נמצאו 6,273 תוצאות עבור ירדן
גליון 1466, 13 באוקטובר 1965, עמוד 8
כמשך בל השנים ייחד דבר אחד את חרות: השאיפה להרחבת המדינה היהודית משני עיכרי הירדן• כלומר: המלחמה בערבים. ׳איש עוד לא המציא שיטה להרחבת גבול של מדינה וכיבוש שטחים המיושבים על־ידי עם אחר — שלא בדרכי מלחמה. … ״ ״גבולות היסטוריים״ ,בלשון חרות, פירושם שתי גדות הירדן. הזכות שאינה ניתנת לעירעור היא הזכות לכבוש את כל ממלכת הירדן.
גליון 1273, 31 בינואר 1962, עמוד 7
אותו זמן התקיף צה״ל תכופות את עמדות הצבא הירדני, כביכול לשם ״תגמול״, אך למעשה כדי להסיח את הדעת ולהרדים את המצרים. … האולטימטום יפוג, תתחיל הפצצת מצרי* אסדות־נחיתה יפליגו ממאלטה (שלושה ימים לפורט־טעיד) .הצנחנים יצנחו באזור התעלה. בילבול בינלאומי. גורי סעיד יפלוש לירדן כביכול, כדי להגן עליה מפני ישראל. 7בנובמבר: אידן ומולה יעמידו פנים כאילו הם פועלים להפריד בין הניצים.
גליון 1318, 12 בדצמבר 1962, עמוד 21
(המשך מעמוד ) 19 כדור אחד שרט אותו. אז שמע ג׳יבלי את מפקד היחידה הירדני מאיים על חייליו שאם יעזרו לירות באיש אותו יגלו, הוא ירה בהם. … אולם בתום המכות העמיסו אותו על ג׳יפ שהגיע למקום, החזירו אותו למחנה עזון, שם הושכב באוהל ליד הפצועים הירדנים שנפצעו בפעולה, כשהחיילים הירדנים הנזעמים בחוץ ממטירים עליו אבנים.
גליון 1655, 21 במאי 1969, עמוד 14
או רי א בנ די האחרון, בשמירת לילה במוצב צה״ל ב־ביקעת־הירדן, דרומית לגשר דמיה. ורדי חזר משם גיבור. … אם זה לא החבלנים, אז זה אנשי הצבא הירדני. וכאשר כל החיילים הם אנשי מילואים ובעלי משפחות עם ילדים, אז ברור שהעניין אינו צחוק. … הוא היה לבוש מדים מאובקים של צר,״ל, אותם לבש, כשקיבל חופשה של 24 שעות מהמוצב ב־בקעת־הירדן, בו הוא משרת את שירות המילואים שלו.
גליון 1658, 11 ביוני 1969, עמוד 15
מיעוטים ההצעה; לעזוב אתה אדץ בדו״ח שמטר, זמן קצר אחרי מלחמת־ששת־הימים, על הצפוי בקרב ערביי ישראל, הביע יועץ ראש־הממשלה שמואל טו- לידאנו את דעתו, כי ייתכן שמיטפר כל- חיכמת אל־מצרי, אחד מנכבדי #בם ויז״ר בית־רנכחרים הירדני לעעבר, חזר לאחרונה מביקור בקאהיר, שם נפגש עם נשיא מצריים. … קבוצה זו כוללת כל השרים לדזברי הפרלמנט הירדני לשעבר, ובן מאות סוחרים ונכבדים משכם והסביבה. … אך סאתחיכמת אל־מצר יושב־ראש הפרלמנט הירדני לשעבר ^ 4ני מאמין שהשלום ייתכן.
גליון 1596, 3 באפריל 1968, עמוד 34
זיקות חיצוניות התקשרות שתי מדינות ארץ־ישראל לא תסתור את הזיקה המיוחדת של מדינת־ישראל לעולם היהודי, ואת הזיקה המיוחדת של מדינת פלסטין לעולם הערבי. עגר־חירדן תושבי עבר־הירדן יוזמנו להצטרף לאיחוד הארצישראלי, אס על־ידי הצטרפות עבר־הירדן למדינת פלסטין, אם על־ידי הצטרפות עבר־הירדן כמדינה שלישית לאיחוד הארצישראלי.
