חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 576 עד 600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 868 (10 ביוני 1954), עמוד 6
קבע טבנקין: ארץ־ישראל כולה (כנראה עד לירדן, ואולי אף מעבר לירדן) חייבת להיות עברית. … • לחברי משקים המקווים להשקאה ממי הירדן בדאי לעקוב אחרי תנועותיו של אריק ג׳ונסון, שגיירו האישי של אייזני הואר העומד לבקר בישראל. … יהיה זה לא רק הצעד הראשון לפילוג מפ״ם, אלא גם אבן־היסוד • ביניהן הטענה הנכונה, מבחינה 3ורי- מלית, כי סן ריה אינה כלל מדינה השותפת לירדן, מאחר שהגבול הבינלאומי (בניגוד לגבול שביתת־הנשק) שלה מרוחק כמה מאות מטרים מן הגדת.
גליון 786 (20 בנובמבר 1952), עמוד 14
/המערבית הביטו על בני הממלכה העבר־ירדנית כתועי מדבר עלובים, חסרי־תרבות. הם בזו להם כמו שמתיישב אנגלי בז לבן־ שבט כושי במעמקי אפריקה. … במרוצת השנים, חדרה אט־אט ההכרה בקרב הפליטים כי אין שובם לאדמתם ודאית כל עיקר — על כל פנים לא במהרה״ הפלס־טינאים החלו מסתגלים לרעיון כי הנם אזרחי ממלכת הירדן המאוחדת. ואז נכחו לדעת כי בעיני העבר־ירדנים אינם אלא מסופחים. … בעיניה אין הפגנות העיר העתיקה אלא מאורעות פנימיים של הירדן. לעת עתה מעדיפד, היא להמתין ולראות מה מתבשל.
גליון 768 (17 ביולי 1952), עמוד 14
/המערבית הביטו על בני הממלכה העבר־ירדנית כתועי מדבר עלובים, חסרי־תרבות. הם בזו להם כמו שמתיישב אנגלי בז לבן־ שבט כושי במעמקי אפריקה. … במרוצת השנים, חדרה אט־אט ההכרה בקרב הפליטים כי אין שובם לאדמתם ודאית כל עיקר — על כל פנים לא במהרה״ הפלס־טינאים החלו מסתגלים לרעיון כי הנם אזרחי ממלכת הירדן המאוחדת. ואז נכחו לדעת כי בעיני העבר־ירדנים אינם אלא מסופחים. … בעיניה אין הפגנות העיר העתיקה אלא מאורעות פנימיים של הירדן. לעת עתה מעדיפד, היא להמתין ולראות מה מתבשל.
גליון 726 (27 בספטמבר 1951), עמוד 14
כמות ה גשמים שירדו בהרי חבש היתה קטנה מן הירדן רצון חזק ושריר לפני שבועיים פירסמה ממשלת הירדן תוצ הצעה זו מוגשת על רקע אפקטיבי. … אולם היות וישראל היא החולשת על מעיינות הירדן ומקורו, חיפשה ממלכת הירדן תכנית שלא תהיה תלויה בהסכמתה של ישראל. לכך נב חר נהר הירמוק הנובע אמנם בסוריה, גובל לאורך קצר עם ישראל אך מהוה את פלג המים החשוב ביותר הנשפך לתוך הירדן בש טח ירדני. לדעת המתכננים הירדניים וה אנגלים לא יהיה כאן כל מקום להתנגדות ישראלית.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 30
פעמים ללא־ספור טען בוויכוחים פומביים כי האוטונומיה של בגין מובילה להקמת מדינה פלסטינית, ואילו האופציה הירדנית של המערך תמנע זאת. למעשה משמשת האופציה ה ירדנית של פרם וחבריו לצורכי נוחיות טאקטית. … המצרים הדגישו, כי יש לנהל משא־ומתן עם ״הירדנים והפלסטינים״ — ורק אחרי גמר השיחות על האוטונומיה. … גם מיפלגת־העבודה סבורה שיש לנהל משא־ומתן ״עם הירדנים״ רק אחרי השגת ההסכם על האוטונומיה.
