חיפוש: לבון
נמצאו 2,070 תוצאות (מציג 1,176 עד 1,200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1941 (13 בנובמבר 1974), עמוד 19

ואת ״ציר המרכז,״ אשד מבחינה צבאית הוא החשוב שבצירי חצי-האי. מאל-עריש ניתן לרדת בכביש אל ג׳בל־ליבני, וממנו להמשיך לאיסמעיליה, תוך עקיפתה בטווח בטוח של אביו־עגיילה; ואם פונים מהצומת ביר־לחפן דרומית־מיזרחית, ניתן להגיע לצומת אבו־עגיילה ולאיים משם, מעורפם על מיתחמי אום־קטף, או אף לרדת אל קסיימה או דרומה. … הקו השני הורכב מדיוויזיד ,3 ,שהחזיקה באיזור ג׳בל־ליבני ומערבה, עם כמות גדולה של טנקים (כ־.)120 היא נועדה לתמוך, באמצעות מישלוח תיגבורות וביצוע מכוודנגד, את המערכים הקידמיים; ואם יובקעו אלה — להוות קו־התנגדות שני.
גליון 1939 (30 באוקטובר 1974), עמוד 27

בסיכום בין שמעוני לבין מנכ״ל רשות השידור יצחק ליבני נקבע, כי שמעוני יפרוש ברגע בו ימצא לו מחליף. … למרות ההתקפות של חוגים ימניים בארץ, לא תורד התוכנית בגלל לחצים כלשהם אלא משום שמפיקה, מרדכי (״מוטי״) קיר״ סערה פרצה בבניין חוטי ירושלים, הבניין בו שוכנת הנהלת רשות־השידור, בעקבות נסיעתה של מזכירת מנהל הרשות יצחק ליכני, רוחמה איילון, לגרמניה. רוחמה נסעה במקומו של ליבני עצמו, אשר סירב לנסוע, משום שלא מכבר חזר מסיור בחו׳׳ל, לשבוע ישראל שנערך ב רדיו באדן באדן הגרמני ושהחל בשלשה לחודש.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 32

אילו היה הדבר בידיו, ודאי שהיה מח״ט ,7בן־ארי, מחזיק בסמוך אליו את האמכ״סים המהירים ובעלי התותח הח זק, כדי שיחסמו ויאבטחו לכיוון ג׳בל ליבני ואל־עריש. אז היה חופשי להטיל את שאר הכוח לשם כיבוש מיתחמיו ה־עורפיים של המערך המצרי — מיתחמי ״הצומת״ ו״הסכר״ — ואחר־כך, ליצירת לחץ חזק על אום־כתף, מעורפו. … לפתע הגיעו ידיעות (כוזבות) על התקרבות צח״מ 1לעברו, וגדודו של רום הופנה אל ג׳בל ליבני, לחסימה. מעתה ועד הסוף, נותר באבו־עגיילה ברן לבדו.
גליון 2047 (26 בנובמבר 1976), עמוד 15

הוא משתולל כקירכנו, גורם לפירוד, לריכ, לחוכר הכרות בהמשכו של הראיון מספר השר אוזן על האופן שבו אובחנה כניסת השטן למפא״י, מתאר את ימי המאבקים הפנימיים במיפלגתו בתקופת ״פרשת לבון״ .לדבריו הצטרף למיפלגה באותה תקופה הרב מנחם הכהן, המכהן כיום כחבר־כנסת, וביקש ממזכיר המיפלגר, דאז, גיורא יו־ספטל, שיתקינו מזוזות על כל הדלתות בבית־המיפלגה, ובקשתו נתמלאה.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 37

צירי״ש בר ש ת קו טרד משימה בל תי־אמ שר׳ ת • למגכ״ל רשות השידור, יצחק ליבני, ולפרופסור עדי צמח, שהצליחו לעשות דבר שלדעת רבים אינו אפשרי: לנהל שיחה אינטליגנטית, תרבותית ומעור־רת-למחשבה, מעל המסך הקטן של הטל וויזיה הישראלית. … הרקע לחיכוכים בין השניים הוא דרישתו של צוקרמן לתק ציב מוגדל לחידוש והחלפת הציוד בטל וויזיה, וטענתו שליבני אינו מקדיש לנושא זד, תשומודלב מספקת.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 57

