חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 851 עד 875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2263 (14 בינואר 1981), עמוד 27

הדיבורים יעל פשרה יישארו בגדר דיבר רים: .מלך־ירדן פוסל ממילא את האופ ציה המפורסמת. … מפה זו משאירה את האיזורים המרכזיים של הגדה המערבית — שכם, רמאללה, חכרון — למיקוח עם הירדנים. יתכן כי ״האופציה הירדנית״ אינה אלא סים מת־תרמית שבאה לסבר את אוזני העו לם, וכמוה ״הפשרה הטריטוריאלית״ .אין הדבר משנה דבר לגבי המתנחלים היוש בים באמורים אלה. … • העברת סימכויות מסויימות לשיל־טון הירדני, במיסגרת ישל ״חלוקה פונקציו מרא־ש.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 11

גולדה מאיר עצמה חיסלה אפשרות זו. כאשר הציע המלך חוסיין להפוך את ירדן ל״ממלכר, פדרטיבית״ ,עם חטיבה פלסטינית אוטונומיודכביכול, הזדרזה גולדה ודחתה את התוכנית בלעג ובקלס, עוד בו ביום. יצחק רבין חזר, עם כניסתו לתפקידו, על התנגדותו המוחלטת למדינה פלסטינית, והציע לפלסטינים למצוא את ישותם וישועתם בירדן. אך הוא לא עשה דבר כדי לאפשר זאת. אילו החזיר לירדן מייד דריסת־רגל בגדה, למשל באיזור יריחו, יתכן שהמלך היה ניצל.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 18

מנקודת־הראות הקרה של הביטחון־הצבאי וההיגיון האיסטרטגי הנגזר ממנו בנסיבות המשתנות, דומה כי אם לא תחול הפחתה דראסטית בעוצמה הערבית, נצטרך לשנות את כללי־המישחק וליצור ״איזון״ בינינו לבין מדינה ערבית אחת, לפחות. כוונתי לירדן, אשר לגביה נראה כי יהיה עלינו לדאוג לכך — ואולי אף להצהיר ׳בביתר מראש — כי אם תיטול חלק בכל מילחמה עתידה נגדנו ותפסיד, נעשה ככל יכולתנו לסיים את קיומה, כיישות האשמית ריבונית. … הישות הפלסטינית תימצא את ביטוייה המדיני במיסגרת ירדן והסידור המעשי הוא מאחריות עמי־ערב. כיל שינוי בעניין זה, כמו הקמת ישות פלסטינית מדינית בעילת אוטונומיה מסויימית, שתתקשר לירדן פדר טיבית, ייעשה אך ורק בהסכמת ישראל, ובישום תנאי לא ייכפה עליה. • ויתור על יישום ״עיקרון ההדדיות״ .בכל סידורי־הביטחון, שיבואו להלן, מוותרים הערבים, חד־ (המשך בעמוד )20
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 15

ילחצו עלינו, ובסופו של דבר נגיע עימם לידי הסכם שיכלול את החזרת בל השטחים שכבשנו — סיני למצריים, הגולן לסוריה, הגדה והרצועה לירדן. ״בושזה ייגמר, ואנחנו נהיה מוכנים ל חתימת חוזה־השלום, הם יגידו: רגע אחד, רבותי. … ״אילו עמדתי בראש המישלחת ה ישראלית, הייתי יפותח את נאומי בהודעה ׳שלא נתחיל כלל בדיון, אלא אם כן יש תתפו בו נציגי אש״ף. ״הייתי מודיע לנציגי מצריים, ירדן ו סוריה (אילו באו הסורים) :רבותי, עם כל הכבוד לבעיות התלויות ועומדות בינינו, ברור לכולנו בי הפעייה הפלסטינית היא לב הס״כסוך. … נכון, הוא עשה זאת עד י׳וני . 1967 אז ישב על הפגיונות של שוטריו ועל הכידו נים של צה״ל (אחרי שממשלת ישראל הודיעה חד־משמעית שתפלוש לגדה אם יופל מיישטר המלך ).אך מאז זרמיו הרבה מים בירדן. קמה והתגבשה תנוזעת-ההתנג- דות הפלסטינית.
גליון 2472 (16 בינואר 1985), עמוד 13

