חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 976 עד 1,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1833 (18 באוקטובר 1972), עמוד 18

.״ המסתכל מתרשם כי במשך 000 שנים אלה שלטה ישראל כמעט בכל ארץ־ישראל משני עברי הירדן, וגם בחלק נכבד מאוד של סוריה. :גילגולי האימפריה ~ מישרד החינוך והתרבות. … כבר המבט השיטחי הראשון הוכיח בי מטרת המפות האלה היא להוכיח כי ארצנו ההיסטורית כוללת נתחים שמנים מלבנון, סוריה, עבר־הירדן וסיני. תחילה לא הבחנתי בשם דימו״ל. … מינימליסטית מדי. כי השבטים ישבו אמנם משני עברי־הירדן, אבל הם לא ניסו לגרש מן הארץ את האדומים שישבו בנגב, את הפלשתים והצידונים שהחזיקו כימעט בכל שפלת החוף, ואת בני עמון ומואב שישבו במרבית עבר־הירדן.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 51

הוא ראה אדם גו עדראייה נוסף היה בעל המיזנון של מועדון שח־מת, שעמד במירפסת בקומה השנייה של הבניין ברחוב הירקון פינת הירדן. הוא ראה את הרוצח ממשיך בבריחה והזעיק חיילים שעמדז בפינה גם הוא זיהה את אבו. … בקומה השנייה של בית השוכן בפינת הרחובות הירקון וירדן, נמצא מועדון שח־מת ותיק ומכובד. … התביעה טענה כי אבו נמלט דרך רחוב נס־ציונה, שבפינתו נמצא האקדח (נתיב מקווקו). אבו טען כי הוא ברח דרך רחוב הירדן, שאליו נקלע במקרה (נתיב מנוקד) .החיילים נחלקו בדעותיהם.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 28

במטוס נפגש ליאור עם חתיכתו הצמודה של הבום, ירדן לדינסון, שללא ידיעתו בחרה אף היא בחופשה בקורפו בלוויית אמה, כבריחה מחייה הסוערים בארץ. אחרי שנרגעה, והסתבר שלא נשלח לרגל אחריה בשליחות הבוס, נהנו כולם מהמסע הקצר לנירוונה הקסומה. מכירים את החיוך של ירדן? יש לה חיוך שנמרח על פניה בקלות מפתיעה, והיא משתמשת בחיוך על ימין ושמאל, ועוד לא פגשתי אחד שלא נכבש.
גליון 2671 (9 בנובמבר 1988), עמוד 40

גם ההערכה לגבי התחייה היתה פזיזה מדי: מיפלגת־הימין הקיצונית לא היתה נותנת יריה להעלאת המערך לשילטון. גם אש״ף נסוג מהסכמתו למישלחת ירדנית־פלסטינית משותפת, ודרש שתי מישלחות — ירדנית ופלסטינית בראשות י רד משותף. … פרישה מהממשלה על רקע הקיפאון המדיני היתה בהחלט מוצא אחרון של כבוד מאי־הנוחות שנוצרה בין הבטחות פרס למובטחיו הערביים. לוועידה בינלאומית״ .הגיבו על כך הירדנים. :הרי זה היינו־הך!״ יוזמת שורץ ת התיקיות והתנופה של מובא^ רב חיסל — צחוק הגורל — דווקא שר־החוץ האמריקאי, ג׳ורג׳ שולץ. … הועלה הרעיון לקיים בקאהיר פגישה של ארבעת שרי־החוץ — ארצות־הברית, ישראל, מצריים, וירדן. שר-החוץ הישראלי היה שימעון פרם.
גליון 2666 (5 באוקטובר 1988), עמוד 16

