גליון 2215, 13 בפברואר 1980, עמוד 31
• עלגד עקוב׳
שר התחבורה לשעבר
גד יעקובי לא היה אף פעם מידידיו של
ידלין, אם כי היה מקורב ביותר לטליה
ליבני, שהיתה גם היא פעילה ברפ״י.
לגבי גד יעקובי יש לידלין סיפור מרתק.
גליון 1901, 6 בפברואר 1974, עמוד 22
ה אי ש גור־ודיש
(המשך מעמוד )13
עד ג׳בל ליבני, ורק שם פונה לגיח־חו־לים,
קודח מחום•
הוא נשאר בבית־החולים בדיוק לילה
אחד.
גליון 1969, 28 במאי 1975, עמוד 30
באותה שעה התחולל פילוג־זוטא גם ב־
״חוג לליבון״ ,קבוצה של אינטלקטואלים
מאנשי־מפא״י שרובם הצטרפו ליעד, ומי עוטם
נשארו במיפלגת־העבודה.
גליון 1935, 2 באוקטובר 1974, עמוד 22
וצוות־הקרב־המשוריין
1על ציר המרכז, שם יוכל להתחבר
עם ג׳בל־ליבני או אבו־עגיילה, או
לרדת על הצנחנים החשופים בנועו מביר־גפגפה
ודרומה.
גליון 2053, 5 בינואר 1977, עמוד 35
המיבצע הגדול, בהיקף ממלכתי,
של הפרטיים, היה הנפקת ומכירת
מדליית ״תחביב״ ,הנוגעת עם התערוכה
הבינלאומית של התחביבים.
איש-מטבעות פרטי, יהושע ליבני,
בסיוע משקיע שקט בשם דניאל מיכ א
ל, הזמינו אצל החברה־הממשלתית את
מדליית ״תחביב״ .הם קיבלו 2500 מדליות
זהב 3000 ,מדליות כסף וכמות דומה
של ארד.
גליון 2119, 12 באפריל 1978, עמוד 15
את ריכוזי הצבא הסעודי בצפון־
מערב המדינה, בטאסוק ושבקירבת עקבה
רושה חריצת דין ישראל למפלה
וכן צפונה יותר, מול רבת־עמון ; את
ולאבדן בטוחים וסופיים כבל מלחמה
שתפרוץ לאחר מכן ; וכמידה גיחותיו המאסיביות של הצבא המצרי לתוך
שהדבר ייעשה על ידי ישראל מר סיני, מזרחה ל״קו המיצרים״ (אותו הורשה
צונה, פירושו שישראל עומדת ו להחזיק ״בכח מדולל״) .גיחות אלו הגיעו
גוזרת על עצמה, במו ידיה, עתיד, עד שטחי הפריסה הקדומניים המסורתיים,
שבו פתוחות לפניה שתי אלטר בם נפרם להתקפה על ישראל: המרחבים
נטיבות כלבד: הימנעות ממלחמה המוכרים של קידמת סיני, לאורך הגבול
כבל מחיר — והכוונה, כבל מחיר הבינלאומי, מאל-׳עריש ורפיח, דרך ג׳בל
וכולל כניעה על הסך כמקרה ש ליבני ואבו־עגיילה עד ד,קוראיה ותמד:
איום המלחמה הופך ריאלי; או, ואת נוכחותם בסיני של ״צבאות המשאי-נבונות
לשלם בל מחיר עכור לוח״ ממדינות המאגרב, לוב ׳וסודאן.
גליון 2118, 5 באפריל 1978, עמוד 23
אחת הריעות הנפוצות כקאהיר
היא, כי אחרי סינון השלום ייווצר
מאליו ״ציר מצרי־ישראלי״,
שיהווה את הכוח הדומיננטי כ־מרחכ.
ביליתי
שעות מעניינות בליבון רעיון
זה, בשיחות שונות .״האמת היא שבין מצ ריים
וישראל אין שום ניגוד של אינטרסים.
גליון 2175, 9 במאי 1979, עמוד 74
מנהל מחלקת־החדשות,
יכין, אף הודיע בזמנו ש״אם קיטל יסע
לוושינגטון, אני לא אעלה אותו על המסך״.