צש״ף הוא גוף צבאי סדיר, שחטיבותיו מצורפות לצבאות המדינות הערביות שבהן 3הן ממוקמות (ירדן, סוריה. מצריים ועוד) .יחיא נחשב כמקורבו של חליל אל־וזיר (״אבו־ג׳יהאד״) .הדמות מס׳ 2בפת״ח. … נוכחותו מסמלת את הקו העיראקי החדש, התומך כולו בציר אש״ף־ירדן־מצריים, וברעיון הסדר־ה־שלום הישראלי־פלסטיני. … הוא מאפשר לאירגון לפעול בשיתוף־פעולה עם ירדן, ולחתור להכרה הדדית בין אש״ף בל אחד מ־ 10 החברים הנותרים של החעד־הפועל החד ש של אש״ף מ שמ ש עתה מטרה לכדורי המרצחים.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 4

ו ה היה דעו 711: 105 מכוזבים ש חי ה (המשך מעמוד )3 בכתבה.האם יסוג הירדן לאחור״ דווח על איום הארצות השכנות לנתק ולחסום את מי־הירדן, מקור־המים העשיר ביותר של ישראל, ובהזדמנות זאת צוטט נם קטע משירו של זאב זיבוטינסקי. ,שתי גדות לירדן״ :כעמוד שבתווך לגשר /וכחוט השדרה לאנוש / ,לארצי קו הציר והקשר /זה ירדן — הירדן הקדוש!
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 8

הנסיבות החדשות: • מדינאים אמריקאיים רמזו לערסאת כי ממשלה ישראלית, בראשות שימעון פרם, תשוב־נע, כסופו שזי דבר, להסכים לסיתרון שיוצע על-ידי האמריקאים: הקמת מדינה פלסטינית שתהיה חלק מקונפדרציה עם ירדן. • בעולם הערבי מתגבש גוש־כוח חדש, המורכב ממצריים, ירדן, עיראק, ואולי גם סעודיה, המוכן לפתור את הבעיה הפלסטינית בשותופות עם אש״ף, בהנהגת ערפאת. גם גוש זה דוגל בהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, שתהיה קשורה עם ירדן. אר כדי לנצל מצב זה ולהשתלב ביוזמה מדינית גדולה חדשה, צריר אש״ף לקבל החלטות גורליות.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 6

במצב החדש שנוצר, יוכל שוב עבד אל־נאצר להוציא מענקים גדולים משני הגושים, להפיח שוב רוח־חיים ב־נייטראליות החיובית שלו. האיוווד־הנגדי של עיראק וירדן, עליו הוכרז השבוע, לא יוכל לעמוד מול התנועה הנאצרית. … כי תוכניותיו מרחיקות־לכת. הוא ינסה לצרף לאיחוד את ממלכת הירדן, ובצורה זאת להדק באופן מסוכן את טבעת הכיתור סביב ישראל, להנחית מהלומת־מוות על כל התוכניות של שלימות ארץ־ישראל. … בי )־,איחוד בין שתי שכנות אלה אינו עניין של שאיפות פוליטיות בלבד: הוא נוגע לבעייה של חיים ומוות: חלוקת מלך ירדן, שחשש כי האיחוד הסורי־מצרי מכוון לחסלו, יזם את האיחוד ההאשמי בין ארצו ועיראק.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 30

לפי ההסכם עבר הגבול בין ישראל לבין ממלכת ירדן בלב־לבו של כפר ברטעה, במשולש. בתחילה היה זה גבול סמלי בלבד. … בצד הישראלי נשארו חמש־מאות איש. בצד הירדני אלף. שני אחים, אב ובן. התעוררו בוקר אחד, גילו כי הם נמצאים משני צדי הגבול. המסגד של הכפר נשאר בצד הירדני. בית־הספר נשאר בצד הישראלי. המעיין המשותף נשאר על קו הגבול.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 17

