גליון 2563 (15 באוקטובר 1986), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אין שום סיכוי שזה ישתנה בתקופת
כהונתו של יצחק שמיר — למרות
העובדה שהגולן אינו שייך ל״ארץ־
ישראל ההיסטורית״ משני עברי-
הירדן, לפי המפה של אצ״ל ותנועת־החרות(
.מפה זו זהה עם מפת המנדאט
הבריטי המקורי).
גליון 2483 (3 באפריל 1985), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

יתרן והיה מובא
בחשבון לתפקיד של חבר במישלחת
פלסטינית־ירדנית או כל־ערבית,
בבירכת ערפאת.
אך ביום־השבת נפטר מהתקף־לב.
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

קוראים לה א ל פין והיא ממוקמת ברחוב הירדן 9
(הרחוב שבין טרומפלדור לאלנבי) .בתל־אביב,
כמובן.
גליון 2553 (6 באוגוסט 1986), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

רפפורט, יליד בית־אלפא שב-
עמק־יזרעאל, היה מראשוני הפלמ״ח,
ובמילחמת־העצמאות היה בין פורצי
דרך בורמה (הדרך שביקשה לעקוף
את הכביש הראשי ירושלים תל־אביב,
שהיה נתון בשליטת הכוחות הירדניים)
.נסיון אותו ניצל 20 ,שנה יותר
מאוחר, בעת פריצת דרך זיווה מסנטה
קטרינה שבמידבר סיני לשארם אל־ *
שייח׳.
גליון 2495 (26 ביוני 1985), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

מכוזבים
סוב־יודיצה
עוד על תגובת השר דויד לוי,
״לדחות על הסף!״ ,ליוזמת השלום
הירדנית (העולם הזה .)19.6
לא רק שתגובת דויד לוי כשלעצמה היא
קיצרת־רואי ואווילית מבחינה פוליטית.
גליון 2496 (3 ביולי 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

שימעון פרס הטיל איסור
מוחלט על חברי מיפלגתו להיפגש עם
אנשי אש״ף, בשעה שממשלת־האחדות
מסרבת להיפגש עם מישלחת ירדנית-
פלסטינית הכוללת אנשי אש״ף. אחרי
לחץ נכנעו אנשי־המערך.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

קודם כל,
אני לא מבין מה חלבי תיאר לעצמו כשהגביר את
המהירות שלו ועבר בהרבה עשרות קמ״ש על
(המשך בעמוד )4
העולם הזה 2499
שימעון סרס הצליח למנוע הכללתם של
שני אישים מהשטחים הכבושים ב•
מישלחת הירדנית־פלסטינית לוושינגטון
-על־ידי כך שנפגש
איתם באישון־לילה, וניסה
ליצור את הרושם שהם!
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

דו1״| ז לו 13ר 79
תמונות עירום הצגת טלביזיה בשבת גיוס אנשי מילואים לשם עשיית סרטי-
מלחמה * תשלומי המשטרה לגברת יונה סופר תשלום פיצויים לנכי אזורי-הספר
פירור הנינוד הנאות׳
הכנסת קובע ת:
( )1ארץ־ישראל השלמה היא מולדת לשני עמיה -האומה
העברית והאומה הערבית הפלסטינית.
( )2שלמות ארץ־ישראל, והשלום כין שני עמיה, יושגו ויקדמו
על־ידי פדרציה כין שתי מדינות, המבטאות את יישותן הלאו•
מית של שתי האומות: מדינת־ישראל ומדינה ערבית פלסטינית.
( )3מדינת־ישראל תעזור לאומה הערבית הפלסטינית להקים
את מדינתה, כתנאי שהקמת מדינה זו, ויצירת הפדרציה בינה
ובין ישראל, תהיינה כרוכות ומותנות זו בזו.
( )4הרפובליקה הערבית הפלסטינית תבלול את הגדה המערבית
ואת רצועת עזה. עבר-הירדן המזרחי יבלל כה, אם יהיו
תושביו מובנים ומפוגלים להכריע באופן חופשי בעד הצטרפות זו.
( )5הסבם־הפדרציה בין ישראל והמדינה הערבית הפלסטינית
יכלול תיאום מדיני, איחוד בלבלי והסדרים בטחוניים ממשיים.
( )6ירושלים המאוחדת תהיה בירת הפדרציה.
( )7בל פליטי ארץ־ישראל ייושבו כשטח ארץ־ישראל.
( )8בד בבד עם פעולתה לפתרון בעיית ארץ־ישראל על פי
קווים אלה, תחתור מדינת־ישראל להסדר־שלוס עם מדינות המרחם,
שיצרף אותה מבחינה מדינית וכלכלית לכרית של ארצות
המרחב, תוך קביעת הסדרים צבאיים יעילים, שיבטיחו את
בטחון ישראל לאורך גבולה הצפוני, הדרומי והמזרחי.
( )9הסדר זה יבטיח את חופש־השייט של ישראל כתעלת־פואץ
ובמיצר טיראן.
( )10 ההסדר יביא לפירוז המרחב מנשק גרעיני, תוך פיקוח
הדדי ישיר ויעיל.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