מנכ״ל רשות־השידור דאז, יצחק
ליבני, והוועדה שהחליטה על נציגי ה רשות
בחוץ־לארץ, קבעו כי קיטל לא יסע
לוושינגטון.
גליון 2077, 22 ביוני 1977, עמוד 12
חהדח
במחתרת :״אמציה״) ,דויד טהורי
, 1 \ 5\ 11 8 [ 111
(״יצחק״) ,שמואל כץ (״קרני״) .שורה שייה: ח״כ ״אית!״ ליבני(.שם אמיתי: ירוחם),
מנחם בגין, המפקד הראשי (כינוי מחתרתי: ב״צ) ,ח״כילשפבר חיים לנדאו (״אברהם״).
גליון 2077, 22 ביוני 1977, עמוד 17
עזר וייצמן, מנהל
הברות. יגאל כהן־אורגד, מנהל הכרות. איתן
ליבני, מנהל מיפעלים. חיים קאופמן, מנהל חב רות
מנחם סבידור, מנהל חברות.
גליון 2087, 31 באוגוסט 1977, עמוד 11
.׳
בתופעת ״הקוביות הקריטיות״ והא־סי-מטריות הקי צונית
שהיא מייצגת, יימצא הפתח המתאים והנכון,
להיכנס בו לליבון -סוגיית ״העומק״ — אשר, כמעט ככל
נושא ביסחוני־צבאי מרכזי אחר בסיכיסוך, מרבים ולדהש
בו, אסל -ממעטיס -מדי להלינו לאשורו!
גליון 2087, 31 באוגוסט 1977, עמוד 31
שכטרמן כלל בהצעתו רק ארבעד, חברי־כנסת
מחרות: מאיר כחן, יוסף רום, יורם
ארידיור ומוטקה ציפורי, כאשר עוד קודם־
לכן סירבו להיכלל ברשימה גאולה כיהן,
איתן ליבני ומיכאל דייקסל. ברשימתו של
שכטרמן לא הופיע אפילו שר אחד לרפואה
מבין שרי חרות- .רשימת חברי ההנהלה
הפנה קאריקטיורד, עלובה.
גליון 2318, 3 בפברואר 1982, עמוד 21
נכסיו היו
ניידים — יהלומים, למשל — ואוצרות־התרביות שלו היו
ניידים גם הם — ספרים.
יצחק ליבני טוען, כי כל המרץ היהודי הושקע במחשבה,
בספרות, בפיוט, וכי הדבר לא זדשאיר מרץ לעיסוקים
אחרים, כמו האדריכלות.
גליון 2369, 26 בינואר 1983, עמוד 6
שרון,
לעומת זאת, מעוניין בה־פך: קיום
בסיסים ישראליים בלבנין.
השבוע הסתבר לחברי־הממשלה,
לתדהמתם, כי שרון רימה אותם
שוב.
גליון 2369, 26 בינואר 1983, עמוד 72
בכל מיקרה, מדובר על
אחוז אחד עד שניים של חברי מרכז.
הד״ר אליהו בן־אלישר, איתן ליבני, יעקב
מרידור ומרדכי (״מוטקה״) ציפורי״
אם מחבר לוי את מיספר חברי המרכז
התומכים בו על הנייר, הוא מגיע ליותר
מ־.600
אך אנשי אריק טוענים, שלוי פשוט
מתעלם מהמציאות.
גליון 2488, 8 במאי 1985, עמוד 15
בין נאשמי־הטרור נמצאים חתנו
של לווינגר וחתנו של ולדמן.
גם בכך לא די. לדברי ליבני, פנה
אליו אחד הנאשמים האחרים, שאול
ניר, אחרי הרצח ההמוני של תלמידי
המיכללה האיסלאמית בחברון על־ידי
חברי־המחתרת, ותבע ממנו להמשיך
בקו זה.
גליון 2711, 16 באוגוסט 1989, עמוד 14
יתכן שלא הייתי צופה
כלל בתוכנית עליו, אלמלא סיפר לי יצחק ליבני לא־אחת על
האיש המרתק הזה. גם אני אינני להוט לראות עוד סרט על
השואה.
