נמצאו 6,273 תוצאות עבור ירדן

וכך, לפני חודשים מיספר פתחה את מסעדת בודפשט ברח׳ הירדן ( 9פינת הירקון .)56 במסעדה אווירה אינטימית, רוח קלילה המנשבת מהים ומיזוג אוויר. … השירות והאירוח האדיב של זיו־דיקה גורמים לכך שכל ארוחה במקום היא חוויה. מסעדת בו־דפשט, הירדן ,9ת״א, פתוחה ק0ז1-$ז 10י ,1מ־ 11 בבוקר ועד 11 בלילה.

(מה היה קורה אילו תירגמו הסטודנטים הערביים פשוט את שירי זאב דבוטינסקי, והיו שרים אותם בערבית :״שתי גדות לירדן / ,זו שלנו, זו גם כן כי שקט הוא רפש / ,הפקר דם ונפש !

ולוהטים מוזרים, הריזו־הם גד למיגוון ואנפות, חתולים עופות ממיש־ עבירה: בארקוות יום שני שעה 9.30 סמארט ואשתו 8.30 הסידרה שכבשה את לב כל מי שיש לו אנטנה לירדן, מגיעה גם לארץ. פא־תדיר. אמריקאית על סירטי מתח וריגול, שבה מופיעים דון אדאנזס כסמארט, ברברה פלדון, מי שמגישה את המגזין מכאן ומשם, בתפקיד אשתו, סוכנת 99 ואד פלאט בתפקיד המפקד.

ך י תודעת הציבור הרחב חדר מוטה גור במילחמת €ששת־הימים, כאשר עמד בראש הצנחנים שפרצו את קווי הצבא הירדני מול הר־הצופים. זה היה קרב מפואר. … קרא גנרל צרפתי, שחזה כאותה התקפת־הפרשים המטורפת שד החטיבה הקלה (״אד להם לשאול דמה ומדוע, עדיהם אך לעיטות ולמות בשעה שהצנחנים שפכו את דמם בתוך החפירות של הצבא הירדני, שחייליו התגוננו בחרוף־נפש, כבר ביצע צה״ל את האיגוף המשוריין הגדול, שחרץ את גורל ירושלים הערבית.

לפיהם, דווקא מדינה כזו, מהיותה מנותקת מירדן או סוריה, תהווה חיץ־ביטחוני יעיל ביותר לנו, ועל כן עלינו לעודד את הסכמתה, גם — או קודם־כל — מנקודת־הראות הביטחונית־צבאית.

הפגישה של היום מסוכנת לעניין הערבי יותר מאשר הפגישות הקודמות, שנערכו בפאריס במאי, ופגישות אחרות של המלך חסן ממארוקו והמלך חוסיין מירדן עם נציגים ציוניים. כי המטרה שמאחרי פגישות אלה היא לקדם את המשא-והמתן בין הערבים והציונים, כדי לאלף את ההמונים הערבים ולשכנע אותם ולקבל את העיקרון של משא־ומתן, עיקרון שפירושו שלילת הזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני והכרה בגוף המתקרא ״מדינת ישראל״.

.״ אלא שהרפתקות השניים מצטמצמות לפעילויות מופלאות כמו אותו היום בו ״הנוצרים האנגלים יורדים בירדן והגיבור אכו־חלף ואחיו של אבו־ליש, מצילים אותם מהאריה הנורא בין שיחי קני הסוף ומהיתושים העוקצים,״ או שהם ״נלחמים בעכברים כעזרת הדודאים.״ לבסוף מתמלא לב אחיו של אבו־ליש געגועים לירושלים, ומחסכונותיו הוא רוכש ״מוטורציקלט״ * ונוסע בו לירושלים.

נרגשת — ובמידה מכם כדי להבריח סחורות בגשרי הירח, מירדן לישראל. הזדהות זו של מישפחת פינטו עם החבורה המיני־פאשיסטית של כהנא, ב־תעלוליה הנתעבים, שופכת אור חדש על קרקע־הצמיחה של הקצין־הרוצח.

במדור הפיפור הקצר התפרפם פיפורו של טיים אפון מעגן, אורי נלין ,״המקלען״. בשער הגיליון: תצלום מירדן השמן .1954 ^ המישבחה שנישוח נחירות אזורות נוסח וויו בן־גוויון להימלט מהארץ בסירה * גדודו המישפחתי של ותבעם ן א1י ריח חדיש ריח של סתיו החל מרחף השבוע בשפלה ובהרים.

לא רק בשט חים הכבושים בידי ישראל, אלא גם בירדן, בכוויית, בסוריה, במצריים, בסעודיה ובתריסר ארצות אחרות אין הפלסטיני חופשי להרים את קולו, להתארגן כרצונו, לה ביע את דעתו, להתווכח באופן חופשי.

