גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

אשת הגיבור מצולם על רקע קיבוצי עמק
הירדן עם 800 חברי הקיבוצים המשחקים
בסרט את תפקידיהם, על פי סידור העבודה
היומיומי שלהם: במטע הבננות, בחדר האוכל,
במזכירות, בבית הילדים, בפלחה ובשמירת
לילה.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

חכמי קיבוץ השומר־הצעיר בית־זרע, שבעמק
הירדן, ניצבו בפני בעיה דומה. בשעתו
העבירה אסיפת הקיבוץ (כזו המתוארת
בסרט אשת הגיבור של פיטר פריי, שצולם
בקיבוץ זה) החלטה, לפיה לא תדרוך כף
רגלו של גרמני על אדמת המשק.
גליון 1362 (18 באוקטובר 1963), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

באותו שלב לא דובר
עדיין על שאיבת המים מן הכינרת, אלא על
הזרמתם מן הירדן. על־ידי הורדת חלק מן
המיס לכינרת הנמוכה, ניתן היה לייצר את
הכוח החשמלי שהיה דרוש לתיפעול כל המוביל
שתוכנן אז.
גליון 1310 (17 באוקטובר 1962), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

היא הכירה אז יהודי צרפתי, שלמד עמה
יחד, נישאה לו ויחד עמו עלתה לפני שש
שנים לארץ, ישר לקיבוץ אפיקים בעמק הירדן.
שם ילדה את בתה. כעבור שנה
בערך התגרשה מבעלה השני ועזבה את
הקיבוץ.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״
אירזעים ראי1ווני ת מיד אנחנו
הרעיון של שנת ראשונים היה יפה בתפיסתו
היסודית: שבשנה זו יזכו לכבוד
דווקא אותם וותיקים, שפעם היו חלוצים
בשטחם ומאז נשכחו, ואשר על מפעליהם
לומדים וקוראים כל אלה המתעניינים בראשית
דרכה של ההתיישבות בארץ —
החל בתנועת ביל״ו, עבור להשונור, וכלה
במייסדי הקיבוצים הראשונים בעמק הירדן
ובשפלת יהודה•
מאורע־השיא של השנה נועד להיות קב־לת־הפנים
החגיגית אצל נשיא המדינה.
גליון 1287 (8 במאי 1962), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אם חשבנו שקו הירקון־נגב יעזור
— הוא עזר רק בהתחלה. עכשיו כולם מקווים
שקו הירדן יציל — גם בו אני לא
מאמין יותר מדי.
גליון 1290 (30 במאי 1962), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

• תחרות רצינית תקום תוך שנים מעטות למיפעל־הנחושת
של תמנע, במרחק 15 קילומטרים ממנו. בצד הירדני גילו
גיאולוגיס גרמניים חלק ממיכרות שלמה המלך, ובהן עפרות עם תכולת
נחושת של למעלה מאחוז אחד, הראויות לניצול מסחרי
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

ערבים ירו בערבים. אנשי־שבטים, מצויירים
בנשק ירדני וסעודי, ירו בחיילים, ה־מצויידים
בנשק מיצרי.
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ב־ 19 בנובמבר הודיעה סוכנות הידיעות הערבית כי ״המנהיג הפוליטי של תנועה חדשה,
המכונה ארץ־ישראל הצעירה, פירסס חוברת בת 35 עמודים, הכוללת תוכנית ציונית לתנועה
עברית־ערבית חדשה לשיחרור ולפיתוח החלק השמי של המזרח התיכון. חוברת זו טוענת
שארץ־ישראל, עבר־הירדן, סוריה, הלבנון ועיראק מהוות יחידה גיאוגראפית, ושהדרך
היחידה לפתח אותה היא מאמץ משותף של כל העמים השמיים, ערבים ועברים.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

אוקי טילפן לאחד שאותו הוא הציג
כשותף שלו. זה היה בחור ירדני בשם
ג׳ורג׳ מוראד• הציגו אותי בפניו, אבל לא
דיברנו.
גליון 1660 (25 ביוני 1969), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

אלא
שאחרי כמה שירי בום־בום ותל-
אביב, תל־אביב התקשר איתי גם ראש־המודיעין
הירדני, והזמין אצלי כמה ידיעות
קטנות, אותן העברתי לו באמצעות
השיר עוגה עוגה.
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

חוץ מירושלים ורצועת־אדמה בלתי־מיושבת לאורך הירדן.
* להחליש את גח״ל בממשלת־הליכוד הלאומי, ואולי אף להביא לסילוקה.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

