גליון 2545 (11 ביוני 1986), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

.״
ף* טיסה מקאהיר לעמאן, במטוס של
חברת־התעופה המלכותית הירדנית, עברתי
מעל לטאבה.
היום היה יפה, הראייה היתה מצויינת.
גליון 2541 (13 במאי 1986), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

דובר אז על
תיקוני־גבול קטנים, וזה לא נראה לי משמעותי.
בשלב מסויים תמכתי באופציה הירדנית, ואני
לא חשבתי שיש לקבל את אש״ף כפרטנר למשא־ומתן.
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כל שאר הפיתרונות
שהוצעו הם קיצוניים יותר. אין שום תמיכה
באופציה הירדנית, על צורותיה השונות.
לפני שנים אמר לי מוחמר סיד־אחמר, אחד
מגדולי הוגי־הדיעות המצריים :״תודו לאלוהים
שיש אש״ף!
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אש״ף אינו יכול לזוז בלי הכרה
בזכות־ההגדרה־העצמית, בצורה כל שהי.
מכיוון שהרעיון של קונפדרציה
ירדנית־פלסטינית מקובל על שימעון
פרס, ניתן לאחד את הדברים על פי
נוסחה שתכיר בהגדרה העצמית
במיסגרת הקונפדרציה.
גליון 2512 (23 באוקטובר 1985), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

דרור לעבדים
עוד מספר בן־מתתיהו כי
1כאשר קרב קסטיוס גלוס לירו שלים,
לדכא את המרד ,״עזבו היהודים
את חגם ולקחו בידיהם כלי־נשק וגם
לא שמו את ליבם למנוחת־השבת, אף
כי נהגו תמיד לקדש את היום הזה בכל
תוקף•״
בקרב הזה נזכר לראשונה שמו של
שימעון בר־גיורא, איש גרש, שבעבר
הירדן. לפי שמו, לא היה האיש יהודי
מדורי־דורות, אלא בנה של גיורת.
גליון 2503 (21 באוגוסט 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

השבוע הגיעה
הקומדיה לאחת משיאיה, כאשר מרפי
סיים עוד סיבוב־נסיעות ארוך והודיע
שטרם נמצאה הדרך לפגישה עם
־הקבוצה הירדנית־פלסטינית.
היתה זאת סטירת־לחי למלך חוסיין
הפרו־אמריקאי, וסטירת־לחי ליאסר
ערפאת, שהוצג לעיני מתנגדיו הקיצוניים
כמי שתולה תיקוות באפס המסתובב.
גליון 2503 (21 באוגוסט 1985), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

בין השאר הוא טען
שאם אנחנו מכים במצרים, הירדנים יישבו
בשקט, לא יצטרכו לעשות שם כלום.
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

שמאלן או ימינן, סוציאליסט
או קפיטליסט, נץ או יונה, חסיד ארץ־ישראל
השלמה־וחצי או חסיד האופציה הירדנית — מה
זה משנה? זה טוב לבחירות, לבילבול מוח
הבוחרים.
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

ערפאת כרת
את ההסכם ההיסטורי שלו עם חוסיין,
המועצה הלאומית הפלסטינית אישרה
אותו, ונבחרה מישלחת ירדנית־פלס־טינית
משותפת.
החודש נעשה נסיון להעניק ליוזמה ׳
זו אישור של קונסנזוס כלל־ערבי.
גליון 2505 (4 בספטמבר 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

על כך נוסף השקל
.הישן״ .חוץ מזה רגילים כמעט הכל
— וגם חשבי הממשלה — להעריך
דברים בדולארים, כמודד יציב פחות
או יותר עכשיו בא השקל החדש
ומסבך את המחשבה עוד יותר( .לגבי
תושבי השטחים הכבושים קיים, חוץ
מכל אלה, גם הדינר הירדני, שהוא
הילך חוקי שם).
פירוש הדבר ששום דבר אינו בטוח
עוד.
גליון 2522 (1 בינואר 1986), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

כל מה שנאמר במשך השנה כבר נשמע בסוף
1985 כמילים ריקות: מישלחת ירדנית־פלס־טינית,
נציגים פלסטיניים שאינם קשורים ב־אש״ף,
טיולי ריצ׳ארד מרפי, פורום בינלאומי,
ליווי בינלאומי.
גליון 2672 (16 בנובמבר 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

הוא חזו בתשובה
זוהי מציאו ת י שראלית -האב, י צ חק ג׳יבלי,
לו חםו תי ק, חייל ב־ , 101י די ד של אריק
שרוו. שנפ ל ב שבי הירדני, בן דור שהולך
ונכחד; הבן, אמן, קריק טו־ריס
ט וחוזר ב ת שובה, שחי-
פש וחיפ ש ולבסוף אף מצא.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