טוענים מקורות ירדניים המפיצים שמועות בעל-פה בגדה, ברצועה -ובמצריים : ״יחיה חאמודה הוא מרגיל ציוני! … האמת היא שבתוקף) עבודתו המיקצועית אומנם עמד אז חאמודה בקשר עם ישראל בדי להעכיר ללקוחותיו הירדניים בספים ששוחררו על־ידי שלטונות המדינה מפקדו־נותיהם הקפואים של פליטים. עתה טוענים מקורות־התעמולה שכל זה נעשה ללא ידיעת ממשלת ירדן, ואף בניגוד לרצונה. הגירה מהרצועה לפאקיסטאן ארץ הגירה חדשה פתחה לאחרונה את שעריה בפני פליטים מן השטחים המוחזקים על־ידי ישראל: פאקיסטאן.
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 58

איסחאק האלסה, אביה של תרז, ערבי אמיד שמוצאו ממישפחה בדווית שהמירה דתה לנצרות, נולד בירדן והוא בוגר האוניברסיטה האמריקאית של ביירות. … הם חיפשו אותה ולא מצאו. הם פירסמו מודעות בעתוני ירדן ולבנון, הבטיחו פרס בסך 10,000 דינאר. … האלסה, נוצרי אורתודוכסי, עזב את מישפחתו שבעיירה כרך (היא קיר־מואב) שבעבר הירדן המיזרחי, כדי להשלים את לימודיו התיכוניים בעמאן הבירה.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 6

המינהל כבר העביר לישראל תזכורת, בה הזכיר את קיומה של רשימת סחורות האסורות במשלוח לארצות הגוש המזוחי, הודיע כי האיסור חל על כל המדינות הנהנות מסיוע אמריקאי. • המצב בגבול ישראל־ירדן בקרבת ירושלים ישתנה, אם לטובה או לרעה, לאחר שהסכימו, כנראה, הירדנים לבקשת בריטניה, החליפו בכמה גזרות את אנשי המשמר הלאומי בחיילים סדירים של הלגיון. הגירסה הירדנית־רשמית היתה שאנשי המשמר הלאומי רוכזו בפנים הארץ לשם התארגנות ואימונים, אולם דיפלומטים זרים גילו כי המשמר הועבר לפקח על כמה ממחנות־הפליטים, בהם נערכו לאחרונה הפגנות עזות נגד שלטונות ירדן
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 9

יתרת חטיבתם, שערכה באותו יום תמרון- הטעייה אחרון נגד ירדן, פנתה לפתע דרומה והחלה דוהרת לעבר כונתילה, בדרכה למיטלה. 60 המטוסים הצרפתיים, שהגיעו זה עתה מצרפת, הוכנו בקדחתנות לפעולה. … תשומת־לב הממשלה המצרית היתה רתוקה, מבחינה פסיכולוגית, לקפריסין ולירדן, כפי שתוכנן על-ידי ישראל. שני גדודים מצריים נשלחו כתגבורת למיסלה, ותו לא. … הידיעות על הגיוס הישראלי בימים האחרונים נתפרשו בקאהיר, כמו בחלקי עולם אחרים, כאיום על ירדן. כך אבדו שעות יקרות, לילה שלם, לפני שניתנה הפקודה לתגבר את הכוחות בסיני.
גליון 1270 (10 בינואר 1962), עמוד 14

דת זכו ת המעבר מה לעשות כדי לקבל רשיון לעבור לעבור במעבר מנדלבאום מישראל לירדן? שאלה זו שואלים עצמם מדי שנה רבבות ערבים נוצרים, הפונים למשרד הפנים כדי לזכות ברשיון שיאפשר להם להתראות עם קרוביהם וידידיהם לאותה פרידה ארוכה. … לכאורה אין דבר פשוט מלקבל רשיון־ מעבר כזה. ירדן מעוניינת באורחים המבטיחים לה תקופת פריחה מסחרית קצרה. אלפי קרובים וידידים באים מכל רחבי ירדן ומהארצות השכנות כדי לראות את ידידיהם הישראליים.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 18

