גליון 1590, 21 בפברואר 1968, עמוד 18
ואם כי המוכסים הלבנוניים הבינו
את המצב, לא יכלו הבדווים הבורים ששמרו
על הגבול הירדני להבין איך אשה הופכת
פתאום לגבר.
גליון 1515, 14 בספטמבר 1966, עמוד 31
בן־חורין, איש־סודו של זאב ז׳בוטינ־סקי,
ערך את היומון הירדן עד שהשלטונות
הבריטיים סגרוהו. הוא יצא, אחר מלחמת
העולם השנייה לארצות־הברית, בה
הציע, בזמנו, ליישב את כל פליטי ארץ-
ישראל הערביים בעיראק.
גליון 1124, 15 באפריל 1959, עמוד 5
חיל הפרשים של הצבא
האדום, הפרטיזניום של גיטו ווארשה, נושאי
המהפכה הצרפתית, הגדוד של אלק גינס
בגשר על נהר קוזאי, לוחמי הבאריקדות של
האינטרנציונל, בצירם של משה המכה בצור,
סימונה מדימונה ודינה ברזילי של להקת
הניח״ל•
כל קבוצה כוללת לפחות מתופפת אחת.
קבוצת הצועדות של הפועל עמק הירדן,
הלבושות כולן בתלבושת אחידה, לא הסתפקה
בכך.
גליון 1103, 19 בנובמבר 1958, עמוד 20
למטה ,״יעני, אטילה מלן החונים.״
נעצר
מפקד המודיעין הירדני
חסשירייס
...המסים עולים כשהעולים עולים, אבל אינם יורדים
כשהיורדים יורדים.
גליון 1115, 11 בפברואר 1959, עמוד 4
התלהבותו של חאלידי הזקן, העלתה בי, בעל כורחי, חיוך.
תאבט חאלידי, הציר של ממלכת הירדן. אינני מדבר עם ישראלים.״
גם הוא התחיל לחייך קצת, מבלי להרגיש בזאת.
גליון 755, 15 באפריל 1952, עמוד 4
הקרן הקיימת, שקיבלה את הזכיון
לפני שנה מידי חברת הכשרת הישוב, החלה
הוגה בתכניות נרחבות לייבוש האגם על־ידי
העמקת נתיב הירדן מדרום לו, אשר
סתימתו על־ידי סלע ענק בתקופה קדומה
גרמה, כנראה, להתהוות האגם.
גליון 2275, 8 באפריל 1981, עמוד 67
המדריך שלנו לקח אותנו באותו
יום לטיול מאורגן לקבר המלך
דויד, שהיה אז ליד הגבול הירדני.
היו שם אלפי אנשים באותו יום,
כנראה שהיה זה יום העליה לקברו.
גליון 1669, 27 באוגוסט 1969, עמוד 25
חיכו על הכביש
המתנדבים מדט
ך ל הארץ כבר שמעה אין אחרי ש־
^ החבלנים הפציצו את מושב ירדנה ש בעמק
הירדן, באו להפציץ אותה גם אמני
ישראל, בהתנדבות, ועשו ״נא״ גזול ליד־זנים.
גליון 1842, 20 בדצמבר 1972, עמוד 24
תושבי העיר קיבלוהו בתשואות: הם
חשבו שזוהי שיירת הכוחות העיראקיים,
שבאו לעזרת הצבא הירדני.
ואז, צלל המוות אל שאול. המטוסים
יורקי־האש הפכו את הרחוב לגיהינום בוער.
גליון 1880, 12 בספטמבר 1973, עמוד 27
עד למלחמת ששת הימים
היה אל־קודס עיתון ירדני שהופיע במזרח
ירושלים, בעל דיעות לאומניות קיצוניות,
שבעליו ועורכו היה ממקורבי הפלד חו-
סיין.
גליון 1920, 19 ביוני 1974, עמוד 15
״ריח״ עדיין
ממשיכה להתקיים בצה־׳ל
חיי לי ם רצים בעונש
דואר
דו־ח
יסקוב
* <6חלקת חיילים ניצבה ליד המשאית
הצבאית, באחד מבסיסי צה״ל בביקעת
הירדן. ממיצחי החיילים שטפה הזיעה
בפלגים.
גליון 1719, 12 באוגוסט 1970, עמוד 15
ברור לגמרי כי ״תוכנית־אלון״ המפורסמת
(הכוללת את סיפוח רמת־הגולן, אזור
ירושלים, ביקעת־הירדן, חוף ים־המלח, רצו־עת־עזה,
צפון־סיני חוף ים־סוף ושארם־אל־שייך)
אינה עולה כלל על דעת האמריקאים
ואין לחלום על קבלתה.
גליון 1682, 26 בנובמבר 1969, עמוד 17
אחרי גילוי התאים
התגלה ונתפס גם האיש שעמד מאחורי
רשתות החבלה והפעיל אותם. היה זה קצין
מודיעין לשעבר בצבא הירדני, שפשט את
מדיו בתום המלחמה והשתקע בכפר מגוריו,
כפר ציר שליד ג׳נין.
גליון 1887, 1 בנובמבר 1973, עמוד 7
הש בוע׳
הגיעה לגלי צה״ל גלויה
מקיבוץ משמר-הירדן, בה טע נו
חברי הקיבוץ, כי הפרס
מגיע־ להם, עבור מיה, שנול דה
במישקל של 14 וחצי קי לוגרם.
גליון 1799, 23 בפברואר 1972, עמוד 9
דניאל מטלץ, תל־אביב
הרב כהנא
על ,,העולסיהזה״
בנותינו ומה עוד שבנות השוק המשותף
האירופאי אינן נופלת מהן בממדיהן.
והא ראייה.