גליון 1520, 19 באוקטובר 1966, עמוד 11
כאשר ירשו את סוריה מהאימפריה ה־עותמנית, אחרי מלחמת העולם הראשונה, היה עדיין טרי הזכרון, שתחת שם זה נכללו אזורים נרחבים מאד: השטח שהיום נקרא סוריה, בתוספת לבנון, ארץ־ישראל ועבר־הירדן. הצרפתים ירשו את החלק הצפוני של השטח — ומיהרו לחלקו לחלקיקים. … מדינת דמ שק ו מדינ ת חלב. שני ששו• חאטו ם בירדן, לאחר כ שלון נסיון־הוזפיכה, כעבור חמש שנים אוחדו מדינות דמשק וחלב למדינה אחת, שנקראה מדינת סוריה.
גליון 1561, 2 באוגוסט 1967, עמוד 21
כך הגיע אלימלך לעתים קרובות גם לארמונו הדו־קומתי של עבדאללד, מלך עבר־הירדן במרכז רבת־עמון. מכוניות הפורד והקאדילק השחורות שלו היו אורחות־קבע ברחבת־החנייה המלכותית. … זברונותיו של אלימלך כוללים גם גילוי סוד של אחד מיועצי עבדאללה שסיפר לו פעם כי המלך היה שמח לו היו היהודים מקימים קבוצים בעבר־הירדן. רק שרצונו של המלך לא עמד לו עת הסיע אליו אלימלך, ערב הקמת. … את גולדה מאיר ועזרא דנין לפגישה מכרעת, שהיתר, צריכה למנוע את פלישת העבר־ירדנים לארץ. פרט אחר בזכרונותיו של אלימלך: הוא אחד היהודים היחידים שנתנו אי פעם טרמם למי שהיה המופתי הגדול של ירושלים, חאג׳ אמין אל־חוסייני.
גליון 1090, 20 באוגוסט 1958, עמוד 9
• המלך חוסיין לא יסכים, כנראה, להחלפת הבריטים החונים בירדן, בצוותות מוגברים של מפקחי או״ם, אשר יבטיחו ליטול על עצמם את האחריות לשלומו ולשלימות מדינתו. לעו- מת זאת, עשוי הוא להצהיר כי לא יתנגד ליציאת הבריטים, וכי הוא מוכן לדאוג לעצמו, אם יקבל את התמיכה הכספית הדרושה וכן כמות נאותה של נשק וציוד צבאי. 0כבר עתה אפשר לנבא את תוצאות דיוני מליאת עצרת האו״ם 5המושב המיוחד יסתייס בט־סירת הודעה מצד המערב, על נכונותו להוציא את צבאותיו מהלבנון והירדן, ברגע שמזכיר האו״ם יודיע שהוא מוכן ולערוב לשקט ולשלמותן של ארצות אלה.
גליון 877, 12 באוגוסט 1954, עמוד 16
בכל רחבי המשולש ואזור חברון קמו ועדים למען ״פלשתין העצמאית״ .נציג הירדן הציע לקבל את ההצעה. -בבזה זה יעזור? … ״איזו ערובה תיתן ממשלח ישראל לכך שהצעתה באמת תוגשם במלואה?״ שאל ראש ועדת״ו־,פליטים בממלכת־הירדן. ראש המשלחת הישראלית הזדקף .״אין אנחנו כאן ועידת שלום,״ אמר בשקט. … לפי מקורות מצריים מוסמכים, אפשר יהיה להשיג שלום כזה אם ישראל תצטרף לחבר הערבי ולהסכם הבט- חון ההדדי שלו׳ תיתן מעבר חופשי לער בים בכביש עזה—באר״שבע—חברון ואיזור חופשי בנמל חיפה לירדנים. מענין לשאול את השאלה מד, היה קורה לולא קיבלו הערבים את ההצעה הישראלית?