ערב מלחמת־ששת־הימים, בעת תקרית עם הלגיון הירדני ליד בוחן, נפצע חייל דרוזי ונשאר שוכב בשטח, תחת אש־הירדנים. … אם שופרו תנאי-חייהם של חיילי-צה״ל ב• ביקעת-הירדן, היה זה לא מעט הודות למאמציו הכלתי־נלאים של אריק. … אבל תוך זמן קצר רכש אריק גם את ליבו של הסגן מנלה, לוחם קשוח ביותר שהסך שם־דבר בביקעת־הירדן. עתה היה אריק רגב ממונה באופן ישיר על לכידת־החבלנים ועל משמר־הירדן.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 13

אורי אבנרי: כבוד השר, ראיתי במו־עיני דגלים של ירדן, הנמכרים בחנזיות בירושלים המזרחית. איך מסביר כבוד השר את העובדה 1שמותר להחזיק, להניף ולהציג דגלים של ירדן, ואסור להציג דגלים של פלסטין? מה גם שקול ישראל בערבית, כפי שידוע לכב, השר, מפתח באופן שיטתי תודעה פלסטינית? משה דיין: אינני בטוח שזו שאלה נזספת לשאילתה, בה הוצגה השאלה: האם מותר להניף דגלים ירדניים, ובסעיף השני — האם מותר להניף דגל פלסטיני.
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 13

״במקרה של התמוטטות המישטר הסורי, יכולה להתפתח בסוריה מלחמת־אזרחים, בעזרת כסף סעודי ונשק ירדני, במתכונת תימן.״ נזיבצננ־ם־יני שני אותו צרפתי העלה את השאלה מה עשוייה ישראל אותו בפירוש עם מיבצע־סיני( .אגב, גם הרמטכ״ל, בגבול הסורי דומה עתה למצב בגבול המצרי ערב ״בסיני פעלה ישראל בשיתוף עם אנגליה וצרפת. … הוא השווה בראיון בבמחנוז, הזכיר כי המצב מיבצע־סיני ).כדברי הצרפתי: כוחות ערביים פרו־בריטיים (ירדן ״ביום עלולה ישראל לפעול כשיתוף עם ארצות־הכרית ובריטניה, ואת האגף הערכי יכטיחו ירדן וסעודיה. … הם יבלמו, כך הם מקווים, את ההתקדמות הסובייטית במרחב, יצילו את האינטרסים של חברות־הנפט המערביות. ציר חדש, סעודי־ירדני־סורי, יוכל לקיים את ממלכות הנפט למשך כמה שנים, ואף להביא לסילוק המצרים מתימן.
גליון 811 (7 במאי 1953), עמוד 15

בתמונות נראו כל הנכבדים מאוחדים באבלם הכבד• אולם במדורים הכתובים של העתונות לא עד עכשיו לא היו זכויו ת אלה מבוטלות. כי עד כה היו מלכי עיראק והירדן אנשים חזקים, שלא שמו ביו תר לב לחוקות ולבתי נבחרים. … אולם כבר ב שנותיו האחרונות של עבדא־ללה, מלך הירדן, החלו חברי בית הנבחרים להשמיע קולות של אי־רצון: הם רצו ש המלך ינהג לפי אות התחוקה הדימוקרסית. … צריך י להיות הבדל. הכתרת פייצל השני בעיראק וחוסיין בירדן עלולה להביא שינוי במצב. שניהם בחורים צעירים׳ חסרי נסיון, שאינם מצטיינים באופי חזק.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 4

• הפיכת חיפה לנמל חופשי בשביל הסחר הירדני -תוך מתן גישה, באמצעות כביש או מסילת־ברזל מייוחדים, שיעברו לרוחבה של ישראל. ירדן עומדת על כך בתוקף, היות והייבוא והייצוא דרך נמל ביירות בלבנון עולה לה בהון, שעה שנמל עקבה אינו יכול לשרת אוניות גדולות. הקצבת פרוזדור בנגב הדרומי בין רצועת עזה לשטח הירדני. תנאי זה הוצג על־ידי המצרים, השואפים ליצור רצף יבשתי עם ירדן. !
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 4

