חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 5,801 עד 5,825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 16
הוא הסתמך על רשימותיו מימי יוני, כאשר בית־החולים, המרוחק מספר קילומטרים בלבד מטול־כרם, נמצא במרכז הרעשות ירדניות ועיראקיות. אחד הגילויים המעניינים של הד״ר מללר: רוב הסכיזופרנים דווקא הוכיחו את עצמם ורופאי בית־החולים נוכחו לדעת ש־ ״קהות הרגשתם היתה, ברובה, מדומה, ולאמיתו של דבר, מאחורי מסיכתם הקפואה הורגשה תהודה עמוקה למצב הכללי.״ עובדה :״ההודעה על כיבוש ירושלים העתיקה גרמה לשימחה, וצלילי התיקווה העמידום דום.״ עסקים ה מדריכ ה מקוסג הגן פנים עגולים מלאי־הבעה.
גליון 1589 (14 בפברואר 1968), עמוד 11
ראש־הממשלה השיב תשובה אשכולית טיפוסית: אין לאלון סמכות למסור כיום זורמת סחורה מארץ־ישראל אל המרחב הזה, מעל לגשרי הירדן. אך אם הממשלה תלך בדרך הסיפוח, כפי שרומזת ההתנחלות החדשה המתוכננת כעת בשטחים המוחזקים — יבוא הקץ גם על כך.
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 15
מחיפה הביאוהו לירושלים, לבית־ד,חולים הצרפתי שבצד הירדני. כל חפציו הוחזרו, מלבד יומן־כים, ש״לא נמצא״.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 18
התוכניות הוכנו עלייוי המסכ״ל, בניצוחו כדרום השפיע דיין, איפוא, לא במעט. לא כן בחזית הירדנית, אותה הוא מכיר פחות. שם גילה דיין הססנות קיצונית.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 8
אותו הטיח משה בפני בני גד ובני ראובן, כאשר סירבו לעבור את הירדן. הורים שכולם דתיים, שבניהם נפלו במלחמה ולאחריה, החלו תובעים אף הם, לא להפלות בין דם לדם.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 11
ומעבר לזה, כבוד היושב־ראש, הדאגה לנוף הארץ כולה, לנוף מולדתנו — מן הבניאס ועד רפיח, מן הים עד הירדן. אולם אנו אוהכים ארץ מוחשית, ארץ על כל כניה וכל תקופותיה, ארץ שלא חדלה מעולם להצמיח חיים, ארץ שכל דור וכל תר כות השאירו כה את עקכותיה המרהיכים.
גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 18
לפני אמירת מלים אלה, מפיו של קצין או״ם, מתחולל על הבמה קרב בין חייל ישראלי לחייל ירדני, המסתיים במותם ההדדי ו...שלוש נקודות״ — זה השם שנקבע להצגתה הבאה של להקת בצל ירוק, שחוברה בידי דן בן־אמוץ וחיים חפר יוסי סגל, אחיו נמוך- הקומה של שמואל סגל, שחקן הבימה, יופיע בתוכנית החדשה של להקת הנח״ל, שתוצג בקרוב, בתפקיד המרכזי של מנחה התוכנית, בדמותו של קצין המחלק תפקידים לחברי הלהקה מפוטרי ״הבימה״ החלו להיקלט בתיאטרונים אחרים.
גליון 1116 (18 בפברואר 1959), עמוד 8
סכום זה, אשר גס הוא ייגבה על סמן הצורן הדחוף בקליטת עליה, יוקדש כנראה למימון העברת מי הירדן, לנגב. • אם התנדבת ורכשת אגרות של מלוה העליה, אל תהיה בטוח כי סכום זה ינוכה מהמכסה שתוטל עלץ• במסגרת המיסים החדשים לקליטת העליה.
גליון 1122 (1 באפריל 1959), עמוד 9
הלגארד תכולת־העין הגיעה לישראל, כשבידיה הוראותיו של עספור: לצלם את מיצי עד יום העצמאות העשירי, את גבול החולה ומתקנים צבאיים בנגב ובגבול הירדני. בהיותה בישראל גם העביר לה עספור 400 מארקים ( 200ל״י) בדואר החיפאי.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 9
• מאכק גדול עומד להתפתח כין ישראל וארצות-הכרית על ניצול מי־הירדן. התכנית העקבית החדשה, שהוכנה על־ידי מהנדסים גרמניים, מצאה חן בעיני הממשלה האמריקאית, ששיבחה את יתרונותיה המכניים, התעלמה מן הצדדים המדיניים שעוררו את מורת רוח ישראל
גליון 864 (13 במאי 1954), עמוד 6
העיר ח״כ חרותי, ספק ברצינות, ספק בהומור, :יהיה זה צחוק הגורל אם משה שרת ייכנס להיסטוריה כאדם שהגיע אל הירדן !״ מדיניות ידיעות מדאיגות עוד בראשית השבוע שעבר השלה את עצמו משרד״החוץ הישראלי כי נאוימיו של הנרי ביירוד (העולם הזה )863 ,860 לא היו אלא ם ליטות״פה בלתי״דיפלומטיות של פקיד משרד״החוץ האמריקני.
גליון 871 (1 ביולי 1954), עמוד 7
מתאים׳ כיצד יוכלו גם הישראלים וגם הע רבים ליהנות מזרמי מים אם תוגשם תכנית הירדן שאינה פוגעת כלל בתכניות הערב יות׳ שהקרובה ביניהן להתחלת ביצוע היא תכנית הירמוק הירדנית״סורית.