.״ • מין וסטאדן ף חודשים הראשונים של המי דינה עוד התנהל בה ויכוח בין אנשי אחדות־העבודה במפ״ם שללו ״כל תוכנית להקמת מדינה ערבית עצמאית ממערב לירדן״ כי זו עתידה ״לסגור חלק גדול מארץ־ישראל בפני ההתיישבות היהודית.״ הם דגלו ב״א־רץ־ישראל כולה כמדינה חד־ריבונית, כאשר היהודים הם נושאי הריבונות הבלעדיים בארץ השלמה ״.נאמר בה כי במילחמה הבאה ייכבשו ויסופחו שט־1 חים אלה, ולערבים תינתן ״זכותם לאירגון אוטונומי באיזורים של ריכד זים ערביים במיסגרת המדינה האחידה״. … ואלה, בשילוב הצבעים, מקור־האור והשתברות קרני־האור עליהם, הם היסודות הצורניים.״ אף שעוד דובר אחר־כך במשך זמך־מה בחצי פה על ״הגדרה עצמית״ ,זנחה מפ״ם לכד עשה עיקרון זה. הרעיון של מדינה פלסטינית ממערב הירדן נשכח מייד, וכמו בכל הנושאים האחרים התאימה מפ״ם את עצמה לקו של בן־גוריץ, שניצח לאורך כל החזית. … אך בעוד שאנשי אחדות־העבודה במפי׳ם דגלו בכינון ״ארץ ישראל השלמה כמדינה יהודית״ ו״התיישבות היהודים בכל הארץ הבלתי־מחולקת״, הסכים המרכיב של השומר הצעיר (מפ״ם דהיום) לקיום מדינה פלסטינית ״עצמאית ודמוקרטית״ ממערב לירדן, יחד עם ״זכות העם היהודי החוזר למולדתו להתיישב בכל חלקי ארץ־יש־ראל ״.המדינה הערבית ״תתאחד עם מדינת־ישראל איחוד כלכלי ומדיני״.
גליון 1457 (11 באוגוסט 1965), עמוד 19

באירופה, ובין הפלי טים הפלסטיניים בעצה מצרית: להקפיא ירדן, סוריה ובלבנון. הרעיון שהועלה בסידרה הבאה של פגישות היתד, שיחותינו היה פשוט: הבה ננסה להגיע ל( |קשד, יותר להסדר. … אפילו בצבא נוצרו צד ישראל להכיר בקיומה של אומה פלס־כיסי־התמרמרות. טינית .״פיצלו אותנו בין ירדן ועזה, פיזרו 1האם יש, בתנאים אלה, פנאי למישהו באותנו במחנות פליטים ואמרו שאיננו קיימצרים לחשוב על בעיית ישראל והערבים? … אין לאיש פנאי לדון הגשת עזרה לחלק הפלסטיני להשתחרר מן ברצינות בבעיות השלום עם ישראל. מוטב, השלטון הירדני. על כן, שידחה את ביקורו. מאידך, אין לו הבעתי פיקפוק בפרטי ההצעה, והוא אמר גם לחשוש מפני הרעה במצב הקיים.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 11

ממילא נצטרף להישאר אז ככד השטחים המוחזקים לצמיתות. מי שמחליט להקים היאחזויות בעמק־הירדן, מחליט לספח את כ ל השטחים המוחזקים (אם בגלוי, אם על־ידי המשכת מישטר־הכיבוש לנצח) .הוא מחליט להחזיק בתחום ישראל מיליון וחצי ערבים, שיהפכו בה רוב תוך דור. … רק מי שאין לו המושג הקלוש ביותר על הנעשה בעולם הערבי, על המתרחש בלב עמי המרחב, יכול להאמין לרגע כי אחרי הקמת שרשרת היאחזויות בעמק־הירדן ניתן יהיה להשיג הסכם עם ערבי כלשהו — מצרי, ירדני או פלסטיני — על שאר חלקי הגדה המערבית. … כי אין אף ערכי אחד, במרחב השמי כולו, שיסכים לפיפוח רצו־עת־הירדן ורצועת-עזה לישראל. ך ) כן אין בל הבדל בין האומר :״נס/ ,,סח את הכל,״ לבין האומר :״נספח רק את עמק־הירדן, וננהל מו״מ על השאר.״ פשוט לא יהיה מי לנהל עימו משא־ומתן על ״השאר״.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 4

