חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 5,551 עד 5,575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 918 (19 במאי 1955), עמוד 4
אמנם נפתרו רוב הבעיות הטכניות ביחס לתכנית. חלוקת מי הירדן. אולם נקודה קטנה עדיין נשארה שנויה במחלוקת: גורלם של חמשת אחוזים של מי הנהר, אשר כל אחד מן הצדדים דורש אותם לעצמו.
גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 15
101 עמי פינסקי, קיבוץ אפיקים, דו אר נע עמק הירדן. *3ן סוחר• התעובץ •וגדלו סנוים מספר הוצאת י ס !
גליון 921 (9 ביוני 1955), עמוד 16
.־ • לאחר לינת הלילה בדמיה א׳ ,הזדרז האורח האדוק בדתו הבודהיסטית לצאת עם מלוויו אל הירדן הזורם סמוך לחצר המשק, מילא מספר בקבוקים ממי הנהר, הסביר :״אביא מים אלה לידידי הנוצרים בבורמה.״ • בטקס קבלת־הפנים שנערך בוועד הפועל של ההסתדרות הוכיח ראש ממשלת בורמה התמצאות דקה ביותר בדרגות החשיבות שבצמרת המדינה, הזכיר בדברי ברכתו קודם כל את שר־הבטהון דוד כן־ גוריון, ורק לאחר מכן את ראש־הממשלה משה שרת
גליון 1058 (8 בינואר 1958), עמוד 3
אחדות־העבודה האקטיביסטית ומצחצחת־החרבות נתנה נוסף על־כך את ידה לפינוי סיני, שארם אל־שייך ורצועת־עזה, וכן לאי־התערבות ישראל בימי המשבר הרה־הסיכויים בממלכת הירדן. הוא לא רצה עוד כשותפים בפד פי־קומה.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 19
השניה התקדמה ממגדל־אשקלון מזרחה, יי ד כית* גוכרין, והתחכרה עם הירדנים כאזור חכרון. חולית־החיכור של שתי השלוחות היתה ליד נגכה.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 27
בפרוץ המלחמה היה בין הראשונים שהתיצבו לצבא ההגנה לישראל. שקט היה במעשיו. היה במשמר הירדן ובט׳ תמוז תש״ח נפל על מזבח המולדת.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 6
הוא הצטרף לקבוצת כנרת, עסק בפיוס האריסים הערביים בעמק הירדן, שקרקעו־תיהם נקנו על־ידי הקרן הקיימת מן האפנדים, רכש נשק מפורעים ערביים למען ההגנה, השתתף בייסוד התעשיה הצבאית המחתרתית.
גליון 1071 (8 באפריל 1958), עמוד 3
הוא ירצה לדעת מה המריץ את ראשי האימפריה הבריטית, שאז היתד, עדיין מעצמה גדולה, לנטוש את ארץ־ישראל המערבית, טבור מערן־־ההגנה הבריטי בתעלת־סואץ, בקפריסין ובעבר־הירדן. עדי־הראיה של המאבק האנטי־בריטי מהווים כיום מיעוט בישראל.
גליון 1007 (30 בינואר 1957), עמוד 15
דרור ונעמה ישבו בלטרון ובבית־הסוהר בבית לחם. ואילו הבת הבכורה היתד. במשמר הירדן, בגליל. ״רצוני האחרוף ך* ל המאורעות הקטנים של אותם ימים רחוקים לא הירפו מצפורה גוריון, בשכבה במיטת חוליה.
גליון 1007 (30 בינואר 1957), עמוד 17
היו חששות רציניים מאד כי השניים קיפחו את חייהם. מאוחר יותר הודיע הלגיון הירדני כי השניים חצו את הגבול בטעות, ונשבו.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 3
נתן מעבר בנגב, נקח תמו־את לטרון, נארגן נמל ירדני חופשי .יפה. המשולש? ייערך מישאל־עם בין ,ושביו לגבי עתידם.
