חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 5,151 עד 5,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1773 (24 באוגוסט 1971), עמוד 15
למעשה, לא היתד, התארגנות מעין זו, אפילו תחת השלטון הירדני. כינוסם של ראשי הערים הוגבל אומנם לדיון בבעיות כלכליות, ובעיקר לפעילות נגד החרם שהטילו ארצות־ערב על יצוא הגדה המערבית, אולם בדיונים בלתי רש־ (המשך בעמוד )18 שר החקלאות חיים גגתי, • שר האשפוזים יעקב שמשון שפירא ישעיהו מאטי רב ובעל יכולת משא-ומיתן. • אל יחד אילת, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר ושגריר ישראל לשעבר בבריטניה וארצות־הברית, בן .68 אילת הוא בעל כישורים ותכונות דומים לאלה של הורוביץ.
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 22
השבוע הופץ בערי הגדה כרוז בחתימת המפלגה ה קו מוני ס טי ת הירדנית בגדה המער כנו הבכור של עזר, הוא צעיר גבה קומה וחייכן.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 2
עטרות נמצאת כצד הערכי, והיתה נמל־תעופה ירדני. י *ו גו ! 1י ך ממשלת לי כו ד ל או מי ז מתרבים הסימנים לכך שראש-המנד שלה, יצחק רביד, אומנם יקים בעתיד הלא• רחוק ממשלת־ליבוד־לאומי.
גליון 1790 (22 בדצמבר 1971), עמוד 7
לפי ההצעה תוענק אוטונומיה תרבותית לאזורים שיש בהם רוב יהודי (בין חיפה ותל־אביב) וזכות תפילה במקומות הקדושים בירושלים, וכל זאת תחת שילטון עבדא־ללה בכל איזור ״הסער הפורה״ .הצנזורה הבריטית פסלה את הרעיון ולא הועילה אפילו התערבותו האישית של המלך הירדני. בלונדון בלהט. אחד מהם קרא את הסיפור על הסירה, גזר אותו מהגליון ושלח אותו מייד לאביו בארץ — וכך נודע לו על כך. 9השבוע התגלה מדוע נבחר דווקא שייך ג׳עכר מועדי לסגן שר־התיקשורת.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 13
להציע לפלסטינים: נעזור לכם להקים מדינה לאומית עצמאית משלכם בגדר, המערבית וברצועת־עזה (ואולי גם בעבר־הירדן) ,תמורת השמירה על שלמות ירושלים (כבירת שתי המדינות) ,כינון גבול פתוח בינינו, והסדר הבעיות הביטחוניות והכלכליות הנובעות מדו־קיום של שתי מדינות לאומיות בארץ אחת.
גליון 1977 (23 ביולי 1975), עמוד 36
101110) 1)11111) 1ן( 1( 1156) 1( 1 8 110 1X11111 11( 1( 1) 111111111011111 ^ 11x01111( 11 יהיט*) <4111551111 £1111,1/11111 __0X011111011 1 )1 ) 11,11 סופר כנפאני פלאקאט של לוחם פידאים שחצתה את הירדן, לאחר דיכויים בידי חוסיין בספטמבר .1970 אחד הנמלטים לצד הישראלי פוגש בחייל ממוצא עיראקי, שכבר נזדמן לו להתוודע אליו קודם לכן.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 30
שאלה לגמרי אחרת היא: האם אפשר לנהל משא־ומתן עם אש״ף, שאינו מכיר בקיום מדינת-ישראל { אש״ף דוגל באמנה הפלסטינית המפורסמת, החותרת לכינון מדינה פלסטינית ״דמוקרטית זלא־עדתית״ בכל רחבי פלס טין, בין הים והירדן. כלומר: חיסול מדינת־ישראל. בוועידה הפלסטינית האחרונה בחודש יוני השנה, אמנם קיבל אש״ף את הכלל שיש לכונן ״שילטון לאומי״ פלסטיני בכל שטח שישוחרר מידי ישראל, ופירושה של החלטה זו הוא נכונות לכונן מדינה פלסטינית בחלק מן הארץ.
גליון 1935 (2 באוקטובר 1974), עמוד 19
את 70 מיליון הלירות החסרות מגייסת העירייה בצורת מילוות צמודים, בריבית מוצעת צמודה של ־ ,97 ויחד עם העמלות עולים המילוות לעירייה כ- ־.107 שטיינמן מתח ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה, המלווה כספים להקמת בתי-מלון בריבית לא־צמודה של ־ ,67 בעוד העירייה צריכה לתת את התשתית למלונות ומשלמת ריבית צמודה של ־.97 ח״כ גרשוני דיקט־טווים נת תעשיית הלבידים, עלולים קיבוצים לפשוט רגל, לראשונה בישראל. כמה קיבוצים בעמק־הירדן מבוססים על מיפעל הלבידים ״קלת״ ,וכן גם קיבוץ מישמרות המבוסס על מיפעל ״תע״ל״ .אט יימשך המשבר בענף, בגלל הייבוא במחירי דמפינג, ייסגרו המיפע- לים, והקיבוצים בעליהם יהיו צפויים לפשיטת רגל.