מטרתה הרשמית של נסיעתו תהיה ביקורת מנגנון הפיקוח של האו״ם, והוא לא יבקר בנקודות־מריבה אחרות במרחב, כגון עיראק וירדן. • מוקד הסיבפוביס הבא של מצרים יעבור דרומה. … אין ספק שלולא פעולה זו היו המוני הלבנון וירדן מטאטאים השבוע את המלך חו־סיין והנשיא שמעון מכסאותיהם. … גמאל עבד אל־נאצר יצא כקרוב לביקור נוסף אצל המרשל טיטו. נשיא תתנגד להוצאת כוחותיה מירדן, תשתדל כי הוא מבקשם להישאר על רעיון התערבותו של ידחוק את רגליה משדות ליות.
גליון 1159 (9 בדצמבר 1959), עמוד 12

עב שז׳עזע הנ^עשר, חריד צ׳נדלר ורון כמיפקד ההדרים כוכב במרחק שלושה מטרים במדינה (המשך מעמוד )9 ירדני ביקש סליחה, התנצל על הטעות שקרתה בפעם הראשונה מאז התחילו ישראל וירדן להחליף ביניהן שבויים . … ״לא נורא אם תחזירו את פקר יותר מאוחר,״ הסביר לירדני בערבית רהוטה .״אולם עד עכשיו לא הודו שלטונותיכם שפרייב נמצא בירדן.
גליון 1834 (25 באוקטובר 1972), עמוד 13

העלמה הנ״ל, נכדתו של הורדום הגדול, הופיעה בפני אביה החורג, הורדוס אנטיפטד, במסיבת יום־ההולדת שלו, במיבצר שבעבר־הירדן. לפי בקשתו, רקדה העלמה לפניו. בזה אחר זה הסירה את שבעת צעיפיה. … מדוע צריכות להשתתף במשא־ומתן כל מדינות־ערב המעורבות בסיכסוך (מצריים, ירדן, סוריה, לבנון)? מדוע לא יהיה משא־ומתן עם כל מדינה ערבית לחוד? … אין צורך בדמיון רב כדי להרחיב את הפסוק על ירדן וסוריה, שלא לדבר על הפלסטינים שאינם קיימים.
גליון 1769 (27 ביולי 1971), עמוד 39

אך מה צחיח יותר מהמחשבה המדינית הישראלית, ואיזה אזור שומם יותר ממרחב מעשיה הפוליטיים ץ הטורפדו שז דייו כשהם נסים מידי הרוצחים הירדניים אל מולדתם, המוח זקת בידינו. הם באים אל אזור הכיבוש של צה״ל, כי הם מעדיפים אותנו, את צבאנו, אפילו את בתי־הסוהר שלנו, על פני הגיהינום הירדני, בו הם נרדפים עד צוואר ונשחטים בלי חמלה. … הכה נכריז כפה מלא: כד עוד השיחרור יטדכם אינו כא על חשבון עצמאותנו שלנו, כד עוד הוא מכוון לעצמאותכם שלכם במערב הירדן או בשני עכרי הירדן — תמצאו כנו כן־כרית, עוזר ומסייע. … השינאה למלך וחבר מרצחיו עולה על שינאתם לישראל. וככל שהדיכוי הירדני גובר, כן קטנה ההתנגדות לדו־קיום עם ישראל.
גליון 1927 (7 באוגוסט 1974), עמוד 6

אחר־כך לא ישארו יותר שטחים להתנחלות, ואז יחלו ההתנחלויות ממזרח לירדן. כשכל שטחי ארץ־ישראל המזרחית ייושבו גם הם, נתחיל להתנחל במידבר ערב מיזרחה. … כאשר תתרוקן ארץ־ישראל המערבית מכל היהודים׳ שייצאו להתנחל ב״שטחי האבות״ ממזרח לירדן, אפשר יהיה סוף־סוף להח זיר את הפלסטינים ולהקים להם מדינה עצמאית ממערב לירדן.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 10

הליכוד מבטיח שהמילחמה תהיה ניצחית. • המערך דוגל באופציה הירדנית. ירדן היא האוייבת המושבעת של סוריה, גם כאשר חלה, כאילו ,״התקרבות״ בין השתיים. • לשליט הסורי ולממשלת־הליכוד יש אינטרס משותף שלא דגלים של חיל־האוויר. … בעיקבותיו מודעת ה״לאווים״ הגדולה של המערך, המטילה איסורים על משא- ומתן עם אש״ף וחוסמת אפילו •את הדרך למגעים כלשהם עם ירדן, נוסחה על־ידי ח״כ יוסי שריד. שריד הוא אחד ממעצבי הקו הניצי במערכת־ההסברה של המערך, הפונה ימינה.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 23