גליון 714, 5 ביולי 1951, עמוד 13
היחידה הרוצה להתפטר משטף הפליטים ליד השער הגדול מצטופפים כמה יהו הירדן מעונינת בהגדלת אוכלוסיתה, שהציף אותה. … מעונינות תמיד במתיחות הקרובים ממתינים ליד מעבר מנדלבאום, ירושלים פקידים, קרובים, סתם סקרנים ואמנם, מסרו ערביי ישראל את רשימות קרוביהם שהם מבקשים לצרפם אליהם מעבר לגבול. שלטונות סוריה, מצרים, הירדן והלבנון קיבלו את הרשימות, חיפשו, מצאו את האנשים הרשומים בהן, הביאום לנקודות שנקבעו למעברם למ דינת ישראל. … מדינות ערב בב־ גדר התיל המפרידה כין מדינת ישראל וממלכת הירדן נשנה אותה מחזה במחנות עזה ואל־עריש.
גליון 1727, 6 באוקטובר 1970, עמוד 17
.״ אחיזת־עיניים או אשדייהז החידוש העיקרי באסיפה זו לא היה גינוי מדיניותה של ממשלת ישראל, בנסיונותיה לטרפד את השיחות במגמות סיפוחיסטיות בלתי־מוסוות, כי אם דרישה שהועלתה בפי כל הנואמים כמעט: שהגיע הזמן לצרף אל הנושאים־ונותנים גם את הפלסטינים. הדי מלחמודהאזרחים בירדן הידהדו עדיין באוזני המשתתפים, שידעו גם להסיק את המסקנה: הפרטנר הפלסטיני כבש לעצמו בדם את הזכות לומר את דברו. … הם התכוונו למדינה פלסטינית מן העבר השני של הירדן. הגדה המערבית, לגביהם, היא חלק מישראל הגדולה.
גליון 1215, 4 בינואר 1961, עמוד 9
תוך שנה זו ינועו חברי הוועדות במחנות אשר ברצועת־עזה, בירדן, בלבנון ובסוריה. כדי לאפשר תנועה זו, יצטרכו להיווצר כמה וכמה נקודות־גבול, למעבר החופשי של הצוות הישראלי והערבי — חברי־הוזעדות׳ מומחים שונים, מזכירים, עובדים, נהגים, בלדרים — כל המנגנון המסועף של מיבצע מסוג זה. … בעיני טברי ועבד אל־קאדר, שהתנוונו במשך תריסר שנים בעמק הבכא, שירדנים ומצריוום התייחסו אליהם בבוז ככלים־אין־חפץ־בהם, שהתקיימו בקושי על קיצבת־המזון המשפילה של האו״ם — יהיו אלפי דולארים אלה אוצר כמעט אגדתי.
גליון 2204, 28 בנובמבר 1979, עמוד 77
המשא־ומתן עם סבו של המלך חוסיין נועד להעלות את רמת־החיים של תושבי עבר־הירדן, על- ידי יישוב של יהודים בגדה המזרחית ד בבקעת־הירדן, באיזור המוכר כיום כאדמת הג׳יפטליק. וכותב על כך ניומן בסיפרו: ״בשיחתנו אישר האמיר עכדאללה בל מה שסופר לנו. עכר־הירדן, אמר, תקדם כ־כרבה יוזמה כלבלית יהודית משום שהדבר יסייע בפיתוחה וקידומה של ארצו.
גליון 2271, 11 במרץ 1981, עמוד 67
לא בתל־אביב, לא בחוף הרצליה, לא בקריות המיפרץ, אלא בנירים, בכיסופים, בזיקים, בלהב, בעשרות נקודות אחרות אשר קציני תותחנים מצריים וירדניים מיטיבים לדעת את שמותיהם מתושבי רחוב בן־יהודה בתל־אביב. … בדיחת המסיבה היתד, של ח״כ חרות הד״ר יוחנן באדר, שהחל את ברכתו במילים :״אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה...״ +העיתונאי שלום רוזנפלד על המצב בירדן לאחר הדחתו של גנראל ג׳ון כאגוט גלאב פחה מתפקידו כמפקד הלגיון הערבי :״מן הפחה אל הפחת.״ • ח״כ חרות הד״ר יוחנן באדר, בנסותו להסביר לפולה בן־גוריון כי עליה לשכנע את בעלה לחזור בו מדברי העלבון שהטיח כלפי מנחם בגין ז ״בחיי כל זוג נשוי קיימת שעה בה חייבת האשד, לתת מנה לבעלה.״ >• המשורר חיים גורי ג ״צריך אדם להתכסות ימים רבים בשמיכות צבאיות מצחינות, כדי לכבד זוג סדינים לבנים.
