חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 4,351 עד 4,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 15
שלמה גורן, בתשובה לשאלה לדעתו על המצב בירדן :״כעזרת השם, הכל יבוא על מקומו בשלום,״
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 27
אם ישראל ל א תחזיר את סיני למצרים, יפול גמאל עבד-אל־נאצר, כי הוא לא יוכל להחזיק מעמד במצב הנוכחי. ואם ישראל תחזיר לירדן אח הגדה המערבית מבלי ל החזיר את ירושלים המיזרחית — יפול גם המדך חוסיין.״ הסרט שלאביזץ יוסף ספיר בסיור שערך השר־בלי־תיק במושבות הדרום, נפגש עם איכרי הסביבה.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 15
אלה שהיותו בעל חווה, מרדכי הוא גם יושב״ראש הגיעו לירדן נאסרו, הועמדו לדין, נשפטו המועצה האזורית נעמן.
גליון 1160 (16 בדצמבר 1959), עמוד 13
הגבר, מרדכי רומס, היה ידוע בהנוולם הזזת 1160 תפוקת הירדן כמתקן אחד דוי ד כן ־ גו ריון ד א הו עי ל ך * י די עהכדכרהתגלית המרעישה הגיעה מהר אל ן | כותרות עתוני העולם. … מיתקנים אלה, שיוקמו תוך חמש שנים, ייצרו אז 4.5מיליון מ״ק מים נקיים ליום — כמות השווה לתפוקת מי הירדן, למשל, במשך ארבעה ימים (ראה עמוד .)7 חלקו של זרחין עצמו ברווחי המפעל טרם נקבע.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 11
.״ כאן המקום להזכיר לקורא כי אנו עומדים עדיין בשנת — 1950 שנה בה שלטו נודי בעיראק ופארוק במצריים, עבדאללה בירדן וסוכני האנגלים בסוריה ובלבנון. בעולם הערבי כולו לא היה משמר אחד שלא היה כפוף למדינות המערב, וגמאל עבד אל־נאצר היה עדיין קצין בלתי־ידוע בצבא המצרי.
גליון 880 (2 בספטמבר 1954), עמוד 6
אין הוא חלק של מדינת־ שראל, ואין הוא חלק של הממלכה ההאשמית של הירדן. כי בית זה שייך למדינה שאיננה. הוא השריד האחרון של ארץ־ישראל. … ועדת שביתת הנשק הישראלית־לבנונית (המתכנסת במטולה) ,הועדה הישראלית־הסורית (ליד גשר בנות־יעקוב) ,הועדה הישראלית־מצרית (בעוג׳ה וליד עזה) ,והועדה הישרא־לית־הירדנית (שמושבה בשער מנדלבאום הירושלמי) .זו האחרונה החשובה ביותר : גבולה משתרע לאורך 631 קילומטרים מסוכסכים.
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 14
הכוונה הייתה ברורה: בפעם הראשונה מאז נעלם המלך עבדאללה הירדני מן הזירה המרחבית נעשה נסיון להקים גוש מנוגד למצרים לשבור את השתלטותה של זו על הליגה. … קבוצות אלה תהיינה גם חופשיות ליצור מערכים הגנתיים חדשים, או להצטרף למערכים קיימים — כמובן, בתנאי שהדבר לא יהיה מנוגד ״לאינטרסים של האחדות הערבית.״ במלים פשוטות יותר הביעה ההצעה את רצונן של עיראק והלבנון להצטרף באופן פעיל למחנה הצבאי המערבי, מבלי להתחשב בסיכסוכה של מצרים עם אנגליה. בעמדה זי תמכו גם סוריה והירדן. לא תרצה עוד לאכול אשכוליות בלי דבש.
גליון 692 (1 בפברואר 1951), עמוד 4
שוב ויכוחים סביב בעית פלסטין: מצרים האשימה את הירדן על נסיונות בהתקרבות לישראל. ו היר־ יון ראשון להחדיר בקרב העמים את הערכת הכוח האדיר, שיתהווה עם איחוד מושלם. … עד אשר קם ד״ר נאזם אל־קודסי, ראש ממשלת סוריה, רחב גרם, שחום עור, מרכיב משקפי־קרן, חייכני, והטיל את הפצצה הראשונה, מאז הישיבות הסוערות על סיפוח פלסטין המזרחית לממלכת הירדן. ״הציונים יתפשטו!״ המוני ערבים יכולים לחיות באשליה על תוצאות המלחמה (ראה להלן) אולם המיעוט בעל ההשפעה המכרעת, בעניני המרחב — האינטליגנציה, הפקידות הגבוהה וחוגי השלטון, יודעים בדיוק את מצבם.
