חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 2,051 עד 2,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 44

תוכנית־הבידור המרכזית של הערוץ הלועזי בירדן. זמרים, רקדנים ואמנים אחרים מן השורה הראשונה בהופעה מרשימה … את התפקי דים האחרים בסרט מגלמים יום שני • סידרה מקורית: קרוכים־קרוכים (— 8.30 שידור בצכע• מדכר עברית) .פרק נוסף בסידרה ה־ סדרה חדשה: יום חמישי, שטה 10.00 סרט הוקרן לפני חודשיים ב טלוויזיה הירדנית. פק בידי איליה סידיס. זהו סרט פרידה אישי מסיני, שאותו ה פיק תושב זר, שישב שנים ב- איזור זה. 26. 4 • צרכנות: כולכוטק ( — 8.30 שחור־־לכן.
גליון 2606 (12 באוגוסט 1987), עמוד 10

בינתיים גובר הכעס בקבוצת מכבי חי־ - פה על כף שטרם פורסמו מימצאים מחקירת המישטרה ומחקירת הוועדה המיוחדת של רשות־הנמלים. הסדר עד הירדן אנשי־עסקים מקריית-שמונה יקבלו גם הם זיכיונות להקמת חניונים ואתרי־קיט לגדות* הירדן. … ראש־העיריה, פרוספר עזרן, וראש המועצה האזורית גליל עליון, זלמן גסטר, שהוא חבר קיבוץ עמיעד, סיירו השבוע במשותף לאורך הירדן, כדי לאתר לגדותיו קטעים מתאימים.
גליון 928 (26 ביולי 1955), עמוד 9

כמעט במקרה נקלע בלאס כעביר זמן קצר לייעודו האמיתי: תיכנין מפעלי מים. משק עמק־ירדני שכן, בית־זרע, קיבל אותה שעה תקציב להקמת מפעל השקייה. לפי תוכניתם של מהנדסי הסוכנות, היה צורך להקים משאבה רבת־כוח שתעלה את מי־הירדן לגובה של 28 מטרים, תדחף אותם אחר־כך ברשת צינורות־לחץ לשדות. … התוכנית עוררה את התלהבות ר,־ב משקי עמק־הירדן, ואיפשרה את הקמת אחד מגדולי ועשירי הקיבוצים בארץ כיום, אפיקים.
גליון 964 (5 באפריל 1956), עמוד 8

פקידי הבטחון בכללותם נמסרו לידיו. תחילה התייחסו ישבי עבר הירדן, ובעיקר בני השבטים, בחשד מהול־איבה :וח חדש זה. … אני יוצא לשטח ^ ק 0 ״3צ(! 1החליטה ממשלת עבר־הירדן לשים קץ למצב זה. עד אז לא היה קיים כל מנגנון שישליט סדר בין שבסי הבדואים הפזורים על פני רוב חלקי המדינה. בגלל נסיוני בשטח זה בעיראק, הציעה לי ממשלת עבר־הירדן משרה בלגיון הערבי, בתפקיד מיוחד: לשים קץ להתנפלויות בין השבטים.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 9

לסי התוכנית, הי־חד, רשות־הפיתוח המרכזית צריכה להקציב 490 אלף דונאם של הקרקעות המושקים לירדן 420 ,אלף דונאם לישראל׳ 30 אלף דונאם לסוריה ברוכת־המים. … התוכנית הישראלית, שהיתה מבוססת על הד ו״ח של מומחה־ההש־קאה האמריקאי, ג׳והן קוסון, כללה גם אח ניצול מימי נהר־ליטאני הלבנוני, הניגרים לריק לתוך הים התיכון, דרשה לנצל גם את מקורות המים. אשר מחוץ לעמק־הירדן. תוכנית זו הגדילה פי שלוש את השטח ה־מושקה, הקציבה לו 9מות מים כפולה מזו שבתוכנית מיין. … מתווך נ׳והנסטון וראש־ממשלה שרת במימי הירדן, כוויה בפנים ערב, שיימסר תמורת רכוש יהודי עיראק, מצרים.
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 5

בעוד שקולק החל בשיחות על התשלום הממשי, דרשו האמריקאים את המחיר האחרון: אי־התערסת ישראל במקרה של פלישת צבאות ערב לירדן וחלוקת ה ממלכה ההאשמית, לצורך אותה מטרה נערך בישראל מחזה, שנראה כהצגה מחודשת של טרגיקומדיה נדושה. … השבוע ביקר השגריר האמריקאי, אדוארד לאוסון, אצל שרת־החוץ גולדה מאיר, כדי לדרוש ממנה באופן אולטימטיבי שישראל לא תתערב בירדן. כאשר לא היה בטוח ב תוצאות, הזמין את מכוניתו, נסע למקום חופשתו של דויד בך גורי!
גליון 1305 (12 בספטמבר 1962), עמוד 7