גליון 2258, 10 בדצמבר 1980, עמוד 64
לפני חמ ש שנים איחל מ שה קרו, ל תו שב, שראל להגר ד חו צל ארץ או לזחול אל הירדן ולא כו ל שם חו ב״ז ה. ה חוד ש הוא פירסם בעב רי ת ספד ובו סותר את בל מה שהאם ],בו. … ואולי מתושבי תל־אביב יינצל חלק שישכיל להגיע לירדן ואכול שם חוביזות. אחר־כך יישאר בכדור הארץ מיספר זעיר של אנשים, והחברה שתקום לאחר מכן תהיה חברה של אנשים היודעים שהאדם חי באמצעות שכלו, וכי ההכרה נכונה של המציאות היא פילוסופית ואובייקטיבית.
גליון 1866, 7 ביוני 1973, עמוד 24
. • גירוש אלמנות ויתומים משבם אל מעבר לירדן. • יוזמת בורגיבה. • הידיעות על האזנת־סתר בישראל. … המינימום המוצהר הוא: כל איזור ירושלים, כל רמת- הגולן, כל ביקעת הירדן, תיקוני־גבול ביהודה ובשומרון, כל חוף ים־המלח, חלק מאמור חברון, כל רצועת־עזה, פיתחת־רסיח, צפון סיני, חוף ים־סוף, שארם־אל־שייך ומרחב־שלמה.
גליון 1888, 7 בנובמבר 1973, עמוד 10
בעוד שהיאחזויות וישובים בגולן הוגדרו כישובי־ספר, הרי ישובי עמק־הירדן, שהגבול התרחק מהם מאז מילחמת־ששת־הימים, הוצאו מתחום הגדרה זו. לפתע, נוכח הסתערותו של השיריון הסורי על רמת־הגולן ופינוי הישובים ברמה ׳מכל תושביהם, מצאו מיספר ישובים, בעיקר בגדה המזרחית ;של הכינרת ובעמק־הירדן, את עצמם בקו האש. איש לא חזה אפשרות כזו אפילו בחלומותיו הגרועים ביותר. … היה עליהם לחפור שוחות אנטי־טנקיות ולהכין בקבוקי־מולוטוב כדי לנסות לעצור בעצמם את שיריון האוייב במקרה שימשיך לפרוץ מעבר לרמת־הגולן לעבר ישובי עמק־הירדן. מדוע הי ה שיעור הנפגעים במיל־ח מ ה גבוה יו ת ר מא שר בכל ה מי ל ח־מו תהקודמות !
גליון 2055, 19 בינואר 1977, עמוד 29
בפגישה בין אורנן לבין צבי טרלו, מנכ״ל מישרד־המישפטים, נימק טר־לו את הצעד בכך -ש״צריך להיות קו ברור •של רובע יהודי, למיקרה שהרובע המוסלמי יוחזר לירדנים ביום מן הימים.״ אנשי הוועד־הבין־דתי חוששים מפני ך! … הוא סירב לקבל את הצ־עותי הכספיות מהמניעים שפירט בפני, ואני פשוט חייב להצטער •שהוא אינו ציוני...״ גבע מזכיר שהיתה גם תוכנית ירדנית, מלפני מילחמת ששת־הימים, להקמת פארק באיזור הרובע היהודי. לפי אותה תוכנית היה השילטון הירדני אמור להפקיע את ביתו של בורקאן, שמישפחתו מצטופפת לפי •שעה בביתו -של בנה מוחמד בבית חנינה שליד •שועפאת. ׳ במו ידיו, בעזרת אחיו הרבים, בנה •שם הסייד בן ה־ 31 בית־אבן לתפארת, ולידו הוא יוצק עתה את העמודים לבית נוסף, עבור מישפחתו המפונה.