גליון 2711, 16 באוגוסט 1989, עמוד 22
אי ן
בנאציזם משום חזרה לברבריות, אלא הפניית
עורר לאידיאלים בינלאומיים ושיבה לרעיון
הלאומי,״ המקודש על כליבני החבורה(ע׳ .)53
דיברי סניגוריה אלה על הנאציזם השמיע —
לאחר מינויו של היטלר לקאנצלר גרמנ יה,
ב־ 31 בינואר . 1933 ואילו הציונות ה״הר־צליאנית
הגדולה״ של רטוש (הכינוי הוא
שלו) כללה הסכמה להקמת גדודי צבא שיחדור
יהודיים בחסות איטליה הפאשיסטית(פו־רת
)108 ,ולאימוץ.
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 12
לפני חודש הזמינה המועצה את העורכים
הכלכליים של דבר, הבוקר, ידיעות אחרו*
שעסק בליבון בעיות לאומיות כלליות,
היה מורכב מעתונאים, מחנכים, אנשי־כל־כלה
ועורכי-דיך.
גליון 1353, 14 באוגוסט 1963, עמוד 11
כהן
עצמו רגיל להתייחם בדרך־ארץ רבה לרבנים
אמיתיים, מקיים עם אחדים מהם חליפת־מכתבים
ומגע קבוע לליבון בעיות הלכתיות.
אמר כהן השבוע, לידידיו: כל עוד כוחי
עמי, אוסיף להיאבק, הן כשופט, הן כאזרח,
למען זכותם של אותם אזרחים שאינם מאמינים
כי ההלכה היא החוק היחיד.
גליון 761, 28 במאי 1952, עמוד 11
שעות ביום תחת ידו האמונה של המדקדק בפני ועדת חקירה של הסינט האמריקאי היצחק
ליבני רכש לעצמו 200 מלים עבריות עיד השבוע הרולד מסיבוף, פקיד גבוה של
משרד החקלאות האמריקאי, על קשרים מליממה
.
גליון 1194, 10 באוגוסט 1960, עמוד 6
אגב שיחה הסביר כי בירור זה אינו
אלא ליבון מוקדם של השקפות, לקראת
הפגישה. עם מארכוס שנדחתה למספר ימים.
גליון 2186, 25 ביולי 1979, עמוד 38
.
* חברי־כנסת: סגנו של וייצמן במישרד־הביטחון
מרדכי (״מוטקה״) ציפורי, השר
דויד לוי, תומכו הנלהב ביותר של וייצמן,
חיים קופמן, יושב־ראש המועצה המקומית
קריית־מלאכי, החייב את קידומו הפוליטי
לווייצמן, משה קצב, איתן ליבני, חיים
קורפו והח״ב הדרוזי עמאל נאסר־אל-דין.
גליון 2210, 9 בינואר 1980, עמוד 3
לא היה ספק בלבי,
שאם נגלה לבגין את מהות הפעולה ואת
מיקומה, לא יהסס להביע את התנגדותו
המוחלטת וינסה לשכנע אותנו, בשלל נימוסים
שידועים היו לנו מראש, שנבטל
את הפעולה ואכן, רציחתו של הלורד
מוין הביאה לתגובה הצפוייה מצידו של
בגין שאמר, לפי הפרוטוקול, בישיבה של
מיפקדת אצ״ל :״המיקרה הזה מעמיד
אותנו בפני הכרח של החלטה סופית בקשר
עם היחסים בינינו לבין, החורגים׳
(על מישקל, הפורשים׳) .לא נוכל לסלוח
להם משתתף אחר באותה פגישה, יעקב
מרידוד, אמר :״עלינו להדגיש בהבלטה
יתרה את הסתייגותנו מלח״י, שהתנהגו
בצורה בלתי־הוגנת ביחס אלינו, ושאין
באפשרותנו יותר להאמין להם במשהו...״
חבר מיפקדת אצ״ל נוסף, איתן ליבני,
אמר :״עלינו לדבר איתם קשות וברורות.״
סוכן
ה מו ס ד
>על או פיו של יצחק שפיר כתב ישראל
אלדד־שייב, החבר השלישי של מרכז
לח״י — לצד שמיר ונתן ילין־מור — את
ההערכה הבאה, שתעניין בוודאי את פקר
דיו־לעתיד במישרד־החוץ ):
בזיכרונותיו מעשר ראשון מתאר שייב
את דמותו של יצחק שמיר, באותם ימים :
״קפדנותו המרוכזת בעניינים של חיים
ומוות.