ן הערבי המופיע בירושלים העתיקה — פלשתיין, ובין ה־עתון האנגלי המופיע בירושלים החדשה — הנ׳רוסדס פוסט, הוא ההיסטוריה של עם ישראל. כוויכוח פתח דווקא פלשת! הירדני, ש־פירסם שני מאמרים מאת ניקולה קוואתאן, ציר בית־הנבחרים הירדני, המייצג בו את העיר הנוצרית בית־להם. … הפלש- תיין אינו נמכר בישראל כשם שהגירחלס פוסט אינו נמכר בירדן. אולם עים אל המוסדות ואל עורכי העתונים.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 12

השבוע הגשנו הצעות חדשות בדבר הנשק האמריאקי הזורם לירדן, משכורות חיילי־החובה של צה״ל, דו־ קדב שאילתה 3 9 7 2האם נכון בי ממשלת־ישראל מסרה לד״ר יארינג את השקפותיה על החלטת מועצת־הביטחון?) … אחרי שאבן חודה, בצורה זו, בי לא קיבל מהממשלה בכללותה אישור לפני-מעשה, באה השאילתה הבאה : שאילתה 3982 האם נכון כי תשובת ישראל ליארינג הובאה לידיעת מצריים וירדן, וכי הערבים השיבו ש״הדברים מעורפלים מדי.״) אבא אכן: הידיעה אינה נכונה.
גליון 1081 (18 ביוני 1958), עמוד 9

י תכן מאד בי ביוז מ ת אמריקה ובריטניה תתקפנה עיראק וירדן בימים הקרובים ביו תר את סוריה, ב שיתוף עם חוגי ם אופוזי ציוניי ם סוריים, כדי לשבור את רע״ם ולכונן מחדש סוריה עצמאית פרו־מערבית. … החסימה הי שראלית דרן־ היב ש ה בין רע״ם שני חלקי ישמש ׳עזרה מכרעת להתקפה המערבית, מבלי שעיראק וירדן תהינה ח שו דו ת ב שיתוף־פעולה עם ישראל.
גליון 1159 (9 בדצמבר 1959), עמוד 9

מתוכה יצאו ששה אנשים, בני משפחתו של יהודה פקר (,)17 שעבר לפני חמישה שבועות את הגבול לירדן, ליד הרי הגלבוע. המקום השביעי במונית היה שמור לבן האובד, שהלך לטייל לבדו, טעה בדרך. … המשפחה המתגעגעת התפרקה ממתחה, התלוצצה על חשבון יהודה, שבילה בכלא הירדני בעמאן. סיפרה אחותו נועה פקר, כשראתה את בושמי וקצין צה״ל פונים אל השביל הצר, המוביל אל בנין האו״ם כדי לשחרר את אחיה :״יהודה לקח אתו לכלא שלושה כרטיסים להופעת להקת לוס־פאראגואיוט, שנערכה באותו ערב בעפולה.״ טעות לעולם חוזרת. אילו ידעו בני המשפחה מקיבוץ יפעת מה קרה באותן הדקות בבנין האו״ם, היו נמתחים מחדש. אחרי שהירדנים הציגו את תעודות השחרור של פקר, הובא העציר לחדר.
גליון 857 (25 במרץ 1954), עמוד 6

יחסם לבעיה הערבית בלתי מגובש לגמרי, אך הם שואפים להרחבת גבולות המדינה עד לירדן. האשמתם העיקרית כלפי דוד בן־גוריון היא שהפסיק את מלחמת העצמאות לפני ש הושגה מטרה זו, שהחזיר את חייליו של אלון שחדרו לאדמת מצריים, כבשו את אבו״ עגילה והגיעו לאל״עריש• מפ״ם המאוחדת דומה לבעל־חי שחציו דג וחציו צפור, אינו יכול על כן לנוע לא באוויר ולא במים. … אמר לא מכבר בני מהרשק, הפוליטרוק הפלמ״חי האגדי :״מפ״ם דומה לזוג נשוי שהחליט מזמן להתגרש, אך מוליד בינתיים • יגאל אלון אמר :״כ שחיילי יגיעו לירדן ואני א שב ב שכם, אז נחליט מה יהיה גורל האזור הערבי.״ יערי תבע, לעו מ ת זאת, שצה״ל יכבו ש את המ שול ש כדי 5הקי ם בו מדינה ערבית שתהיה ק שורה מבחינה כל כלית עם מדינת ישראל. •• יערי אמר, בי שיבת מרכז מפ״ם :״לא מספיק שמצביא יהיה איסטראטג גדול.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 60

