נמצאו 6,273 תוצאות עבור ירדן
גליון 1270, 10 בינואר 1962, עמוד 14
דת זכו ת המעבר מה לעשות כדי לקבל רשיון לעבור לעבור במעבר מנדלבאום מישראל לירדן? שאלה זו שואלים עצמם מדי שנה רבבות ערבים נוצרים, הפונים למשרד הפנים כדי לזכות ברשיון שיאפשר להם להתראות עם קרוביהם וידידיהם לאותה פרידה ארוכה. … לכאורה אין דבר פשוט מלקבל רשיון־ מעבר כזה. ירדן מעוניינת באורחים המבטיחים לה תקופת פריחה מסחרית קצרה. אלפי קרובים וידידים באים מכל רחבי ירדן ומהארצות השכנות כדי לראות את ידידיהם הישראליים.
גליון 1620, 18 בספטמבר 1968, עמוד 18
ערב מלחמת־ששת־הימים, בעת תקרית עם הלגיון הירדני ליד בוחן, נפצע חייל דרוזי ונשאר שוכב בשטח, תחת אש־הירדנים. … אם שופרו תנאי-חייהם של חיילי-צה״ל ב• ביקעת-הירדן, היה זה לא מעט הודות למאמציו הכלתי־נלאים של אריק. … אבל תוך זמן קצר רכש אריק גם את ליבו של הסגן מנלה, לוחם קשוח ביותר שהסך שם־דבר בביקעת־הירדן. עתה היה אריק רגב ממונה באופן ישיר על לכידת־החבלנים ועל משמר־הירדן.
גליון 1631, 4 בדצמבר 1968, עמוד 13
אורי אבנרי: כבוד השר, ראיתי במו־עיני דגלים של ירדן, הנמכרים בחנזיות בירושלים המזרחית. איך מסביר כבוד השר את העובדה 1שמותר להחזיק, להניף ולהציג דגלים של ירדן, ואסור להציג דגלים של פלסטין? מה גם שקול ישראל בערבית, כפי שידוע לכב, השר, מפתח באופן שיטתי תודעה פלסטינית? משה דיין: אינני בטוח שזו שאלה נזספת לשאילתה, בה הוצגה השאלה: האם מותר להניף דגלים ירדניים, ובסעיף השני — האם מותר להניף דגל פלסטיני.
גליון 1517, 27 בספטמבר 1966, עמוד 13
״במקרה של התמוטטות המישטר הסורי, יכולה להתפתח בסוריה מלחמת־אזרחים, בעזרת כסף סעודי ונשק ירדני, במתכונת תימן.״ נזיבצננ־ם־יני שני אותו צרפתי העלה את השאלה מה עשוייה ישראל אותו בפירוש עם מיבצע־סיני( .אגב, גם הרמטכ״ל, בגבול הסורי דומה עתה למצב בגבול המצרי ערב ״בסיני פעלה ישראל בשיתוף עם אנגליה וצרפת. … הוא השווה בראיון בבמחנוז, הזכיר כי המצב מיבצע־סיני ).כדברי הצרפתי: כוחות ערביים פרו־בריטיים (ירדן ״ביום עלולה ישראל לפעול כשיתוף עם ארצות־הכרית ובריטניה, ואת האגף הערכי יכטיחו ירדן וסעודיה. … הם יבלמו, כך הם מקווים, את ההתקדמות הסובייטית במרחב, יצילו את האינטרסים של חברות־הנפט המערביות. ציר חדש, סעודי־ירדני־סורי, יוכל לקיים את ממלכות הנפט למשך כמה שנים, ואף להביא לסילוק המצרים מתימן.
גליון 811, 7 במאי 1953, עמוד 15
בתמונות נראו כל הנכבדים מאוחדים באבלם הכבד• אולם במדורים הכתובים של העתונות לא עד עכשיו לא היו זכויו ת אלה מבוטלות. כי עד כה היו מלכי עיראק והירדן אנשים חזקים, שלא שמו ביו תר לב לחוקות ולבתי נבחרים. … אולם כבר ב שנותיו האחרונות של עבדא־ללה, מלך הירדן, החלו חברי בית הנבחרים להשמיע קולות של אי־רצון: הם רצו ש המלך ינהג לפי אות התחוקה הדימוקרסית. … צריך י להיות הבדל. הכתרת פייצל השני בעיראק וחוסיין בירדן עלולה להביא שינוי במצב. שניהם בחורים צעירים׳ חסרי נסיון, שאינם מצטיינים באופי חזק.
