גליון 2258, 10 בדצמבר 1980, עמוד 32
לדידי כהן, שהפך
עמוד״התווך של הליברליזם בבית-
המישפט העליון, מהווה הגדה ה מערבית
כיום למעשה יחידה מדינית
נפרדת, שאינה קשורה בירדן
או בישראל. זכויות־האדם היסודיות
מונעות את גירושו של אדם
משטח זה.
גליון 2264, 21 בינואר 1981, עמוד 38
הם שומרים על הגבולות של
המדינה — בסוריה, בלבנון, בירדן וב־סעודיה.
ומה עושים הבדואים?_ הדרוזים
הם אחים של היהודים.
גליון 2266, 4 בפברואר 1981, עמוד 26
״ אבל אם
יציגו לו סידרה מצויינת על הציונות, הוא עלול לפהק
ולעבור לערוץ הירדני, עוד לפני שהתחיל הפרק.
ובקשה קטנטנה לעורכי הסיידרה: אנא ! … כאשר חיכמת אל־מצרי, מי שהיה יו״ד
הפרלמנט הירדני, מספר כי ״הערבים הפלסטיניים התנגדו
להצהרת־בלפור,״ מדוע כותב המתרגם כי ״ערביי ארץ־
ישראל״ הם שהתנגדו?
גליון 2228, 14 במאי 1980, עמוד 17
חוץ מזה זרמו בשנה
האחרונה עוד כ 65-מיליון דולר
באמצעות אגודות שונות, והכספים, שבאו
מירדן, שימשו לחיזוק האחיזה הכלכלית
של הפלקטינים בשטחים.
גליון 1873, 25 ביולי 1973, עמוד 18
ח״ב שמואל תמיר האשים אז את אבנרי
כי הדליף את המידע לטייס כדי לפוצץ
נסיון הסכם בין ישראל לירדן. ואילו השבועון
הצרפתי ל׳אקספרס הסביר כי
אבנרי פוצץ את דבר הפגישה כדי לקדם
את העניין הפלסטיני.
גליון 1861, 1 במאי 1973, עמוד 9
המישטר
הראשון שיבין זאת יהיה ממשלת הפתח בירדן, ואחריו כמובן לבנון, שיקימו יחד
איתנו את השוק הכנעני המשותף.
גליון 1828, 13 בספטמבר 1972, עמוד 14
בבואי לשם באיחור־מה, מצאתי את הדירה הקטנה
גדושה עד אפס מקום בפלסטינים מכל הסוגים — ערבים
מישראל, מהשטחים המוחזקים, מירדן וממחנות הפליטים,
סטודנטים וגולים, פעילים של גופים הקשורים ב־
״אירגונים״ ,וכאלה שהייתי בטוח שהם חברי האירגונים
עצמם.
גליון 1718, 5 באוגוסט 1970, עמוד 11
.״
הזמ;ה לעמאן
*** אלתי את עכדאללה אם קבוצ-
* /תו תהיה מוכנה להילחם למען מדינה
ערבית־פלסטינית נפרדת בשטחים הכבושים
ו/או בירדן, העשוייה להתמזג ברבות הימים
עם ישראל וליצור דבר־מה בדומה
למדינה הפלסטינית הגדולה יותר עליה
דיבר.
גליון 1890, 21 בנובמבר 1973, עמוד 12
.
• 1בגדה המערבית וברצועת עזה, פרט
לאיזור חברון וקלקיליה, יוקם איזור מפו רז
וייערך מישאל־עם בקרב הפלסטינים,
כדי להכריע בשאלה אם שני האמורים,
שיחוברו באמצעות מסדרון דרך ישראל
יהוו מדינה עצמאית או שיצורפו לירדן.
אוניי ת ״ קרב. בשביל גולדה מאיר,
משה דיין וישראל גלילי, כל התוכנית הזאת
היא ״אנטי־ישראלית״ .מי שאמר ש*
״שארם־אל־שייד בלי שלום טובה יותר
מאשר שלום בלי שארם־אל־שייך,״ אינו
יכול לראות בה אלא ניגוד גמור לתפיסתו.