א. ח ,.עמק הירדן
• הראייה של הקורא א.ח. שצורפה
למכתבו — ראה תמונה.
גליון 1683, 3 בדצמבר 1969, עמוד 18
ערביי עכו, ש־יוזה קשורה למפעילים בשכם, וההנהלה תחת פיקוד
אל־פתח בעמאן, רשת שנייה הי.תה מסובכת יותר, מפק 5ה היה קצין
הצבא הירדני לשעבר בכפר ציר, ליד גינין. הוא הקים לעצמו תאי
הפעלה בנקודות שונות ביישובי הגדה המערבית, שהפעילו את תאי
החבלנים הישראליים, שלא ידעו האחד על ליומו של השני.
גליון 1988, 8 באוקטובר 1975, עמוד 14
בשעתו
היא נחשבה כיפהפייה ששיטעה יצא לתהילה בכל הארץ. ס״פרו
בי המלך הירדני עבדאללה, כשראה אותה, הציע לאביה תמורתה
סכום של 5000 לירות שטרלינג, במותר.
גליון 1971, 11 ביוני 1975, עמוד 2
להכניס לסורים ולא
לך חנה. לקרוע את הירדנים ולא את
פנינה״.
והיה כי תשמרו ותקפידו הרי מש־תגיעו
לצבא תהיו חיילים טובים מאד.
גליון 1961, 2 באפריל 1975, עמוד 28
״תלה׳ חתיטץ בינלא 1ח׳ לקוסח טי ק ת דושיעד
.1שני חבלי-ארץ קדומים בדרום עבר־הירדן!
.9משם נמלטו בני-ישראל! .13
מזכיר מועצת פועלי תל־אביב (ש״מ 17
עם העברים !
גליון 2106, 11 בינואר 1978, עמוד 13
גשם־
הברכה של השלום יכול להרוות את
אדמתנו, אחרי בצורת של שלושים שנה
— והנה מתווכחים הכל על שלולית קטנה
של מים עכורים.
מדברים על יישובי הירדן, על גבולות
האוטונומיה, על התערבות צה״ל בערי
הגדה, על מאה ואחד נושאים שיכלו להיות
חשובים אתמול — כאילו יש להם חשיבות
כלשהי, בהשוואה לתמורה הכבירה העשוייה
להתחולל בחיינו הלאומיים.
גליון 1850, 14 בפברואר 1973, עמוד 14
אולם איני צריך לחשוב פעמיים
כדי לקבוע איזה משני. מישטרי־הכיבוש
(הירדני והישראלי) היה זדוני יותר, מש פיל
יותר, ואיזה מהם גזל מאיתנו יותר
את תיקוותנו, את תחושת־יעודנו וערכנו
האנושי.״
גם לגבי שאר הממשלות הערביות לא
הפליג תורכי בשבחים :״הממשלות הערביות
האחרות לא התייחסו טוב יותר אל
הפלסטינים בארצותיהם, בשעה שהן השמיעו
בקולי־קולות איומים דראקוניים, לזרוק
(את הישראלים) לים \י יי
דברים ברוח זו כבר נכתבו על־ידי
מוחמד אבו־שילבאייה, המורה הירושלמי,
הדוגל בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת־עזה.
גליון 2158, 10 בינואר 1979, עמוד 51
כאשר הוצג הסרט חירבת
חיזעה בטלוויזיה הישראלית, ,ראיתי את
זה. בירדנית אפילו לא הסתכלתי.״
$יזהר, כיום מרצה לחינוך באוניבר סיטה
בירושלים, אינו מוכן להיפגש עם
מודה (קיצור של חמודה) ,ומספרת על
הימים שבהם ציירה דיוקנות.
גליון 2038, 22 בספטמבר 1976, עמוד 66
.99 מזל
רע ; .101 אווירון צעצוע ; .103 דואב ;
.104 מילחמת ...ומגוג ; .105 שינוי ;
.107 סיפרו הנודע של ד׳אמיצים ; .108
אימרה מסולסלת בבגד ; .110 תפילת חצות
הלילה בכנסייה קתולית; .113 קויוט בלי
סוף ; .114 תינוק שאד זה נולד ; 115
הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות ;
.117 תמונת־המילחמה הנודעת של פיקא־סו
; .120 תנובות 121 שיעור החום ;
.123 כמו 65 מאוזן ; .124 ישמח לבב
אנוש ; .126 פרי עץ וגינה ; .127 מין קוץ ;
.129 ספר־פסח ; .130 אי בים התיכון ;
.131 ההוא ; .132 גדר קוצנית ; .133 פלט
את בילעו ; .136 תיעוב עמוק ; .138 קרי את
יגון ; .139 כתבן, מחבר ; .141 רגיעה ;
.142 עסוק ; .144 בהרח־קיץ ; .146ג׳וני
סוג של ויסקי 148 מטבע ירדני ;
.149 פגם ; .151 כרוב ; .152 כשפים אפריקאיים
; .153 דרך, באיטלקית ; .159 קומיקאי
אמריקאי נודע (ש״מ 155 מירוץ ג
סוסים שנתי הנערך ליד לונדון 156
קריאה טלפונית ; .157 מידבר באסיה ;
. 158 נושא קולו בשיר ; .159 אבן טובה ;
.160 גם יונה וגם נץ!
גליון 2094, 19 באוקטובר 1977, עמוד 20
הוא ׳התחנך בקיבוץ
זוג?
אפיקים בעמק הירדן ומשרת עד היום
ביחידה קרבית. דוד מתגלה כאיש
״שיחה נעים מעניין והוא מציג לפני
צוות עוזרים מקצועי ומעולה :
רותי — בוגרת אוניברסיטת תל־אביב.