גליון 1005, 16 בינואר 1957, עמוד 28
מאונך .2 :שלמה לרחבעם ; .3שם
פרטי, זכר, צרפתי; .4פרק תהלים
המתחיל במלים ״ה׳ מלך, גאות לבש״;
.5מספיק; .6שם פרטי, זכר; ^7
משותף ללשון ולשעון; .8מפלגת ה
רוב;
. 10 מסך; .11 שכבה; .12 איש
חיל; .14 דרגת קצין בצה״ל; .16 מן
הירדן עד הים 18 ממציא הטלפון ;
. 19 מצה; .22 פאניקה; .24 החומר
החשוב בעיסה; .27 שת לקין; .29
איסר אונטרמן; .31 מוצר היצוא ה חשוב
ביותר בארץ; .32 בידור; .34
שר האוצר הראשון; .37 פרא אדם;
.39 השלטון הבריטי; .42 יין שרף;
.45 חיל האויר המלכותי; .47 חברת
הספנות; .49 קול הפרה; .50 כן;
.51 כלי בשח־מת ; .52 אדון.
גליון 1073, 23 באפריל 1958, עמוד 36
.35 צרורו לן
בשיר השירים;
36 סמל המתיקות; 38 לחייל בחופשה,
מקום בילוי 39 וערייה״; .40
קיים; .41 המטבע הירדני; .43 בן נח;
.44 שליט הרוסים, לשעבר!
גליון 1004, 9 בינואר 1957, עמוד 14
הוא מבחין
בחסרונות אלו רק כאשר הוא מוליך
את אנשי המשק להסתערות על משלם ירדני
החולש על שדות מריבה, וכאשר הוא
מארגן פינוי באר רומית עתיקה ונאבק עם
פקידים קשוחים כדי להשיג צינורות להעברת
מימיה אל השדות הכבושים.
גליון 999, 5 בדצמבר 1956, עמוד 18
,שתקעה בישראל. מארגני ה־כי
בידי המפקדה הירדנית נמצאו מספרי
תעסכה מקווים להציג את תרגומו הסיני
הטלפונים של כל מרכזי ההגנה ובתי ה של ספר זה, אשר יצא לאור לפני ימים
מלאכה שלה בירושליים, רשימה זו, שנמסרה
מספר.
גליון 1017, 10 באפריל 1957, עמוד 13
בסכומים עצומים הברחתי אותם
/הבבלית לאחר שנוכחתי לדעת שהתרוששותי
לארץ, דרך עבר־הירדן. כולם צחקו אז ממני, כיצד
הבריחה ממני את כל ידידי לשעבר, ורובם הפכו
הנחתי להם לעזוב את עמדותיהם החשובות בעיראק.
גליון 988, 19 בספטמבר 1956, עמוד 3
תמונותיהם
של יהודים דתיים, הבורחים ממדינת
ישראל אל ממלכת הירדן המתקדמת, ימלאו
את עתוני העולם. קשה לשער את הנזק
לקרנות הציוניות.
גליון 987, 12 בספטמבר 1956, עמוד 8
בימי מלחמת תש״ח נפל בשבי הלגיון,
כרוב יהודי העיר העתיקה, ישב
יחד עם בנו במחנה מפרק הירדני. עם
שיחרורו סידר לו יצחק בן־צבי משרה
צנועה כשומר בנין ראטיסבון, אחרי שבתו
נישאה לשוטר בתמי והיגרו־ .לאנגליה•
כאשר שמד, הפצצה קץ לחייו של
הקראי הארצמוראלי האחרון, היה נדמה
שיש נכונות רנה יותר לשים קץ לפילוג
העתיק, להפר את נבואתו של רבי סעדיה
גאון כי ״הקראים לעולם לא יתאחו.״••
לא הרחק מן המכון הפאתלוגי באבו־כביר,
אליו מובאות גופותיהם של מתים
ממוות בלתי טבעי עומד בית ישן, בן קומה
אחת.
גליון 1445, 19 במאי 1965, עמוד 9
זיכוח הפומבי על תוכנית־המלחמה הביא
לגניזת הרעיון האוזילי של מלחמה־לאלתר
על יובלי־הירדן. היה נידמה כי מסע־השלום
של בורגיבה עורר מחשבה כלשהי אפילו
בחוגי השלטון.
גליון 1438, 31 במרץ 1965, עמוד 10
#אל תתן אמון בהצהרות מטעם משרד החוץ הישראלי,
כאילו גם צרפת ממשיבה לתמוך בישראל
בייחוד אין זה נכון
ביחס לתמיכה צרפתית אפשרית, במיקרה של מלחמה על מי הירדן. ביקורה
האחרון של גולדה מאיר בצרפת היה כשלון מוחלט, והבהיר כי שוב אין לישראל
תומכים בבירה הצרפתית, מלבד כמה מוותיקי החוגים הבטחוניים הצרפתיים,
שיתוף־הפעולה בין כוחות־השלום במרחב
הוא עדיין בגדר חלום.
גליון 1437, 24 במרץ 1965, עמוד 9
כי בורגיבה, עם כל היותו מנהיג ערבי
דגול ומרכזי, אין לו גבול משותף עם
ישראל. אין הוא מעורב במיסעל הטיית
יובלי־הירדן. ואילו לבנון היא גם שכנה
וגם גורם מרכזי בסיכסוך־המים.
גליון 1430, 3 בפברואר 1965, עמוד 9
״
כאורה מוקדש מאמרו של דיין ל״הטיית מקורות
/הירדן״ ,כפי שמלמד שמו. אולם זהו רק תירוץ אקטואלי.
