גליון 1619, 11 בספטמבר 1968, עמוד 23
.״
ביום הראשון דנן התנהל קרב ארטילרי
בן 12 שעות בעמק בית־שאן בין מוצבים
ירדניים לתותחים ישראליים. באותו יום גם
הגיעה לשיאה התקוממות תושבי־פראג נגד
הכובשים מברית־ווארשה.
גליון 1618, 4 בספטמבר 1968, עמוד 30
וסמי
חמשתא, שהרגיש שהאדמה מתחילה לבעור
תחת כפות־רגליו, עלה על מטוס ונעלם.
בכך הפך לערבי הירדני־לשעבר הראשון
המבוקש על־ידי האינטרפול, ביוזמת מש־טרת־ישראל.
גליון 1600, 1 במאי 1968, עמוד 13
״
גוש עציון, בהרי חברון, נפל לידי הלגיון הירדני ער,נ הכרזת המדינה. מגיניו נלקחו
לשבי.
גליון 1580, 13 בדצמבר 1967, עמוד 13
מספר
שדות־התעופה שלהם פחת במידה ניכרת•
גם שדות־התעופה המצריים שהיו פזורים
לאורך תעלת סואץ נמצאים עתה בטווח
תותחי צה״ל.
חיל־האוויר הירדני חוסל לגמרי.
חיל־האוויר העיראקי ספג מהלומות כבדות.
גליון 1582, 27 בדצמבר 1967, עמוד 9
אך היו בה סכנות מהותיות משלה:
והעיקרית, דרך־מחשבתם של המדינאים המצ
ד,מיזרחית
של הירדן, את מרחבי גולן
וחוראן הפוריים שבסוריה, את הנהר ליטאני
והנהר חצבני בלבנון?
גליון 1507, 20 ביולי 1966, עמוד 10
התגמול המיידי נתן פתחון־פה לעתונים
רבים — גם בארצות־הברית — שרמזו
בבירור כי הפעולה, לא באה כלל כתגמול,
אלא שמעשי־החבלה שימשו רק תירוץ לפעולה
נגד הטיית הירדן שתוכננה מראש.
גירסה זו קיבלה אישור נוסף בעיקבות
חוסר־הפרופורציה בין מעשי־החבלה לבין
פעולה אווירית, שהיא אקט של מלחמה.
גליון 1516, 21 בספטמבר 1966, עמוד 10
חרות תובעת ללא־הרף פעולות־תגמול, חולמת
על ״מיבצעי שיחרור״ שיביאו להקמת מדינה יהודית
משני עברי הירדן.
״המישטר החדש״ תבע את ביטול הסוכנות היהודית•
חרות משתתפת בהנהלת הסוכנות, מקבלת מהסוכנות
הקצבה של למעלה משני מיליון לירות
לשנה.
גליון 1557, 5 ביולי 1967, עמוד 9
אחד הצוותות האלה, המורכב מרב־שוטר
פריד קוגמן ומשוטר ירדני לשעבר, וכיום
(המשך בעמוד ) 12
* כת סגפנים מוסלמים שנוסדה ב־1745
על־ידי עבד אל־ווהאב, סוחר ותלמיד חכם,
שביקש להחזיר את האיסלאם לפשטותו היסודית.
גליון 1555, 21 ביוני 1967, עמוד 7
שבוע בו עמדו המבקרים, בעיניים משתאות,
מול נהר הירדן ומרומי החרמון —
ובו התקוטטו עסקנים על עלי־הדפנה כמו
תגרנים בשוק.
גליון 1151, 21 באוקטובר 1959, עמוד 4
סופה ש ד וויסקה
בתחנת המכס הסורית, על הכביש הראשי
מביירות לדמשק, נעצרה לפני שבוע מכונית
נוסעים קטנה. בפנים ישבו אזרח ירדני ושלושה
אזרחים לבנוניים, שזאת לא היתד.
גליון 1144, 2 בספטמבר 1959, עמוד 20
כשהציעו לה להצטרף אל המפונים,
שעברו לירושלים החושה, סרבד -נהרגה
מפגיעת פגז, יחד עם בעלה, עשרה ימים
לפני נפילת העיר העתיקה לידי הלגיון הירדני.
פרק
אחר בתולדות הישוב מצטייר בערך
המוקדש לחיים רוטמן, בין ראשוני המתיישבים
של חדרד -כאשר התנפלו ערבים
ב־ 1921 על המושבה, רץ רוטמן תחת מטר
אש עם חברו־לשמירה, לתחנת הרכבת הסמוכה,
בה נמצא הטלפון היחש בכל הסביבה.
גליון 1142, 19 באוגוסט 1959, עמוד 3
למן ההתחלה, הופרעו
מאמציה על־ידי האינטריגות בין הגוש העי־ראקי־ירדני,
שחלש על הכוחות בצפון, לבין
המופתי והמצרים, שחלשו על הכוחות בדרום.
גליון 1146, 16 בספטמבר 1959, עמוד 8
ביום ,28.8או סמוך לכר, אבד בין ״מצודת
זאב״ ובין ביתו של ח״ב מנחם בגין תיק־עור שחור ובו:
.1הגדה המזרחית של הירדן .2 .כותל מערבי אחד .3 .קבר רחל
אחד .4 .קופסת גלולות שינאת הערבים .5 .ממשל צבאי אחד .6 .הזכות
לפוצץ אסיפנם של מפלגות יריבות.
גליון 1146, 16 בספטמבר 1959, עמוד 10
אולם בימי מלחמת תש״ח נשאר השטח, שכלל
את כל האדמות הטובות של מוסמוס,
בצד העברי של החזית, ואילו מוסמוס הקטנה
נשארה בצד הירדני. גם כאשר עבר הכפר
לידי ישראל, בתוקף הסכם שביתת־הנשק,
לא הוחזר לו השטח.
