גליון 977, 5 ביולי 1956, עמוד 6
אחרי הפגנת־מחאה ישראלית
בועדת שביתת־הנשק הישראלית־ירדנית, מן
הסוג שהפך מזמן לשיגרתי, מיהר ראש
מטה או״ם לדויד בן־גוריון, מחשש פן תפרוץ
פעולת־תגמול.
גליון 905, 17 בפברואר 1955, עמוד 17
טוראי נתנאל גילירדי 19 ,וסמל
אריה ק1יג 20 ,מאש משמרות ירדנים בגזרת
בית גוברין. מוראי גילירדי היה בן
למשפחה של עשרה ילדים, שאחד מהם נת עוור
במלחמת העצמאות, שניים אחרים שבו
ממנה נכים חלקיים.
גליון 945, 24 בנובמבר 1955, עמוד 9
ץ ידע כדיוק למי יש להעביר את
\4/ה,כם ף. בעמק הירדן קיים קיבוץ ושמו
מעגן. היה זה קיבוץ מתאים מכל הבחינות :
הוא היה שייך למפא״י, הוא הוקם על־ידי
יוצאי הונגריה שהיו שייכים אף הם למפלגה
זו, והוא היה מביצר־עוז של כל אותם עסקנים
שהתפרסמו כעבור זמן מה במשפט
קטטנר.
גליון 887, 13 באוקטובר 1954, עמוד 6
אמנם,
האהדה האישית ליוגוסלבי האמיץ רבה בכל
המרחב, אולם חסרה לו האבטוריטה הישרה
הדרושה כדי להפעיל לחץ מוסרי על הערבים
והישראלים. טיטוסלביה רחוקה מדי מגדות
היאור והירדן.
הקיסם והקורה. פצצה מם׳ 3באה
מחלק אחר של העולם.
גליון 1073, 23 באפריל 1958, עמוד 32
דמותו הרחוקה,
עמוק, נעלי עבודה מאובקות — ומבט מאושר. משוטט בעמק
בית־שאן, בעמק הירדן, מטפס למרומי הגליל או צועד בטו דמות תינו קי ...ולבסוף באהי ום • בני ניגש אלי ואמר:
.אמא, אני הולך כולם הולכים ואין איש רשאי להישאר
חות במפרץ — אל חניתה.
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 12
פעילי ההסתדרות צילצלו
לשורה ארוכה של עתונאים, הזמינו אותם
לכפר שעל גבול המשולש הירדני. רק
שני עתונאים נאותו לבוא. באוזניהם טענו
הפעילים בתמימות :״אין לנו כל קשר לדבר.
גליון 1074, 30 באפריל 1958, עמוד 18
ושחקנית
אחת, שכחתי את שמה, שאיזה שני תיאטרונים רבים עליה
אני לא יודעת למה, וכל הבחורים של הפיצה, ועתונאי אחד
ממעריב שלחש לי דברים באוזן כשרקדנו, והעתונאי הגרמני
הזד, שהיה אצל הירדנים שנישק לי את היד. יד״ הרגשתי
נורא מבוגרת.
גליון 1030, 10 ביולי 1957, עמוד 6
לאחר כמה ימים ניגש
אלי זאב ושאל אותי אם אני מוכן לעבור את הגבול
הירדני ולהרוג ערבים מהכפרים הסמוכים לגבול.
גליון 982, 8 באוגוסט 1956, עמוד 2
ד״ר אלכסנדר זק, תל־אביב
קטטה כמשולש
סמור לנבול הירדני, מול הול ברם, קם לא
מזמז ישוב שער־אפריים, שמרבית אנשיו מעולי
תימן.
גליון 982, 8 באוגוסט 1956, עמוד 18
מהודר
כך, למעשה, נשאר המנגנון המסתורי של
רוחות־הרפאים על כנו נם אחרי שרפאל
התרחק׳ לכאורה, מעניני העליה.
א? הירדן -ב5ה כוח רפאל הנהו
פוליטי, כוח כלכלי
ך • רגעזה יצחק
במדינה— כוח
וכוח מפלגתי.