נראה כי דו״ח זה יהיה קטלני במייו־ למי שהיה מנכ״ל רשות־השידור, י צ הלו לי כני, היה רעיון בפינה הקבועה שלו בגלי־צה״ל. ליבני הציע למאזינים לקחת רשמקול, ולראיין את בני מישפ־חותיהם על תולדות המישפחה. הוא הש מיע בתוכנית הקלטות שבהן הקליט את אביו, שנפטר כבר לפני 14 שנה ושבהן היה האב גלוי־לב וכנה. בעיקבות השידור הגיעו אל ליבני עש רות מיכתבים, המבקשים ממנו פרטים נו ספים על הצורה שבד, הוא ממליץ לערוך את השורשים הביתי שלו.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 56

בדומה לכל הסכם קואליציוני בין חופשיים לדתיים במדינת ישראל (״עוד לא אבדה תקוותנו להיות עם חופשי בארצנו ארץ־ציון ירושלים נערכה פגישה בהש תתפות ד,מישנה ליושב-ראש רשות־ד,שידור מטעם המפד״ל, יצחק מאיר, מנכ״ל רשות־השידור יצחק ליבני, ומנצח תיזמורת ירושלים — ,רשות־השידור׳ גארי בארתיני. במהלך הפגישה הציע יצחק מאיר, בשם הליברליזם הנאור השולט בכיפה באר* ניהול פסטיבל בישראל משמעו נסיעות רבות לחו״ל על־חשבון משלס המי־סיס, במטרה להזמין מופעים שאינם בגדר ענייניו, או צרכיו־התרבותיים של קהל זה. ח לו צ ת שי ח דו ר יצחק ליבני מנכ״ל בין הפוליטיקאים זמורח־כוחן, מיכל ברשות־ד,שידור, לקזז בביצוע מיסות ושירי־קודש נוצריים, ובכל מיקרה לפטור את הנגנים בתיזמורת ירושלים מחובת השתתפות ב הקלטות ובמופעים, שהם מתנגדים להם מבחינה מצפונית.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 23

התרומה ניתנה עוד לפני קום המדינה לקרן, שהיתה הזרוע הכספית המרכזית של האצ״ל. כאשר התמנו חח״כים איתן ליבני ויצחק שמיר מטעם תנועת החרות לטפל בענייני ״קרן תל״חי״ וחובותיה, הם נתקלו במיגרש שבקריית-אונו. באותה עת הצטרף לתנועת החרות, אחרי פרישה מצה״ל, תת״אלוף מרדכי ציפורי. ליבני ושמיר החליטו למכור את המגרש, וציפורי רצה לקנותו עבור בתו, יהודית ארליך (לא קרובה של שימחה ארליך) ח״ב ציפורי — מכירה לבת — ח״כ ליכני — פה אחד הגרה בקריית-אונו.
גליון 2028 (14 ביולי 1976), עמוד 5

דוב יוסף, פולה בן־גוריון, משה סנה, מנחם בגין, ישנערת-השער היא סוזי בת ה 13-אשר מלקקת ראל ישעיהו ופינחס לבון. בתבת-תחקיר נוספת על גלידה, על רקע מודעות הבחירות, וקובעת ״ההבטחות הבחירות היא ״דיזנגוף 97/99 בוחר״ — ובה ניתוח נמסות אחרי הבחירות במו גלידה.״ ^ 8 25 הספר ער פליטות הנה ושגגות־הלשוו שהושמעו במסת * האם השיר ״אודי1חמודי״1זוא תערובת שר ולס וינאי ומנגינת דחוב דוסית * ן וזישדאלי שי וד לדמשק העם מה ה חו שבים, ימה?