האם תוכל להיות מדינה דמוקרטית, אם תהפוך אותם לעבדים? האם תזרוק אותם לים או לירדן? אנחנו לא יודעים. אנחנו חיים באווירה של פחד.

כאשר עכר מרכז האירגונים ה־פלסטיניים מירדן ללבנון, כעיקכות ,,ספטמכר השחור״ ,הם הפכו כעלי־כרית מבוקשים כסילחמת־האחים, שהיתה תופעת־קכע ב־ארץ־הארזים.

האם כל־בך קשה להבין את כמיהתו של העם האחר — הפלסטיני — לדיגלו, שהוא אסור בשטחים המוחזקים, בירדן ובמדינות אחרות? האם אינה מובנת התמרמרותו על כך ׳שריגלו הלאומי אינו מתנופף בין דיגלי האומות?

כי בינתיים הפכו הנוצ רים בלבנון מיעוט• הרוב המוסלמי תבע זכויות, נוכחותם של מאות אלפי פלסטי נים, רובם מוסלמים, שהעתיקו את מרכז- הכובד שלהם מירדן ללבנון אחרי ״ספטמ בר השחור״ ,חיזקה את הביטחון העצמי של המוסלמים.

:בשובו דיווח שרון, כי כוחו לא סבל כל אבירות, וכי _ _ לירדנים היו 10 עד 12 הרוגים. למחרת התבררה הזוועה 69 :ירדנים, מחציתם נשים וילדים, מצאו את מותם בקיביה, רובם תחת הריסות הבתים...״ את המחיר על טבח זה שילם סגנו של אריק שרון, שלמה באום, שהועף מצה״ל.

ואני נזכרת, ששם בצופים, לא בבית׳ר, למדתי את השיר שתי גדות לירדן. ואז אני מבינה היכן נזרע הזרע שמתוכו נבס גוש־אמונים.

אלא שמאז אותם ימים טובים זרמו מים רבים בירדן. כותרות העיתונים הפכו למדורי־סאטירה.

פעם, כשירושלים היתה מחולקת, נולד המושג ״משוגע תורני״ .מדי פעם היה חייל של הצבא הירדני יורה מעל החומה והורג כמה ישראלים. אז היתה נפתחת חקירה, משקיפי האו״ם היו מתערבים, והממשלה הירדנית היתה מביעה את צערה על המיקרה. היורה, כך הסתבר, היה חייל שדעתו נטרפה.

בשירו המפורסם כתב :״שם ירווה לו משפע ואושר /בן־ערב, בן־נצרת ובני / ,כי דיגלי דגל טוהר ויושר / ,יטהר שתי גדות ירדני...״ אך בניגוד למה שמקובל אצל ענקי־רוח כמו גאולה כהן, רפאל איתן ואריאל.שרון, עקרונות בסיסיים של השקפת־עולם אינם נקבעים על פי הקווים שעל המפה. … היא טענה שעקרונות אלה של ז׳בוטינסקי היו אומנם נכונים, אך רק במדינה שז׳בוטינסקי חלם עליה — משני עברי הירדן. עם כל הכבוד לבית״ריה הקטנה מכרם־התימנים, שהגיעה למצודת־זאב אחרי שז׳בוטינסקי כבר מת — אין לה מושג במחשבות המנהיג.

שאר מנהיגי העולם הערבי נהגו בזהירות. מובארב המצרי, המלך חוסיין בירדן והמלך פאהד בסעודיה ביקשו שלא להכות גלים.

אולם בגדאד שינתה את עמדתה, ביגלל החלטתה לצאת למילחמה באיראן, והתקרבה לסעודיה ולירדן. בוועידת־הפיסגה בבגדאד, בנובמבר ,1978 אחרי קמפ- דייוויד, הסכימה עיראק להחלטה שהתקבלה פה־אחד (תוך הסתייגות לובית) ,המצדדת למעשה בשלום עם ישראל תמורת נסיגתה לקו ד,־ 4ביוני והקמת מדינה פלסטינית.

הוא חזר על טיעונו למען כינון ״בנלוכס״ של המיזרח ה תיכון: ברית־עמים בין שלוש יחידות עצמאיות — יש ראל, פלסטין וירדן. יאסר ערפאת (אבן קרא לו, בנימוס מילא תפקיד חשוב במישחק זה, וכמוהו שימעון פרס.

דובר על הכרה הדדית, היו מגעים עם כוחות ציוניים בישראל, יש התקרבות לארצות־הברית ולירדן. כל ויתור כזה עורר זעם בצמרת יש ראל.

בשבוע שעבר תימדן בגין את פרם למצב פרלמנטרי, שבו הסכים המערך להצביע יחד עם הלי כוד בעד החלטה בגנות מכירתו של נשק אמריקאי מתוחכם לירדן. אחרי זה באה ההצעה למישלחת משותפת, שתשרת את אותה ה מטרה.