גליון 1125, 21 באפריל 1959, עמוד 16
ראיתי את השמש, כדור אש לוהט, שוקעת
במערב, ומבין ההרים הנישאים מכיוון עקבה והגבול הירדני את הירח, כדור תכלת, צהוב
ואדום צף מאחורי ההרים, והים חסר־הגלים, הים השקט הקורא אותך אליו בשקט.
גליון 1139, 29 ביולי 1959, עמוד 3
״
אחרי כל מי שיצעק ״אל הסואץ!״ או ״אל הירדן!״
או ״אל דמשק!״ ומי יעשה זאת ביתר כשרון ושיכנוע
מאשר אלוף סיני?
גליון 1083, 2 ביולי 1958, עמוד 3
• עמדתנו מול המרחב השמי :
ראש־גשר אירופי או אומה אסיאתית: התבדלות
או השתלבות; עמידה במצור נצחי או
פריצה החוצה; מלחמה או התאגדות•
הגדרת המולדת: ישראל הנוכחית
או ארץ־ישראל המערבית, או ארץ־ישראל
משני עברי הירדן; התפשטות בכוח הנשק
או פדרציה עם אומה קרובה.
• מעמדנו במאבק העולמי: שייכות
למערב, או לעולם הקומוניסטי, או
למחנה הניטראליסטי — או הגדרה עצמית
אחרת.
• שאיפתנו ההכרתית: קאפיט־ליזם
או קומוניזם, או דרך שלישית —
ואיזו.
גליון 1085, 16 ביולי 1958, עמוד 3
מצרים וסורים נופחים באש,
עיראקים וירדנים שופכים מים. מעל לגב
הסורי מציץ התורכי.
גליון 1177, 13 באפריל 1960, עמוד 10
.
• לגבי תוכנית המיס מוכיח אריאל
רגב במחקר מקיף: אין הגיון בהפניית מי
הירדן אל הנגב הרחוק, כאשר כדאי יותר
לנצל את אותם המים להשקיית אדמות
הצפון והמרכז.
• לגבי צלבי־הקרס טוען ״גרא״ (שם
המחתרת של ילין־מור, לשעבר מפקד לח״י):
אין זו מלחמה בין גרמניה וישראל, אלא
בין החלאה שבכל אומה לבין שוחרי־הח־רות
שבכל אומה.
גליון 876, 5 באוגוסט 1954, עמוד 11
האפשרויות התיאורטיות הן רבות מאד,
למשל :
• תנאי מזג האויר. בעמק הירדן,
שהוא השטח הנמוך ביותר על פני כדור־הארץ,
והגובל משני צדדיו עם הרים, שו ררים
תנאים מיוחדים לגמרי, זרמי״אויר עו לים
ויורדים.
גליון 874, 22 ביולי 1954, עמוד 15
אחר שוך הסערה היו אנש•
טבריה תמימי דעים בנקודה אחת לפחות: עוד יזרמו הרבה
מיס מן הירדן לכנרת עד אשר מיסטר וילסון יופיע שנת
בטבריה.
• אחי דו״כ חירות לשעבר ותועמלן אצ״ל הילל (פיטר
ברגסון) קוק ואחיין הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה ה ראשי
של ארץ־ישראל בשנים . 1935— 1921
• כשבעלה מושיט את זרועו כדי להחביא את אשתו
מעדשת המצלמה.
גליון 877, 12 באוגוסט 1954, עמוד 17
.9
דרומית לנגב 11 טיפוסי ! .13 נחל בעבר
הירדן 15 אין כסף 17 נושא מאד
מעניין !
גליון 881, 8 בספטמבר 1954, עמוד 4
מוזר כמה פעמים חזר אורי גלין בחייו
לאותו נוף׳ בו היה עתיד להתרחש המאורע
חזר אורי לעמק־הירדן: פעם כעובד, פעם
כחייל, פעם כטייס.
גליון 815, 4 ביוני 1953, עמוד 15
מאונך ) 2 :בעלת חמש אצבעות 3לכלי
זה זקוק האיכר היוצא לעבודתו בספר ) 4 :
מזיק זה שבא על הקרקע הוא תוצאה של הג שמים
6ראשי תיבות, בראשי תיבות 7
הקיבוץ הכי גדול בארץ 8ההפך מאין 9
גדלה בעמק הירדן באשכולות 11 בעל העיסה
או אופה 13 חלק מהמספוא 15 בנו של שכם
או בהמת עבודה 17 האיש המניע את מכונת
הדפוס 18 יי שו ב ליד עכו, על שם צבא הגנה
לישראל 20 הוא אמר :״חשמול וסובייטים
זה קומוניזם 23 בארץ־ענק זאת מבוצעים
תיקונים חקלאיים מרחיקי־לכת 26 במקום זה
נפגשים חברי הקיבוץ שלו ש פעמים ביום 27
ביטוי תנכ״י לשק הזרעים 28 היא מצילה מ מוות
) 29 :היא יוצרת את התלמים ; 31 תלם
ומידת שטח חקלאית 32 חברת עזרה יהודית
בינלאומית 34 בהם עוסקים הנוקדים 35
בכל מכנסיים לפחות שניים 37 הוא ירק והוא
לבן, אדום ושחור 39 צורה ; )42 תוצאה של
שריפה ; )44 שותת, נוזל ; )45 שתי האותיות
;מופיעות על כל קרונות הרכבת ; )47 אבי
הבעל או האשה.