חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 6,151 עד 6,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 4
הבחינות הנערכות •שם הן בחינות־בגרות ירדניות ומצריות וטרם הגענו ל־ימות־המשיח בהן עוסקות בחינות־בגרות אלה בתרבות היהודית.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 11
איוולת דימיונית זו, שנאמרה ונכתבה שחור על-גבי לבן, מסתמכת על אמיתויות מאיכות זהה המלמדות כי בעידן הנוכחי ״איבד השטח את חשיבותו״; ביקעת הירדן וריכסי יהודה ושומרון אינם מיכשולים או תוואים קרקעיים בעלי ערך צבאי של ממש, אלא אחי״ זת״עיניים או ״בבל״ת״; ותעלת סואץ, כפי ש״הוכיחה״ המילחמה האחרונה, כמוה כפישון רדוד, שגם תינוק יחצנה כמעט בלא שירטיב עכוזו, קל־וחומר צבא.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 22
כדיברי שירו של המנהיג :״שם ירווה לו משפע ועושר /בן־ערב, בן־נצרת ובני / ,כי דיגלי דגל טוהר ויושר /יטהר שתי גדות ירדני.״ המו ״מ הימנה לקאה״ר !ההזמנה היתה בהודה, והיא דמתה דפקודה.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 48
קמו מיפלגות ערביות לאומיות, ששמו להן למטרה למנוע את הגשמת 48 1 הינחה אותם שיקול פוליטי, שהניח כי מדינת החלוקה הזאת תסלק את המופתי, כי היא נועדה להיות מסופחת לעבר־הירדן, וההערכה היתה שהנאשאשיבים ישלטו בה מטעם עבדאללה.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 13
הריבונות על שטחי הגדה המערבית לא הוכרה מעולם על־ידי מדינות העולם כאשר הכובש היה ירדני, לא כל שכן עם כיבוש השטחים על־ידי ישראל.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 7
טוב שלא נסוגונו מקווי הפי סקת־האש.״ ואכן — קווי התעלה, הירדן ורמת־הגו־לן היו קווים מצויינים — להפסקת־אש.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 32
קראפט מנה ארבעה ויתורים חשובים שעשה בגין ובמשך השנה — הנכונות להעביר את כל סיני לידי מצריים, ההס כמה לעיקרון שעתיד הגדה יוכרע במשא- ומתן עם הירדנים והפלסטינים, הנכונות לוותר על רעיון הפשרה הטריטוריאלית בגדה ,׳והנכונות ילדון בנושא הריבונות בגדה המערבית, לפני תום תקופת־המעבר בת חמש השנים.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 11
ואין צריך לומר כי יושרם האינטלקטואלי של אבירי״הסיפוח מן הליכוד עולה לאיו״שיעור על זה של ״יוני״ המערך, הנושא הפלסטיני בהקשר הירדני״. יוסי אמיתי, לאור כל הנ״ל אינני מבין את הצעקה שקמה גבולות שחס ״חשנס ד״זק הי עד: ב רי ת ע עצמנו באחרונה אנו נתקלים, יותר ויותר, בהצעות לפתרון בעיותיה הצבאיות של ישראל בדרך של כריתת ברית צבאית עם ארה״ב!
גליון 2073 (25 במאי 1977), עמוד 38
הדבר בא על רקע סירובה של ישראל להפסיק את הטיית מי־הירדן ליד ייתכן מאד שאין ממש בתיאוריה זו — אך היא תוכל להיות ממשית מאד.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 30
.״ חודשיים מאוחר יותר, בדברו לפני 75 מנהיגים ששים, ציין הנשיא־לעתיד :״אני סבור שבסופו של דבר צריך יהיה להכיר בעם הפלסטיני — ־שהצורך העליון שלו הוא ההכרה בו כאומה בעלת מדינה משלה בגדה המערבית או בגדר, המיזרחית של הירדן.״ אך במשך חלק־הארי של מערכת־ד,בחירות נשמר קארטר להתרחק מן הנושא הפלסטיני הרגיש.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 38
הוא נטש את מצעו כלא-היה, קיבל מחדש את תורת חרות (שהכניסה באותה תקופה ל מצע גח״ל פיסקה על דבקותה ברעיון ארץ־ישראל השלמה משני עברי הירדן), ועשה את הכל כדי להתחבב מחדש על בגין.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 56
עדייו פוקדים את ביתו אנשים בבקשות עזרה, לדוגמה אותו שייח׳ ערבי, שפגשנו בביתו, שבא לבקש ממנו שיעזור לקרוב־מישפחתו להכניס את אשתו הירדנית לישראל. הוא אומר כי ישנם הרבה אנשים ליברלים שיודעים לדבר על עזרה לזולת, אך כשזה מתבטא במעשה הם מתרחקים.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 12
אך לא היתה לו הזדמנות ללחום: במיבצע־קדש הוצבה יחידתו על הגבול הירדני השקט. אחרי השירות הגיע לסדנתו הדתית האמיתית: ממלכתו של הרב !