גליון 1854 (14 במרץ 1973), עמוד 19
מה שהם מעונייגים עכשיו, זד, בקשר עם ירדן. וחילוקי־הדעות ביניהם הם בדבר צורת ההתקשרות עם ירדן: האם תהיה זו ירדן של חוסיין — או ירדן ללא חוסיין, בשלטון הפלסטינאים ונציגיהם, הלא הם אירגוני החבלה.
גליון 2138 (23 באוגוסט 1978), עמוד 42
ג׳נט היא מריאן אורד שנעלמה מביתה, לבע לה של ג׳נט לי, שהיו לו כל הסיבות לרצוח את אשתו, אין אליבי של ממש. • פיטר ואן־דר סודק (ירדן, שגי הערוצים ש עה .) 11.10 יום ה־ 9באב של לפני שבועיים גילה לצופים הישראלים, שעברו לירדן ב אותו ערב, את הסידרה האנג לית המצויינת על הבלש ההו לנדי, המפענח את מיקרי ה פשע של אמסטרדם. … הדבר מקל לר אות את הסידרה המצויינת ה זו, כיוון שמי שעובר לירדן מפסיד רק את סוף מבט ואת תוכניתו של דו רי בן־זאב, עוד להיט. … שרתי לך: טפלר שעה 9,30 • קו אונידין (ירדן, ערוץ ,6שעה .)0.10לשחקן פיטר גלמור, שידור חו ז ר של הסידרה
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 35
מחצית האוכלוסייה של מדינתו, ממיזרח לירדן, היא פלסטינית. אין הוא יכול לחלום על כריתת הסכם־שלום, שימסור לישראל את ירושלים המיזרחית וחלקים נכבדים של הגדה. … במילא, אבסורד היה לדבר על הבעייה הפלסטינית, שאינה קיימת, כעל ״לב הסיכסוך״ .יש לנו מילחמה עם מדינות־ערב, ואלה משתמשות באגדה הפלסטינית כדי לנגח אותנו. יש לנו עסק עם מצריים, ירדן וסוריה. הרעיון שעל ישראל לנהל משא-ומתן עם פלסטינים, או להכיר בהם בכל צורה שהיא כבצד למשא-ומתן, הוא כל־כן־ מיפלצתי, שרק בוגדים חשובי-מרפא יכולים להעלותו על הדעת. … אם המלך יחתום על הסכם וישראל רמרור לו את השטחים, וכעבור שנדדשנתיים יודח המלך על־ידי אש״ף — הרי תהיה ירדן כולה מדינה פלסטינית, דלי שום מחוייבות כלפי ישראל!
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 56
עקב שרת /איש ממאדים חילוני שסחים ידיעות המדאיגות את גורמי הביטחון בישראל מספרות על דולרים וגיס העושים דרבם מארצות נפט ערביות למיניהן אל קרנות אירגונים פלסטיניים למיניהם ומשם אל צקלונותיהם של פלסטינים למיניהם, החוצים איתם את הירדן בשובם לשטחים הכבושים מביקורים בירדן ומעבר לה, על־מנת לרכוש בהם שטחים ונכסים ממערבל״קו הירוק״. … העוד בחורנו חי 1 ^ אי״הסבסה ממשלת ירדן אימתה לדאבוני את הצפי שלי, שהובא פה לפני חודשים מיספר, בהודיעה רשמית — כמרווח בעיתונינו — על כוונותיה לחפור ״תעלת ימים״ משלה• הירדנים השחצניים הללו אומרים לכרות תעלה ממיפרץ אילת (הקרוי בפיהם מיפרץ עקבה) לאורך מורדות הרי אדום בואכה נחל זרד, כדי להטיל את מי יס-סוף אל תוך ים־המלח, ולנצל את המפל שייווצר על״ידי הפרש הגובה ברמות שני הימים הללו להפקת חשמל! … כל תינוק מבין, שמבחינה בינלאומית עוברת ירדן על חוק העמים. נשגב מבינתי, כיצד מדינה חברה באו״ם מסוגלת להעז להרים את רמת ים־המלח ולו בסנטימטר אחד, מבלי להתחשב בבעלות הישראלית המובהקת על ים זה.