גליון 988, 19 בספטמבר 1956, עמוד 2
עיר עולים
התפלאנו מאד לקרוא את הערכתכם בדבר
הקטע ביומננו, על ביקור שר העבודה
בקרית־שטונה (העולם הזה .)984
חנוכת נשר על הירדן ופתיחת מיפעל
תעשייתי ראשו! בעיר עולים — בין אם
יש בה שחיתות ובין אם לא — נם אלה
מענינו של היומן הישראלי, שאינו בא
להגן ולטהר מנהגים ומצבים שליליים, ואינו
נוטל חלק בויכוחים ובחילוקי דעות.
גליון 994, 31 באוקטובר 1956, עמוד 2
אכל איה הערבי שיהיה מוכן
1לשתף פעולה? איזה מנהיג מצרי, סורי או
ירדני שיסכים להסתכז בעשיית שלום עם
ישראל?
גליון 1436, 17 במרץ 1965, עמוד 16
סוק
ה ש בו ע
י • ח״כ מסא״י משה דיין, ברמז
כלפי ראש־הממשלה לוי אשכול :״מי שסבור
כי דרושה הסכמת המעצמות לפעולה
נגד הטיית הירדן, הוא תינוק פוליטי!״
•י הנ״ל, על ערבויות מעצמות זרות
לגבולות ישראל :״אין ערבויות ללא התערבויות.״
מנכ״ל מ שרד הדואר י שעיהו
לביא נ ״מצבה של ישראל בשטח הטלפו־ינם
אינו גרוע כפי שחושבים, והיא עומדת
מבחינה זו במקום השני בין ארצות הים־
התיכון.״
שר ת־ ה חו ץ
גולדה
מ אי ר:
״בכל הקאריקטורות שאני מופיעה, מציירים
אותי בדמויות שונות, אך סימני ההיכר
הבולטים נשארים תמיד.״
סרטים וונות ענש מו ת
אשתה כנ עני
קולנוע
העבודה
יגאל
א לון:
״מפלגתנו קיימת ואיתנה למרות השתתפותנו
בקואליציה.״
• ח״ב חרו ת מנחם בגין בכנס
סיעת תכלת־לבן :״בשבוע של חמישה ימי
עבודה בשבוע — כל תחרויות הכדורגל
תתקיימנה ביום החמישי.״
• רפאל הלפרין( ,״מר עולם״ לשעבר)
,באסיפת־עם מטעם תנועת שינוי,
בהשתתפות תושבי השכונות של תל־אביב:
•אויבכם הגדול היא האדישות.
גליון 1469, 1 בנובמבר 1965, עמוד 12
אך המשפט האמיתי שצריך
לערוך להם הוא בקשר להוצאת דיבה על
המדינה, על־ידי תעמולת הבחירות הבלתי
מרוסנת שלהם ברחוב הערבי.
ואמנם, השבוע תבע עתון ירדני ממדינות
ערב להפיץ את נאומו של משד, דיין בטירה
בעולם כולו, כדי להוכיח שקיימת אפליה
גזעית נגד הערבים בישראל• אך כשעורכי
העיתונים בארצות ערב יקראו את אשר
מתפרסם בעתון המערך בערבית, לא ׳ יהססו
לרגע לתבוע מארצות ערב להשתמש בדברים
אלה כדוקומנטים נגד ישראל במוסדות ה־או״ם.
גליון 1344, 12 ביוני 1963, עמוד 15
היה זה אחרי
שהוחלט לערוך מחדש את צילומי שריפת
הענק המופיעה בסרט, שלא הצליחו ביותר
כשנערכו בעמק הירדן. הפעם אורגנה השריפה
הגדולה ליד כביש תל־ברוך.
גליון 1349, 17 ביולי 1963, עמוד 20
שעה ששר החקלאות משה דיין
התבודד בפינה על הגג במצב רוח קודר,
ריחפו אשכול וגולדה מאיר בקלילות
מאורח לאורח השגריר הצעיר ביותר
בישראל, ולפי טענתו גם השגריר הצעיר
הזדמנות כדי לרענן את זכרונות הילדות
שלה באמצעות השפה סמל הצנחנים
לשעבר, יצחק ג׳יבלי, מי שנשבה בשעתו
על־ידי הירדנים, אחרי פעולת תגמול,
והעובד כיום כנהג באגד, זכה לאחרונה בכרטיס
טיסה חינם לארצות־הברית מתייר,
אותו פגש בארץ.
גליון 1324, 23 בינואר 1963, עמוד 14
מיד לאחר שהש תחררה,
נישאה פלורנץ לבן־זוגה, הגיעה
יחד עמו לישראל והתיישבה באחד מקיבו צי
עמק־הירדן.
