נמצאו 6,273 תוצאות עבור ירדן
גליון 928, 26 ביולי 1955, עמוד 10
״ דח1בות המזכיר הולך נצחון מזהיר של חברי־מפלגה פשוטים על • העברת מי הירדן לנגב. ״עכשיו,״ אומר באלס ,״סיימנו בחלקו את השלב השני של תוכנית זאת׳ ואנו עומדים בעצם ביצוע השלב השלישי: העברת מי הירדן.״ כמקום גמלים -סוסים. … במסגרת חברה זאת, ביצע את מפעל- הירקון, החל בביצוע מפעל הירדן. הירדן יסום לאחור. בלאס לא נמנה עם מרבי־המלל שניסו לחפור באפיק הירקון מטמונים פוליטיים (״אצלי הראש מלא גלגלים ונוסחאות אולם הוא זכה לתמורה צנועה ויקרה יותר, שעה שנילווה אל נשיא־המדינה בשעת הפעלת מכונות השאיבה בעלות העוצמה של 18.000 כוחות־סוס, שהחלו מיד בטירטור סואן ובהעלאת 100 מיליון המטרים ד,מעוקבים של מים בשנה. האחרים מזלו ברגע זה לשבוע הבא, שבוע הבחירות, אולם עיניו של בלאס היו נשואות כבר אל השנים הבאות, להפעלת המנוף של מפעל הירדן. הוא מעריך כי המפעל יסתיים בעוד שבע שנים, אולם לא היד, איכפת לו אם יושלם ללא אמפיתיאטרון מיוחד.
גליון 838, 12 בנובמבר 1953, עמוד 2
ובתוך אומר לשלוח בני אדם ״נגד מחנה מבוצר כל אלה חיו ונשמו בני אדם, שלא חלמו של הלגיון, עמוק בעורף הירדני״? היכן אף לרגע לנטוש את ביתם. כאן ההגיון והיכן כאן הצדק? … האויב הוא הבעייה, מגיע למסקנות דומות למדי. דומה הצבא הירדני, האויב הוא הממשלה הירדנית. שאנשים רבים, מכיוונים שונים, מתקדמים לפיכך פעולת־תגמול יש לכוון נגד מטרות כיום לעבר אותה ההכרה: שעלינו לפעול צבאיות, נגד מחנה מבוצר של הלגיון, עמוק במרחב לפני שיהיה זה מאוחר מדי. אם עתון בעורף הירדני, למשל. זה תרם תרומה צנועה לכך, אולי יותר מכל עתון אחר בארץ, הרי מצדיק דבר זה בדבריו אלה יש אמת גדולה אחת: לא סתם פלאחים ביצעו את הרצח ביהוד, לא בלבד את קיומו.
גליון 2254, 12 בנובמבר 1980, עמוד 48
.״ ומי שחשב בל הימים, שלעזאזל, מדוע המילחמות שלנו אף פעם לא נגמרות איכשהו במין ניצחון אדיר שבזה, המגיע לנו לכל הדעות הישראליות, ולעזאזל, המילחמה הבאה מוכרחה להסתיים בזבנג״וגמרנו עצום, שילמד את הערבים לקח אחת ולתמיד, ינקה את בל ארץ־ישראל־השלמה משני עברי הירדן מזרים ויחזיר את סיני ואת דרום־הלבנון, עד הליטאני, לידינו וישכין שלום בטוח ויציב לעולמי עד — מי שחשב בך בוודאי עלץ להזדמנות הנפלאה שהרמטב״ל מרמז לנו עליה• ״הערבים רוצים מילחמה,״ הוא אמר . … מילחמת עיראק־איראן, הבולעת את משאבי שתי שונאות־ישראל אלה, ומחר אולי גם את משאבי ירדן, חרף כל ההפתעה שבדבר, מעניקה לישראל מרווח נשימה שעשוי לאפשר לה, חס ושלום, להתפנות לרגע מכיבוי שריפות ביטחוניות בשיטת אמוק ולחשוב קצת לעומק ובמנוחה יחסית על -מצבה ועל עתידה. … באחד העיתונים התנוססה אמנם כותרת אימתנית, שהכריזה כי צוותים ירדניים מאומנים בנשק אמריקאי מטפלים — שומו שמים — בשלל שנלקח מהאיראנים׳ אך אף היא לא החרידה את העם מרבצו.