גליון 1698, 18 במרץ 1970, עמוד 20
תמיד הרביצה
לכולם, כולל הבנים. פעם אף שמה רגל
לשוטר ירדני והפילה אותו. פעם אחרת
הובילה שור צעיר בקרניו לשדה׳ אחרי
שלא מצאה חבל מתאים בבית. … ד״ר סמיח טקטק
״ מ תקנים את עבוד תו של אללה
זה בעיני טקטק כאידיאלי, לגבי ימי השלטון
הירדני. מלבד זאת, הוא ראה בניתוח
אתגר.
גליון 1818, 5 ביולי 1972, עמוד 18
בסך־הכל, היו שם, על ה חוף
האפל, שתי דמויות גבריות, שירו
בשצף־קצף מטחים מהעוזים שבידיהם ל תוך
המים השחורים.
מירדן? כים. השוטרים י ר דו לעצור את
שני הספורטאים, אולם אלה נתגלו כזרי-
זים יותר.
גליון 1774, 1 ביולי 1971, עמוד 32
החלטה זו התקבלה כתוצאה
מחיסולם הצבאי והפיזי של המחבלים בירדן,
ושיתוף־הפעולה־מתוך-שתיקה שהעניקו
שאר שליטי ערב לחוסיין בפעולת
החיסול.
גליון 1715, 15 ביולי 1970, עמוד 14
״נראה שהשלטונות הלבנוניים״ ,ממשיך
השבועון ,״המתינו לפעולות בירדן כדי
לפעול גם הם, וכמו בכל הזדמנות דומה
החלו הסוכנים הציוניים להגיע לבייירותול־רבת־עמון.
גליון 1949, 15 בינואר 1975, עמוד 25
בהבקיעה דרכה בין
טל ושרון, חתרה החטיבה בחולות ואדי-חרידין, כדי להגיע
עט ערב מדרום לצומת ביר־לחפן ולחסום שם, מבעוד
זמן, את דרכן של שתי החטיבות ששיגרו המצרים מן
״הקו השני״ שבג׳בל־ליבני לאל־עריש, בנסיון לשקם את
מערכיה ההרוסים של דיוויזיה .7בלא ישכה, היה עלינו
לראות את ״ד,מירדן לאל־עריש״ כסיכון בלתי-מחושב!
עימו, נעשה הסיכון ״מחושב.״ כפי שמראים תיאורי הקרב,
היה טל מודע מאוד לקיומו של ישכה ולחיוניותו, והשתדל
לתאם את קיצבו עם התקדמות ישכח.
גליון 1784, 10 בנובמבר 1971, עמוד 39
עוד בזמן שרותו של שר־המשטרה הקודם (אליהו ששון),
אני אישית, כחבר־כנסת, טיפלתי במיקרהו של אסיר
שהורשע בפשע חמור, רצח שפל בשרות פתח. אביו
בא מירדן. הוא ביקש להתראות עם האסיר. סידרתי לו
פגישה עם שר־המשטרה דאז, שנהג בעניין זה בצורה
יפה.
גליון 1937, 16 באוקטובר 1974, עמוד 14
מחנה זד, מתכונן לשעתו הגדולה — השעה בה
תיאלץ הממשלה לסגת מהשטח הראשון שממערב לירדן.
מי יעמוד מולו אז?
הממשלה, אשר ירקו בה השבוע, והמתגאה
כעובדה שהצליחה למחות את הרוק מפניה 7
ייימי
ייייייי
ניייי גי
ו ו 1
גליון 2055, 19 בינואר 1977, עמוד 11
השייך אהמד מוחמר אל־ג׳עב
רי חצה את גשר הירדן מערכה,
ונתקבל כצד הישראלי במלך.
… הוא
דיבר בבוז גמור על המלך חיסיין
ועל המצרים כאחד• אחרי שסיפר לי ארוכות,
בהומור ארסי, על מעללי הירדנים
והמיצרים במילחמת־תש״ח, הוא דחה כל
פיתרון •שלא יעניק לעם הפלסטיני עצמ אות
מלאה במדינה משלו.
גליון 2045, 10 בנובמבר 1976, עמוד 11
רצינו לתת לערבים — למצריים,
לסוריה, ואולי גם לירדן — בכל שנה
משהו, חלק מן השטחים שכבשה ישראל.
גליון 2029, 21 ביולי 1976, עמוד 26
.״ אגמון
שדיח־־לאומי אורן
חופשה בארצות־הברית
רת המקלטים הציבעוניים עלתה כימעט
ב־ 50 אחוזים. מירדן אפשר לקלוט שעות
לוויין רבות ממונטריאול בשידורי־צבע.