גליון 1218 (25 בינואר 1961), עמוד 18
אלי גלד, נוכל הסרטים המרצה עתה את עוונו בבית־הסוהר, נרשם לנשואים עם שרה עמרם, הישראלית שבילתה בירדן, הכירה אותו כש־נרשמה לאחד מקורסי המשחק המדומים שלו, ועדיין מאמינה כי הוא אדם ישר גם בימי החורף הקרים והגשומים ביותר אפשר לראות על חוף ימה של תל־אביב, שני גברים, עירומים למחצה, המשחקים פינג־פונג בכדור גומי.
גליון 1257 (11 באוקטובר 1961), עמוד 7
על מה שאירע סיפר הצעיר שהוכה: ״יצאנו מסביבות רחוב קרן־קיימת והלכנו לאורך רחוב דיזנגוף משני צידיו. כשהגענו לפינת פרישמן, פניתי לכירדן קליפורניה וחילקתי את הכרוז לאנשים שישבו בחוץ.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 86
.״ • ש ר -ה כי ט חון עזר וייצמן :״כאשר הטלוויזיה ריאיינה את גולדה מאיר, זו היתד, הזדמנות מצויינת בש בילי ליהנות מהשידורים בירדן.״ הנ״ל :״אני לא יכול לשבת עם עיתונאים.
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 73
אם האנרגיה הישראלית תצונר לאפיק הפלת הממשלה והקמת ממשלה חדשה, אשר תכיר באי־חליקותו של עקרון ההגדרה העצמית, אולי — אם לא יהיה מאוחר מדי — אשראי הצדק שלנו יגדל אפילו בבורסת מערב־אירופה הבוגדנית׳ ואם, נניח, אבא אבן יהיה שר־החוץ בממשלה חדשה זו, יתכן מאוד שהוא ידגול אז בעיקרון זה עד סופו, כלומר, לא יקבע לפלסטינים מיהו נציגם, אף לא יוכיח לירדנים כיצד עליהם לנהוג. אילו הייתי שר האנרגיה הרוחנית, הייתי מצווה על אבא אבן למקד את טיעוניו קודם כל בישראלים, שלפי אחד הסקרים האחרונים יותר מ־ 36 אחוז שלהם גורסים שיטת ״טירור נגד טירור״ (תנו״לעשות־גיהינום־בארץ-הזאת ובמידה שייוותר לו עודף — להתמקד בשיכנוע הפלסטינים והירדנים, אבל להקדיש מרץ וכישרון להטפת מוסר למערב-אירופים הצבועים, אשר ברוב נמיכות קומתם עלולים להסיק, שאבא אבן תומך פתאום בבגין ושות׳ !
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 59
העולם הזה 2215 שרת /אי שממא די ם אלזהים פה גדול ועשיתי על שר הממשלת /לפיו המשלשל לא מנעול, לא שלשלת : ״חכם־איש״ הוא שמו, כולו בוהק חאריזמה, אפילו הגבירה לבית־בושס נכונה עימו לחלוק יממה, אך מדוע על ויסקי הימר, עת ניגלו ערוותיו — כלום דרוש לו זרז לפתוח פיו וחרצובותיו ז וחברון לא תברח משה ברסקי, מחלוצי ההתיישבות היהודית בעבר־הירדן, נרצח בכדורי ערבים בכ״ב בחשוון תרע״ד ( )1913 והוא בן .19 אם איני טועה, הוא היה ראשון הרוגי קבוצת דגניה, והמתעניין בתיאור המעשה ורישומו ילך אצל ״חביון עוז״ א׳ ,ע׳ ,80 מאת אליהו גולומב, שהיה בין מגלי הגווייה בשדות. … זה היה ברור, כאשר יהודי כנפתלי הרצל ברסקי, שלח את בנו השני, למלא את מקום בכורו שנרצח על מעברות־הירדן בדרך ממנחמיה לדמיה ; זה היה ברור בימי עלילת ״חומה ומיגדל״; זה היה ברור, כאשר ספינות מעפילים גיששו דרכן ארצה, אפילו הופנו רובן לקפריסין; זה היה ברור, כאשר מאות אלפי עולים נהרו ארצה והיו נכונים להתיישב בבתים נטושים, אוהלים, בדומם, אזבסטונים; זה היה ברור מאוד, כאשר התהליך הזה הגיע אל שיאו המשכר והמשחית במילחמת ששת־הימים — ואיני מהסס לומר משכר ומשחית, שכן אני הייתי גם הייתי בין קורבנותיו.
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 6
הם חוששים שהמושל הצבאי הישראלי יגרשם למחרת היום לירדן, שם ייענשו כבוגדים. כל עוד עמדתה המוצהרת של ממשלת ישראל היא שלא להכיר בעצם קיום ישות פלסטינית, פשוט לא תיתכן התארגנות רחבה בשטחים המוחזקים למטרה זו, ואין כל טעם שיבוא השר ויגיד שהפלסטינים לא התארגנו.