גליון 2171, 11 באפריל 1979, עמוד 4
• הפיכת חיפה לנמל חופשי בשביל הסחר הירדני -תוך מתן גישה, באמצעות כביש או מסילת־ברזל מייוחדים, שיעברו לרוחבה של ישראל. ירדן עומדת על כך בתוקף, היות והייבוא והייצוא דרך נמל ביירות בלבנון עולה לה בהון, שעה שנמל עקבה אינו יכול לשרת אוניות גדולות. הקצבת פרוזדור בנגב הדרומי בין רצועת עזה לשטח הירדני. תנאי זה הוצג על־ידי המצרים, השואפים ליצור רצף יבשתי עם ירדן. !
גליון 2336, 9 ביוני 1982, עמוד 4
מדינה עצמאית באמת, אלא שתהיה מדינת־חסות סורית, במיסגרת של סוריה־רבתי אשר תכלול את פלסטין, ירדן, לבנון, ואולי גם את עיראק. >• אין סוריה מעוניינת בהנהגה פלסטינית עצמאית, המסוגלת לתמרן בין המדינות הערביות ובין הגושים העולמיים. … לפי התיאוריה של שרון, סוריה תצטרך להע ביר אותם לירדן, וכך תהיה ירדן למדינה פלסטינית.
גליון 2409, 2 בנובמבר 1983, עמוד 66
1ה היה 0311113חוה שהיה גיליון ״העולם הזה׳ שראה״אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק, גחן את האפשרויות לפתיחתה של חזית מיזרחית עם ירדן, במיקרה של מהפיכה פרו־נאצרית במדינה זו. מדור.הנדון׳ ומישאל־רחוב בחנו את הבעייה: הרוב אמר . -אל הירדן!׳ בעוד שמיעוט ניכר השיב . -לא!׳ .תחת הכותרת -טרור בשכונת נורדיהד הובא סיפור העימות בלב תל״אביב בין דחפורים ובין דיירים מנושלים וממורמרים. … תותחיו ושיריוניו תפסו חלק גדול בוויכוח הסמוי אך הכללי, שעבר השבוע בלב האומה: אם לתקוף את ירדן כדי למנוע את נפילתה לידי גמאל עבד אל־נאצר — או לא.
גליון 2619, 11 בנובמבר 1987, עמוד 7
היתה זאת הזדמנות־פז לאזרחי ישראל לראות מקרוב את רוב ראשי העולם הערבי, בחסותה האדיבה של הטלוויזיה הירדנית. בזה אחר זה הם מילאו את המירקע: פניהם של חוסיין הירדני וג׳אלוד הלובי, של סדאם חוסיין וחאפס׳ אל־ אוצר עצום של כסף המושקע במשק האמריקאי והבינלאומי. … כל השליטים הערביים בטוחים שישראל זוממת להתפשט, וכי בסופו של דבר תשתפך לתוך ירדן, סעודיה, סוריה ולבנון, אם לא תיבלם. … לאחר מת, בעיקבות המילחמה באיראן, נאלצה עיראק לשנות את עמד היא הצטרפה אל המדינות הערביות המתונות, התומכות בה — ירדן, מצריים, כוויית, סעודיה. היא החלה בולמת את אבו״נידאל, וזה עבר לדמשק.
גליון 1446, 26 במאי 1965, עמוד 12
״לא היה זה לגמרי אבסורדי כשנאמר בשעתו שירדן תקבל את האפוטרופסות על רצועת־עזה, על פליטיה. כי מצריים איננה יכולה לקלוט את הפליטים, וירדן יכולה, והיא תקבל אותם עם המוצא לים שיש בעזה. … כי כשאומרים, נפתור אותן במשותף,׳ פירוש הדבר שנקבל חלק מהפליטים, ולא זו כוונתי.״ #את המחסום העיקרי בפני ביצוע כוונות אלה, רואה הח״ב דיין, בהתחשבות בדעת־הקהל הבינלאומית, ובעיקר באח־דות־הדיעות אשר שוררת היום בין המעצמות הגדולות בדבר אי־שימוש בכוח מצד ישראל בעניין הטיית יובלי־הירדן :״אינני יודע אם לקרוא לזה, ערובה׳ ,אבל זה איזה שהוא הסדר של שלוש המעצמות, וכאן אינני יודע מה היא המילה המתאימה, אחראיות, ערבות, אפוטרופסיות — מכל מקום איזה שהוא דבר בעניין הגבולות עצם הקביעה ששלוש המעצמות האלה חברו יחד לאיזו שהיא אחריות בעניין זה — לדעתי דבר זה חמור ושלילי מבחינתנו.