גליון 1930 (28 באוגוסט 1974), עמוד 17
הוא אחראי על צוות מתרגמים, שעיסוקם בתירגום הקודקס הפלילי הירדני לעברית. כעובד צד,״ל, אסור עליו לעבוד בעבודה נוספת ללא אישור מיוחד.
גליון 1932 (11 בספטמבר 1974), עמוד 11
תוכנית שאל המראיין מני פאי את אבן, באיזו שפה דיבר אבן עם חו־סיין בפגישות בינו לבין המלך הירדני, אבן עמד להשיב, ולפתע תפס את עצמו, ואמר ל- מני :״אתה קובע כי אני נפגשתי עם תוסיין.״ מני לא התבלבל ושאל את אבן :״אילו היית נפגש עם חוסיין, באיזו שפה הייתם מדברים י״ ואז השיב לו אבן :״באנגלית.״ 8בערב שאלות ותשובות שנערך באחד הקיבוצים בגליל, נתבקש מי שהיה חבר־הכנסת מטעם והשנייה הראשונה מפא״י, אליעזר ליבנה, ל הגדיר מה היא בדוחה טובה.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 4
צעד חסר־תקדים כהקשר זה עשה צ׳ארלס ירדני, יורד מישראל שעמד כ־ ±6השנים האחרונות כראש הקרן־ הקיימת כמלכורן.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 11
כדכרים שהשמיע ראש מה״ד טמון חידוש מהפכני — ולא רק לגכי מקוכלות־היסוד התיאורטיות •טל צה״ל, אלא גם כיחס לכיוון־ ההתפתחות הכללי, המקוכל ככד צכאות העולם. ובראשם כמדוסה צע״י (צבא עבר־הירדן ,״הלגיון״ לשעבר) .אף עושים בפועל, להשיג יתרונות איכותיים, גם במחיר ויתור על הישגים כמותיים, כלומר, בעוד שצבאות ערב ככלל, חותרים ומבקשים להגדיל את מי־שקלה והשפעתה •של האיכות בם לעומת הכמות, פונה צה״ל ללכת בדרך ההפוכה — זו של הדגשת הכמות במקום האיכות.
גליון 2061 (2 במרץ 1977), עמוד 45
בגליון ״העולם הזה״ לפני 25 ישנה, פורסם בכותרת ״ול מעבר לגבול״ ,מיכתב אותו קיבל עורד־הדין מוחמר נימר אל הואדי, מנצרת המיכתב, שנשלח מטעם קבוצת משכילים ברמאללה ועבר את הצנזורה הירדנית והישראלית, מתייחס לפתרון הבעייה הפלסטינית, ובין השאר ניפתב בו ה צעד הראשון לקירוב הריעות והסדרת הסיכסוד תלוי עתה בישראל.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 26
יהיה בה לחץ-של אוכלוסיה, אל־סאדאת יכול לומר שישראל מתנהגת בצורה בלתי1 ,-ו״החלום הפלסטיני״ של ״ארץ אבות״ כולל עבר-הירדן ומצב שאינו משכיע־רצון? החמור ביותר יהיה מצב שבו תהיה ״יישות פלסטינית״ שיהיה לה די חופש־פעולה על־מנת לאגור נשק, יישות שתשאף להוות הדק ליצירת עימותים ומילחמות בין יש ראל לבין מדינות־ערב.
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 23
לבנוני, סובייטי, סורי (בטעות הניפו דגל צפון־תימני, השונה ממנו בכוכב אחד), ישראלי, או״מי, מצרי, אמריקאי, ירדני — ופלסטיני. ברוד כי המישלחת הישראלית לא ידעה על כך.
גליון 2062 (9 במרץ 1977), עמוד 36
דברים אלה הופיעו בשמו של ה ח תו ם מטח בעיתון ״הארץ״ ,במא מר תחתה כותרת ״הזיהו מים ה מ סכני םאת ביט חוננו״ .על זה קפץ ד״ר אמנון רובינשטיין כמוצא שלל רב, במא מר תחת ירדנית ״ ב- הכותרת ״ גזענות ״הארץ״ ,מיום . 16.6.75 וכך הוא כותב :״אלה הם דברים קיצוניים, בסי מון זכור לרע, שצריך לדחו ת ם אפילו בלי ל ה תווכ ח איתם ...ה עובדה כי דברים אל ה נכתבו בידי יהודי, אחרי כל מה שקרה לעם היהודי, מוכיחה כי יש בקירבנו אנשים שלא למדו דבר מהעבר.״ אכן, סי מון נאה לס ט אז׳ר פוליטי משכיל, הדואג מראש שאם יש גזענים יהודים מ חד ופושעים יהודים מ אידך — גם אלה וגם אל ה יצביעו עבורו בבחירות.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 30
0הראי העקום של פ או!׳ ₪1 ש (המשך מעמוד )13 הירדן. היא חזרה וכתבה את הדברים הבאים וכאך מביא פאתי דו״ח קצר אך מזעזע על ההריגות.
