חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 3,651 עד 3,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 887 (13 באוקטובר 1954), עמוד 8
ומיסיוד מבירה מבחר גדול של עטים נובעים ומציתים שרוקה אחרי השגת ההסכם על הסתלקותם מסואץ, הפכו האנגלים תלויים עוד יותר ברצונם הטוב של המצרים, למען יסכימו במקרה הצורך לשובם ; ובשאר בסיסיהם במרחב, ביחוד בעיראק ובירדן. היו אלה גורמים שמשכו את בריטניה להמשיך באורינ־טציה הישנה שלה על שליטי ערב, גם אם השלימה עתה בלבה עם קיומה של ישראל.
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 3
״ בשמחה רבה סיפרו העתונים באריכות על ההשמצות ההדדיות בין גדולי סוריה וירדן, על בגידתו של המלך סעוד באדוניו האמריקאיים, על איומי ההתקפה התורכיים.
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 12
התנאי: שהקומוניסטים יגבירו את פעילותם בירדן ובעיראק, נגד מלכי שתי ארצות אלה דגל רע״ם יהיה מורכב משלושה פסים: ירוק, לבן, אדום (הצבעים הסוריים) בתוספת הסהרון הירוק של מצרים, אליו יצורפו 11 כוכבים, כמספר מדינות ערב עד אשר יינתן להן הדגל •החדש, ינהיגו יחידות הצבא המאוחד טכס אחיד של הנפת דגל: מדי בוקר יושמעו שלוש תרועות חצוצרה, ויונפו הדגל המצרי והדגל הסורי זה בצד זה.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 17
המצרים ככשו את כפר־דרוס, את יד־מרדכי ואת ניצנים, וניתקו את כל הנגכ. הסורים תקפו את משקי עמק הירדן. ואילו הירדנים הנחיתו על המדינה החדשה את שתי על חוסות •רוטזליס — התבוא העזרה?
גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 11
בשעות היום אפשר לראותו כשהוא רוכב יחף על אפניו, בין סדר זה עידוד לחברינו הנאמנים ואות התראה. כי בפעם קיבוצי עמק הירדן, מכשיר השמיעה לאזנו וזקנקנו האדום מתבדר ברוח. … רק אחרי מיסדר האבל פרצה הו מפוזרים במשקי עמק הירדן, עבדו בעבודות חוץ. כשחזרו שמחה במשק הגבול.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 6
כמד, ימים לפני כן נודע בחוגי המשטרה כי שלטונות הירדן קבעו פרם כספי גדול על ראשו של שטיינברג. הדבר שהעלה את חמתם היה פעילותו של שטיינברג לגילוי פשעים הקשורים בגבול. בין השאר: נסיון ירדני לזייף שטרי־כסף ישראליים ולהפיצם במדינה, גילוי כנופיות ערביות שביצעו מעשי שוד במדינה.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 3
.״ שנית, להנחית על הצבא המצרי מנה שלא יוכל להחלים ממנה למשך זמן רב, שלישית, להוציא את ממלכת הירדן מן המעגל המצרי, לחלקה ולצרף את חלקה העיקרי למחנה ברית בגדאד. … קריעת ים־סוף. תשי״ז מערבית הנמצא בממלכת הירדן, אן לא את כולה. דויד בן־גוריון הכחיש את כל ד,תאור הזה, שכבר פורסם פעמים אחדות.
גליון 989 (26 בספטמבר 1956), עמוד 13
סיכם עבד אל־עזיז זו־עבי, צעיר נצרתי שהוא בעצמו דוגמה חותכת לדור הערבי החדש, ושתירגם בעצמו את נאומו לעברית שוטפת :״שום צעיר אינו נקרע ממשפחתו ועובר את הגבול לשם תענוג. הוא לא מחפש גן־עדן בירדן. הוא נדחף על־ידי היאוש!״ כאשר החלים הכינוס להקים איגוד יהידי־ערבי למלחמה על מטרותיו, כבר היה ברור כי היצור החדש יצטרך להקדיש חלק ניכר ממרצו למלחמה במעשי־עוול מטופשים אלה, תחת להקדישו כולו למטרה החשובה פי אלף: הבאת קול השלום של בני ישראל הערבים והיהודים לאוזני הערבים בנבלוס, בגדאד ואיסמאעיליה.
גליון 990 (3 באוקטובר 1956), עמוד 16
״אני עצמי בת , 16 ואף על פי שאין אישור מידידי האומר שאני יפה ומעניינת מונח בכסי, איני מתייאשת לגמרי כשאני מציצה בדמותי שבראי — אני עושה זאת לעתים קרובות — וגם כשעלי לנהל שיחה או משהו בדומה לזה ...לפי הרוח השוררת במ- דורך, אינני מתכוננת לקבל מכתבים אחרי מין דבר שכזה, ואף על סי כן אני מודה לך מאד ומבטיחה לך שלא אפיל את עצמי לירדן אם לא אקבל אף מכתב. חוץ מזה אני יודעת לשחות*.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 14
ואין להתפלא על כן, כי ברור שאנשי חרות, אשר סיסמתם היא ״שתי גדות לירדן״ ו״ארץ ישראל בגבולותיה ההיסטוריים״ אינם מסוגלים לשנות את עקרונותיהם, להתאים א ת עצמם לתנאי העולם המודרני, ולהובילנו לשלום המצופה עם מדינות ערב, על בסיס של כבוד הדדי, ו מ תון התחשבות בזולת.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 11
. • נפיון על מישור אחר לתרום לפתרון בעיית ישראל - ערב: כאחת מכירות אירופה תוקם ועדת־פעולה ראשונה 1 מסוגה, אשר בה יהיו הכרים נציגים פלסטיניים מירדן ומבין 1 הפליטים, יחד עם נציגים יהודיים וערכיים ממדינת־ישראל.
