חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 3,901 עד 3,925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 721 (23 באוגוסט 1951), עמוד 13

אולם בסוריה נשמעת מדי פעם הקריאה ״סוריה רבתי מתה, תחי סוריה רבתי בעיני הסורים, כל תושבי עיראק, עבר הירדן וחלקים אחדים מארץ ישראל סורים אף הם . … מי שאינה מעונינת בתכנית היפה: ממ שלת הוד מלכותו, מלך בריטניה הגדולה. כל עוד חי המלך הירדני, התכוננה היא להיות ד,מילדת של התכנית, שהיתר, מרחיבה את שטח בסיסיה עד להרי תורכיה ונו תן לגלאב באשא את ההזדמנות לטפל מעט בצבא ה סורי.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 10

של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, ההסתדרות הציונית, הקרנות הלאומיות • התרבות העברית החדשה תצמח מתוך הוזיתה החדשה של האומה, תינק מתרבות־עבר הקדומה ומשאר התרבויות השמיות ״אוגדת הירדן״ .אחד החלקים העיקריים של המינשר, שנתן לפעולה השמית את שמה, נושא את הכותרת ״השתרשות במרחב״ .כמה מעיקריו: • איחוד הארץ :״ארץ ישראל היא ארץ אחת, מן הים ועד המדבר. איחודה מחדש לא ייכון אלא על ברכי שות־פות־אמת בין האומה העברית והאומה הערבית בארץ.״ ההצעה הממשית המפורטת: פדרציה של ישראל ומדינה ערבית פלסטינית. שם הפדרציה המתוכננת :״אוגדת הירדן״. • היחס למרחב :״השתרשותה של מדינת ישראל במרחב, כשותפת בת־חורין בעיצוב דמותו ועתידו, יחד עם שאר עמיו וארצותיו.״ ההצעה המפורטת: איחוד כולל של המרחב, שישא את השם ״האמנה השמית״ (על משקל ״האמנה האטלנטית״) ויקים רשויות משותפות לעניני מדיניות, הגנה, כלכלה ותרבות.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 37

בעת פתיחת ישיבת־ההסדר בקריית- ארבע, שבמהלכה מנעה פלוגת־הסער של ״הרב״ מאיר כהנא את נאומו של מנחם בגין, הביע גורן בפומבי את ״צערו״ על כך שהאוכלוסיה הערבית של חברון לא הסתלקה מן העיר אל מעבר־לירדן. הרמז הגלוי: להבא יש למנוע תקלות כאלה. • ישראל קניג, ש תזכירו הגיזעני על דיכוי הערבים בגליל הסעיר את ה מדינה בימי שילטון־המערך, התעורר אח רי שנת־חורף ארוכה והוכיח כי לא הש תנה.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 17

המרכיבים של אידיאולוגיה זו אינם חדשים: קנאות לאומנית קיצונית, מהולה במידה גדושה של מיסטיקה ״דתית״( .אני שם את המילה ״דתית״ במרכאות, כי גירסה זו הופכת את הדת היהודית לפולחן שיבטי פגני, שאין לו ולא כלום עם התפיסות הדתיות ההומאניות והאוניברסליות הקיימות ביהדות ).השקפה זו שוללת את עצם קיומו ואת כל זכויותיו של העם השני בארץ, וטוענת לבעלות בילעדית על ארץ־ישראל כולה, לפחות ממערב לירדן( .אילו כבש צה״ל גם את הגדה המיזרחית, היתד.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 31

לה הערבי, שנתמנה לא מכבר לסגן יו״ר הכנסת. הם יישארו אזרחים ירדניים( .פאטנט בינלאומי חדש!), אורי אבנרי ז אברך תחילה את יושב־ראש הישיבה, בישבו לראשונה על הכם הרם הזה. … העמדה היא שאנו מוכנים להחזיר איזה מובלעת של נפת •שכם, בתנאי שהערבים יסכימו לסיפוח מינימלי: רמת הגולן, כל ביקעת הירדן, חוף ים־המלח, קריית- ארבע, ירושלים רבתי, כל רצועת עזה, צפון סיני, שארם- א־שייך, כל איזור חוף ים־סוף.
גליון 1859 (21 באפריל 1973), עמוד 15

