חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 5,451 עד 5,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 50

מחד סיפור-אהבה נאי- ווי, ומאידך סיפור־אהבה עם סמלים ארוטיים חזקים (חול, מוט האוהל, קני הסוף, סופה נודדת) .אך מעל לכל מהווה שיר זה קצדדקצהו של קרחון תרבותי העשוי להתפרץ בארץ בשנים הקרובות, ולהוות ציר מרכזי של היצירה הישראלית החדשה. מואב אשר כעכר־הירדן ...למדתי להכיר שם את חיי הבדואים — את שפתם ידעתי מקודם — ונתרקם כמוחי רומן מן ההווי הכדואי, שהמידכר משמש רקע לו״.״ הרומן של יהודה בורלא מביא אנטומיה של סיפור־אהבה בדואי, המסופר מפי גשש בדואי למתורגמן יהודי המשרת בצבא התורכי, במהלך מילחמת־העולם הראשו נה, במידבריות סיני.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 57

שכן, לא זו בלבד שאין עמדה זו זקוקה לסניגוריה שלי, בהיותה מוכחת על־ידי כל הניסיון הצבאי ההיסטורי, אלא שאני עצמי מודע יפה־יפה למרכזיותו של גורם השטח ובמקום אחר בסידרה זו, בהתייחסות למקומו של גורם השטח בחזית הירדנית, הסורית והלבנונית, עשויים כל אלה הסבורים כי מצאו להם מטרה נוחה לניגוח — על־ידי כך שהם מציגים אותי במי שמעמיד את כל המקובלות הצבאיות על ראשן — כל אלה עלולים למצוא כי הם בקרבות תנועה, מרחב תהיערכוות האופטימי הוא מורחב תמינימל המאפשר הגנה תוקפים את הירהורי־ליבם המושלכים עלי, וכי ככל שמדובר בראיית מקומו של גורם השטח בחזית המזרחית והצפונית, אין בינינו חילוקי־דיעות מהותיים.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 57

הוא דיבר על הרחבת גבולות ארץ־ישראל, על משא־ומתן עם עבר־הירדן וסוריה למען ההרחבה, ,כיוון ש- ארץ־ישראל היא ארץ קטנה כגודל ולס, וצריו להגדילה, ואת הערבים יש להוציא ממנה בצורה הומאנית בדרך של חי- לופי-אוכלוסין׳ — מצע מדהים, המתועד במיסמכים ובעיתונות של אותה תקופה.״ אלא שעליית הלייבור לשילטון טרפה את קלפי המצע, והמדיניות שהיתווה שר־החוץ׳ אנרנסם בווין, היתד, הפוכה.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 61

• לשרה׳לה שרון, ששוב שבה והדגימה מול מצלמות הטלוויזיה כי ארץ־ ישראל האמיתית מצוייר, הרחק מתל־אביב — בערב-שירים מרגש, שנערך בהנחייתה ליד הפסנתר, בהשתתפות חברי מועדון הזמר של עמק־הירדן. צל׳יג הנגטיב עמי דן *ד מגוד • לעלי מוהר, מנחה התוכנית היי־טירילי, שנועדה בכותרתה להביא את מ ״וחדל סיו טי הטדוו> 1יה שד השגה הבאה בימים אלה שב יאיר אלוני, מנהל מחלקת־ד,שידורים בעברית, מפסטיבל מי״ם (מרשה אינטרנציונל פרוגרמם) ,זהו שוק- סירטי־הטלוויזיה הגדול בעולם, והחשוב שבכל שווקי־הסרטים.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 70