גליון 1492 (6 באפריל 1966), עמוד 7
(לפי הגירסה האחרונה, לפני שבוע :״הצבא המצרי יכול היה לכבוש את ישראל ב־ 12 יום — אילו יכול היה לפעול מירדן, מסוריה ומלבנון). פשר לקרוא דוקטרינה כזאת בדרכים שונות.
גליון 1480 (12 בינואר 1966), עמוד 8
בטאוני התעמולה הרשמיים דיברו על טילים סובייטים למצריים, טאנקים אמריקאיים לירדן, מטוסי־קרב בריטיים לסעודיה, ועוד ועוד.
גליון 1360 (1 באוקטובר 1963), עמוד 4
אחרי התפטרותו של בן־גוריון, כשפרס היה זקוק לפרסומת, הודיע לטלביזיה הצרפ תית כי ישראל תפלוש לירדן במקרה של הפיכה שם. איש לא הסמיך אותו לכך — אך הפרסום העולמי היה מובטח.
גליון 1305 (12 בספטמבר 1962), עמוד 11
הוא לקח לעצמו את כל הריווח> לא נתן לסעדון את החלק שנראה לו כהוגן. מחיר של גמל בירדן, למשל, חינו 200ל״י. בשוק באר־שבע 600 :ל״י.
גליון 1304 (5 בספטמבר 1962), עמוד 4
בעיראק ניצחה מהפכה לאומית. היה נידמה כאילו המישטרים השנואים בירדן ובסעודיה יפלו בכל רגע. אולם מסע זה הגיע לקץ פתאומי.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 14
כל אחד פוחד *רכבת מסופיה פגשנו ערבים. אחד **מהם היד. מירדן, אחד מלבנון, אחד מעיראק. ,אחד מסוריה ואחדים ממצריים.
גליון 1279 (14 במרץ 1962), עמוד 17
יחסים טובים אלה, בין המחנה החופשי והמחנה התורתי, התחילו כבר לתת פרי הילולים והבחורים שוב לא נאלצים להפגין את שאט־נפשם, כירדן שאין להם יותר שאט־נפש. חבל אמנם שכמה ילדים קטנים רגמו באבנים אוטובוס של אגד שנסע לתל־אביב ביום שלישי, אך היתד, זו טעות דתינוקות של בית־רבן.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 10
״ ניחש קורא אחד. ״תוכניות צד,״ל למיקרה של מהפכה בירדן!״ סבר שני. בדרך כלל, איין הארץ יוצר מתיחות בין קוראיו.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 10
הסימפטום העיקרי: תמיכת ישראל במלך חוסיין, על־ידי השמעת רמזים חדשים שצה״ל יפלוש לירדן במיקרה של מהפכה. בריטניה עדיין רואה את עצמה כבעלת־החסות על המלך.
גליון 1342 (29 ביוני 1963), עמוד 11
מערכת התעמולה הישראלית, שנפתחה אחרי הסכם הפדראציה הערבית, ואשר כללה איום של פלישה ישראלית לירדן, ש כנעה כמה מדינות ממערב אירופה כי יש לפייס את ישראל במיחווה בטחוני.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 27
היא היתד, המחשבה הראשונה בקומי מדי בוקר ואחרונה בלכתי 111 קי* ,י לשבי וחזרה *יי -תחלנו לצאת יחדי, אולסיימלחמה • 1היא מלחמה ואני נאלצתי לצאת, עש עוד שני חברי המשק, לעורת המושבה משמר־הירדן. לא הספקתי להיפרד מאחי וידידי ועליתי על המשאית, בנוכחותה של גאווה. … יום אחד לפני ההפוגה הראשונה נכבשה משמר־הירדן ונפלנו בשבי הסירי. שלוש־עשרה חודש עברו עלי בשכי הסורי, כמעט ללא מכתבים מקרובי ומנאווה, כלוא בתוך בית־סוהר ולא במחנה.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 9
האיש שאומנם פוצץ פה ושם בית והיגלה מנהיגים, אך שמעשיו הטובים עלו בהרבה על מעשיו הרעים. האיש שפתח את הירדן לתנועה דו־סיטרית. שנתן ליבול הגדה להגיע אל שחקי עבר־הירדן.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 22
איש כמו ד״ר ישראל אלדד־שייב, המ פיץ מזה שנים מפה של מלכות־ישראל הכוללת את עבר־הירדן, סוריה, לבנון ונתחים ממצריים, סעודיה ועיראק, הפך דוברם הרישמי של אילי־הון ואלופים כאשר הגיא פולחן־המלחמה לאובדנה של המכונה הצבאית הגרמנית במלחמת־העולם ה ראשונה, נשכרה הרוח הפרוסית וגלשה לתהום הזוועה. … ואם הערכים ימשיכו, יתנו לנו הזדמנות לכ בוש עוד שטחים״. והאשלייה הישנה* :אם נכבוש את עבר־הירדן, או את קאהיר, או את דמשק, יתפכחו הערבים סוף־סוף ויעשו שלום.״ הסימנים של פולחן־המלחמה רבו מיום ליום.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 9
תוכנית זו, רק דבר אחד ממשי בה: התביעה לסיפוח ביקעת־הירדן לשטח ריבודת ישראל, ול־התנהלות מיידית בה. … רק פתי יאמין כי אחרי ביצוע שלב זד, זיתן יהיה להחזיר אח שאר הגדה המערבית (כלומר: איוור שכם) למלך חוסיין או לעם הפלסטיני. ההתנחלות כביקעת-הירדן היא הכרזת-מלחמה ס.,־ית על העולם הערכי.