גליון 1002 (26 בדצמבר 1956), עמוד 4
•ם יסכים, כנראה, לטיפוחה של הרצועה למדינת ישראל, בתנאי שתהפוך אזור מפורז, כדוגמת אזורי ניצנה, הר הצופים ומשמר הירדן. במקרה זה, יורשה לישראל להחזיק שם כוחות מש- טרה ^בד, אך תיאסר כניסת צבא.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 9
התשובה, בתמציתה :״לאן״ תעשיה פו קרע דויד המלך לפני שלוש שנים הזדמן תעשיין היהלומים יעקב מס לחוג מכרים, ששיחקו בקלפים. לפתע הבחין מס בתגי המכס הירדניים שעטפו את חפיסות הקלפים. הוא הפסיק את משחקו, בטענה :״אינני משחק בקלפים מוברחים, המהווים מקור הכנסה לאויב.״ כעבור ימים מספר, החליט התעשיין העקשן לייצר קלפים מתוצרת הארץ.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 4
הוא הוקם בשנת , 1934 כאחיו הצעיר של המפעל הצפוני, שנפל בינתיים לידי הירדנים. תוך תקופת עבודה של 18 שנה התפתח בו צוות רחב של מומחים ופועלים.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 6
בין תוכניותיו החדשות של מזכיר או״ם בולטת תוכנית חלוקת מי הירדן, שתבוצע באמצעות האו״ס. כדי למנוע השמטת העניין מתחת ידה והחדרת התערבות סובייטית נוספת במרחב, עלולה ארצות־הברית להחליט על ביצוע ״החלק הישראלי׳׳ של תוכנית המיס של ג׳ונסמון
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 10
שנתיים הסתובב בין חברון, דאהריה ובית־לחם. הירדנים בזו לו, נשקו נשדד ממנו והוא רעב ללחם.
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 3
.״ המכרעת לעיצוב השקפת־הצעיר הישראלי היא, לדעתי, כנען, כפי שהיא מתוארת ב־התיאור הוא חד, קיצוני וחד־לפקודת־מיבצע עליונה, את הירדן וכבשו במסע- אחו את כל הארץ. פרט ל ביקורת המקרא, הארכיאולוגיה והפאליאוגרפיה.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 19
קצין בריטי משתתף בחטיפת נער שהדביק כרוזים ברחובות ירושלים, רוצח את הנער, קובר אותו אי־שם בעבר הירדן, מקבל את גמולו מידי המחתרת, השולחת לאשתו היהודיה מעטפה מלאה חומר־נפץ (הרי מואב) .קצין בריטי אחר, המפקח הרולד, אינו יכול לעמוד בפני פיתוי גופו החשוף של ערבי צעיר, המשתזף לאור השמש.
גליון 989 (26 בספטמבר 1956), עמוד 5
ישראל מקווה ל ת מיכ תן ט ל מדינות רב.ת שלא גילו בעבר התלהבות להביעה הישראלית• החזית הירדנית תעמוד כמרכז ההתפתחויות כשבועות הקרובים.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 9
• יונמך הטון במסע ההסברה הישראלי, בבל הקשור להטיית יובלי הירדן. האזהרות המושמעות בפי דוברי ממשלת ישראל יהיו מאופקות יותר, ולא ידובר על מלחמה קרובה.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 13
ההתקפה על מיפעל־ההטייה הסורי מהווה, לדעתם, רק את השלב הראשון של הסיבוב השלישי. מטרתו האמיתית אינה נוגעת כלל למי־הירדן בצפון, אלא לגיזרה אחרת לגמרי — בדרום.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 14
אם אמנם. תפרוץ מלחמה בגלל הטייתו יובלי הירדן, ברור לערביי הגליל שהם יסבלו ממנה.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 26
לפני כמה שנים ברחה הדובה הסורית לעבר־הירדן. בעלה עלה להר־ציון וטרף חמור מקומי.
גליון 1454 (21 ביולי 1965), עמוד 9
ממשלת ישראל לא שוכנעה כי עבודות־ההטייה המבוצעות עתה בתחומי לבנון אמנם מיועדות לצורכי־השקייה פנימיים, ואינן חלק מהתוכנית הערבית הכללית להטות את כל מקורות הירדן. תגובת ישראל עשו- ייה, לכן, להיות תקיפה ביותר.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 21
החי • הסיבההאמיתית ; :בירושלים, פירסם אביו של הנער שנחטף על־ידי הירדנים מכתב בהצופה, הביע את דעתו כי בנו נחטף ״כתי צאר, מן ד,ד,שפעי ת הקלוקלות של החיים המתקדמים המודרניים• שקרש קו ף: בטבריה .