גליון 1630 (27 בנובמבר 1968), עמוד 4
סיבה חשובה יותר: ההרגשה הגוברת בשטחים כי המלך אינו מסוגל לפתור את הבעייה, וכי רק הפלסטינים עצמם מסוגלים לכך, אם הם רוצים למנוע .סיפוח זוחל״ לישראל. • במדינות ערב, ובייחוד בירדן, ניכרת אצל הפלסטינים הנולים לאהרונה -בפעם הראשונה -תמיכה ניכרת ברעיון הפלסטיני. … מגיעים לגדה רמזים ברורים מצד פלסטינים חשובים במדינות־ערב, המעודדים את ד,מנ־היגים המקומיים לקחת לידיהם יוזמה בעניין זה. • בירדן ניכרת — שוב לאחר זמן רב נטייה מצד תושבי עכר־הירדן להינתקמפלסטץ, אם ניתן לעשות זאת בצודה מכובדת. פעולות־התגמול של צה״ל, שהפילו קורבנות רבים בערים ובכפרים, הביאו את העבר־ירדנים לידי מחשבה, כי מוטב להם להסתפק במדינה קטנה משלהם, עבר־ירדנית, תחת להיפגע ללא־הרף בגלל הפלסטינים, השונאים אותם, והגורמים להם צרות בלי־סוף בפנים ובחוץ.
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 25
לפי הגירסה האחרונה, אמר דיין לאל-תוהמי, כי ירושלים הערבית תהפוך ״ואתיקאן מוסלמי״ .תחילה יונף עליה דגל ירדני, ולאחר מכן דגל של יחידה מדינית נפר דת, כמו מדינת־הוואתיקאן. … חוץ מזה הציע דיין, לפי גירסת אל־תוהמי, לכונן קונפדרציה של ירדן והגדה המערבית. מן הצד הישראלי מוכחשים הדברים האלה — אם בפה מלא, אם בחצי־פה. … זמן קצר אחרי מילחמת ששת־הימים, לפני שהגל הלאומני המטורף הציף את המדינה, הציע דיין להניף דגל ערבי מעל להר־הבית, תמורת הסכמתם של הערבים לסיפוח שאר חלקי ירושלים לישראל. הרעיונות בדבר פדרציה בין ירדן וחג* דה־המערבית הושמעו אף הם על־ידי דיין (המשך בעמוד )40
גליון 1905 (6 במרץ 1974), עמוד 22
ב־ 23.2.72 דנה הכגסת שוב בעניין הכינרת. הפעם, בנושא ״נגיפים וחיידקים בירדן ובכיגרת״ .הנושא הועבר לוועדה לאיכות הסביבה. … הוועדה קבעה, על יסוד מחקר בראשותו של פרופסור הלל שובל, כי בירדן (על יד גשר חורי) ובאשד כינרות (לידי תחנת השאיבה של המוביל הארצי) ,נתגלו נגיפים כבדיקות מי הכינרת. כן גילה המחקר כ י ״חיידקי־מטיים אח רים מזהמים את הירדן ממקורות־שופבין והחיידקים הללו מגיעים לכינרת.״ הוועדה קבעה, כי ״חדירת שפכין ועימם נגיפים וחיידקים פותוגניים לירדן ולבינרת מהווה בעייה בריאותית חמורה לאלה השותים את המים ללא מידת טיהור מספקת.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 9
בכל הפעמים הללו נכח בפגישה גם ראש ממשלת־ירדן, זיר אל־ריפאעי. איש זה יכול לקבל את התואר ״פוגש הישראלים״ .מאז שהוקמה ממשלת האחדות הלאומית נפגש ראש־ממשלת ירדן עם רבים: שימעון פרס, יצחק רבין, ועור. … מין שוויץ ישראלי. באפריל 1987 נפגש המלך הירדני עם שר־החוץ בלונדון. רביו לא נכח בפגישה זו. … גם דובר שר־החוץ, אורי סביר. המלך הירדני גילה לפרס ולרבין, בפגישות האחרונות, כי קשה לו לנהל מגעים ופגישות עם הישראלים.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 20
