חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 6,051 עד 6,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2173 (25 באפריל 1979), עמוד 61
אחר־כך יש סרטון דוקומנטארי על היהודים הנאצים המקימים התנחלות ב־בקעת־הירדן. ובסוף מראיין יעקב אגמון את פליציה לנגר על תאי־הגזים שהמימשל הצבאי מקים בשטחים הכבושים.״ הגיב על כך אגמון :״תאי־גזים אינם בדיוק הנושא המתאים לסאטירה והתלוצצות.״ מאבק עד חופש הביטוי.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 42
במאמרו הציע פתרון ל־סיכסוך הישראלי־ערבי :״הפתרון הצודק יימצא בחלוקת שטח המנדט משני עברי הירדן בין שני העמים החיים כאן. ישראל במחצית המערבית, בליטאני, בבשן וב־גילעד ...הערבים למחצית המזרחית, בש טח השווה לזה המיועד לישראל.
גליון 2121 (26 באפריל 1978), עמוד 55
מיליון (אולי הרבה יותר, יחד עם מזרח־הירדן) יהיו מחר! אבותיהם אבותינו, לשונם כה דומה לשלנו, וכובד המרכז לחייהם מעכשיו ולתמיד איתנו יחד ...הנה מדוע עם כל התלהבותי הסוערת ליהודה העצמאית, פלשתיני אני באש לא פחות לו הטה... ...קורטוב של אחדות חינוכית הוא הכרח מדיני, כלכלי וחברתי לכולנו, כגון לימוד מספיק של ערבית ועיברית בבתי־הספר, ובייחוד — הכנה שיטתית של כל ילדי הארץ ברוח ה,פלשתיניות׳ .עצם העובדה, שהעבריים דואגים לנתי־הספר שלהם בלבד אינה נותנת להם את הזכות להתאונן על מורי בתי-הספר הערביים, המחנכים את תלמידיהם ברוח שמאה והתנגדות לגזע חעיברי...
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 15
״איך יובל להייטיר מכט כפני החיילים באיטר ירצה בפניהם על הצורך לחיפכוו, חיסכון, חים פון? מה יאמר החייל הפשוט בכקעת הירדן שלא יהדשו לו השנה את מלאי ביגדי־העבודה שלו מהמת הקיצוץ הדראמטי בתקציב — כאשר ילבישו אותו במדי־שירות חדשים ׳לצורך מיפגן חם ר־טעם כן 55י דקות?
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 35
ככל הזדמנות השתדל פרם לאגוך את הליכוד מימין, לגגות את החזרת צפון־סיני למצריים, להאשים את הליכוד כנכונות להחזיר את הגולן תמורת שלום, להתמרמר על הזנחת ההתנחלויות ככיקעת־הירדן, לטעון כי הליכוד מוכיל להקמת ״המדינה האש״פית״ הנוראה.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 64
הנסיון הפאתטי של שימעון פרם השבוע לזמן אליו כמה עסקנים מן הגדה, שסירבו אף להזדהות, כדי להוכיח שיש תמיכה באופציה הירדנית, מוכרח לעורר גיחוך. שטיפת המוח ^ גכי ממשלת־כגץ, החלטות הפיסגד, הערבית בפאס הן /אסון.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 18
אינני רוצה לחיות במדינה אשר מעשיה ימדדו לפי כללי המישחק ״המקובלים״; אינני רוצה להידמות לשכנינו הסורים או הירדנים ואפילו לא לאירופאים ! ״ידיעות אחרדט־ת״ 20.111.82 גרמניה.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 69
איני בטוח מה היה היחס לאוייב בשאר החזיתות, ומה התרחש בלב החברים שלחמו בלגיון הירדני במיזרח ובצבא הסורי בצפון. אך אני בטוח לגבי מה שהתרחש אצלנו, בדרום.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 42
ואילו אני פירסמתי — 11 שבועות בילבד אחרי רצח קסטנר — את התוכנית המפורטת הראשונה שלי להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, והקמת פדרציה ישראלית- פלסטינית (״אוגדת הירדן״). איך בכל זאת דבק הג׳וק המוזר הזה במוחו התימהוני של איסר הראל?
גליון 2429 (21 במרץ 1984), עמוד 28
מישהו זוכר שאני פירסמתי ראשון את זה שהסורים התחילו להטות את מקורות־הירדן? מישהו זוכר? גם הבוס שוכח. רק העיתונאי זוכר.
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 45
מי בבוקר הם הופכים בצהריים לדיגארים ירדניים כשהם קונים, הם קונים ״חצי קש וחצי סזומך, על שנוסע הוא משהו.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 4
כאשר נראה שגם לטלוויזיה עצמה נשבר סוף־סוף מהפסוקו והם החליפו את הפסוקו הזה בפסוקו־של־מקום. יהושע ירדני, ירושלים העולם הזה 2465
גליון 2475 (6 בפברואר 1985), עמוד 34
הוא ידוע בקשריו הטובים עם גורמי־חוץ. הכוונה היא להקדים את הטלוויזיה הירדנית ברכישה, הנעשית בשיטת כל־הקודם־זוכה.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 38
כשהייתי, כנער, חבר באירגון־הצבאי־הלאומי, הדבקתי והפצתי הרבה־הרבה כרוזים, שעליהם התנוססה מפה •של ארץ- ישראל השלמה, משני עברי הירדן, והסיסמה ״רק כך״. המפה הזאת ל א כללה את רמת־הגולן. 38 !