הרפתקאות
חזרה מי ם ה מוו ת
שרשרת הרי אדום המתמשכת מזרחה לערבה
הישראלית, בתוך גבולה של מדינת
הירדן, היותה !מאז ומתמיד מרכז משיכה חזק
לנוער ישראלי, ומטרה למספר רב של טיולים
נועזים.
גליון 1583 (3 בינואר 1968), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

מלחמת תש״ח מצאה
אותו ביפו — ״אבל לא כלוחם, או
אפילו כפעיל פוליטי.״ הוא עבר לרמאללה,
הוגלה על־ידי הירדנים, ומצא מחסה מדיני
בדמשק. שם הזדמן לו לפגוש את עבד־אל־נאצר,
בתקופת האיחוד הסורי—מצרי.
גליון 2672 (16 בנובמבר 1988), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

כעבור 10 שנים שוב הוכרזה
תחרות, ומונתה ועדת־שופטים, ביניהם
תיאודור הרצל ומכס נורדאו* .בתום
בל־עוד דמעות מעינינו
לזלו בג־טש נך בי ת ׳
עוד הולכים ;:ל קברי אבות;
עור לא אבדה
ן;:ל הרבן מקרידגי
עלן אהת עוד דומעת ;.
עוד לא אבדה
כל־עוד טי הירדן בגאון
מלא נרותיו לזילו ,
כל־עוד׳ רגשי אהבת הלאם
בלב היהודי פו.ע ש׳
עוד נו ב ל _קוות נש היו ם
כי ע1ד ירהמנויאל זועם;
״ .עוד לא אבדה ...
גליון 2664 (19 בספטמבר 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

או, בלשון הסיסמות :״בולשיט — יס! וור —
עוזי ירדני, חל־אביב
העולם הזה 2664
המדורים הקבועים:
איש אמנות וצעיר יפה בטיפור-אהבה
מהסוג האחר • רינת אלדר (בתמונה)
ואלון תבור -רחוק מהעין, רחוק מהלב •
מעשה בבעל, באשה, בדירה משותפת
ובחברים נפרדים • רונית בדודי, ג׳ק
צימרמן ועוד רבים שרוצים להישאר בעי לום
שם • חיי האהבה של ענת כרם •
מה הקשר בין משה דיין
^ ^ 19 ומשנר-הנישואין של אגט
ושמואל
פלאטו־שרון!
גליון 2666 (5 באוקטובר 1988), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אינני יודע
מה היקפה, ואינני יודע מי אחראי לה,
מיכתב ליגאל אלון, חברו־למיפלגה,
ובו סיפר כי חייל מסר לו שניתנה
פקודה לחיילים ליד המחסומים לקחת
מן הערבים המגורשים כל שעון, תכשיט,
כסף או שווה־כסף, כדי שיבואו
לצד השני נקיים מכל, ויפלו למעמסה
על השילטון הירדני.
על כך השיב אלון :״אין לי כל ידיעה
על פקודה (כזאת נאמר שיש
לאפשר לפליטים לקחת איתם את כל
אשר ירצו ואת כל אשר יוכלו, בגבולות
כוחותיהם הפיסיים וכן בעגלות, פרט
לנשק ורכב, כמובן״.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

ועכשיו —
...איה העוז, החובה וכל היתר/של המנהיג
כלפי עמו, משול העדרי/ישאף אוויר מלוא ריאות
לפני העם/יאמר אמת, אפילו אם לא תנעם!
שמואל אילון,
אם היתה האופציה הירדנית קיימת, היא
מתה בפגישות סודיות שקיים המלך חוסיין
עם שרי ישראל אחרי מילחמת ששת־ה־ימים.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

הוא השתתף בקרב על כראמה, שבו ספג צה״ל מכה קשה.
פשיטה זו על הכפר הירדני, שבו התבססו האירגונים הפלסטיניים,
א הרמטכ״ל: טובה שימהון, השנה
בואו של שומרון תקופה חדשה.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