בנסיבות ההיסטוריות הקיימות, תיתכן רק דרך אחת כזאת: לאפשר לעם הפלסטיני לבנות את ביתו הלאומי בחלק מן הארץ, שהוא רואה בה את מולדתו: הארץ ש הוא קורא לה פלסטין, הארץ שבין הים והירדן. שום התחכמות לא תעזור לה. חכמים־בלילה יכולים למצוא לפלסטינים פלסטין חדשה, בעבר־הירדן, או ב כוויית, או באלאסקה( .היו חכמים־בלילה, שרצו למצוא לנו ארץ־ישראל חדשה, בארגנטינה, בבירו־בידדאן, או באוגנדה).
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 12

הוא הסתפק בפסוק אחד של השמצת ישראל (״השתלטות, ניצול ומעשים גזעניים״) ומיהר להוסיף ומייד :״אולם •איני רוצה להתעכב על עניין ידוע זה בנאום של פחות מחצי שעה, הזכיר כשלושים פעם •את הצורך בשלום. אחריו נשא הנציג הירדני נאום קיצוני חוצב־להבות, אבל הכל התייחסו אליו בסלחנות. אין זה סוד שבוועידה זו •מונח עצם קיום הממלכה הירדנית על שולחן הניתוחים. נסיוניו של נציגה להיות סופר־פטריוט וסופר־פלסטיני היה נסיון פאתטי להקנות לעצמו אמינות כלשהי בעולם הערבי.
גליון 1757 (5 במאי 1971), עמוד 17

לפי הצעה זו יהיה חלק אחד מה־עיריה הערבית בתחום ישראל ואילו החלק השני של העיריה — בתחום הנתון לריבונות ירדנית. הסקופ היה מרעיש באמת. אבל ביצור שכח לציין שתי עובדות: כי התזכיר שתוכנו הודלף לו, נכתב עוד בשנת ; 1968 וכי למחרת יום הפירסום עמדה להיערך הצבעה במועצת העיריה, בה היו צריכים להצביע על מועמדותו של מירון בנבנישתי לסגנות ראש־העיר. … היה זה תדי קולק עצמו שהעלה בזמנו את הרעיון לצאת מהסבך של בעיית ירושלים, על ידי סיפוח אזורים קרובים לעיר לשלטון ישראל, הקמת עי־ריית־גג, והקמת עירייה ערבית עצמאית שתשלוט על מזרח העיר ועל שטחים בעיר העתיקה, שיהיו בריבונות ירדנית. מורעלת עליה חרם כללי בידיעות אחרונות, ונאסר להזכיר את שמה או לרמוז אפילו על קיומה.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 28

שני הוותיקים ביותר, ה״זקנים״ קלצ׳קין, כדלדווסר וירדני חדסטדי, לבית המ שוגעים הקרוב השחקנים, בתנועות הגוף, בעזרת מישחקי קול, או הבעות פנים. … רפי גולדוואסר קופץ מתפקיד לתפקיד בהביטה (בין היתר היה גם הוא בעקידת יוסף) ואילו דודו ירדני מאיים להפוך למין נער־שעשועים של התיאטרון הלאומי, שיאפשר לו לשחק בשש נפ שו ת מ חפ שות מחבר ובראן ד׳ארק, והסכים אפילו לשחרר אותו לחבורה שכזאת.
גליון 1821 (25 ביולי 1972), עמוד 30

מתגלה במערומיה מדיניות שיטתית, מחוכמת, זהירה, הדרגתית אך עקבית, של נישול תושבי השטחים המוחזקים מאדמתם כדי לייהד את השטחים המוחזקים, לא רק בגולן, בשארם־אל־שייך ובביקעת־הירדן — אלא ביחד דה, בשומרון, ברצועת עזה ובצפון סיני. … מה קרה כאן, אדוני היושב־ראש? הכפר איננו שוכן בביקעת־הירדן. ובכד מופרך, סוף־ סוף, הכזב הנושא עליו את שמו של יגאל אלון, כאילו מתנחלים רק בביקעה, רק לצורכי ביטחון, רק על אדמה שאינה שייכת לאיש, ושלא היתה מעובדת. * כאן זיהיתי את שני הקצינים הבכירים, שנתנו את ההוראות בפיתחת־רפיח ובעקרבה.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 35

אנשי בית היהלומים טוענים, כי יריביהם חושבים במושגים של רדיו, או של משרד ממשלתי נוקשה ואין להם מושג בטלוויזיה ובדרישות העצומות שלה. רבדים בגוץ־עציון ואשר נפל בשבי הירדנים במחלמת השחרור. אולם הרעיון לגדל נמלים לא צמח אצלו בשבי הירדני בנוסח של איש הצפרים מאלקטרז, אלא הרבה יותר מאוחר כאשר הוא למד בסמינר למורים אורנים.













