נמצאו 6,273 תוצאות עבור ירדן
גליון 1482, 26 בינואר 1966, עמוד 2
״בצד השני של מסך־החול נטש הנשיא בורגיבה את העמדה האנטי־ישראלית הנוקשה של נאצר המצרי, וטען כי יש מקום לדדקיום בשלום בין ישראל והעולם הערבי. ״ממשלות לבנון וירדן אינן מרימות את קולן, אן ידוע כי הן מקוות לדו־קיוס בשלום בנתחו את מצבם של ערביי ישראל, מסכם פירסון: ״שינוי היחס לערבים בתוך ישראל עצמה הוא הצעד החשוב ביותר שיכולה ממשלת ישראל לנקוט לקראת סילוק מסך־החול, המפריד כיום בין שני העמים השמיים, שהיו צריכים לפעול ביחד למען השלום.״ לכל הקוראים שמיהרו לגזור קטע זד, מן העתון במקום מגוריהם ולשלחו אלינו — תודה.
גליון 1367, 20 בנובמבר 1963, עמוד 7
טענתו של לורנס, כי הערבים (והוא עצמו) כבשו כמעט לבדם את עבר־הירדן ודמשק, הרגיזה את הקצונה הסדירה לא מעט. … לפי המפה שצורפה להסכם סייקס־פיקו, חולקו ארצות הקשת הפוריה כלהלן: • ״האזור הכחול״ ,שכלל את כל החוף הסורי־לבנוני, נמסר לשלטון צרפתי ישיר. • ״אזור אל״ף״ ,שכלל את כל שאר מחוזות סוריה ואת חבל מוסול, נמסר לשלטון צרפתי בלתי־ישיר, עם אוטונומיה ערבית. • ״האזור האדום״ ,שכלל את חיפה, עכו, ודרום עיראק, נמסר לשלטון בריטי ישיר. • ״אזור בי״ת״ ,שכלל את הנגב, עבר־הירדן וצפון עיראק (מלבד אזור מוסול) נמסר לשלטון בריסי בלתי־ישיר, עם אוטונומיה ערבית. • ״האזור החום״ ,שכלל את כל או־ץ־ישראל המערבית (מלבד מיפרץ חיפה והנגב) נמסר לשלטון בינלאומי.
גליון 1372, 25 בדצמבר 1963, עמוד 10
כאשר נגמרה קבלת־הפנים הרשמית בתחנת המשטרה במשמר־הירדן, צים את הידיים והרגליים בדלת הם רצו לשגע אותי תראה איך שהם לאחר שמשקיפי האו״ם והעתונאים חזרו לשיגעו את כולם הם משוגעים, אתה עיסוקיהם, קיבל מארלל חמש לירות דמי־שומע י משוגעים ! … הגנראל הקנדי אדסון ברנם, ששירת כראש מטה המשקיפים בישראל, הקדיש פרקים ארוכים בספרו לפעולות־האיבה שפרצו, כדי לאלץ את הירדנים והסורים להחזיר שבויים. על רקע זה אף חל הסיכסון הרציני הראשון בין שר הבטחון דאו, פינחס לבון, לבין הרמטכ״ל משה דיין.
גליון 1364, 30 באוקטובר 1963, עמוד 18
במיוחד בגלל התוכנית המתבססת והולכת, והעלולה לקבל מימד ״ מציאותי בגלל התנגדות החקלאים לקבל את מי־המוביל אליהם: הפניית כל מי מוביל־הירדן, במליחותם המלאה, לצריכה העירונית והתעשייתית. … מצבת לחלום: אחד התמרורים שר מוביל הירדן חלוקת האחריות. הודאה בפשית־רגל היתד, גוררת אחריה את פיטורי 1 1האדם, שהיה עד עתה המבצע הראשי של מדיניות־המים: הנאשם מספר ארבע, אהרון וינר.
גליון 1268, 27 בדצמבר 1961, עמוד 9
גם הם, כאחיהם הפרסיים, רואים עצמם כפטרונים של השחרור והחירות בארצותיהם. גם הלבנוני, גם הירדני, גם העיראקי — כולם כאחד נושאים בקרבם את קרן האור שתאיר את דרכו של העם הפשוט. … כל אחד והתיאוריה שלו, כל אחד והפירוש שנתן להשתלשלות המאורעות. נתחיל מן הסטודנטים הירדניים. חלקם תמך בעבד אל־נאצר ובמדיניותו במידה כזו, שאינם מוכנים לשמוע אף את הביקורת הקטנה ביותר כלפיו והם מסתכלים על הממשלה החדשה בסוריה כעל ממשלת בדלנים בוגדים שפשעו בלאומיות הערבית ובעם הערבי — כמו חוסיין מלכם.
