חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 4,401 עד 4,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 18
קרית אתא:״דבורה״,מרכז מסחרי הצור הגלילית:״סוזי״ ,מרכז רסקו, ברמיאל :״חן״ ,מרכז מסחרי נחריח: סניטס, שדי מסחרי סביניח קיית־ים :״משה״ ,ככר ניצן הנעתון ,34״אסתי״ ,ככר העיריה עפולה״ :רקפת״ ,ירושלים 11 נצרת: בית מרקחת ״נצרת״ מנדל העמק :״פרידה״ מרכז מסחרי טבריה :״יפית״ ,הירדן ,״חן ליליאן״ ,שיכון ד׳ רסקו, צפת: ״בית־חן״ ,ירושלים 59 בית־שאן :״הילדה״ ,מרכז מסחרי ירושלים ״ :ורד״ ,יפו ״ ,30 שיק״ ,מרכז מסחרי קרית היובל ,״שי״ הגידם 1ככר מנורה ,״סופר לוק״ ,יפו ״ 42 פנטזיה״ הילל ״ ,23 פנינה״, הגבעה הצרפתית״ ,שחלב״ רמות אשכול.
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 29
זאת המתנה שהיא נותנת לעצמה לפני גיוסה לצבא• אורנה גלזן 1 ^ באר־שבע פרצה המישטרה ק רירת־מגורים, גילתה כי המקום משמש מוערון־קלפנים, שחבריו הוד זיקו מיליוני שקלים על שולחנות־המישחק, וכמויות ניכרות של דולא־| רים — בתנור־האפיה במיטבח: של דינרים ירדניים — בתא־ההקפאה של המקרה של מארקים גרמניים —1 מתחת לשטיח: ושל פרנקים צרפתיים — בתוך חלל משקוף דלת־הכניסה.
גליון 2585 (18 במרץ 1987), עמוד 24
£127 לעבר הירדן המיזרחי, היה מצביא במילחמות בני אדום ומואב.
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 14
הנידון (הנושך נזננזוד )3 הסהרון הפורה -את ארץ־ישראל, עכר־הירדן, לבנון, סוריה ועיראק. מדינה יהודית בזאת תהיה די גדולה כדי להופיע על המפה הפוליטית כגורם עצמאי, שיש לו סיכוי להתקיים לאורך ימים.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 8
בעוד הקומוניסטים המצריים קוראים להבחין בין העם הישראלי לבין ממשלת ישראל, ובעוד המפלגה הירדנית דוגלת בפירוש בקיומה של מדינת ישראל, חזר בקדאש והצהיר, כי כל יהודי הוא ציוני — ומכיוון שהציונות פסולה לחלוטין, הרי יש ללחום בכל יהודי ולגרשו.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 13
׳/׳שראר המרחק מפה זו מצביעה על המרחקים מהגבול בהם תעבור תעלת ההטיה הערבית של מקורות הירדן. הצלבים מסמנים את הגבול הבינלאומי ואילו הקו ה שחור מ ס מן את התואי בו תעבור התעלה במרחק קילומ טר מהגבול.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 21
באהל אילנית הזמרת חיה צח — האילנית שבצמד אילן ואילנית, בשעת ארוחה באוהל צבאי במחנה נח״ל בביקעת־הירדן. אילנית היתה בין המתנדבים לבדר את החיילים.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 15
אליעזר פרוש, זאב גוט־ליב, ארטור סמט או משר, פרנקל — כולם בני ,21—20 כולם משכונות חרדיות בירושלים — לא בילו גם יום אחד במוצבים של עמק הירדן או בביצורים שמול התעלה. כולם משוחררים מחובה לשרת בצה״ל.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 11
ו הראשון של הטרור הערבי, שהופעל י אירגונים גדולים ומסורבלים מעבר י, נעצר על־ידי צר,״ל לאורך הירדן. כי מאורעות השבוע מסמלים את ר לגל שני, פשוט ומסוכן יותר: ־ של קבוצות מקומיות קטנות ו־נות, שהרבה יותר קשה לחסלן.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 3
אבל: אם אנחנו רוצים להיות הוגנים ואובייקטיבים, עלינו להזכיר לו גם לשלות, ניחומים לפליטים חסרי־הבית; זמיר לשעבר לתושבים של שלושת הכפרים באיזור לטרון, שנימחקו על־ידי צד,״ל, אחרי מלחמת ששת־הימים! ולאלה שנורו בלילות על הירדן, על־ידי חיילים ישראליים, כאשר ניסו להסתנן חזרה אל בתיהם בגדה המערבית!
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 16
.״ ולראייה הצביע על כך, כי ביום הראשון להפגנות באל־בירה, הניפו התלמידות את דגל פלסטין (הדגל הירדני, אבל בלי כוכב) ,נשאו את סמל אל־פתח, ואפילו השמיעו את החרוז שהיה נפוץ בגדה המערבית לפני מלחמת יוני :״יא מלכה יא זין, ח׳ודי אבנך חוסיין!
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 31
כתב פלדש בלימה מוחלטת של גל הטרור תושג רק את נטיל לנהר־הירדן תנינים. הללו ישמשו, ללא ספק, גורם מרתיע לחבלנים.