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 12
פת טרח להזכיר לשמיר את פרשת אבל עצם הנכונות לשחק, בזהירות, מישרד־האוצר, פנה לכלי־התיקשורת בקלף ירדני שיש לו גם גושפנקה של והביע את דעתו המלומדת, שאין צורך בשר־חוץ אחרי התפטרותו של הסגן, ח״כ יהודה בן מאיר.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 83
ומאחר שאין כל סיכוי שייבחרו (המשך מעמוד )9 דתיות, לאומניות ואחרות — שכל ה שטח בין הירדן הים״התיכון צריך להיות מדינה יהודית.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 27
שר־הביטחון הזמני, פינחס לבון, שרצה להוכיח לקציני צה״ל המפקפקים שהוא גבר לעניין ואדם קשוח, נתן ליחידה 101 של אריאל שרון את הפקודה לבצע פעולת־תגמול — למרות שהנציגים הירדניים בוועדת שביתת״הנשק גינו את הרצח בפה מלא, הבטיחו לתפוס את מבצעיו.
גליון 2481 (20 במרץ 1985), עמוד 6
כרי לבדוק את המצב. מכיוון שמובארכ רצה שמישלחת ירדנית־פלסטינית תבוא לוושינגטון, מהווה שליחותו חסרת־המשמעות של מרפי וחיה כפולה ומכופלת
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 19
כשמצאנו את עצמנו נעים, אמרו לנו שנהיה כנראה בבקעת הירדן — ומצאנו את עצמנו בביקעת הלבנון.
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 73
הם כועסים על הקמת היישוב נופים באיזור שמד רת־טבע :״אזור זה היה בעבר שמורת־טבע מנדטורית, ולאחר מכן שמורה ירדנית. כך שאופיו המיוחד נשמר, על ערכי הטבע והנוף שבו.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 54
כשהוקמה מדינת־ישראל, רוב הדרוזים ברחו למדינות ערב• זקני הדרוזים בגולן גילו לי כי עמאל נאצר אל־דין, חבר־הכנסת מטעם הליכוד, נלחם ב־47׳ בצבא הירדני. • איך, לדעתך, נוצרה האגדה ץ בין אנשי שירות הידיעות של ההגנה היו אנשים שיצרו קשרים עם האוכלוסיה הערבית בארץ, וגם עם ד,דרוזים.
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 45
אבל אם יוסף לפיד מפעיל בטלוויזיה צנזורה פוליטית, מפני ששידור הצגות ישראליות מסויימות עשוי לשרת את הטלוויזיה הירדנית, המעתיקה את שידורי ישראל ועושה מהם מטעמים לצורכי הערבים אויבי ישראל — זה עניין אחר לגמרי.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 23
במדינה מישפט ה שפה של התחנה המרכזית שופט קבע 3י יש להרים את הרמה של אנשי התחגה־המרכזית ולא לרדת אליה. מעורבות פוליטית ירדני בעת האזכרה הספונטנית שנערכה לאמיל גרינצוויג.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 19
הם רוב בגדה המערבית, ומיעוט בארץ־ישראל המערבית, אך רוב בארץ־ישראל השלמה שמשני עברי הירדן, ורוב עצום במרחב כולו. השאלה היא: מדוע אין הארץ כותב, למשל, כי.בן־הרוב אנס קטינה״ ,או.בן־הרוב מעל בכספים׳ ,או.חבר־כנסת מבני־הרוב נשפט למאסר״?
גליון 2387 (1 ביוני 1983), עמוד 12
מסתבר כי מיפלגת־העבודה אינה רוצה לספח כלום, מלבד כמה מילימטרים בביקעת־הירדן וליד לטרון. רק קורא קפדני מאוד אין תחליף למעשה פשוט זה.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 75
הכינוי הוא: ״ס(ער)ליידים״ .אחד העובידם אף הוסיף ואמר :״בטלוויזיה הירדנית, שהיא מת קדמת יותר, הסערליידים לפחות נעים, בעוד שאצלנו הם סטאטיים״. 0 1הקשדר, אמר־ קא (המשך מעמוד )35 דירוג, וכמעט פי עשרה יותר מארצות־הב* רית.