מדינה עצמאית באמת, אלא שתהיה מדינת־חסות סורית, במיסגרת של סוריה־רבתי אשר תכלול את פלסטין, ירדן, לבנון, ואולי גם את עיראק. >• אין סוריה מעוניינת בהנהגה פלסטינית עצמאית, המסוגלת לתמרן בין המדינות הערביות ובין הגושים העולמיים. … לפי התיאוריה של שרון, סוריה תצטרך להע ביר אותם לירדן, וכך תהיה ירדן למדינה פלסטינית.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 66

1ה היה 0311113חוה שהיה גיליון ״העולם הזה׳ שראה״אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק, גחן את האפשרויות לפתיחתה של חזית מיזרחית עם ירדן, במיקרה של מהפיכה פרו־נאצרית במדינה זו. מדור.הנדון׳ ומישאל־רחוב בחנו את הבעייה: הרוב אמר . -אל הירדן!׳ בעוד שמיעוט ניכר השיב . -לא!׳ .תחת הכותרת -טרור בשכונת נורדיהד הובא סיפור העימות בלב תל״אביב בין דחפורים ובין דיירים מנושלים וממורמרים. … תותחיו ושיריוניו תפסו חלק גדול בוויכוח הסמוי אך הכללי, שעבר השבוע בלב האומה: אם לתקוף את ירדן כדי למנוע את נפילתה לידי גמאל עבד אל־נאצר — או לא.
גליון 2619 (11 בנובמבר 1987), עמוד 7

היתה זאת הזדמנות־פז לאזרחי ישראל לראות מקרוב את רוב ראשי העולם הערבי, בחסותה האדיבה של הטלוויזיה הירדנית. בזה אחר זה הם מילאו את המירקע: פניהם של חוסיין הירדני וג׳אלוד הלובי, של סדאם חוסיין וחאפס׳ אל־ אוצר עצום של כסף המושקע במשק האמריקאי והבינלאומי. … כל השליטים הערביים בטוחים שישראל זוממת להתפשט, וכי בסופו של דבר תשתפך לתוך ירדן, סעודיה, סוריה ולבנון, אם לא תיבלם. … לאחר מת, בעיקבות המילחמה באיראן, נאלצה עיראק לשנות את עמד היא הצטרפה אל המדינות הערביות המתונות, התומכות בה — ירדן, מצריים, כוויית, סעודיה. היא החלה בולמת את אבו״נידאל, וזה עבר לדמשק.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 12

״לא היה זה לגמרי אבסורדי כשנאמר בשעתו שירדן תקבל את האפוטרופסות על רצועת־עזה, על פליטיה. כי מצריים איננה יכולה לקלוט את הפליטים, וירדן יכולה, והיא תקבל אותם עם המוצא לים שיש בעזה. … כי כשאומרים, נפתור אותן במשותף,׳ פירוש הדבר שנקבל חלק מהפליטים, ולא זו כוונתי.״ #את המחסום העיקרי בפני ביצוע כוונות אלה, רואה הח״ב דיין, בהתחשבות בדעת־הקהל הבינלאומית, ובעיקר באח־דות־הדיעות אשר שוררת היום בין המעצמות הגדולות בדבר אי־שימוש בכוח מצד ישראל בעניין הטיית יובלי־הירדן :״אינני יודע אם לקרוא לזה, ערובה׳ ,אבל זה איזה שהוא הסדר של שלוש המעצמות, וכאן אינני יודע מה היא המילה המתאימה, אחראיות, ערבות, אפוטרופסיות — מכל מקום איזה שהוא דבר בעניין הגבולות עצם הקביעה ששלוש המעצמות האלה חברו יחד לאיזו שהיא אחריות בעניין זה — לדעתי דבר זה חמור ושלילי מבחינתנו.