וכפי
שהתפאר השבוע שימעון פרס ,״אנחנו
מפעילים את החוק הירדני, המאפשר
גירוש!״
התהליך כולו גובל בגיחוך,
אחרי שהוכח כי חוקרי השב״ב
— המספקים את החומר לרשויות
— הפכו את השקר
בבית-המישפט לנורמה מקובלת.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

כעשרות המילחמות המקומיות
האחרות, שעברו על העולם מאז מיל־
צייר שמואל בק
חייל בשירות סדיר
חמות קוריאה והודרסין ה״קלאסיות״,
הסתיימה גם מילחמה זו בקיפאון,
ו״בעית ישראל״ הפכה נושא־קבע בכל
דיון בינלאומי עד אשר עייפו הדיפלומטים
להזכיר את שמה.
הס ידעו כי הירדן הפך לאחת הגזרות
הקבועות, פחות או יותר, בשלב
האחרון של המאבק על שילטון העולם,
כלי אחד נוסף על לוח־השחמת,
ללא רצון משלה — כרוב שאר
המדינות הקטנות במחצית השניה של
המאה ה־.20
העולם הזה 2590
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

היהודים והערבים הם כמו זוג תיישים עקשנים
הנפגשים זה מול זה על גשר צר והמסקנה שלי
היא שמילחמת־האבנים היא המילחמה הסופית,
שתיגמר בנוק־אאוט: או שהיהודים יזיזו את כל
הערבים אל עבר הירדן המיזרחי או שהערבים
יזיזו את כל היהודים לים.
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ביום השלישי אחרי״הצהריים היתה
במלון סצינה שנראתה כאילו נלקחה
מסרט.
מטוס של חברת התעופה הירדנית
עליה(השם עצמו הוביל אחר־כך לבדיחות
בין הפלסטינים וקומץ הישראלים
שהיו במלון) הביא לאתונה קבוצה מרשימה
של 70 מגורשים.
גליון 2628 (13 בינואר 1988), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

בלי שינוי המיסגרות האוויריות, לא
תהיה ברירה, וצה״ל ייאלץ לבנות צי
חזק וגדול, שיהיה הרבה מכפי שהמדינה
יכולה להרשות לעצמה.
נפטר בקיבוץ אפיקים שבע־מק־הירדן,
בגיל ,86 אלוך־מישנה
אלעזר (״לפיה״) גלילי, ממניחי־היסוד
לתורת־הלחימה של צה״ל.
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

ואילו המערך ממשיך לקשקש על
״האופציה הירדנית״ ,שלא היתה ולא
נבראה. גם בעיני ציבור תמים היא הפכה
זה מכבר בדיחה.
גליון 2646 (18 במאי 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

״העומק
האסטרטגי״ שלו משתרע בין נתניה
וקלקיליה, או בין ירושלים והירדן. אך
למרחקים כאלה אין כיום שום
משמעות.
גליון 2652 (29 ביוני 1988), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

בגלל סיבה זו, ובגלל
ס יב ה זו בלבד, אמרנו וחזרנו
ואמרנו שאנחנו מקבלים את ההחלטות
242ו־ 338 בהקשר עם ההחלטות הא־
שחקן־הרכש החדש של הסברת
המערך, הד״ר אפריים סנה, חופר עתה
קשה כדי להוציא מן הקבר את ״האופציה
הירדנית״ .הופעת אש״ף כשותף
המוכן לשיחות ישירות נראית למערך
כמיטרד.
גליון 2617 (28 באוקטובר 1987), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

״
הזמר דודו פישר לא
נפרד מאשתו טובה,
אבל קיבל הזמנה למלכת
בריטניה • רותי
הר־ציון עזבה את כוכב
הירדן ואת מאיר,
ופנתה לעורכי־דין • כששופט מנסה להיות
שדכן לפרקליטים רווקים • רפי בהן מחפש רק
כחול־לבו • מי הדליף את סוד הגירושין הכמוס
של מורים ששון, ולמה הא־מא
כמעט התעלפה והפסיקה
לדבר עם חביבה פלטאו?
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

זה אירע כבר לפני חודשים
אחדים אך התגלה רק עכשיו:
כוכבת־הקולנוע חייליה
מילם נכנסה למלון נהר הירדן
בטבריה, בתקופה שבה הצטלמה
באחד מסרטיו של מנחם גולן.