אחד בסדום־ ,לשר-הפנים לשעבר, ישראל רוקח, שהוכיח את עצמו כח־כ בעל מצפון, בשאלת אספקת הנשק למערב־גרמניה מטורפים רוצחים בחופשה־ הוא סיפורם של מטורפים מסוכנים, שאושפזו בבתי־חולים, למען ביטחון הציבור, והנשלחים ללא פיקוח לחופשה, כשהם מסכנים את ביטחון הציבור • ׳הראשונה בסידרת כתבותיה של שרה עמרם, המרגלת השחרחורת, שחזרה לישראל אחרי מאסר בכלא הירדני, התפרסמה תחת הכותרת. הייתי ארוסתו של אלי גלר־ • מעוללות מישרד־הרישוי התל־אביבי הובאה, תחת הכותרת.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 32

מאחר שהידר הנוכחי אף הוא דתי, אין ספק שהופעותיו של מנהל המחלקה לענייני־דת תימשך במסך, תוך דחיקת צופי הטלוויזיה הישראלית לערוצים הירדני וד,לבנוני. בימאי לוסין כתוצאה מהם יודחו מתפקידיהם יו״ר הרשות בעוד שחוק־הבחירות מחייב את עורכי מבט למחוק קטעים אלה מהשידור, הרי שמנהל חטיבת־החדשות יאיר שטרן, כמאמר אחד מכתבי־החדשות ״נתקף בהשתפנות דיווחית,״ ומשאיר את קטעי־התעמולה במהדורות החדשות.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 54

יום ר<ושון סידרה : דאלאס תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית יום רביע 5 . 5 • סידרה קומית: האסטרונאוטים ( — 8.30 ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר אנגלית) .סידרה אנגלית המתארת בהומור אופייני את קורותיהם של שלושה אסטרונאוטים, שני גברים ואשה, ולצידם כלב העונה לשם בימבו, אשר נשלחים בחללית משוכללת לחקר תופעות שונות בחלל החיצון
גליון 2327 (7 באפריל 1982), עמוד 67

• סרט קולנוע: האיש במסיכת הברזל (10.15 — •טידור בצבע, מדבר אנג לי ת) .גירסה קולנועית נוספת לספר ההרפתקות של אלכסנדר דיומא, העוסק באח התאום והטוב של המלך לואי תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית ום ד> , 3וני 7 . 4 • סידרה חינוכית־כידורית: חיות מופלאות 6.40 ערוץ — 3שידור בצבע, מדבר אנגלית) .מופע לפני קהל באולפן טלוויזיה אמריקאי.
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 52

חופשתו של מנב״ל־הרשוזת, יוסף לפיד, ואי־רצונו של המישנה־למנב״ל שלמה עבאדי ׳לפתור את הסיכסוך המיקצועי שהביא להשבתת־הצבע, הגדילו את מיספר הצופים שעברו לצפות בתוכניות הציבעו־ניות של הטלוויזיה הירדנית, בערוצים 3 גם העובדים הטכניים של הטלוויזיה, המשב״תים את המסך הציביעיוני, אינם מבינים שקהל־ד,צופים אינו מודע לגורם ה־טכנולוגי שהביא אותם להשבתת-הצבע, אחד האבסורדים המאפיינים את הטלוויזיה הישראלית התרחש בתוכנית זה הזמן, ששודרה בשידור חי.
גליון 2480 (13 במרץ 1985), עמוד 26

נחוג בירושלים, יום־הולדתו דד 83 של* פרופסור(לספרות ולשון יידיש) דוב סדן, סופר, מבקר ומתרגם, אשר החל את דרכו בפולין — שבה נולד בביתו של סוחר — כמתרגם סיפורים עבריים לפולנית* ,והיה, כשעלה ארצה, מורה (בתחנת־החשמל, הזנוחה כיום, בנהריים שעל הירדן) :עורך המדור הסיפרותי של דבר, ועורך עיתון העולים החדשים המנוקד, של שנות וד,30 הגה, שממנו עבר להוראות יידיש באוניברסיטה העברית ולחברות קצרה בכנסת (מטעם מפא״י), שממנה פרש עד מהרה, כאשר הגיע למסקנה שאין ישיבתו בכנסת משפיעה על המתהווה בארץ.