גליון 1536 (8 בפברואר 1967), עמוד 11
.״ תחבורה ־ דיי ד־ן־דן העולם הזה 1536 510X1 ב מני ע מעוררי השערוריה הנוכחית בקואופרטיב דן הם חברי ועדת הפיקוח של הקואופרטיב: יוסף תמרי, חיים ירדני ומשה אפטר. אולם הם אינם בודדים במלחמתם נגד ההנהלה הנוכחית.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 26
יום הולדתו ה־ 80 של פרופסור הרמן צונדק, רופא ירושלמי ותיק (לב, חילוף־חומרים ומנהל לשעבר של בית־החולים ביקור־חולים ואחד מארבעת האחים צונדק, הפרופסורים־הרופאים (האחרים: מקם, ברנרד, גיאורג) יליד־גרמניה צונדק טיפל בשעתו בקנצלרים גרמניים (חרמן מילר, קורט פון־שלייכר) ובבני משפחות המלכות של מצרים, עיראק ועבר־הירדן וכמובן באישים ארצישראליים כרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק וחותם מגילת־העצמאות (ושר־הדתות הראשון) הרב יהודה לייב מימון.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 9
רק כסילים יכלו לשמוח על כך שמיספר גדול (אולי 120 אלף) אזרחים נטשו את הגדה ועברו את הירדן כי הדבר הביא נזק עצום לישראל. מעטים בעולם האמינו כי פליטים אלה אמנם ברחו מרצונם החופשי.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 17
מ שפחו ת שלמות, אותה בכסף ישראלי, ומרוקנים אותה מסחורה ירדנית. את חנות הג׳רות מפלסטיק. קונים גם עפרונות, ובדים, ומטפחות־ראש.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 6
אפשר לחשוב על הצעתו של משה דיין, מלפני שנה, לצרף לפדרציה כזאת את עבר־הירדן, כיחידה נפרדת( .אמנם אין איש יודע למר, התכוון דיין, ומסופקני אם הוא עצמו יודע זאת.
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 20
ולס צודקת זה מול זה ״«״ אריה קרו ;מכס שודד בטלביזיה( -חרות) אביגדור פרויד, תל־אביב :ניבה ספרותית. זלויה ממלכתית לקברנית המטוס ־,ירדני( .מעריב) משה פלדמן, חיפה :מעמד קברניטי המדינה. !
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 14
.״ סיפר שחקן האהל, יורם מטמוד לאחר סיום ההסרטה של נבעה 24 אינה עונה כי כאשר צולמו קטעי־הסרט בעכו, ראתה ערביה זקנה שני ליגיונרים ירדניים (מבין משתתפי הסרט) מתהלכים ברחובות־העיר, פרצה בזעקת־שמחה :״אלחמד לאללה, סוף סוף, באתם !
גליון 772 (14 באוגוסט 1952), עמוד 3
המשטר המפגר כיותר כין ארצות ׳־ Iערב -מלבד ארצות חצי־האי ערב. תחת חסות בריטית. שואפת לסיפוח הירדן, מצדדת ־בעקביות כמלחמה בישראל. Hתושבים.
גליון 752 (27 במרץ 1952), עמוד 5
למטה, קיצוני מימין, יו שב בן הדור הזקן, שייך ג׳יו־סי, דודו של התובע הכללי של ממשלת הירדן, תושב נכבד של קלנסוה, לשעבר. שום טיפול, הדביקה את בנה.
גליון 699 (22 במרץ 1951), עמוד 7
אפשר לעבור בלילה אחד, אם ממהרים, מגבול הירדן ועד אזור הכיבוש המצרי. יהיה טזם.
גליון 2273 (25 במרץ 1981), עמוד 29
״בכל יום ששודרה תוכגיתד על המיירקע, שידרה הטלוויזיה הירדנית תוכנית על כדורגל, ואני תמיד רציתי לראות את תוכנית- הספורט, בעוד שאשתי רצתה לצפות בך.״ אחרי שיחה זו נפגש עמו אסנר, ומאז מקיי מים השניים יחסי־ידידות.
גליון 2228 (14 במאי 1980), עמוד 46
הם נאו משני ענו׳ הגשר ־ במעשה סימל ראשון מסוגו ז* יה זה אירוע חסר־תקדים : י מן המיזרח, מכיוון רבת־עמון, התקרבה אל גשר-אלנבי שעל הירדן קבוצה של כמאה אנשים. בראשם הלכו שלושה.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 46
היא מראה את מנחם בגין בצורת חיה קטנה ודוחה, תחת הכותרת ״מושבה של בגינים (מנחמוס עקשנוס)״. 111 הים חחההיא 1901 להטיב בחנויות מ וב ח רו תננל הארץ בהסבר נאמר :״מכרסם קטן, ה חופר מתחת לאדמה, החולש על הגדה המערבית של נהר הירדן. קל לזהות אותו על פי נשיכת־הכלב שלו, ראייתו החלשה והיע־ ניו כי הוא מתאמץ להתרכז ולהבין את הנעשה באולם המישפט.