זהו המכנה המשותף של כל אשר קרה סביבנו בשבועות
האחרונים: של פרשת המטוס, שנחטף על־ידי חברי איר־גוני־טירור
פלסטיניים ; של הקרבות לאורך קו הירדן, שבו
נפלו לאחרונה שני קצינים בכירים וחיילים אחרים ; של
מעשי־הטירור בעזה ובג׳בליה ; של פעולת צה״ל באיזור
אלסאלט ; של המאבק באו״ם והדדיכוח על שיגור שליח־או״ם,
שיברר מצב הערבים בשטחים המוחזקים.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אלון שם את הדגש על הסיפוח המיידי של ביקעת־הירדן,
והקמת קיבוצים בה.
אבא אבן התרכז בניהול מאבק מדיני בצורה שתציג את
ישראל בשוחרת־שלום מושבעת, מבלי לעשות דבר שיקרב
שלום של ממש, הכרוך בוויתורים.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

צבאנו פרוס מקונייטרה עד קנטארה, מן הים עד הירדן. מטוסינו שולטים בשמיים, בשמי
המרחב כולו.
גליון 1641 (12 בפברואר 1969), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

ך * מי ש פ טי ם שהבעירו את חמתם של
( \ ראשי חרות היו ציטטה מפי אשכול, כי
ישראל לא גמרה אומר לשמור על כיבושיה
ממלחמת־ששת־הימים; אין ישראל מעוניינת
אף בחלק אחד מן האיזורים המיושבים של
יהודה ושומרון, כגון שכם, ג׳נין ובו׳ .אולם
עמדתה של ישראל היא, שנהר הירדן צריך
להיות גבול ביטחוני לישראל, עם כל הנובע
מכך, וכי צה״ל צריך להיות מוצב ברצועה
שלאורך גבול זה.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

שני שרי ממשלה רצים לחברון,
עורכים מירוץ לחברון, כדי לברך את המתנחלים. ושר־העבודה, זה שדוגל בסיפוח עמק־הירדן,
אך בהחזרת חברון לחוסיין או לפלסטינים, מבטיח למתנחלים שיכון ועבודה, ולמעשה
ריבונות ישראל.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

.״
ביום הראשון דנן התנהל קרב ארטילרי
בן 12 שעות בעמק בית־שאן בין מוצבים
ירדניים לתותחים ישראליים. באותו יום גם
הגיעה לשיאה התקוממות תושבי־פראג נגד
הכובשים מברית־ווארשה.
גליון 1618 (4 בספטמבר 1968), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

וסמי
חמשתא, שהרגיש שהאדמה מתחילה לבעור
תחת כפות־רגליו, עלה על מטוס ונעלם.
בכך הפך לערבי הירדני־לשעבר הראשון
המבוקש על־ידי האינטרפול, ביוזמת מש־טרת־ישראל.
גליון 1600 (1 במאי 1968), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

״
גוש עציון, בהרי חברון, נפל לידי הלגיון הירדני ער,נ הכרזת המדינה. מגיניו נלקחו
לשבי.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

מספר
שדות־התעופה שלהם פחת במידה ניכרת•
גם שדות־התעופה המצריים שהיו פזורים
לאורך תעלת סואץ נמצאים עתה בטווח
תותחי צה״ל.
חיל־האוויר הירדני חוסל לגמרי.
חיל־האוויר העיראקי ספג מהלומות כבדות.
גליון 1582 (27 בדצמבר 1967), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אך היו בה סכנות מהותיות משלה:
והעיקרית, דרך־מחשבתם של המדינאים המצ
ד,מיזרחית
של הירדן, את מרחבי גולן
וחוראן הפוריים שבסוריה, את הנהר ליטאני
והנהר חצבני בלבנון?
גליון 1507 (20 ביולי 1966), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

התגמול המיידי נתן פתחון־פה לעתונים
רבים — גם בארצות־הברית — שרמזו
בבירור כי הפעולה, לא באה כלל כתגמול,
אלא שמעשי־החבלה שימשו רק תירוץ לפעולה
נגד הטיית הירדן שתוכננה מראש.
גירסה זו קיבלה אישור נוסף בעיקבות
חוסר־הפרופורציה בין מעשי־החבלה לבין
פעולה אווירית, שהיא אקט של מלחמה.
גליון 1516 (21 בספטמבר 1966), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

חרות תובעת ללא־הרף פעולות־תגמול, חולמת
על ״מיבצעי שיחרור״ שיביאו להקמת מדינה יהודית
משני עברי הירדן.
״המישטר החדש״ תבע את ביטול הסוכנות היהודית•
חרות משתתפת בהנהלת הסוכנות, מקבלת מהסוכנות
הקצבה של למעלה משני מיליון לירות
לשנה.
גליון 1557 (5 ביולי 1967), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אחד הצוותות האלה, המורכב מרב־שוטר
פריד קוגמן ומשוטר ירדני לשעבר, וכיום
(המשך בעמוד ) 12
* כת סגפנים מוסלמים שנוסדה ב־1745
על־ידי עבד אל־ווהאב, סוחר ותלמיד חכם,
שביקש להחזיר את האיסלאם לפשטותו היסודית.