הוא ביקש הבהרה, ואז שימעון הבהיר: מעבר לירדן. השיחה הזאת הדליקה נורה אדומה אצל חדד, שידע כי שני החרמונים הם תלמידי־ישיבה לשעבר, והרמזים קשורים אולי למה שלמרו שם. … המדובר, כמובן, בשלוש ערי המיקלט, מעבר לירדן, שאליהן, מותר לרוצח בשגגה להימלט י. … :לנוס שמה רו צ ת מבהינפש בשגגה. בבלי דעת ...ומעבר לירדן: בצר... ר אמות ...גולן. : מכיוון שהצמיגים היו מתוצרת קלבר, ביקש חדד מהסוכנות המרכזית של צמיגי קלבר רשימה ארצית של כל הסוכנויות והחנויות המשווקות את צמיגיה.
גליון 2481 (20 במרץ 1985), עמוד 42

כי כאשר ביקשו להעלות, בשנת ,1949 את יהודי עיראק ארצה, היה ברור כי אי־אפשר לעשות זאת בדרך היבשה — סוריה וירדן — והמוצא הראשון היה להעבירם לאיראן, ומשם, בדרך האוויר, ארצה. … הנוצרי הטוב הופואה־בואני לא הבין חוכמות. אך ראה את הירדן ליד דגניה, החליט לקיים מיצוות טבילה. הוא פשט את בגדיו וזינק לירדן. להילל לא היתה ברירה. גם הוא התערטל תוך דקה וטבל במי הירדן הקרים, יחד עם האפריקאי.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 45

התוכניות של יצחק שדה ואחרים, שתיכננו אז מיבצע זאב דבוטינסקי: שתי גדנת לירדן שר1ן(ע רבין) :גם תחת דגד קוטוניסטי איתן(עם פרס) :מן הנילזס עד הפרת כזה, נדחו על־ידי בן־גוריון, בהתאם להערכת־הכוחות שלו. … שום גבולות, עומדים לנגד עיני בגין גבולות ברורים לגמרי: זו של המנדאט הבריטי המקורי על ארץ־ישראל משני עברי־הירדן. זוהי המפה שאומצה בשעתו על־ידי זאב ז׳בוטינסקי, כאשר הקים את התנועה ה״רוויזיוניסטית״ — תנועה שהתכוונה להשיג ״רוויזיה״ של ההחלטה להפריד את עבר־הירדן ממערב־הירדן. … הוא סיפח את רמת־הגולן, שהיא בהחלט מחוץ לגבולות המפה של ז׳בוטינסקי ואצ״ל. והוא עדיין לא הגיע אל עבר־הירדן — שהוא בהחלט בתוך תחומי המפה הזאת.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 5

תושבי-הרצועה חזרו והפכו זרים בישראל, הזקוקים לאשרת-כניסה, כמו ויזה ההגיון: מי,שרוצה בארץ־ישראל השלמה (בשתי 1גדות הירדן ואף בגדה אחת) מוכרח לעכל אוכלוסיה ערבית פועלים מייובאים מפורטוגל. … הוא קרא לתורתו ״רוויזיוניזם״ ,מפני שרצה לעשות ״רוויזיה״(בלאטינית: ראייה־מחדש, במובן של תיקון־טעות) של ההחלטה להפריד בין׳ עבר־הירדן ופלשתינה ז׳בוטינסקי רצה בהקמת מדינה יהודית משני עברי הירדן. בשיר המוקדש למטרה זו כתב :״שם ירווה לו משפע ואושר / בן־ערב, בן־נצרת ובני /כי דיגלי דגל טוהר ויושר /יטהר שתי גדות ירדני /שתי גדות לירדן /זו שלנו, זו גם כן.״ בית זה לא נכתב במיקרה.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 61