גליון 1507, 20 ביולי 1966, עמוד 30
אומר קלי :״כשם שהתועלת ההדדית מצאה פתח לעודפי החיטה האמריקאית להניע לברית־המועצות — כך עשוייה היא להביא את מי הליטאני אל אפיק הירדן״ ולשנות בכך, לחלוטין, ולטובה, את כל מאזן המים הישראלי. … כאשר נתכנסה וועדת המים של הליגה הערבית (בראשות מהנדס מצרי) לפני 13 שנה, ורנד, בחלוקת מי אגן הירדן, הקצתה חמישית ממימיו לישראל. היתר, זאת הפעם הראשונה והיחידה שישראל הוכרה על־ידי הליגה הערבית כצד בעל מעמד וזכויות.
גליון 1565, 30 באוגוסט 1967, עמוד 11
אייבי גם דן עימו ״על ישראל להמשין ולשבת על גדות הירדן; אסור להחזיר שטחים כבושים; אין לתת אזרחות ישראלית לתושבי הרצועה, הגדה, הרמה וסיני; אסור להחזיר פליטים, יש ליישב את השטחים הכבושים ביהודים, בגלוי ובכל דרך אחרת! … ״ ״זה מצחיק, לא? שדווקא אלון, שהצהיר כי הירדן הוא גכולה של ישראל, יהיה האיש שנאצר יסכים לקכלו״
גליון 1561, 2 באוגוסט 1967, עמוד 7
הרסו את קלקיליה — וכעבור שבוע החזירו את התושבים. עודדו את בריחת התושבים לירדן, הכריזו על מתן היתר לשיבתם, ולא ביצעו דבר. — וביקשו מן הפלאחים השכנים לשתף פעולה עם השלטון הישראלי המשחרר, ביקשו מראשי הציבור הערבי לצאת בהכרזות שלום ושותפות עם ישראל — ובאותה שעה אמרו לכל מי שרצה לשמוע שמוכנים להיכנס למשא־ומתן להחזרת השטחים לעבד־אל־נאצר ולחוסיין, כדי שאלה יוכלו להוציא- להורג או לכלוא כל מי שפתח את פיו למען ישראל.
גליון 1568, 20 בספטמבר 1967, עמוד 12
פתוח ללא הפסק מ״ 8בבוקר עד 7בערב מכיוון שאלה הם כיום התובעים הקולניים ביותר של סיפוח הגדה הזכיר להם שופמן, בעת נאומו על התקציב, כבדרך אגב, כי הם היו אלה, עת עדיין ישבו במרכז תנועת החירות, שסברו ״שהתנועה לא תוכל להתפתח אם לא תוותר על העיקרון של שלמות המולדת״. ויתור על עכר־הירדן. זה היה יותר מדי בשביל שמואל תמיר, שזעק לשמע דברים אלה :״זה ההיפך מהאמת.״ שופמן, לפי עיסוקו יצרן סבון רפואי, לא נתן לקריאת־ביניים זאת שתסכן אותו, הזכיר מייד לתמיר :״במצע שלכם הודעתם שצריך לכרות שלום על יסוד הסטטוס־קוו של הגבולות הקיימים ;לפני החמישי ביוני).״ ובכלל, חזר שופמן וטען, אי־אפשר להכחיש דברים שנאמרו בוזיכוח שהתנהל בשעתו בפומבי במרכז חירות. … ואולי על־מנת להשכיח את עברו הלא־כל־כך תומך בגבולות מורחבים זרק תמיר לעבר שופמן שאלה משונה באמת :״אתה מוכן לכרות חוזה שלום בגבולות הנוכחים ולוותר על עבר־הירדן (המזרחי)?״ וכאן בא תורו של שופמן להוכיח את חוש ההומור שלו.
גליון 1080, 11 ביוני 1958, עמוד 16
ב־ 12.2.32 רשם ביומנו את תוצאות פגישתו עם עוני עבד אל־האדי, מנהיג מפלגת איסתיקלאל הלאומית־הקיצונית וכיום אחד המנהיגים החשובים ביותר בירדן. :נתרשמתי מדבריו יותר מאשר בכל שיחותי הקודמות עם ערבים ...הנה אדם שחותנו נתלה בידי התורכים כמהפכן ערבי, שהוא עצמו נידון פטריוט קנאי למיתה שלא בפניו בשיחה גילה עבד אל־האדי עמדה בלתי־מתפשרת אמר שאינו רואה כל תועלת בויכוח בין יהודים ובין ערבים על בעיות היסוד.
