חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 5,776 עד 5,800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 6
הגבים הקיצוני ** 14 §3 -*£מימין ניתן כביכול לפינס על־ידי המועצה האיזורית של ׳עמק־הירדן, שלושת הגביעים ׳האמצעיים ניתנו לו עבור הישגיו בצליחות הכינרת השונות מסעס חיל־הים, ואילו חגביע השמאלי הוא תרומת בית־חחרושת לשוקולד ליבר מתל־אביב.
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 9
בין השאר, תציע ישראל לאו״ם להוציא אל הפועל את תוכניות נ-ונססון לחלוקת מי הירדן. • משלחת ישראל כאו׳׳׳ם תעשה נסיון מאומץ לשיפור היחסים עם כרית־המועצות.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 2
שאר החברים הם בני הקריה, שגדלו יח1 מאז הביאה אותם אמא לאחד משני גני־הילדים במקום, וחבריהם שה־אמא רדפה אחריהם עם הבננה ברחובות תל־אביב, כולם עובדים ב־מכון־החליבר, החדיש ובמטעי הבננות, מתרחצים בערב במי־הירדן. אף שהבנות עושות כמיטב יכולתן — שרות ליד המדורה ועובדות כמטפלות בבית־ד,ילדים — הרי ידן על התחתונה.
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 15
״אני אחד מאלפי החובבים שמחבבים את הכדורגל בארץ, ובראשם אתה וחודורוב״ ,כותב שלמה גרין מקיבוץ מעגן, בעמק הירדן .״התפלאתי מאוד כששמעתי שרוצים להוציאך מהנבחרת.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 17
למלה ״שיבולת״ בספר שופטים, שעל פיה אפשר היה לבחון מי מהעוברים את הירדן היו בני שבט אפריים השנוא, ומי לא.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 12
״ השיב דיין שאינו בעד מלחמה, אך שהוא מוכן למלחמה בכל רגע שהערבים יתנגדו לפעולות ישראל, כגון הטיית הירדן. גם גולדה מאיר ואחרים היו שותפים לדעה זו
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 9
במשרד החוץ בוושינגטון ידעו על הרגישות הקיימת לגבי הטיית מי הירדן. ההערכה היתה, כי טאלבוט יבוא להגביר את הלחץ על ישראל להימנע מתגובה צבאית.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 14
השניים נשלחו לגוש עציון, שם נפל האח בקרב ואילו אברהם שווייצר נישבה בידי הלגיון הערבי, יחד עם שרידי המגינים של הגוש. כאשר השתחרר מן השבי הירדני, התחדשה והתעמקה ידידותו עם איש־הארץ ברוך בר, אף הוא יליד הונגריה, שהיה אז עורכו הכלכלי של היומון.
גליון 1361 (8 באוקטובר 1963), עמוד 21
היתד, זו הצליחה העשירית במספר, שמארגן סניף עמק־הירדן של הפועל. צליחה עממית לכל נפש. צליחה עממית זו — שהיום, עשר שנים מאז התחילה בהשתתפותם של 226 צולחים, הינה המפעל ההמוני הפופולרי ביותר בארץ — משכה לחופי האגם הכחול אלפי צולחים וצופים מכל קצוי המדינה.
גליון 1331 (18 במרץ 1963), עמוד 15
(״בומבה״) צור, אחד מיצרני הסרט אשת הגיבור, שצילומיו מתקיימים עתה בעמק־הירדן ובטבריה, לא ביזבז את זמנו הפנוי אחרי שעות העבודה: הוא אירגן הצגות מיוחדות של הסרט חבורה שכזאת, שגם על יצרניו הוא נימנה, באחד מבתי הקול נוע בטבריה.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 16
הגידול המודרני החל לפני 40 שנה בעמק הירדן עם מטע של 3דונם. מאז חלה התפתחות מזורזת, בעיקר בשנים שלאחר קום המדינה.
גליון 1338 (2 במאי 1963), עמוד 10
נשק זה שימש להם לצייד, ובעיקר לצרכי הגנה אישית, שעה שיצאו לעבודתם בשדות, באזור שהוא נקודת מעבר קבועה של מסתננים ומבריחים, בין הירדן לגליל. כדי להבהיר את יחסם הרגשי של היבני־אלים לנשק, די לדלות אחד מאוצר האגדות והסיפורים המקומי: היה זה בעת שחרור טבריה.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 7
נשים מיהרו לגמור את הכביסה, עד שיוסר העוצר אצל הירדנים. כי, לדעתן, יחד עם הסרת העוצר שום יתפרצג מהומות.