פה גם לא אפתח את התמיהה הנושנה על העובדה המרעישה, שהישראלים החכמים והמחוכמים מניחים לירדן, שמקורותיו כידוע מצויים כך וכך עשרות מטרים מעל פני־הים, לזרום הלאה־ירדן־הלאה־זרום לכינרת, שכידוע נמצאת כך וכך מאות מטר מת ח ת לפני הים, על מנת להעלותם מעלה במשאבות אדירות (צורכות חשמל) חזרה אל מעל לפני הים. … נניח שאין ברירה, וזהו זה לעולמי־עולמים (אתם מרגישים כמובן, שהמוח הבלתי־הנדסי שלי מתקשה לתפוש זאת). אבל אם כבר מי הירדן זורמים להם לכנרת, מדוע, בהזדמנות חגיגית זאת, לא נרתום אותם לאיזה צינור אנכי, וכשיפלו להם בבת־אחת איזה 200 מטר (כדי להימהל במלחים ולהישאב חזרה למעלה) ,יסובבו איזה טורבינה, או לפחות טחנת־קמח שימו לב: אם יש דבר שמשמח את עם ישראל בימים טרופים אלה, הרי זה הידיעה בחדשות, שהנה, הלילה, או ביממה האחרונה, הכנרת עלתה בכך וכך סנטימטרים, וכל סנטימטר של כנרת, כידוע לכל תינוק, הוא מיליוני מטרים מעוקבים של מים, מים חיים! … אבל שנית, אני שואל פה את עם ישראל: אנא, עם יקר ועני ופושט יד, שב וחשב כמה שווה לך סנטימטר אחד של מים בכנרת (וכל סנטימטר גבוה יותר הוא מתוק יותר, כי הוא לוחץ יותר בחוזקה על המעיינות המלוחים שם למטה) ,סנטימטר ועוד סנטימטר ועוד סנטימטר — שעכשיו אנו משלחים אותם בברכת האל הלאה ירדן הלאה זרום לים המוות — וכמה שווים לך אולם הקונצרטים של עין־גב, וכמה שדות של חקלאים עברים, וכמה מסעדות על הרציף של טבריה, ומדרונות של כמה בתי־מלון וכו׳ז ורק אל תבואו אלי עם הסיפור על קברי גדולינו שעל תל הפרה.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 13

ובראשם מוחמר ני מי אליה,תארי, שנבחר בשעתו ראש־ארגון הפליטים בירדן ובסוריה, השתעשעו בר עיון כך דואה הערבי את שדאל עתוני ע רג מקדישים רק מקום מועט ליחסים עם ישראל, מתוך הנחה שעניין זה מעניין את קוראיהם רק במעט. … הרשעים והערבוב׳ אזרח ישראלי רגיל, שהתחנך על ברכי ה תעמולה הציונית ור אה את חייו וחיי עמו לאורה, מתקשה לריב להבין כיצד רואה או תו האזרח הממוצע במצרים, בסוריה או ב ירדן. אולם הבנה זו היא היסוד לכל אפש רות לבנות גשר לעתיד — כשם שעל ה ערב להבין את נפש הישראלי. … אולם תפיסה זו מתעלמת מן העובדה הבלתי־רומנטית הקובעת את חיי העמים בתקופה זו. העתקת גבול המדינה עד לירדן לא תפתור שום בעייה מעשית. המדינה זקוקה לשווקים הערבים לתוצרתה, לחומרי הגלם הערבי (נפט) ולתוצרת המזון הערבית.
גליון 2097 (9 בנובמבר 1977), עמוד 22

הקורא הנאמן של מדור זה, שנהג לפי הדרכת המדור, וקנה לפי הייעוץ בחודש האחרון את מניות מפעלי ים־המלח ובנק ״איגוד״ ,או את מניות ״ירדן״ ,יוכל בשבועיים הקרובים לממש רווחים גדולים ביותר. חברת ״ירדן״ נכנסה מחדש למשא ומתן מואץ על רכישת ״סונול״ אחרי ש״בנק־הפועלים״ ו״דיסקונט״ נסוגו מן הקנייה. מנכ״ל ״ירדן״ דוד סופר, ייצא בשבוע הבא לארצות־הברית לחתום על הסכם הרכישה אם הבדיקה הסופית שהוא עורך בימים אלה תצדיק א!
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 38

