גליון 2513 (30 באוקטובר 1985), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

את המדינות
בחצי־האי ערב עוד נלמד שהילדים
שלנו בסוריה, בלבנון, בירדן
ובפלסטין אינם שווים פחות מאשר
הילדים שלהם בסעודיה, בקטר,
בבחריין, בכוויית ובעומאן.
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

השבוע הופעלה מערכת זו על דעתו ובחסותו
של המימשל הצבאי, כדי להמריץ את האסירים
הערביים המשוחררים, שחזרו לבתיהם, לברוח
לירדן.
בנסיבות אלה, מגוחך לדבר על חרטה.
גליון 2485 (17 באפריל 1985), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

יחד עם
הפלאנגות התנגדה להשפעתו של
גמאל עבד־אל־נאצר הכל־ערבי ולחמה
בחסידיו בלבנון. אז תמכה בירדן.
במילחמת־האזרחים נתנה יר ל״חזית
הלאומית״ שבראשות ואליד ג׳ונבלט
הדרוזי, אחרי שזה, בתפקידו כשר״
הפנים, החזיר לה את מעמדה החוקי.
גליון 2492 (5 ביוני 1985), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

זה לא קרה
בסוף, לרוע המזל.
גם הטלוויזיה הירדנית שידרה באותו
הערב את המישחק, כשהיא קולטת אותו
מאותו ערוץ השידור שקלטה הטלוויזיה
הישראלית. גם השידור הזה נקטע עם
סיום זמן הלוויין. אז עברו הירדנים
ללוויין הודי(שאליו הם קשורים, וישראל
לא) ,ששידר את המישחק למיזרח הרחוק,
והצליחו לשדר עוד שלוש דקות מן
המישחק, עד שגם לוויין זה נקטע.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

המציאות הערבית
היתד, נראית אחרת, לו לא היה המישטר
הקיצוני בדמשק לוחץ כיום על מצריים
וירדן בכיוון של המשך המלחמה בישראל.
עיטורים?
גליון 1583 (3 בינואר 1968), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הוא היר־פה
מן הנושא, העלה הצעה נועזת ביותר:
קליטת הפליטים במדינה פלסטינית שתוקם
בירדן וברצועת עזה.
דיעה אחרת :״פתרון פוליטי אין פירושו
כניעה.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 63
טקסט · תמונה · PDF

״
• ממלא־מקום ראש-
עיריי ת תל־אביב, יגאל
גריפל, באסיפת בחירות :״אם
• העיתונאי דידי מנו
פאלנגות
ופלסטינים
• ח״כ העבודה שי
ערן פרם, בדיון על חוק מי
הענשת זור קי אבנים בגדה:
״איני נרתע מהעברת אנשים את
הגבול לירדן. לא הייתי מכנה
זאת גירו ש. בסופו של דבר
מדובר בהעברתם מחבל ארץ
אחד למישנהו באותה ארץ״
גליון 2668 (19 באוקטובר 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

לשום גורם ישראלי לא היו
נתונים לגבי המחלה בירדן, אך
מהשגרירות האמריקאית נמסר
שגם שם ידוע על מיספר
מיקרים, העובר את הממוצע
השנתי.
גליון 2645 (11 במאי 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

הסיבה היא: הפחד הנוראי שיש למלך
הסעודי, ולכל ראשי־המישטרים במיפרץ הפרסי,
וגם של מצריים וירדן, מהפונדמנטליסטים המוסלמיים
ועוזריהם.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

האוטונומיה ששמיר
מציע היא לא מדינה? אם הצבא יושב בירדן בכמה
מאחזים, זה נקרא שאנחנו שולטים?
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

עם תום השיחה, כשניסית* לשחזר את פעילותו של הונליין -
מפגישות אינטנסיביות עם שר״המדינה האמריקאי, ג׳ורג׳ שולץ,
דרך מיפעל מיוחד להנצחת ליל״הבדולח והסברת חשיבותו, ועד
לפגישות חשאיות בירדן -הסתבר לי שבשקט״בשקט ניתן לקדם
לא־מעט עניינים__ .
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מעל המערה תלוי שלט נוסף:
״אכילה, שתיה, לינה והדלקת־פש
את המישפחה שלי. עברתי בירדן,
אבל הם לא היו שם. המשכתי לסוריה,
אבל גם שם לא מצאתי אותם.
גליון 2626 (30 בדצמבר 1987), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

ערב־הסעו־דית
תומכת כספית באחים המוסלמים,
וירדן משלמת לאנשיהם מס־שפתיים.
כאשר תקפו האירגונים הדתיים את
יאסר ערפאת(שהכל מכנים אותו אבו־עמאר)
וכינו אותו ״בוגד״ ,הם הפסידו
את תמיכתם של אוהדים רבים.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בזי ב ח בי ם
(המשך מעמוד )3
מירדן ומסוריה בעיקר) לארץ־ילזראל של תקופת
המנדט, שהיתה עבורם הארץ המובטחת.
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