ורק אל-נא תגיד לי, אדוני הנשיא, האמיץ לעשות את הנועז אך לא את הפחדני, כי עדיין אין לדעת מיומי היו מבצעי ״המעשים הנפשעים״ .מה זה חשוב 2 אם אתה סבור, שנגזר על עמך היהודי שבישראל לחיות בצוותא עם ערביי ארץ־ישראל שממערב לירדן, מה חשיבות יש לזהות קוטעי-הגפיים, שעה ששם, בבית- החולים, שוכבים שני אנשים קיטעים, שאיתם ועם בניהם ועם אחיהם אתה מתיימר לחיות בצוותא ; שעח שברחבי״ישראל עומדים אזרחים נבוכים ולא יודעים: אולי בכל זאת ,״המעשים הנפשעים״ היו ״טובים ליהודים״! … ״אני כבר שומע, שבעלי ממון מביניהם מוציאים את הכסף שלהם לירדן ...ההתפרעויות לא ישימו קץ להתנחלויות, הן יגרמו לבריחת תושבים מהגדה משה דיין ,״ידיעות אחרונות״ .)20.5.80 ,זוהי עובדה.
גליון 2679 (4 בינואר 1989), עמוד 27

רוט ציורים, רישומים ותחריטים הוצאת קיבוץ אפיקים אם יש כיום צייר יהודי בעולם — הוא יושב בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן. שמו ליאו רוט. בתקופת המהפכה, בשעה שבני לאומים שונים חיפשו את ייחודם, חיפשו גם אמנים יהודים את המייחד אותם, והם מצאו אותו בצורה: הם טענו כי האותיות העבריות המרובעות יוצרות צורות מיוחדות; הם הושפעו מהאמנות היהודית העממית: הם הושפעו גם מבתי־הקברות היהודיים שמצבותיהם מעין מרובעים ומלבנים, שקועים באלכסון באדמה; והם ציירו את תמונותיהם בהשפעת האותיות ואבני המצבות ועיטורי בתי־הכנסת, כמו שאגאל ויששכר בר ריבק ונתן אלטמן ובמידה מסויימת גם אל (אליעזר) ליסיצקי ואחרים. … הוא הצטרף לחבורת יקים צעירה שהקימה בתל־אביב קואופרטיב ׳לניקוי חלונות־ראווה. פעם ביקר אצל מישפחתו בעמק־הירדן והמקום מצא חן בעיניו, הצטרף לקיבוץ אפיקים והיה לרועה־צאן. … במרכז ציוריו נמצאים תמיד בני־אדם, יחידים וזוגות, אבל תמיד על רקע — קיבוץ או כפר או עמק הירדן והכנרת או עיירה, ולעתים כל המראות הללו מתערבבים יחד, ועבר והווה מופיעים על אותו הבד — יהודים ממרחבי אירופה או מעמק־הירדן מעוגנים באדמה הזאת, בעמק, בקיבוץ.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 14

תוכניות אלו נתגלו שוב, מעבר 7כל ספק, לאחר תוקפנות יוני, כאשר ישראל כבשה את הגדה־המערבית של הירדן, את רצועת־עזה, את החלק הדרומי של סוריה ואת העיר הקדושה, ירושלים, בניגוד לכל חוק בינלאומי, ותוך זילזול גמור באמנת־האו״ם, אמנת־ז׳נבה והצהרת־זכויות־האדם. … פתח מבקש אף להזים, אחת ולתמיד, את ההשקפה הציונית כי תנועת ״טרוריסטים״ זו מקבלת את השראתה ואת הדרכתה מן החוץ, מארצות כגון סוריה, ירדן ואלג׳יריה. בתנאים הקיימים במרחב, לא תוכל תנועה הנעזרת־מבחוץ להתקיים זמן־רב — כי אז העם הפלסטיני ידחה אותה.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 47

גם השקפותיו של רגן על משקיע קארטר השקעה ריווחית השלום במרחב, ובעיקר אימוץ הפיתרון הירדני על־ידו, הוא בהשפעת קארטר, הנמנה על חוג ידידיו הקרובים של שימעון פרס וקבוצת המיזרחנים של ״מכון שילוח״ ואוניברסיטת תל־אביב. … רגן הפתיע, מייד עם היבחרו, בהודיעו כי המפתח לפיתרון הוא ירדן, והזמין את חוסיין לשיחות. ״העולם הזה״ כמה רואי-חשבון בכירים מייעצים עתה ללקוחותיהם שאם חברותיהם מראות רווחים כדאי להוציא את הרווחים, בצורת תשלום־משכורות רטרואקטיבי, תוך תשלום קנס פיגורים על אי-העברת מס״ ההכנסה בזמן.
גליון 1902 (13 בפברואר 1974), עמוד 14

להסכם על הפרדת־הכוחות עם סו ישראלית בגולן, כביקעת־הירדן או כסיני. היישובים הוקמו, בשעתו, בתירוץ שהם דרושים לביטחון. … י• עם השגתו, יעבור הוויכוח להסכם־ ביניים עם ירדן, שיחייב פינוי שטחים בגדה, ויגרום למשבר עם המפד״ל ולמסע- צלב של הליכוד. • אחרי שיושגו כל הסדרי־הביניים בשלוש החזיתות, תעלה שאלת גורלה של סיני, ויתחיל הלחץ האמריקאי הגדול לנסיגת ישראל ממנה.