המוני ישראל עקבו אחרי המישחקים בלילות־שבת וגם ביום־הכי־פורים,
ב ערוץ הירדני, אגב זליל ת ארוחות־שחיתות והררי פיצו חים.
גליון 2664 (19 בספטמבר 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

ב .ג׳
על יי שובים שונים בעמק״הירדן
(״תמרורים״ ,העולם הז ה .)7.9.88
בהקשר לפטירתו של גירעון ברץ, הילד
הראשון של אם־הקבוצות, דגניה א׳ :כולם יודעים
כי בשכנות לדגניה א׳ מצוייה דגניה ב׳ ,שנוסדה
כמה שנים אחרי דגניה א׳ ,בשנת . 1920
אבל מי עוד זוכר שמשך תקופה קצרה היתה
קיימת באותו איזור של עמק־הירדן גם דגניה ג׳,
רק שחבריה העדיפו לזוז מערבה, לעמק־יזרעאל,
ויישובם קרוי כיום גניגר?
גליון 2577 (21 בינואר 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הנה התשובות לשאלות ״הקשות״ שלו:
• גשר אדם (לא על הירדן) היא שרשרת
האיים בין הודו לסרי־לאנקה).
• אקרה, בירת גאנה, היתה פעם מצודה של
מתישבים דניים שקראו לה כריסטיאנבורג, כשם
ארמון הממשלה בקופנהגן, בירת דנמרק.
• מקור המילה אמזונה היא ביוונית (ללא
שעברה, באיטליה בלבד, תוך תקופה קצרה, יותר
מ־ 200 אלף עותקים.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בשעתו היה סניורה אחד משני
הפלסטינים שזכו באישורו של יאסר
ערפאת, כחברי מישלחת ירדנית־פלסטינית
לניהול משא״ומתן עם
האמריקאים.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הנא סיניורה ופאיז אבו־רחמה,
שמונו בשעתו על־ידי יאסר ערפאת
למישלחת ירדנית־פלסטינית, אכן
באו. אולם אחרים לא יכלו לבוא, מפני
שנאסרו על־ידי השילטונות הישראליים,
או נאסר עליהם לנסוע.
גליון 2644 (4 במאי 1988), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

גם מציאות פוליטית
חדשה זו יוצרת לחץ על אסר לשנות
את הקו שנקט עד כה ולאפשר פעולת־גרילה
מן השטח הנתון לשליטתו.
אופק קודר. שונה המצב בגבול
הירדני, שם נשמר השקט באופן מוחלט.
אך אין פירוש הדבר שאין לחץ
חמור על המלך חוסיין.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

כמו תוכניתו של שולץ שקעה גם ״האופציה הירדנית״ של
שימעון פרם, שצללה כאבן בין הגלים הסוערים של
האינתיפאדה.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אחד האישים
הדתיים המפורסמים ביותר בארץ, הרב שמואל אבידור
הכהן, הסיק את המסקנה האישית ועבר את הירדן הזה.
המהלומה הקשה ביותר שירדה על המימסד הרבני באה בעיק־בות
מעשה של אשה מירוחם: לאה שקדיאל.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

מדוע התעקש שימעון
פרס לדבוק ב״אופציה ירדנית״ ,אחרי שהפכה כבר בדיחה
בינלאומית?
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

גוש־אמונים יש לו
ויכוח אם הציונות חלה על חלק מארץ־ישראל או
על ארץ־ישראל עד הירדן.
אני למדתי אצל הרב צבי־יהודה קוק, והוא
היה הומניסט ודאג לשאלה הפלסטינית.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אסור היה להיגרר
לשביתה מבלי להבטיח מראש השבתת־סולידריות
של הטלוויריה החינוכית והערוץ ה־.2
אנשי־הטלוויזיה לא יכלו להבטיח את השבתת
הטלוויזיה הירדנית והדרום־לבנונית, וגם לא את
השבתת גלי־צה״ל, הכפופים לצבא( .זה מבליט,
אגב, את המצב החריג, שאין דומה לו בשום
מדינה דמוקרטית, של קיום תחנת־שידור צבאית
במולדת בעיתות־שלום ).אי־אפשר היה להשבית
את תחנות״הכבלים, ובוודאי ל /למנוע את
השאלת הקסטות להמונים הצמאים.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

תראי מה קרה אחרי המיקרה הידוע שלי —
חייל ירדני אמיץ, שיצא מדעתו, כך נטען, משכיב
חיילים של צה״ל שני אירועי־הנח״ל (השבויים
ואירוע־הגלשנים) והאירוע בגיזרת־הביטחון בלבנון,
שהותיר שני שבויים בצד הלא־נכון
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הנקודה השניה בתוכנית היא ביטחון. צה״ל
ימשיך לשבת על ההר והירדן בצורה מצומצמת,
שלא יראו אותו, אבל הוא השליט.