גליון 1751 (24 במרץ 1971), עמוד 9
מקלות־חיזרן ז ואולי כיתות־ירי? ואולי המושג שהמציא ,״עם פלסטיני־ירדני״ ,מרמז על הפיתרון העולה בדעתי, פשוט להעביר את המיטדד הזה על עבר־הירדן המזרחי?
גליון 1740 (6 בינואר 1970), עמוד 38
אוריאבנרי: ו אין ת ת קן את ה שיך של ז׳ בו טינ ס קי ש תי גדות לירדן״? חברי־הכנסת פרצו בצחוק, והפעם לא יכול היה גם ח״כ מנחם בגין להתאפק וצחק.
גליון 1985 (17 בספטמבר 1975), עמוד 21
הוא זוכר שאש״ף גרדף, בת קופות שונות, על־ידי סוריה, מצריים, לב נת וירדן• הוא חושש שאם יפסיקו הפלס טינים את פעולות־הטרור, הם יישכחו למחרת היום, ואיש לא יפעל עוד למען הקמת מדינה פלסטינית.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 12
בעט״נובע על המפה. ״קורם־בל צריכים להתקדם ער לירדן,״ הוא אומר .״את רוחי נעכרת. כל ערב !
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 35
לא חרתנו על דגלנו כי אחרי שנקים מדינה עיברית נזומק את הערכים לים. נכון שחרתנו על דיגלנו ״שתי גדות לירדן״ ,אך לא חשבנו מעולם לבקש את האובלוסיה׳ הערכית לפנות שטחים לעולים חדשים.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 58
למומחי המים שלנו יש בוודאי תשובה סבירה לבל אחת משאלות ההדיוט הללו, אבל שום תשובה לא תשנה את העובדה הפשוטה, ששעה שאותם מומחים מקוננים על מיפלס מי-התהום הנמוך מדי בשפלה, על כל הנזקים הארעיים והתמידיים הכרובים בבן, גולשים להם מי-הירדן הלאה אל ים המלח בכמויות אדירות. אגב, לא רק מי־הירדן. גם •מי-הירמוך, שבשנים דלות- משקעים מוזרמים עודפיהם אל אותה בינרת, והשנה, הודות לברכת הגשמים, אף הם אינם מנוצלים, למרבה חוסר היעילות.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 39
השטחים הסמוכים לגבול ישראל — לבנון, סוריה וירדן(ובכלל זה הפלסטינים) — יוחזקו בשליטה ישראלית הדוקה.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 55
בתיאוריו מצליח לויזון לתאר את החמסין, מדבריות לוהטים, עצים מצלים, גאות הירדן, גבהי הלבנון ושאר נופי ארץ־ישראל, שחלק מתיאוריהם נלקח מתיאורים קיימים. … יחד עם זאת, מנתחת כוהן את תיאורי מאפו ברומאנסים שלו מתקופת התנ״ך, שבהם תיאר לא פחות מעשרה מקומות בארץ: בית־לחם, הגליל, ים־המלח, גאון־הירדן, ירושלים, הכרמל והלבנון, תוך שהוא מתבסס על תיאורי לויזון בסיפרו מחקרי ארץ, תיאורים אשר שילב בלשון התנ״ך.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 65
נסעתי ביחד עם עומר, בני, ועם גאנדי לטיול בביקעת־הירדן, לראות את הביקעה בירקותה. כשחזרנו עברנו בירושלים, ונכנסנו להגיד שלום לאורי. … סיפרנו לו שאנחנו באים מהביקעה ושהיא ירוקה, ושהירדן ברוחב של קילומטר בערך. ופיתאום ראיתי שהעיניים שלו נדלקו.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 60
הרצי, עאחיו עלמה הלוי הוא היום חבר מועצת עירית ירועלים, ועהדוי עלו היה הרב צבי״יהודה קוק, לימד אותי את העיר ״עתי גדות לירדן״ ,וחיה לוקח אותנו כל עבת לאגו- טור, כדי ענעיף מבט על העיר העתיקה.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 6
בעוד שהמילחמה שיב־נעה ישראלים בה רבים כי אש״ף קיימת, וכי יש להידבר עימה, היא לא שיכנעה אותם שצריכים ל התפשר עם העם הפלסטיני על בסים שיש לו סיכוי סביר להת קבל על־ידי הצד השני• 64.970 מן הנשאלים התנגדו למדינה פל סטינית ביכלל• * 14.67 מוכנים ל הסכים למדינה פלסטינית בירדן, ורק * 5.27 מן הציבור הישראלי היהודי מוכנים למדינה פלסטינית בגדה המערבית.