.
• במיסגרת הוועידה, משא־ומתן
ישיר בין ישראל ומישלחת ירדנית,
שיהיה בה גם.חלק פלסטיני״.
אין קונים. … וקשה להאמין כי אש״ף
יסכים עכשיו, אחרי כל מה שקרה,
לכופף את הראש ולהסכים שמישהו
ייצג אותו בעקיפין, באופן אנונימי,
במישלחת ירדנית.
גם חוסיין מבין זאת. באחרונה דיבר
על אי־רצונו הגמור לחזור לגדה.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אני מזהה כיום מגמות־שלום בקרב
מדינות־ערב. לא רק בירדן — גם
בסוריה. ידוע לי על מאמצים בכיוון זה.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

אביו היה אנוור נוסייבה, ירושלמי שלמד
בביירות ובקיימבריג׳ .עורד־דין בהשכלתו,
שימש במשך תקופה מסויימת כשופט־ש-
לום, אחר״כן היה עורד״דין פרטי. לימים
נבחר לפרלמנט הירדני ושימש במשך תקופה
מסויימת בתפקידים שונים בממשלה
הירדנית, והיה גם שר-הביטחון.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

פרסי אדלון מנצל במלואו *׳י
את הפוטנציאל של מאריאנה סגברכט.
מירדן: חצות (שחף, ארצות־הב־ריח,
מוצג גם בירושלים ובחיפה) — רוברט רה־נירו
יוצא ללכוד מנהל־חשבונות שגנב מן המאפיה
כדי להביא אותו לדין, וצ׳ארלס גרודיז מנסה
לשכנע אותו בטובות שלא כדאי.
גליון 2713 (30 באוגוסט 1989), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

גם
במצע הראשון של גח״ל, הליברלים לא היו
אלו שאמרו ״שתי גדו ת לירדן.״
•הם הסתייגו
בהסבם־גח״ל.
מזה
בפירו ש,
אני מדבר על , 1965 הסתייגנו בפירוש
ואמרנו שאם יהיה מצב של שלום, אז צריך
לקחת בחשבון שאמנם יש לנו זכות, אבל אין
זאת אומרת שאנחנו חייבים לממש את הזכות.
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

אז במקום מיגננה, קומו פוליטיקאים והניפו
יוזמה חדשה, כן למיזרח־ירושלים יחד עם
מיזרח־הירדן, עם דרום״הלבנון, צפון־תוניס
ודרום־תימן! … אבל לפני כן יצטרכו הסורים,
הלבנונים, הירדנים, התוניסאים, העיראקים
וכל האחרים להסכים לבחירות בגבולם.
גליון 2719 (8 באוקטובר 1989), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

לטענת הסטודנטים, מסתתרים מאחורי
ההחלטה מניעים נוספים.
מירדן מיכשולים. הסטאז׳רים משתכרים
כיום סכומים נמוכים מאוד עבור עבודתם
(בין 800ל־סססז ש״ח בחודש) .עורכי־דין
רבים מנצלים את כוח־העבודה הזול והמיומן־
יחסית, ומעבידים אותם הרבה מעבר לשעות־העבודה
המקובלות.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

כשהערבים
יפרו את ההסכמים איתנו, נכבוש את השטח
מחדש. מערבית לירדן לא נשאיר ש חד
ופלים•
בשעה שעם ישראל נערך לקלוט עליה
המונית נערך ב״צוותא״ ערב ״סינמה
כיבוש״ .מונולוג של יורד שנטמע לחלוסץ
בארה״ב התקבל במחיאות כפיים סוערות.
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

אני
חושב שמה שהתיקשורת האלקטרונית יכלה
לקחת מאיתנו בתפוצה, היא כבר לקחה
כשהיא היתה ערוץ אחד, וירדן ולבנון. היא
כבר לקחה את חלק-הארי.
גליון 904 (10 בפברואר 1955), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אך להצגה של ממש, לה נכונה, קרוב
לוודאי, הצלחת־קופה ניכרת, עושה את המחזה
רק משחקו המצויין של מאיר מרגלית,
המגלם דמות מבדרת ללא סוף של שרגא־פייבוש,
המגדל זקן־תיש, חובש מגבעת קש,
מעשן חצאי־סיגריות ומתישב, ללא התראה
נוספת, על ברכי איש שיחו, ומציע לו עסקים
מצויינים כמכירת מי ירדן ל־ 5וחצי
מיליון יהודי ארצות־הברית לשם נטילת ידיים
לפני ברכת המזון (.תחר.
גליון 1067 (12 במרץ 1958), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

כי
לרודן המצרי, השואף לאחד תחתיו את
העולם הערבי כולו, חשוב הרבה יותר בשלב
זה לחלוש על תימן מאשר על ירדן
או הלבנון.
הצלחתו החדשה של עבד אל־נאצר הדליקה
בחצי תריסר.