מי שמוכן לדבר עם אש״ף רוצה במשא־ומתן. כאשר היתה הסכמה לדבר עם ירדן, היה לנו ברור שירדן רוצה נסיגה לגבולות , 1967 וזה לא הרתיע איש מלומר שרוצים לדבר עם ירדן.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 15
הגא שוב את הגזחדב כעבגר 50 שגה, כאשר התפטר תתפ\2ידג כשגריר בריבגגיה ברגב, .1955 1נגב פרגץ טרגזטתהנגגרגזהראשגגה, היה אתר גז\2גגזץ \2ציגיגג אנגרייט שריברג נגרבית, גכנגבגר שגיב אוזדגת היה אגזד טטנגצבי הטדיגיגת הבריטית בנגבר הירדן. בטשך שרגשיגז שגה היה ירידג שר האטיר גגבדאררה, גרגן כאשר גרצגז גזרך ירדן ב ,1951-בי2ן ש \2יר\2ברייד הנגברה ררגב. … בפעם הראשונה הוכנסו לפעולה התותחים הערביים, וההתקפה נפתחה שתי תמונות תעמולה ערביות, המתארות את התקופה הנווזכרת בספרו של קירקברייד. בעליונה: סכם הכרזת עצמאות ירדן. בשניה. שני לוחמים ערביים בפעולה. … הוא שאל את המשלחת המצרית אם כוחותיה, שתנו במרחק כמה קילומטרים מירושלים, לא יוכלו לפתוח בהתקפה נגד הישראלים, שתסיח את דעתם מהלגיון* .עד כמה שאני יודע,״ ציין ראש ממשלת ירדן. ,אין הכוחות המצריים מנהלים כל מערכה פעילה בשלב זה והם חזקים הרבה יותר, מבחינת מספרם, מהלגיון.״ היועץ הצבאי המצרי נדהם מן ההצעה ומיהר להכריז :״יא אללה, אי־אפשר.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 26
יכול להיות גם שישראל תדחוך, בסופו של דבר, את הפלסטינים מהגדה־המערבית לירדן. האם מצריים מובסת? השלום הוא המובס ...היציבות באזור היא המובסת. … • לא ייתכן כי הישראלים, אם ישכנעו את העולם לראות את ירדן בפלסטין, ינצחו, בסופו של דבר; יורשו, בסופו של דבר, להחזיק ביהודה ובשומרון והפלסטינים יהד בירדן. … אז למה לנו לחתום על משהו שלא מקובל עלינו, שאינו מממש את השלום המקיף, שאינו מתיר לירדן להצטרף? למה לנו? אפשר תמיד לדחות את זה.
גליון 2571 (10 בדצמבר 1986), עמוד 11
* * ה שנכון לגבי עיראק וסוריה, נכון באופן פוטנציאלי גם לגבי ירדן. סעודיה ומצריים. אין צורך להיות פרופסור להיסטוריה כדי לדעת כי למצב כזה יש הגיון משלו — הענק נוטה תמיד לרדות בגמרים, וגם לנצל שעות־כושר כדי לתפוס את אדמתם. … שאר חלקי־הארץ יהיו בטווח יעיל תוך זמן קצר. ירדן בטוחה שהיא תהיה המטרה הבאה של ההתפשטות הישראלית. … פצצה על לטקיה — וזהו זה. חזרה לימי בדהדד מלך־ארם. ירדן מורכבת, פחות או יותר, מעיר אחת — עמאן.