כמובן שחיי הקיבוץ לא היו לרוחה של
האמריקאית היפה.
גליון 1507, 20 ביולי 1966, עמוד 14
ס בורגיבה לא העלה על דעתו שמזמינים
אותו לטכס המתקיים בירושלים הישראלית,
סבר שהוא מתקיים בירושלים
הירדנית.
• בורגיבה חשב שהטכס מתקיים באר-
כששמע מרדכי גזית את הידיעה בשעת
7בערב, במהדורת החדשות של קול־ישראל,
הוא נדהם.
גליון 1523, 9 בנובמבר 1966, עמוד 27
חברת־הכנסת
גולדה מאיר •,מיל
היכול ליפול תוך
עשרים דקות על
וושינגטון, תושבי איננו פחות חמור
מאשר מור ירדני
משוריין המאיים על
נתניה.
גולדה
אי-אפשר לספק את כל החלומות שלהם, אלא
צריך לתת להם מפשירים יעילים ללחימה בריגול,
מכלי לשפוך את הילד יחד עם מי־האכד
כטיה, מבלי לשרוף את בית הדימוקרטיה כדי
לגרש מאותו בית את הפישפשים.
גליון 1535, 1 בפברואר 1967, עמוד 22
103׳ ח שבונו
• יו״ר הכנסת, קדיש לוז, על
בכור שיטרית :״בכל שנות חייו מילא תפקיד
של מקשר — תחילה בין טבריה עירו
לבין עמק הירדן, מאוחר יותר בין הישוב
הישן לבין הישוב החדש, בין העדה האשכנזית
לבין העדה הספרדית, בין האוכלוסיה
היהודית לבין הלא־יהודית.״
• העיתונאי אמנון רובינשטיין,
על החזית הכל־מפלגתית שקמה בכנסת, כדי
להסיר את הצעת הכוח החדש, שבאה למנוע
היעדרות :״כשאתה בוחן את העובדות בעזרת
השכל הישר, אתה נוכח שכל האנשים
הטובים האלה טועים — הם אינם מבינים
את ההבדל בין כבוד המוסד בו הם מכהנים
לבין זכויותיהם כחברי־כנסת.״
• יועץ ראש־הממשלה לענייני
ערבים, שמואל טולידאנו :״כל המטפלים
בענייני ערבים במדינה, מונחים על־ידי
האסכולה הבטחוניסטית.״
• ח״ב מפא״י ראובן ברקת:
״טולידאנו עצמו טבע את מטבע הבטחוניזם.״
מאז ומתמיד היתד, שאיפתו הגדולה ביותר
של יוסי רוזגצווייג: לנצח את הפועל
פתח־תקווה.
גליון 1587, 31 בינואר 1968, עמוד 18
#״הספר הלבן״ .האם נכונה טענת ראש מיסדר הפראנציסקניס בירושלים, כי
הכנסיה הנוצרית הגנה בימי השלטון הירדני על המקומות הקדושים ליהודים בעיר העתיקה,
וכי עובדה זו הועלמה בזדון ב״ספר הלבן -שהוצא על־ידי משרד־הדתות?
גליון 1134, 24 ביוני 1959, עמוד 16
לכן מצאו אצלו החיילים האנגליים
מחסן נשק, שנועד ללוחמים אלמונים
בעמק הירדן. עוצרים אותו. הגנרל ויד
גייט מחמיר: עשר שנוח עבודת־פרך.
גליון 1092, 3 בספטמבר 1958, עמוד 7
לנגד עיני המחתרת עמד כנראה זכר כשלון המרד הלאומי של ראשיד
עלי אל־כיילאני משנת , 1941 שדוכא על־ידי הטור המשוריין הבריטי (״טור קינגסטון״)
שעלה על בגדאד מעבר־הירדן.
העברתי פניה זו לאסף, על מנת לקבל את התשובות של צמרת השלטון.
גליון 880, 2 בספטמבר 1954, עמוד 9
בשבוע שעבר נשאה עקשנותו של המבורג
פרי: שורות פועלים נעו לאיטם על
פני שדות שטופי־שמש בעמק הירדן, קטפו
את הפקעות הצחורות־צמריות מעל שיחי
הכותנה, השיגו שיא בינלאומי של קטיפת
50 קילו כותנה ליום*.