גליון 1263 (22 בנובמבר 1961), עמוד 7
הכוח העברי חייב לשחרר את ״ארץ־הפרת״ (היינו ארץ־ישראל משני עברי הירדן, לבנון וסוריה) ולהשלים ״שלום עברי״ (קרי: שלטון עברי) ב״ארצות־הקדם כולן״ ,היינו, כל הנ״ל, בתוספת עיראק.
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 19
בטיעון עם אנשי השמאל־החדש יש איפוא הכרח להכיר בפיתרון של מדינה פלסטינית ביהודה ובשומרון (ולטווח ארוך יותר, גם בעבר־הירדן) כפיתרון שהוא נוח לא רק מבחינה הסברתית, כי אם גם עונה על הדרי משפט הורביץ שקיבל שוחד.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 17
אני שואל בכל קוראים המועסדים־בכוח להרצינות: איזה פרלמנט יש לנו ז איזה מישטר יש לנו, טיפולו של שר־הקליטה — אם חבר־הכנסת צימרטן, שדיעותיו ידועות לנו, שאת שעל ישראל לספח את רמת־נאומיו הנלהבים על נושא זה שמענו — נאלץ לוותר הגולן, את ביקעת הירדן, על דיעותיו, על מצפונו, על הכרתו, בגלל חישובים את חוף ים־המלח ואזור קואליציוניים ז אני חושב שדבר זה, יותר מכל דבר חברון, את רצועת־עזה ו־אחר, זורק אור מחריד על התנוונות הפרלמנטריזם הצפון־סיני, את חוף יס־סוף ישראלי.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 26
״ מדוע מנצחים הי שראלים ב מל) נכנס לאמבטיה להתגלח, היה נועץ בי ליג־עיריית תל־אביב, י הו שערגימגיץ׳ הו ן ח מו תי ה ם את הערבים? יונר ירדני את עיניו, ודורך לעומתי את כניסה היתד, חינם, ומרוב קהל, הבלאגן היה גדול.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 13
אורי אבנרי (שאלה נוספת) :כבוד השר — אחרי מעשה, כשאותו איש מופיע עכשיו כשליח־תעמולה מרכזי של המישטר הירדני נגדנו, האם אינן סבור שמוטב היה אילו נשאר כאן?
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 13
האם מותר בכלל למדינת־ישראל, על פי החוק שנתקבל בכנסת בשנה האחרונה, למחרת המלחמה והנצחון, לשמירת המקומות הקדושים — האם מותר לסגור את הכותל בפני אנשים המבקשים להתפלל לידו כדרכם, על פי דין פולחנם? האם לא יאמרו מחר הירדנים כי הנה דווקא היהודים שוללים זכות זו מיהודים אחרים?
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 23
משרד־הדתות, ובראשו השר זרח (העולם תז ת ,) 1603 אילו היה עולה בדעתם של הירדנים להפגיז את ישובי עמק בית־שאן גם ביום הראשון, השבוע, היו הפגזים שלהם נופלים על ריק.
גליון 1609 (3 ביולי 1968), עמוד 12
אורי אמרי: האם נכון מה שפורסם בעיתונות, כי שר־הביסחון הציע תוכנית שלום עם חוסיין, המתבססת על שלושה עיקרים: החזרת הגדה לשילטון אזרחי ירדני; פירוז כל שטח הגדה המערבית; הצבת שישה מוצבי־הרים של צה״ל בגדה, תוך הבטחת פרוזדורים מוגנים בין המוצבים וישראל?
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 24
אלה הם אותם האנשים שהקימו, אחרי המלחמה, מצבה פשוטה על גבעת־התחמושת בירושלים, בה נאמר בכתב־יד אנגלי פרימיטיבי :״צבא ישראל — כאן קבורים 17 חיילים ירדניים אמיצים 7 ,ביוני .1967 ,״ גם זה קולה של אתונה.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 13
הכל, בין השר אלון, הרוצה לספח את עזה ועמק־הירדן, ובין חירת־הכנסת גולדה מאיר שאמרה לנו אתמול מה היא רוצה לספח, ובין השר פינחס ספיר ושרי מפ״ם, המסתפקים בסיפוח רצועת- עזה וכמה שטחים נוספים. !
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 8
עם מותו של באלדווין השני מגיעה ממלכת הצלבנים לשיא התפשטותה, כשהיא שולטת בארץ- ישראל מביירות בצפון עד אל-עריש בדרום (מלבד רצועת-אשקלון) ,עם אחיזה בהרי עבר־הירדן, עד לכרך־מואב ועקבה. אז גם מתגבש כוח מוסלמי נגדי.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 20
1ה מה שקורה בבוקר ל איי ר הירדן ן* רא לזה בוקר — קרא לוה לילה. [ /עמק בית־שאן הלוהט שרוי בדממה מוחלטת.