גליון 2105, 4 בינואר 1978, עמוד 26
.״
מנהיג שמאלי, התומך ביוזמת אל־סאדאת
:״סאדאת לא יפקיר את הפלס טינים
לירדן. הם יעשו טרור בכל העולם,
ויקוממו את העולם הערבי נגד מצריים.״
מבחינה זו, אין הבדל בין חסן כאמל,
איש־אמונו של סאדאת, לבין חאלד מוחיי־אל־דין,
ראש מיפלגת האופוזיציה ,״מיפ־לגת
האיחוד הלאומי לקידמה ולאחדות.״
חאלד ,״האל״ט האדום״ ,לשעבר אלוף־
מישנה בחיל-השיריון, היה אחד מחברי
קבוצת־הקציגים המקורית שחוללה את
המהפכה של . 1952 עכשיו הוא מכהן
כראש מיפלגת־השמאל במועצת־העם (ה פרלמנט
המצרי) ,וכיו״ר מועצת־השלום ה מצרית,
המסונפת לתנועת־השלום הפרו־סובייטית
בעולם.
גליון 2115, 15 במרץ 1978, עמוד 43
לטרון היתה חיונית רק לנו, לא לליגיון, ואילו
הבסנו אותו שם היה נסוג מעט לכיוון מזרח, וזהו זה:
לא היינו מקדמים את ״השמדת צבא האוייב״ ,ולא גורמים
לעירעור משמעותי של אחיזתו בכיבושיו ממערב
לירדן. מול היעדרו הכמעט־מוחלט של חופש פעולה
אופרטיווי מצידנו, נהנה ד-ליגיון בתש״ח מחופש־פעולה
כמעט מוחלט.
גליון 2201, 7 בנובמבר 1979, עמוד 4
לא היה זה הקו המוזר היחיד בצבי
לוז, שמאז ילדותו מכנים אותו כל מכריו
״צביביק״ :הוא החל את חייו כבו־קבוצה,
דגניה ב׳ שבעמק הירדן, אך
בחוזרו משירותו הצבאי במילחמת תש״ח
הביא איתו, פרט לשפם דוקרני ודרגת
סרן, גם השקפות מרדניות במקצת לגבי
רעיונותיה, ובעיקר לגבי חייה, של קבוצתו
הוותיקה. … הוא סיים את דבריו
במילים קזבלן הוא דרך גבר י
של התיאטרון הקאמריד
הרב עמרם כרוי וכנו עד ספסר הנאשמים
50ל״י ליובל ה־50
• מטע התמרים העין־רדיאני מסוגל
להתקיים על מי התהום הערבתיים, ללא
כל השקאה, בתוך המלחה: להפיק עם
זאת יבול השווה לזה של תמרי עמק־הירדן
הגדלים באדמה פוריה על מי-
השקייה.
!
גליון 2197, 10 באוקטובר 1979, עמוד 78
מיקרים שאירעו בימי מילחמת ׳67ב־ואירועים
מחפירים
לא פחות, שהתרחשו בתום מילהמת ששת־הימים,
בקו המים של הירדן, היו בחינת
אותות,מבשרים של הסחף, שהביאה החברה
הישראלית נטולת־ד,ערכים. ידוע האירוע,
שבו נודע למשורר חיים גורי; על מה
שהתרחש בגבול הירדן, ואז פנה אל ה־רמטכ״ל
יצחק רבין, וביקש ממנו, להורות
על הפסקת הקטל.
גליון 2141, 13 בספטמבר 1978, עמוד 25
זה בא מדבר אחד (אולי גם מדברים
אחרים׳ אולם אני מדגיש דבר יאחד) :התפיסה של ז׳בד
טינסקי של מדינה יהודיית ימשני עבדי הירדן לא היתד,
אידיאולוגיה דוגמאטית איו מיסטית או דתית, כי אם פראק־טית
מבחינה זו שחשב שחמישה או שישה מיליון יהודים
יכולים ׳למצוא שם, את מקומם, נוסף יעל האוכלוסיה הערבית
ושחלתה !כבר קיימת, ושתגדיל במשך הזמן, .בשביל זה,
אוכלויסיה שיל 12 ,10 או 14 מיליון ׳אנשים, ערבים ויהודים,
יהיה צורך בשטיח של ארץ־ישראל משני עבדי הירדן.
כיב אחד, ואפילו לא המכריע, של הפוליטיקה.