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 32
ירקות עגבניות מעולות גזר חציל ברוב לבן כרוכית .צנון תפוא״ד בתפזורת תפוא״ד באריזה של 2ק״ג בצל יבש מסוג מעולה בצל יבש ארוז בשקיות סלרי אמריקאי ארוז בניילון לצרכן בל״י הק״ג 2.80 1.80 3.80 1.10 2.00 1.20 2.60 3.00 3.05 3.25 1.50 פ• ר 1ח תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6 תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6.5 תפוחים זהוב גודל 6 תפוחים זהוב גודל 6.5 תפוחים יונתן גודל 5.5 אגסים ספדונה גודל 5 אגסים ספדונה גודל 5.5 בננות תפוזים אשכוליות לימונים 3.80 4.65 4.25 4.60 3.90 3.20 4.30 4,00 2.40 2.05 3.40 פטמים קפואים בשקיות שקופות מיני תנו עוף (עד 1.1ק״ג העוף) גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף) גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף) גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף) תחתון הודו כמגשים שוקיים הודיות בשקיות וירכיים 15.90 13.40 12.20 11.00 15.00 11.50 111פ 1ח דגים בסיף ך* יי מ ת שפה של כיבוש — שפה \ /בינלאומית, הזהה בכל הלשונות• היא נשמעה בארץ בתורכית, באנגלית, בערבית־ירדנית. עכשיו היא נשמעת בעב רית. ״נוער מוסת.״ ״ההמון התפרע.״ ״התפקיד הראשון הוא להחזיר את הסדר לתיקנו.״ ״נבטיח בכל מחיר את החוק ;הסדר.״ ״מוטלת עלינו האחריות לדאוג לכך ש־האונלוסיה בשטחים תוכל לנהל את חייה הנורמליים.״ ״נכבדי העדה מעוניינים לשים קץ להשתוללות הצעירים.״ ״לא ניתן לחפר את הדדקיום- ,שנוצר בין השילטונות ו־האוכלוסיה.״ זוהי הלשון־הכפולה של כל כובש.
גליון 1843 (27 בדצמבר 1972), עמוד 5
בכתבה מצאתי את הקטע הבא :״באותה תקופה, בטרם היה קו הגבול עם הירדן חסום, נאלצו החיילים בביקעה להילחם במסתננים שניסו לחצות את הגבול ולא תמיד היו חיילים נוש אי נשק.
גליון 1852 (28 בפברואר 1973), עמוד 7
אופק סיפר כי בתקופת הפלמ״ח היה חובש קרבי, ונפל בשבי כוחות הצבא ה־עבר־ירדניים יחד עם כמה מ חבריו. במשטרת חברון ביקש ממנו ראש העיר השייח עלי אל־ג׳עכרי רשימה •שמית של כל השבויים.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 14
״ מתחת לסמל ה- אצ״ל — יד אוחזת ברובה, על רקע מפת הארץ משני צדי הירדן — נאמר : חייל עברי, שנפל בשבי האוייב ,״נידון״ על־ידי ״בית־דין״ של צבא הכיבוש הבריטי למלקות.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 10
.53 שיקרי .54 :תיבה עמוקה ; .55 בגד־שרד ; .56 חי ימי ; .58 מכינויי האלוהות ; .59 משהו ; .60 אשת הדוד .62 :אלוהות; .63 מיכסה הבית; .66 קריאת־ניצחון דתית; .68 ציה; .71 חבל-ארץ בעבר־הירדן ; .73אפך יקרה ; .76 אחורי הגוף ; .77 תיבה ; .79 תבואה ; .81 מן ההורים .83 :שער הבית ; .84 חי מיקראי גדול ; .87 מזיק לבגדים ; .89 תינוק בן־יומו; .91 מוחשי; .93 בית ה כבשים; .95 כינוי ׳לגדול בתורה; .96 ניר; .98 סחוב!
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 15
אילו היה בגין קורא למילחמה למען שתי גדות הירדן — העם היה מקבל.״ יש בזה גרגר של אמת.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 19
לעומת זאת תעלה קבוצת שרים אחרת, הכוללת שרים מד״ש ושר מהמפד״ל, הצעה מתונה יותר, הקוראת לממשלה שלא להתחשב בגדים ולהתקדם מייד ובכל הכוחות מן הירדן מערבה ולהציב שם את גבול ישראל, בגאווה וללא מורא.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 21
יש להגיח כי השפעתן על החלטת הסורים לנהוג בריסון, ואפילו להסכים ל״כושת הפנים״ שד נסיגתם מנכטיה, היתזז והינה משמעותית כיותר. בחזית המיזרחית מהווה ביקעת־הירדן תוודאי־תחום כזה- ,שהוא מובהק ומצויין, לרמה האסטרטגית כמו לטאק־טית.