גליון 1101, 5 בנובמבר 1958, עמוד 7
מפלגזת מלחמת היו ר שי ם -המשך שלושת מייסדי פתח־תקווה, בצאתם לרכוש את אדמות מלאבם, לקחו עמם את הרופא הירדני ד״ר מזרייקה, כיועץ רפואי. יעץ להם הרופא המנוסה: הסתכלו בציפורים. … בהמשך לכן רמז השבוע כי ישראל אינה צריכה לדגול בסטטוס־קוו במרחב, אלא לדרוש שינויי גבול לטובתה. במלים אחרות: כיבוש הירדן וסיפוח הגדה המערבית לישראל. התיאטרון הקאמרי מציג החודש כתל־אביב: מלאד האבן יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום ד׳ 5.11 ה׳ 6.11 ב׳ 10.11 ג׳ 11.11 ד׳ 12.11 ב׳ 17.11 ג׳ 18.11 ד׳ 19.11 ה׳ 20.11 ב׳ 24.11 ג׳ 25.11 ד׳ 26.11 ה׳ 27.11 8.30 8.30 8.30 8.30 8.30 8.00 8.00 8.00 8.00 8.00 8.00 8.00 8.00 בגלל חגורה מוצ״ש 8.11 שתי הצגות 9.30 7.00 יום א׳ 8.30 9.11 יום ה׳ 8.30 13.11 מוצ״ש 15.11 שתי הצגות 9.30 7.00 יום א׳ 8.30 16.11 מוצ״ש 22.11 שתי הצגות 9.30 7.00 יום א׳ 8.00 23.11 מוצ״ש 29.11 שתי הצגות 9.30 7.00 הופיע גליון מספר 11 של גע׳ד הירחון לבידור המצוייר והומור צחוק לבית ומצב־רוח ולחברה עמודים 500 פרוטה
גליון 1102, 12 בנובמבר 1958, עמוד 19
תשבץ העו&ס הוה 1102 מאוזן־ . 1כלי רצח .4 :יו״ר הכנסתן .10 החלק האמצעי של חוזה: .11 משחת גילוח; .13 סמל מפלגה פועלית בבחירות; .14 בעזרתו מושך השור את המחרשה ; .15 בי רת הוולסים ; .17 בהם; .19 חצי קיסר; .20 לא ש כיח; .22 אבן יק רה; .25 סוף ; .26 עורכים אותו ב פסח ; .27 אחד הרוחות; .30 עו רק; .32 עצמון; .33 היום החשוב בשבט; .34 בית הציפור; .36 טס; .37 עומד תחת פיקודו של נחמיאם; .39 עיתונו של ד״ר שייב; .41 הוא הקובע את המוסיקה; .42 מוסמך אוני ברסיטה; .44 כינוס; .46 מקצוע לישראלי בניכר; .48 ממיסדי הלייבור הבריטי; .50 ספר תורה; .51 מוצי אים ממנו פחם, וגם יהלומים; .53 חוסיין בירדן; .55 עני; .57 של שניים; .58 אביון; .59 חברת או״ם; .60 מייצרת חומוס מוכן.
גליון 1086, 23 ביולי 1958, עמוד 19
חיה הופכת כוכבת ן • תמונה שחוללה השבוע את הסערה הגדולה 1 1ביותר בין אזרחי ישראל לא היתת דווקא תמונת חיילי המארינק—האמריקאיים הנוחתים בלבנון, או תמונת הצנחנים הבריטים המגיעים לירדן. היתד, זו דוקא תמונת אשד״ שהגיעה לישראל במספר טפסים מצומצם, מודפסת בעמוד השני של שבועון הקולנוע הצרפתי הגדול סינה רבולציון — תמונתה של השחקנית הישראלית חיה הררית כלבוש חוה.
גליון 1157, 24 בנובמבר 1959, עמוד 19
1 0 11^ 1 1 0 ח ש פנו ת ־ בעת צרה כ, כ .וגאכן ב״אהגה לעת צרה״ מעמד הפועלים במצב שכיבה מוצר של מגילות גנוזות בעבר־הירדן, גב־נ5ים שם בקרב עם הבדואים. נושא סרטו של נוסבאום: ארבעה צעירים ישראליים ההולכים לחפש מגילות גנוזות בעבר־הידדן, מסתבכים בהרפתקאות עם בדואים. … בתם־ ריטו של משה הדר היתד, קיימת גם קבוצה של תלמידי גימנסיה מעבר הירדן, ההולכים אף הם לחפש את המגילות הגנוזות, מסתבכים אף הם עם הבדואים, נחלצים מהם תוך שיתוף פעולה עם הגימנזיסטים הישראליים, תוך הטפה ברורה לאפשרות של חיים בשלום בין שני העמים.























