין לבון והעולם הזה. … למען ההגינות כדאי להזכיר כי לקראת סוף חייו, כשהיה מרותק לכסא־גלגלים וכשכבר ידע כי הוא עומד למות מסרטן- הגרון, התעלה שרת מעל לפחדנות שציינה אותו במרבית ימי חייו, והתייצב באומץ־ לב ובצורה מרשימה לימינו של לבון. ואולי כדאי להזכיר גם כי בן־גוריון עצמו, בשנים האחרונות של חייו, כשהיה עמיתו של אבנרי כאיש־האופוזיציה בכנסת ה שביעית, שינה את יחסו אליו והתפייס עימו.
גליון 2506, 11 בספטמבר 1985, עמוד 27
שנוצל אז על־ידי פרס בצורה כה מוצלחת כדי להתפטר מלבון, התפוצצה מחדש, בעיקבות פרשה מישפטית של אחד מגיבוריה — אברי זיידנוורג, ,האדם השלישי״ ,מפעיל רשת־החבלה היהודית במצריים מטעם אמ״ן. היה לכך צד פיקאנטי: אותו אברי היה ב שע תו חבר קיבוץ אלומות, ופרס, אז מזכיר־הקיבוץ, גילה שביצע גניבה וגרם לסילוקו. ״פרשת־לבון״ ,כפי שנקראה הפרשה המחודשת, גרמה למיל־חמת־חורמה הדדית בין כל ותיקי מפא״י, שנתמכו על״ידי ותיקי המיפלגות האחרות של המימסד, ובין בן־גוריון וקבוצת־הצעירים שלו. … לכאורה ניצח בן־גוריון. בעימות דרמאתי במיפלגה הביא להדחת לבון. אולם היה זה ניצחון פירהוס. הוויכוח נמשו, גן־ גוריון התעקש לדרוש מינוי ״ועדת־חקירה מישפטית״ לבירור השאלה ״מי נתן את ההוראה״ לביצוע העסק־ביש: שר־הביטחון דאז, לבון, או ראש־אמ״ן דאז, בנימין ג׳יבלי.
גליון 1460, 1 בספטמבר 1965, עמוד 4
בפעם האחרונה נקראתי לתת את קולי בבחירות להחמישית, כנסת שבאו בשיא פרשת- לבון. נתתי את קולי העבודה, לאחדות מתוך אמונה שהיא תקיים את הבטחתה: לא לתת יד לממשלה שדויד בן־ גוריון יעמוד באחדות־ראשה. … תארו לכם איזה שימחה וששון היה בכנסת אילו היו שם עורכי העולם הזה בזמן מלחמת־סיני, או בעת שנתגלו ה־עוזים בפורטוגל, או בעת פרשת לבון, או בזמן גירושו של סובלן האומלל.