גליון 1651, 22 באפריל 1969, עמוד 20
אנו מרגישים כי וזנחנו פלסטינים, בני אומה מוגדרת ביותר, שמולדתה הוא ממערב לירדן.״ הוא התרשם מן ״הגברים הצעירים, ה־ :וטחים בעצמם, במדים הירוקים־כזית, של ווחמי־השיחרור הפלסטיניים, אותם פוגשים בכל מקום.״ צבא אל־פתח מונה, לדבריהם, ! … הם למדו משגיאוחיהם הוא ביקר בכראמה ההרוסה, ביום השנה ״,ניצחון הגדול״ של אל־פתח על צה״ל, שבו ״חיסלו אנשי אל־פתח את האגדה :דבר הערבים מוגי־הלב שאינם מסוגלים לעמוד מול פני הישראלים.״ הוא קבע שאם רוצים ״חייליו של דיין״ לשים קץ לאל־פתח, יהיה עליהם לכבוש להציף את כל עבר־הירדן. כי ״בירדן נראה זל־פתח בכל מקום.
גליון 1101, 5 בנובמבר 1958, עמוד 6
תותחיו ושריוניו תפסו חלק גדול בויכוח הסמוי אך הכללי, שעבר השבוע בלב האומה: אם לתקוף את ירדן כדי למנוע את נפילתה לידי גמאל עבד אל־נאצר, או לא (ראה הנידון) .הוצהרו הצהרות, הוכחשו הכחשות, שודרו שידורים. … צבא הנו ראשבאו ״ בים ״הצבא הישראלי נערך על הגבול,״ זעק השבוע רדיו קאהיר .״השריון הישראלי מתכונן לזנק אל ירדן,״ החרו החזיקו אחריו שאר שופרות התעמולה של רע״ם.
גליון 2286, 24 ביוני 1981, עמוד 77
¥דג צעיר וביישן נכנס בד״יסום למיש- 1רדו של עורך־הדין שאול ירדני. השניים אחזו יד ביד והתיישבו על הכיסאות ש הציע להם עורך־הדין. חיים הוציא את ידו מידה של טלי ושאל את הפרקליט: ״מר ירדני, אנחנו יודעים שלפי הדין היהודי כהן וגרושה אינם יכולים להינשא׳ אבל אנחנו נורא מאוהבים, ורוצים להתחתן. … האם יש איזו דרך להתגבר על המיכשול הדתי 1״ ירדני חייך ודבריו ממש הממו את בני־הזוג :״השאלה אינה אם אתם יכולים להתחתן, השאלה היא באיזה סוג של נישואין אתם רוצים.
גליון 1821, 25 ביולי 1972, עמוד 2
.״ סאווא, איש־ציבור ויו״ר של אירגון בין־דתי, מבסס את ספרו המיזרח התיכון — פיתרון על ההנחה כי מבין 14 מדינות־ערב רק שתיים מעוניינות באמת בבעייה מקרוב: ירדן, שבה היוו הפלסטינים עד המילחמה ס ,700/ולבנון, שבה מרו כז חלק גדול מן הפלסטינים. … תמורת הפרוזדור, יסופחו לישראל שטחים באיזור טול־כרם—קלקיליה ולטרון. ( )5להקים (וזהו הרעיון המרכזי) קונפדרציה של ישראל, פלסטין, ירדן ולבנון, שתיקרא ״הקהיליה המדינית של המיזרח־התיכוך (קממ״ת) .לא תהיה זאת פדרציה, כמו ארצות־הברית או שווייץ, אלא התאגדות חופשית בנוסח הקהיליה האירופית והשוק האירופי המשותף, שבה שומרת כל מדינה על זהותה וחרותה. ( )6להפוך את ירושלים לבירת הקונפדרציה, ולעיר ״רב־דתית״ (להבדיל מבינאום). ( )7להשיג את הכרת כל חברות האו״ם בקונפדרציה. ( )8לשלם לפלסטינים פיצויים על הנזקים האישיים והחומריים שנגרמו להם. ( )9להשיג החלטה של מועצת־הביטחון, שתטיל על כל מנהיגי העמים הנוג־עים־בדבר לערוך מישאלי־עם על התוכנית המוצעת.
גליון 2466, 5 בדצמבר 1984, עמוד 5
המגעים שלו היו עקיפין, הכל סודר תור שעה אחת בטלפון בין שלוש ארצות, לא היתה הידברות מוקדמת רצינית, וגורמים חשובים ביותר — כגון יחסה של ממשלת־ירדן לעניין — כלל לא היו ידועים לו. רק אדם בלתי־מנוסה מאוד יכול היה להעלות העולם הזה 2466 על דעתו שתוך שעה אחת זו יכול היה ערפאת להשיג את הסכמתו של חו־סיין. … פירטי הסיפור מוכיחים כי כלל לא היתה לאש״ף השהות הדרושה לסידור העניין עם ממשלת־ירדן. העולם הזה אוהב סקופים, ומתגאה בהם.