גליון 2560 (24 בספטמבר 1986), עמוד 17
״נודע לנו ממקורות מוסמכים שהדיון התרכז סביב תוכניות־הפיתוח הירדניות (אמריקאיות־ישראליות) בשטחים הכבושים. … נכחו בה ארבעה זוגות, כולם קרובי־המישפחה, וביניהם מהדי עבד־אל הארי, שהתפטר לפני חודש ממישרתו במישרד־השטחים־הכבושים בירדן, והמכהן עתה כמרצה באחת האוניברסיטות בגדה. אני מניח שיש קשר בין התפטרותו ובין המדיניות הנוכחית של ממשלת־ירדן. דיברנו במשך הערב על הא ועל דא, וכמובן גם על החיים בישראל, בגדה ובירדן.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 11
הקונסנזוס הבינלאומי אומר: ישראל ריבונית ובטוחה בגבולות ,1967 מדינה פלסטינית בגרה וברצועה (עצמאית או במיסגרת של קונפדרציה עם ירדן) ,ירושלים מאוחדת שחלקה המיזרחי יהיה תחת ריבונות ערבית, משא״ומתן עם אש״ף כנציגו של העם הפלסטיני. … לא מבחינה כלכלית, ולא מבחינה ביטחונית. אי־אפשר. די להעיף מבט חטוף במפת ירדן, ובהרכב הדמו־גראפיה שלה. האם אומר חוסיין לפרס משהו אחר? … אין בשטחים הכבושים אף איש־ציבור פלסטיני אחד שהיה נותן את ידו למהלך כזה. גם לא״תומכי־ירדן״ ,המככבים בתיקשורת הישראלית. אלה תומכים בברית בין חוסיין וערפאת.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 22
המלד חוסייו וילדיו בחזית ישראל תמונה זו מראה את מלף ירדן, כשמולו ניצבים שני כניו, הנסיף עבדאללה ( )7והנסיף פייצל (,)6 לכושים במדים צבאיים. היא צולמה כעת תימרון שריון ירדני, על הרמה מול ביקעת הירדן, ומהווה חלק ממסע מקיף של המלף לא רק להדק את שליטתו על הצבא, אלא ללוות שליטה זו בסממנים של ראווה מיר בית. באותו שבוע עצמו הוחלף מפקד הצבא הירדני, ובמקומו מונה השריף נאצר, דודו של חוסיין.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 18
האיש העולה בירדו: גבולסי אם יתמוטט מישטרו של חוסיין בירדן סופית, לא יהיה ראש־המדינה החדש יאסר עראפאת או ג׳ורג חבש. המועמד הסביר כיותר: סוליימאן נכולסי, מדינאי ירדני שמאלי, בן למשפחה שמרכזה כעיר נכלום (שבם). דבר זה נוח לאירגוני־הפידאיון יותר ישירה למדינת ירדן, מכיוון שקשה להם לבין עצמם על מועמד משותף, וגם מוכנים, לפי שעה, ליטול על עצמם שמחוץ למאבק הפלסטיני.
גליון 851 (11 בפברואר 1954), עמוד 7
גיוסם של ערביי הספר היה, אולי, ההתפתחות החשובה ביותר בחזית הירדנית. משורות המשמר הלאומי באים רוב המסתננים המאומנים העוברים את גבול ישראל. … בשאר הארצות משתנית תקופת השירות. הלגיון הירדני הוא הצבא הערבי הרציני היחיד שחייליו אינם מגוייסים כי אם מתנדבים. הסיבה : בעיני כל בדואי במדבריות הירדן נחשב שירות צבאי כמקצוע מכובד׳ נוח בהרבה מתנאי החיים הרגילים.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 16
דייג זקן אוסף אותו, מעניק לו את השם ירדן ומחנך אותו להמשיך בדרכו, ולהיות דייג. ירדן (זאב רווח) ,קשור לכינרת עד שהוא פוגש בענת (עירית) ,המביאה אותו בסוד המין והאהבה.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 14
יארינג אף הזמין לשיחות ראשונות את נציגי ישראל, מצרים וירדן — במרכז האו״ם. ייתכן שאומנם יבוא שלב בו יתנהלו השיחות בנוכחות נציגי ישראל וירדן. … כך או כך, ידרוש מישראל לומר מה היא מוכנה לתת, ומירדן להודיע מה היא דורשת. אפילו ההחלטה הנחושה ביותר של ממשלת־ישראל, שלא לנהל משא־ומתן בלתי־ישיר, לא תוכל לעמוד בפני לחצו של מזכיר האו״ם להשיב על השאלה.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 62
כאשר הוצע לו חים הכבושים, הניף את ידיו מעל לקבל טיפול רפואי בישראל, סירב בסאם אל־שכעה, ויצא לירדן. ראשי מעריציו. רבים הזילו דימעה למראה המנהיג האהוב, שהפך נכה. … כאשר או בלי — בסאם הוא מנהיג אמישהוביל את בסאם אל־שכעה ב הוצע לו לקבל טיפול רפואי ב תי שובו מירדן. צעיר החזיק בידיו ישראל, סירב .״הממשלה הישר ראש של כבש, שנשחט על הגג, אלית נטלה ממני את שתי רגלי,״ ;;כולנו והתיז את דמו על ההמונים ש הסביר אל־שכעה . … כולנו אוהבים אותך, כולנו אחריך !״ מאז שחזר מירדן מגיעים מידי יום מאות מיכתבים ומיברקי־ברכה לראש־העיר.
