חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 2,551 עד 2,575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1074 (30 באפריל 1958), עמוד 9
לבסוף אמרתי לעצמי: אם ילדים יכולים לעבור את הקיר, אוכל לעשות זאת גם אני. הירדנים בוודאי לא יעזו להתחיל בעסקים בדיוק ביום שכמה עשרות טנקים של צה׳׳ל נותנים לי חיפוי עורפי. … תמונה זו צולמה ללא עזרת הטלסקופ, ממרחק 20 מטרים בלבד ממקום הימצאו של החייל הירדני, כשצלם העולם הזד, עומד גלוי לנגד עיניו של הלגיונר.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 6
הגבול שהיה קיים על המפה עד למלחמת תש״ח היה מקרי לגמרי — הוא הותווה על־ידי הסוכנים של שתי אימפריות — בריטניה וצרפת — שביקשו לחלק ביניהם את הארץ שנכבשה מידי התורכים. גבול החלק המזרחי של עבר־הירדן הותווה בצורת צואר של ג׳יראף במיוחד, כדי לאפשר את העברת צינור־הנפם מוסול־חיפה בשטח שהיה כולו בידי הבריטים. מאותה סיבה צורפה לעבר־הירדן העיר עקבה, שהיתר, שייכת עד אז לחג׳אז של איבן־סעוד.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 21
אבל גם ויקטוריה לא היתד, כל השנים נאמנה לידידה ללא גבול• אחרי שנפרדה מבעלה הערבי, שלו ילדה שתי בנות, הנמצאות כיום בירדן, הכירה את יוסף עפי, חיתה עימו, בגדה בו מספר פעמים בחברת ידידו הטוב יוסף (״סוסו״) דנה 50 נשוי ואב לילדים.
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 12
בלטו במיוחד שני מאורעות מרכזיים: כנם סיעת בן־גוריון בכפר אבי־חיל, ופשיטות צה״ל בירדן. תוצאת הצבעתם של 656 הישראלים בשמונה רכבות — מידגם מייצג של אוכלוסיית המדינה — מראה כיצד השפיעו מאורעות אלה על תודעתו הפוליטית של הציבור.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 25
הוא סובב את כל אפריקה המזרחית, כל אירופה וכל אילת. כל החברים שלו כבר עברו את הגבול לירדן. הוא עוד לא. מפני שלא היה לו זמן.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 22
סע באניה א//יז ההפלגות הקרובות: 17.6 ,3.6 ,20.5 ,6.5 א 0וז0/1ו4 \/א $£ 0£ו<;/1אג/מז 1£א 0ג/ק1א 00 מירדן הנשים בל״נ בטומך: סירוץ גמלים הפולם חזה 1441
גליון 1365 (6 בנובמבר 1963), עמוד 16
.״ — רב עמרם, בגלל דעה זו, ובגלל ההכרזות שהייתם מעדיפים לעבור לירדן מאשר לחיות בישראל, קוראים לכס בו ג די ם...
גליון 1659 (18 ביוני 1969), עמוד 13
• הכוונה -לא רק המוצהרת, אלא גם האמיתית -היא לשלום של ממש, לא להסדרי־־ביניים כל שהם. לצורך זה נדרשות ממשלות מצריים וירדן לחתום על מיסמכים שיחוד הסכמי־שלום, אם כי לא ישאו שם זה במפורש.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 15
פוחד מהכורדים ך • התקפהשל חיל־האוויר הישראלי על | 1ריכוזי הצבא העיראקי בירדן, לפני כחודשיים, נוצלה על־ידי אל־בכר וקציניו כדי ללבות היסטריה מלחמתית.
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 18
הג׳ת״פ היה מורכב משלוש יחידות־מיש־נד״ שכל אחת מהן נשאה שם של גיבור ערבי לאומי: יחידה על שם עבד אל קאדר הוסייני, יחידה על שם עבד אל־לאטיף שדורו — קצין סורי שנהרג באחת מפעולות התגמול של צה״ל לפני המלחמה — ויחידה על שם עז אל־דין קאסם, מנהיג כנופיות ערבי, שנהרג על־ידי הבריטים בסביבות חיפה בשנות ה־.30 לפני המלחמה פעל הג׳ת״ס מסוריה ומירדן, היה פעיל יותר מאשר הפתח. האידיאולוג של האירגון היה אחיו של עבד אל־לטיף שרודו.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 4
בהצהרה זו ניסה סגן־ראש־העיר לתרץ את עמדתו בכך, שאם יהודים מדברים על החזרת שטחים לירדן — מדוע לא יחשוב הוא, כערבי, על שינוי רציני יותר של הגבולות, עד כדי תוכנית החלוקה המקורית?
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 3
היא נוסדה בשנת ( 1931 כלומר לפני 37 שנים) על־ידי ההסתדרות הרפואית ״הדסה״ ,ועושה כל הזמן עבודה מבורכת בישובים קטנים ובערים הגדולות. רבים לא שמעו עליה, כירדן שלא טרחה לפרסם את פעולותיה, אלא לפעול בשקט פעולה נרחבת.
גליון 1534 (25 בינואר 1967), עמוד 26
את הפרם, בן 800 הל״י, תרם ד״ר בן־ אסא להקמת מרפאות לפליטים הערביים בירדן. בעוד שהעיתונות האירופית התפעלה מן המעשה, ושיבחה את הג׳סטה הישראלית, ״כשבאנו לירושלים, הזהירו אותנו שזאת עיר משעממת ומסוגרת.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 6
כך הספיקה כוויית להלוזת כסף למצרים ולירדן, ולהתחייב לממן מיפעלי־פיתוח גדולים בביירות.