גליון 875 (29 ביולי 1954), עמוד 18
n u n׳ ב רינ ה בבית״שאן, השתולל פר, נגח את מכונית פקיד משרד החקלאות האחראי להזרעה המלאכותית בעמק הירדן. וו טרלו בלום אנג׳לום׳ ארצות־הברית, טען חולה1 רוח כי אין הוא נפוליון, ההם על־ידי מכו־נודאמת שהודיעה כי החולה משקר.
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 15
ק .פ .37 ; .מה שלץ חו מד לו ; .39 תוארו המוסלמי של סיר עבדול רחמן מסודאן ; .42 מה שמפריד בין פלשתינה לעבר־הירדן ; .44 מספר הצדיקים הנעלמים ; .45 תואר מושל בצפון אפרי קה; .47 רחמנא ליצלן ו^ם רוצה לומר.
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 11
29 מוני גולדנר, בן 26 ויצחק באומברג, בן 2שני שופטי כדורגל הבוקר) אברהם וולף, תל־אביב בעת משחק נוער, מסתבר. החל מ־ 2950 עבדו בהעמקת אפיק הירדן, בכדי שיוכל להוביל את מי האגם דממה( .מעריב) י.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 10
אמר ואלין הד ליז » :לו טבעתי, לא היד, זה הוגן כלפי • ,נושים שלי ! ״ חוז ך שטה ההפקר בגבול הישראלי־ירדני שררה מתיחות בלתי פוסקת. מדי בוקר התחוללו תקריות חדשות, * vצלם העולם הזה הצליח להנציח בתמונתו את הפלאקאט של זהירות, הדרך בתיקון!
גליון 841 (3 בדצמבר 1953), עמוד 7
בסוף 1943 נשאו המאמצים של הועד וגורמים אחרים פרי, • לפי שמועה אחת, יצאה מכונית־משא בימי המנדט לעבר־הירדן, אנשיה פירקו גשר שלם על פני הירמוק בעזרת מכונת־ריתון, סיפקו את הברזל היקר למשקס.
גליון 824 (6 באוגוסט 1953), עמוד 11
ה משפחה גוללה סיסמה גדולה, עליה היה כתוב בערבית :״אין אלהיט מלבד אללה. אנו נתונים לחסדי ממלכת הירדן ההאשמית.״ ד,ם לא הספיקו לעבור את הגבול.
גליון 837 (5 בנובמבר 1953), עמוד 11
משיצא אליהם המוהל, שעוד היה נ תון בסינור הצחור אותו ענד שעתיים קודם לכן באחד מבתי-החולים בעיר, הודיעו לו האור חים כי הם רופאים שנשלחו על־ידי לשכת הארץ החלסת גינוי נגד הירדנים על יריו ת שנורו על רכבת ישראל בשבוע הבא ;הארץ), נ.
גליון 831 (23 בספטמבר 1953), עמוד 10
.״ לא היה שום דבר מ־וחד בברכה עצמה, אך אחרי סיום נאומו של שאול רזיאל, סטודנט הטכניון, מתולתל־השער ודק השפם בקונגרס הסטודנטים הבינלאומי בווארשה, קרה דבר מאד בלתי־רגיל: קאמיל, אחד משליחי מצרים׳ ניגש אל עמי השחרחר, חבר המשלחת הישראלית, חיבק אותו בהתלהבות בשתי ידיו והעתיר עליו נשיקות. הוא לא היה יח־ד: עיראקים, עבר־ירדנים, מצרים לחצו בלבביות את ידי הנציגים הישראליים״ הביעו את התפעלותם מן הנאום.
גליון 799 (19 בפברואר 1953), עמוד 6
יודע מה התרחש באותם רגעים בנפשם — פינית: לשדל את האמיר עבדאללה, שליט בברית־המועצות אין האנשים ניטים לשפוך האקלים של מחצית המאה ד,־ 20 לא היה עבר הירדן, לפתוח את שערי ארצו בפו• מת־נוח למדינות קטנות.
גליון 791 (25 בדצמבר 1952), עמוד 10
שנים הם מרכזי החג הנוצרי בארץ־ישראל : נצרת בשטח ישראל, בית לחם בשטח הירדני. כ־ 2500 נוצרים, בעיקר דיפלומטים, יעברו את ד,קוים במעבר מנדלבאום בדרכם לטכס׳ בבית לחם, המועבר על גלי הרדיו לעולם כולו.
גליון 771 (7 באוגוסט 1952), עמוד 6
מזה כמה חדשים פועל פתרון סודי, שאיש כמעט אינו מעז לאחד אותה עם עבר־הירדן.״ מאשים קרוסמן: טעותו האמיתית של לגלות אותו בפומבי.
גליון 771 (7 באוגוסט 1952), עמוד 10
אחר צייר שמעון בקו פרימיטיבי, האופייני לרוב ציוריו והמיוחד לקריקטורות שלו, רישום ״וגר זאב עם כבש,״ הדביק עליו את אבני עמק־הירדן, הפך את ההדבקה על ראשה ויצק מלט אל תוך החללים.
גליון 748 (28 בפברואר 1952), עמוד 7
שתצליח במסעך לשלום בין שני • המכתב עבר צנזורה ירדנית וישראלית. הצטופפו סביבו בצל ירוק ומעובש קצת, תמורתו קיבל לדרישתו שתי לירות עבור הק״ג• ליבוביץ׳ הפליט ״צער בעלי חיים״ ,נכנס למשרדו, ישב על שולחנו והגה רעיון: יסוד אגודה שתקרא מגן דוד ירוק (על המשקל סגן דוד אדום) שתעזור לאזרח לעזור לעצמו להשיג את מינימום הירקות הדרושים למח ייתו.