גליון 992, 17 באוקטובר 1956, עמוד 10
* 1ן לז ה :ופל - זהולו פגן־משנה עדו גלכוע הביט על שרותו הצבאי כעל חובה ראשונית, שכל צעיר חייב לפרוע אותה לפני שיוכל לחשוב על עתידו האישי. הוא נולד בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן, סיים שם את בית־הספר העממי, עבר לאחר מכן לבית־הספר החקלאי במקווה־ישראל. … היה מדריך במחנות העולים וחבר קיבוץ־ ספר בנגב. בעת ההתקפה פתחו הירדנים באש מקלע מתוך פילבוקם של בסון.
גליון 1638, 22 בינואר 1969, עמוד 5
פירוש הדבר למעשה הוא: על ישראל לוותר על שטחים, לא עבור מדינות־ערב, אלא עבור העם הערבי הפלסטיני, לשם כינון מדינה אוטונומית משלו בשטחים אלה, ב־מיסגרת פדרציה עם מדינות ישראל וירדן, שאף הן תהיינה מדינות אוטונומיות, בפדרציה שלום זמיר, אמירים זילזוד בחיים : כשקראתי את הכתבה ״ספל קפה בביירות,״ על הקצין הישראלי הבכיר ששתה כוס־קפה במסעדת נמל־התעופה של ביירות, באמצע פשיטת צד,״ל שם (העולם הזה ,)1636 נתמלאתי גאווה על כי קצינים כאלה נמנים על צבאנו.
גליון 1980, 13 באוגוסט 1975, עמוד 38
פירו יתעקש מישהו להפריע את מד־לו ההסרטה של סרט־הטלוויזיה האמריקאי דויד ושאול, ספק אם יטריח עצמי לאתר־הצילומים, המצוי קילומטרים רבים בתוך תחום המשולש, ובמרכזו מצודת־מישטרה ירדנית הנראית כמצודה תנ״כית בזכותם של התפאורן קולי סנדר, ומעשה־ידיה שיל בתיה הפולניה להתפאר. … לבקר בשטח, אינה מאפשרת לצלם ללא רשותה, אינה מספקת תמונות, ואינה מתי רה להפריע את כבוד הבמאי. אפשר ל חשוב שבאותה מישטרה ירדנית מצלמים את האפופיאה של המאה, לפחות.
גליון 1496, 4 במאי 1966, עמוד 8
אם אין דרך אחרת לשמירה על חייהם ו־בטחונם של מתיישבי־ספר, אין לערער על אולם פעולת־התגמול שבוצעה על־ידי מ־משלת־אשכול השבוע, נגד שני כפרים ירדניים באזורי־גבול בהם אירעו תקריות חדשות של אל־פתזז — מעוררות כמה ספקות חמורים. … אולם נוצר פער חמור בין דברי הרמטכ״ל ובין הודעת הירדנים, כאילו נהרגו 11 בני־ יש לישראל מכשירי־הסברה יעילים. … מניין נובע סער עצום זה? האם נכונה ההודעה הירדנית? (ואין לצד השני שום עניין לנפת את מיספר קורבנותיו כי הדבר פוגע ביוקרתו ).ואם היא נכונה — מה גרם לקורבנות אלה?
גליון 1655, 21 במאי 1969, עמוד 20
״ מובן שהפלקאט בגשם משחק ברידג׳ אשת החברה התל־אביבית ברוריה צוורן, היתה מוכנה לוותר על מישחק ברידג׳ ,כדי לרדת לעזרת חיילי צה״ל בביקעת־הירדן. כאן היא נראית (מימין) עם בת־דודתה. … כי הרי כך זה לא יכול להימשך.״ ץ* ה שחסר לנו כאן,״ אומרים ה־ ) ^ 4חיילים במוצבים שבתעלת־סואץ וב־ביקעת הירדן ,״זה רק חתיכות.״ אבל אם החתיכות של דיזנגוף אינן מגיעות לחזית, זה לא מפני שהן מפחדות או שרוח ההתנדבות פסחה עליהן. ההתקפות של אל־פתח אינן מרתיעות אותן, גם לא ההפגזות של הארטילריה הירדנית. הן דווקא משתגעות להיות בקו, להציג את עצמן בפני צנחנים ולזכות בשריקות התפעלות מפי השריונאים.