הקיבוצים הפלסטיניים בסעודיה ובנסיכויות הנפט, בירדן, בלבנון, בסוריה ובארצות אחרות, המהווים איום מתמיד על המישטרים והשליטים, מהווים תמריץ כביר למישטרים אלה לפתור את הבעייה הפלסטינית. … כל מדינות העולם, במערב ובמיזרח, תמכו בסטא- טוס־קוו של חלוקת הארץ בין ישראל, ירדן ומצריים. כל המדינות הערביות תמכו בכך אף הן. … גם מילחמת ששת-הימים, שאיחדה את כל הארץ שממערב לירדן תחת שילטון ישראלי, לא שינתה מצב זה.
גליון 2521 (25 בדצמבר 1985), עמוד 40

ליד מכשיר־הטלפון בדירה מצאה רחל על קופסת־סיגריות את מיספר הטלפון של מישפחת ירדן, רשום בכתב־ידו של גור. אפשר להניח כי גם בבריחתו הנוכחית השתמש גור בנשים. … על קור־רוחו המופלג וקשיחותו של גור אפשר ללמוד מאפיזודה אחרת בפרשת רצח אורון ירדן. הוא סיפר בבית־המישפט כי לא התכוון להרוג את אורון, וכי נסע אתו ימים אחדים לטיול בארץ. … גור נשבר רק כאשר השמיעו לו החוקרים הקלטת שיחה בינו ובין מישפחת ירדן, שם זוהה קולו בוודאות על־ידי מכונות־קול מדוייקות של הטכניון.
גליון 957 (16 בפברואר 1956), עמוד 12

באלדווין רצה לפקח על דרך־השיירות מצפון לדרום. המלך הנוצרי חצה את הירדן בשנת .1100 לוחמיו נתקלו כנראה בפטרה, מצאוה שוממה וחרבה כפי שהינה כיום. … רשת הנקודות המבוצרות של באלדווין מ־עבר־לירדן לא היו זמן רב בידי הנוצרים. הלוחם המוסלמי סלאח א־דין ! … ככל שיגדל מספר המבקרים תשגשג כלכלתה של ירדן מן הדולארים והלירות האנגליות שיוצאו במקום.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 11

״אמרו שנטורי־קרתא שינאים את מדינת־ישראל יותר משהם שונאים את ממלכת הירדן. נזה דעת כבודו על כך?״ עיניו התכולות של הרב חייכו חיוך פקחי אילם .״לו היינו במקום כמו עבר הירדן, לא היינו יורים על המדינה. מה שאנחנו אומרים הוא זה: קיימת על עם ישראל הנהגה האומרת שענינו של עם ישראל הוא מדינה ועצמאות וזה הכל. … ״מפקד משטרת ירושלים הציע שיעבירו אתכם לעבר־הירדן. אס מחר יסכימו ממשלת ישראל וממשלת ירדן להרשות לכם לעבור את הנבול, האס תלכו?
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 25

אפשר להשיג שדו (המשך מעמוד ) 13 באומרו: הפלסטינים אינם רוצים בשלום נפרד, אינם מוכנים להינתק מירדן, אינם מוכנים לפתוח במשא־ומתן רשמי. … מנהיג פלסטיני צריך להיות בעל העזה בלתי־רגילה כדי לסכן את ראשו ואת עתידו, ולתבוע את הקמתה של מדינה פלסטינית תוך פירוק ירדן — בשעה שאין שום סימן לכך שממשלת־ישראל מוכנה לכך, ולהיפך: כאשר יש סימנים למכביר כי המאבקים בממשלה הם בין אותם הרוצים להחזיר חלק מן הגדה למלך חוסיין, ובין אותם הרוצים לספח לישראל את הגדה כולה. … מתי אי־פעם קרה ששר־חוץ מצרי, ושר־חוץ ירדני, ושרי־חוץ ערביים אחרים, ישבו בניו־יורק והודו בגלוי ובפה מלא כי הם מחכים לבואו של שר־חוץ ישראלי, בניגוד חותך לרוח החלטות חארטום — ששבקו בכך חיים לכל חי, מבלי שיוכרז על כך.