גליון 1463, 22 בספטמבר 1965, עמוד 4
יקרי ים של צפון אפריקההזמין את איש העולםהזה
לפגישה, כדילדוןעיסועלתוצאתיוזמתו של נשיאתוני 1 י׳
״ 9ה שת מ טנר באשראיזה כזיי להזהיר את המדינה פני מלחמה מובעת
בענייןהםיית = הירדן. דעתנוהיתהיוצאת ־ דופן, ונגדה את דעתה
המאוחדתטלכלצמרתהמדינה.
גליון 1463, 22 בספטמבר 1965, עמוד 5
במשך רוב חודשי תשכ״ה עמדה על סף המלחמה
בגלל מי־הירדן. מדי פעם חצו חיילים, מטוסים, חבלנים
ופגזים את הגבול — פעם בכיוזן זה, פעם בכיוון הפוך.
גליון 1494, 20 באפריל 1966, עמוד 12
שיירות העולים עברו דרך המדבר לעבר-
הירדן, חצו את הגבול במקומות כמו אש־דוית־יעקב.
גליון 1442, 27 באפריל 1965, עמוד 10
המתורגם מצרפתית:
השאלה שוב אינה שאלת הירדן! בעייה
זו הושארה מאחור.
כפי שקורה לעתים קרובות, שוב אין
דאגת דעת־הקהל למצב בין ישראל והמדינות
הערביות מתאימה לדאגותיהן הסודיות
של הממשלות.
גליון 1442, 27 באפריל 1965, עמוד 11
התשובה היא, קרוב
לוודאי: הוא היה מעוניין בהפגה מסויימת של המתיחות
לאורך גבולות ישראל. אין הוא מעוניין במלחמה על יובלי־הירדן,
כי אין הוא רוצה לחוש לעזרת הסורים.
גליון 1356, 4 בספטמבר 1963, עמוד 4
מצרים, סוריה, רדן ועיראק — כל אחת בניפרד — יפנו למעצמות
הגדולות בתביעה להכריח את ישראל לא להזרים מי מקורות הירדן דרומה.
הערבים יטענו, כי מים אלה שייכים להם וכי הפעלת המוביל תפגע קשות
בתוכניות הפיתוח שלהם.
גליון 1329, 27 בפברואר 1963, עמוד 23
סאונד )1 :שהייה בכלא; )2אויב ה־בנד;
)5עולה מן הים; )0בשקט; )7חי
במים; )8נחל אכזב; )9פסק מגבוה; )12
לא מתוק; )15 כליאה )10 :קצין משטרה
צבאית (ר״ת) )18 :חכר תרבות )21 :סימן,
מיועד לענידה; )23 סשחק הטלכים; )24
מקום נישא; )26 מקל )28 :צמח גבוה; )29
ישוב על־שם 35 לוחמים; )31 נשיא המדינה
הראשון )32 :פסק )35 :כלי־חפירה; )37
כוחי )38 :כלא ירדני ידוע לשיטצה)40 :
יחידת הספק; )41 מילת זירוז; )43 סיטז
מוסיקלי; )45 יפגע בקודש; )46 לחוץ; )48
ניפקד לזמן ארור; )49 הדם שלי; )52 מספר
הנידים בגוף )54 :מילת הכללה)58 :
קרם )58 :נע״ת הפרה.
גליון 1326, 6 בפברואר 1963, עמוד 10
היתה זו אימפריה רחבת־ידיים ובפרט
שים־המלח נסוג כמעט עד גבול הירדן.
אך נעדר ממנה פיקוח של פקידים ממשלתיים,
שכן, אלה לא היו נלהבים די הצורך
כדי לרדת לסדום, לברר מה המצב.
גליון 1284, 18 באפריל 1962, עמוד 3
חיים גוד, תל־אביב
לרעות כשדות זרים
במדור המכתבים התפרסם מכתבו של
הקורא יעקב ירדני (העולם הזה )1282
תחת הכותרת ״צברית על רגליה״ ,ובמדור
במדינה, תחת הכותרת ״דרכי חיים״ ,סיפורה
של ישראלית שדרשה
לאסור על בעלה
לבוא לארץ עם אשתו
הגרטניה יבנם,
לאחר נשואיו מחדש.
גליון 1282, 4 באפריל 1962, עמוד 4
בין טיפוס זה לבין הטיפוס, אותו מנסה
אלי אביבי להציג, קיים מרחק כמו בין
סיפרו זה לבין המציאות...
יעקב ירדני, קצין שני, פנמה
לזאת קיימות עכשיו שיטות!
גליון 1322, 9 בינואר 1963, עמוד 5
נציג חרות אומר :״אתן
את ידי לקואליציה עם מפא״י רק אם תחליט העיריה
חגיגית לפעול למען החזרת מדינת ישראל לגבולותיה
ההיסטוריים, משני עברי הירדן.״ נציג מפ״ם מודיע :״אני
מוכן לתת את ידי לליברלים רק אם יכירו בעקרונות־היסוד
של מארכס, אנגלם, לנין וסטאלין.
גליון 1658, 11 ביוני 1969, עמוד 13
הקרמלין גייס
את כל נאמניו כדי לשפוך חרפות וגידופים
על פקין. אפילו מנהיג המפלגה הקומוניסטית
הירדנית (הבלתי חוקית) פואד
נצאר, כתב מאמר נגד סין בפראבדוז.
גליון 1647, 26 במרץ 1969, עמוד 18
.״
דויד תדהר, החוקר הנודע, ידע להוסיף
כי השודד הנוראי נולד בכפר טמון שב-
ביקעת הירדן. הוא עסק בשוד וברצח של
ערבים ויהודים כאחד, הטיל את חתיתו
על איזור ג׳נין־שכם וישובי השומרון.