גליון 1650, 15 באפריל 1969, עמוד 15
ולראייה: המלך באלדווין הראשון, אדריכל המדינה, ניהל תעמולה ״ציונית״ פעילה, כדי לשכנע את החקלאים הנוצריים מן החורן ומעבר־הירדן לעבור לממלכת ירושלים. ההתעלמות של פראוור מבני עדות־המיזרח הנוצריות מזכירה קצת את דוברי אל־פתח בימינו, הטוענים כי היהודים בני עדות־המיזרח בישראל כלל אינם ישראלים, אלא ערבים בני־דת־משה, שיתחברו בבוא היום עם הפלסטינים נגד השלטון הציוני־האשכנזי. … הצלבנים לא החזיקו רק בכל ארץ־ישראל המערבית, אלא גם בחוף הלבנוני והסורי. הם עברו את הירדן, כבשו את הרכסים ממול והחזיקו בהם — דבר שישראל עדיין לא הגיעה אליו. … לאורך תעלת־סואץ הוקם קו־ביצו־רים עצום, וגם לאורך הירדן ורמת הגולן עברה המדינה למיגננה סטאטית מובהקת( .פעו־לות־גמול של צד,״ל, ובעיקר של חיל־ו־,אווירי, מזכירות פשיטות שנערכו על־ידי הצלבנים).
גליון 1608, 26 ביוני 1968, עמוד 15
בפעולת כרא־מה התנדב לצאת בזחל״ם אל מול תותחי הירדנים, כדי למשוך את האש שלהם ועל- מנת שהטנקים הישראליים שמאחוריו יאתרו את התותחים ויפגעו בהם. … כושרו של גדי בהתמודדות עם חוליות חבלנים החוצות את הירדן, כבד קנה לו שם. לא מכבר, במירדף אחרי חוליית חבלנים, הגיע גד מנלה לבית בו הסתתרה החולייה. … שיא כהקרכה * ראה שהידיעה על חיסול היחידה 1הגדולה ליד יריחו לא הגיעה אותו יום לקציני המיבצעים של אירגון חלוצי ההקרבה בעיירה הירדנית שונה. עוד באותו לילה שלחו חולייה נוספת, הפעם לאי דור עמק בית־שאן.
גליון 1624, 16 באוקטובר 1968, עמוד 13
המו בכראמהץ יי• פני כחודש עבר עבדאללה שלייפר, /לצמיתות, לגור ולחיות בירדן. בהקדמה לראיון המועתק, מכנה שליי־פר את מפקד הפתח ״ציה גוזארה המוסלמי״ .קביעות נוספות: • פעולת־כראמה, ממארס ,1968 היתד, ״נקודת־מיפנה נצחון ערבי מוחץ״ על הכוחות הישראליים. • ״ישראל הודתה שאיבדה 26 איש ו־76 פצועים, אבל אל־פתח מעריך שאבידותיהם של הישראליים מונות, בסך הכל, יותר מאלף איש.״ • ״הערכה זו מבוססת על הערכות־מצב של אל־פתח בשדר,־הקרב, הערכותיהם של אנשי הלגיון הערבי הירדני, וסוכנים ערביים שהיו נוכחים בבית־ד,חולים הדסה בירושלים היהודית, ביום הקרב — ונשארו בביח־ד,חולים כדי לספור את הגוויות שהומסו למקום בהליקופטרים הם ספרו יותר מאלף נפגעים.״ ,פלסטין-שיחדור וחופש!
גליון 1527, 7 בדצמבר 1966, עמוד 2
בכך שם שר־החוץ את הדגש על הקשר, עליו הצביע אבנרי במאמרו ״הירידה״ (העולם הזה )1521 הקיים בין האידיאולוגיה הציונית והירידה. • הצעיר מנצרת, שארוסתו הירדנית גורשה מנמל חיפה, הז רהשגועמא 1פז 2מקפ רי סין. … אולם בהגיעו לשם, הסתבר כי ארוסתו כבר חזרה לירדן. הוא כתב לה חמישה מכתבים, וחזר ארצה כדי לחדש מאמציו להשיג בשבילה רשיון־כניסה, במיסגרת איחוד משפחות.