גליון 2570, 3 בדצמבר 1986, עמוד 13
חברת־הכנסת מרים תעסה־גלזר הציעה, במהלך הדיון, כי הטלוויזיה הכללית תשדר גם בשפה האנגלית עבור תיירים ואזרחים דוברי־אנגלית, הנאלצים לצפות בשידוריה של ירדן. ענה לה חבר־הכנסת מיכאל איתן: ״אולי מוטב שהמצב הקיים יישאר. הרי בניגוד לטלוויזיה הישראלית, ירדן מתנגדת לא־ש״ף...״ חבר־הכנסת רפאל (״ר־פול״) איתן התארח בשבוע שעבר במסיבת־קוקטייל, שנערכה בבית פרטי.
גליון 990, 3 באוקטובר 1956, עמוד 8
מזה חודשים רבים לא היתד, האווירה כל בך מדוכאת. ההתמוטטות הקרובה בירדן, הסיכוי של פשרה בסואץ על חשבון ישראל, הטילו שוב צל קודר על הישיבות. … החשבון היה מציאותי וצונן: כל חייל ישראלי הנהרג בגבול ירדן, חוסו חיי חייל צרפתי באלג׳יריה. לחץ בגיורת חברון מכריח את מצרים להקדיש חלק ממרצה לנעשה בירדן, להקטין את כמות המרץ שהיא מקדישה לצפון־אפריקה.
גליון 1363, 23 באוקטובר 1963, עמוד 7
אולם הם מצאו בי בני- הערים אינם מוכנים ומסוגלים להילחם, בעוד שהמלחמה היא לחם־תוקם של השבטים, הנעזרים על-ידי המישסרים הריאקציוניים של סעודיה וירדן. שום פתרון לבעייה לא נראה באופק, למורודרוחו הרבה של המישטר המיצרי, שכוחותיו נאכלים במערכה זו. … אנשי מאה־שערים הודיעו מזמן שהם מבכרים לחיות בירדן, תחת להיות תחת עול הציונים האפיקורסים. … החצי המוסלמי של לבנון אוהד את עבד אל־נאצר, ואילו החצי הנוצרי פוחד מייצר־ההתפשטית של חסידי אל־בעת בסוריה ובעיראק (המטיל פחד דומה גם על ירדן). כל זה יכול היה לשמש הזדמנות של זהב להנהגה ישראלית בעלת־מעוף; להתערב בתהליכי המרחב, לרכוש ידידים ולקשור קשרים.
גליון 1549, 10 במאי 1967, עמוד 16
כאשר עלה אילת, ארצה, אז סטודנט רוסי לרפואה, היה חלום חייו להתיישב בעירו המזרחי של הירדן. דבר זה, אמנם, לא עלה בידיו, אבל הוא בילה, בכל זאת, שנים מספר בעבר־הירדן (בין השאר: כ־פועל־בניין בבניית קסרקטינים לחיל־האוויר הבריטי במען שבדרום ירדן). … בין לילד, הפך לגיבור לאומי ערבי, עת נמלט לקיר־מואב שמעבר לירדן. תרומתו שד אחד־העם. אז התערב הגורל.
גליון 2272, 18 במרץ 1981, עמוד 80
זעזוע עבר מקפריסין הלוחמת, דרך לבנון מוכת־המשבר וסוריה מצחצחת־החרבות, אל ירדן המתמרדת וישראל צמאת המגן. לב רעש הארץ היה בלבנון, שם נהרגו כ* 130 איש, נהרסו כפרים שלמים, מאות אלפים נטשו את דירותיהם ביירות. … בתנועה נמרצת מסר את המפתחות לפקיד, והודיע כי בתנאים אלה לא יוכל לחיות בארץ ויעבור לירדן. מייד לאחר מכן התעלף. כשהתעורר, רץ עם ילדיו למעבר מג־דלבאום״ .אך לא קל לעזוב את הארץ. … יעקב, שכל העניין נמאס עליו, רץ מייד למערכת הבוקר, להודיעה שאם לא תוחזר המכונה למקום • ראש־הממשלה דויד כן־גוריון, בנאומו בפתיחת ועידת ההסתדרות :״העולים אינם ציונים, והציונים אינם עולים.״ * מעבר הגבול בין ישראל לירדן, ש־קישר בין שני חלקי ירושלים טרס מיל- חמת ששת־הימים