גליון 2359 (17 בנובמבר 1982), עמוד 14
. • צחוק־צחוק, אבל עכשיו יש לנו טלוויזיה — ולוח־הזמנים הישראלי יכול להתחרות בלוח הירדני או המצרי. לא שמתי לב לכך, עד שהתחלתי להשתמש במכשיר- וידיאו כדי להקליט תוכניות שאני מעוניין לצפות בהם, אך המשודרות בשעה שאני עסוק בעניינים אחרים.
גליון 2320 (17 בפברואר 1982), עמוד 24
.״ מוצהרת וברורה, המסתמכת על האופציה הירדנית. יצחק רבין אמר שבשלב זה צריכה מיפלגת־ד,עבודה לבדוק כיצד מש תלבת המדיניות המוצהרת שלה בתוכנית האוטונומיה, שהיא בשלב זה התוכנית המעשית• יוסי שריד הזהיר את חבריו מפני הצטרפות ל״קאקופוניית הגידופים הממשלתית״ ,ואילו יהח״כ חיים (״ויוויאן״) הרצוג הציע להמתין לתגובה האמריקאית המוסמכת.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 27
הדבר גרם לתקרית כמעט היתולית. כשסיים טובי את דבריו, תבע הנציג הירדני את זכות־הדיבור ופתח בהתקפה פרועה על טובי.
גליון 2387 (1 ביוני 1983), עמוד 73
ואני גם זוכר את הסיפור על היצוא של מים קדושים מנחל הירדן בקופסאות־סרדינים. מתברר שהבדיחה הפכה עובדה, אבל הכיוון השתנה.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 5
הגורמים הפרד אמריקאיים במרחב לא הספיקו כדי לחזק את מעמדו של המלך הירדני. הוא סירב להיענות להצעה האמריקאית.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 4
. • גם בנושאים אחרים — היח סים עם ארצות־הברית, המשך הכיבוש בלבנון, דחיית כל יוז- מת־שלום פלסטינית ו/או ירדנית — נוח לבגין יותר בממשלה הנוכחית, מאשר בממשלה רבגור נית יותר.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 23
זמן קצר לפני מילחמת ששת־הימים הוציא מישרד־ההסברה הירדני הוראות חדשות להוצאת עיתונים. בך צומצם סיספר העיתונים לשניים !
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 28
אך בכל פעם, כשניסה פרס לקדם את ״תהליך השלום״ ,נתקל בקיר האטום של שמיר. האופציה הירדנית גוועה, גם מפני ששמיר לא איפשר לפרס להגיש נוסחה פשרנית יותר בעניין הייצוג הפלסטיני.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 34
ההונגרי מקרבות לטרון נחוג 4יום־הולדתו ה־ 60 של משה לנכר, אחד מארבעת האנשים שאיישו עד כה את מישרת נגיד בנק־ישראל (שלושת האחרים: קודמו של זנבר, דויד הורביץ, והבאים אחריו, ארנון גפני והנגיד הנוכחי, הד״ר משה מנדלבאום) .זנבר, יליד הונגריה, שנכלא בגיל 18 במחנה־ריכוז גרמני (וכתב על כך ספר, שנה לאין קץ, שתורגם, בין השאר, גם לפרוטוגלית) היה מאנשי גח״ל (גיוס חוץ־לארץ), שעם עלותם ארצה, בקיץ ,1948 נפצעו בנסיונות־הסרק לכיבוש מישטרת לטרון מידי הירדנים. לאחר החלמתו פנה זנבר ללימודי הכלכלה, שהביאו אותו, בזה אחר זה, לתפקידים בכירים ביותר במשק: סגן ממונה על הכנסות המדינה; ראש אגף התקציבים; יועץ כלכלי לשר־האוצר ונגיד בנק ישראל.
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 11
מדוע אינכם הולכים למלך חוסיין ומצטרפים למיש־לחת הירדנית-פלסטינית בלי אש״ך? הנגר, סו ס ־ הי ם וה שבלולים :״דבר שלא היה מוזר.
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 30
הסנונית האחרונה לפי שעה היא סופרת השמאל חניכת הקיבוץ נעמי פרנקל שלא נחה דעתה עד שלא עקרה לחברון הערבית דווקא, במשכה אחריה גם את בעלה, מאיר בן־גור, מי .שהיה מזכיר אגודת העיתונאים ועכשיו הוא עורך כתב־העת של נאמני ארץ־ישראל השלמה הירדן (שתי גדות?) .על אלה יש להוסיף אינטלקטואלים ועיתונאים ימניים שתמיד היו כאלה: ד״ר ישראל אלדד (שייב) ,אהרון אמיר ה״כנעני״ ,שמואל שניצר ממעריב והרצל רוזנבלום מידיעות אחרונות ואחרים.