גליון 1530 (28 בדצמבר 1966), עמוד 3
אנו לא חייבים לסבול אבידות ונזק, כדי שארצות־הברית תוכל לשמור על האינטרסים שלה בירדן. צבי לנדאו, בן־דור 80ס11 1רל דברים שבלב חרף כל ההשמצות, עלי לציין כי מזה כמה עשרות שנים לא נראתה בארץ ועידה פוליטית שבה התלהטו היצרים על עקרונות ועל אמונות, ולא על שליטה, תקציבים וחלוקת שלל, כמו ועידת הכוח החדש (העולם הזה .)1529 ויכוחים הם עניין בלתי־נמנע בחברה אנושית(או, בלשונו של דיקטטור מפורסם: אח־דות־דעות ישנה רק בבית־קברות) ,לכן אתם יכולים להתגאות בכך שבהעולם הזה — כוח חדש הם מתנהלים סביב דברים שבלב ובראש, ולא סביב דברים שבבטן או בכיס.
גליון 1504 (29 ביוני 1966), עמוד 10
במיקרה זה לא תישאר אלא מפא״י שניה. שתי גדות לירדן ** קרון שלמות המולדת הוא עקרון > מלחמתי.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 23
המלכים ההאשמיים הולכים בדרכי אצ״ל: תחילה אמר המלך עבדאללה :״שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם פ ן ועתה נשפע נכדוחוסיין :״עי רק כף!
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 11
הם הספיקו לעבור את תורכיה, סוריה, הלבנון וירדן, עד שהגיעו למעבר מנדלבאום, עשרה ימים לפני תחילת המסע.
גליון 1092 (3 בספטמבר 1958), עמוד 20
הער1ת=שול״ס ישראל הודיעה שהיא מתנגדת לפתרונות פיקטיביים בירדן נבון יותר לומר פתרונות דפקטיביים .
גליון 1212 (14 בדצמבר 1960), עמוד 17
שתיקתו המוחלטת, קו ההגנה הטוב ביות^— רו חמה, הוקמו שומרי הקיבוץ על ואולי היחיד — של נאשם בעבירה חנמרה, היא שהביאה אותו אל ספסל הנאשמים ; •אך ל רג לי ה ם, פתחו ברדיפה לה׳׳הצטרפו שתיקתו והופעתו הרצינית והשקולה הן • שומרים בדואים, שעה שלהקת זאבים מיו־גם שאיפשרו לו לצאת לחופשי — כאדם ^ חמים חצתה את הגבול מירדן, בדלקה החף מכל פשע. * אחרי זאבה המתגוררת בישראל.
גליון 2256 (26 בנובמבר 1980), עמוד 40
הרעשים הסייסמים הנמדדים בארץ מיו- ׳תסיט לפעילות הנמשכת בשבר־הירדן. שבר זה הוא חלק מהשבר הסורי-אפריקאי, שנוצר כתוצאה מרעש־אדמה. … ״הרעשים הסייס־ מיים הנמדדים בארץ מייוחסים לפעילות הנמשכת בשבר־הירדן. לשם מיפוי אזורים סייסמיים רגישים הוצבו 11 תחנות קליטה מייוחדות, מאילת ועד מטולה, הרושמות את תנועת האדמה במקומות השונים בארץ.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 58
. • 1לאהוד יערי, על פירסום הכתבה על המשא־ומתן החשאי בין ישראל וירדן, בתיווך אמריקאי, על חלוקתם מחדש של מימי הירמוך (השבוע יומן אירועים) .היה זה לא רק סקופ בינלאומי, אלא גם חומר־הסברה ערוו־היטב על בעייה שאינה מוכרת אף לציבור הישראלי הנאור.
גליון 1851 (21 בפברואר 1973), עמוד 4
מנסים לטשטש הצהרת אלון יבשלו נסיונותיהם של מקורבי סגן ראש הממשלה יגאל אלון להחתים ארבעה עתו־נאים שהשתתפו בפגישה סודית עם אלון על הצהרה, לפיה לא אמר אלון באותה פגי שה את הדברים שיוחסו לו בדבר הענקת מעמד אקסטריטוריאלי לירדן ברובע המוס למי בעיר העתיקה. ארבעת חעתונאים שתשתתפו בפגישה, נחום ברנע ודני רובינ שטיין מדבר, דן מרגלית ויהודה ליטני מהארץ, מסרבים לחתום על ההצהרה.
גליון 1725 (23 בספטמבר 1970), עמוד 5
הדבר כדאי אפילו אם יהיה צורך לשחרר במיקרה זה גם מחבלים האסורים בישראל. פרט חשוב: גם הנוסעים האסורים בירדן איש השנה תשט״ז נשיא מצרים עבד אל־נאצר ריטה, יעקב, יגאל ונחום גרייפמאן איש השנה תשכ״א אייט השנה תשכ״ב מודח לבון קורבן סובלן תולדותיה של ישראל בשנות קיו* מה.
גליון 1689 (14 בינואר 1970), עמוד 5
אל סאלם הוא יליד מדיבא שבגרה המזרחית של הירדן, נשוי ואד 2ילדים. עלוש סאלם אחרי שסיים את לימודיו ברבת־עמון עבר להתגורר בירושלים לפני תשע שנים. שם הפך לעתונאי, היה כתב סוכנות רויטר ועתונאי בעתונים הירדנים אל־מנאר ואל ג׳יהאד. הוא מצייר מזה 10 שנים מבלי שקיבל הכשרה מקצועית לכן מעול* ליילד, עלוש היא ילידת ירושלים.
