חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 2,001 עד 2,025)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2001 (7 בינואר 1976), עמוד 3

ראש־הממשלה הוסיף ואמר כי ״נא צר איננו רק נשיא מצרים, אלא נשיא הערבים כולם״ .לדעתו, נהנה נאצר מאמון המלכים הערביים סעוד, אידריס עבדאללה ורק הוא יכול להוציא את הרוח ממפרשי אש״ף, בהיותו, בעיני לכתבנו נודע כי יוזמה זו של ראש הממשלה באה בעיקבות פירסומים ש־ 4היו לאחרונה, לפיהם יציע שר־החוץ יגאל אלון שיחות בלתי־פורמאליות עם חוסיין מלך ירדן. ראש־הממשלה פוסל מכל וכל את הצעת אלון, מאחר שהוא רואה ביחסי ישראל—מצרים, הפלסתינאים, מנהיגם היחיד והבלתי מעורער.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 46

פקידת אחה״צ 3ימים בשבוע ע ת 11לשל 1 בגליון מספר ( 1יוני) : מבית: המאבק בין שלום עכשיו ושלום בטוח — דו״ח מיוחד בגין, החנינה וה שכונות — שלום כהן הגוף הרקוב — יגאל לביב טל ברודי ונחום גולדמן — מקסים גילן במרחב: מה הולך באש״ף — מי ת קפ ת השלום של יאמר עראפאת הממד הסורי של הסבם ישראל והטא חני ם דיכוי האינטלקטואלים בקאהיר ירדן חוששת מהתקפה ישראלית זרקור על עיראק — היסטוריה, מישטר, דיכוי ממשלת אל־חום בלבנון בתפוצות: >• קולות יהודים בגולה — שאינם מגיעים לאוזן הישראלית מדורים: • יומן מדיני • כ-אגוראמה — עי תונות הארץ מול עיתונות העולם #׳ נקודת מישען — הטור הסאטירי של גדעון קוץ !
גליון 928 (26 ביולי 1955), עמוד 10

״ דח1בות המזכיר הולך נצחון מזהיר של חברי־מפלגה פשוטים על • העברת מי הירדן לנגב. ״עכשיו,״ אומר באלס ,״סיימנו בחלקו את השלב השני של תוכנית זאת׳ ואנו עומדים בעצם ביצוע השלב השלישי: העברת מי הירדן.״ כמקום גמלים -סוסים. … במסגרת חברה זאת, ביצע את מפעל- הירקון, החל בביצוע מפעל הירדן. הירדן יסום לאחור. בלאס לא נמנה עם מרבי־המלל שניסו לחפור באפיק הירקון מטמונים פוליטיים (״אצלי הראש מלא גלגלים ונוסחאות אולם הוא זכה לתמורה צנועה ויקרה יותר, שעה שנילווה אל נשיא־המדינה בשעת הפעלת מכונות השאיבה בעלות העוצמה של 18.000 כוחות־סוס, שהחלו מיד בטירטור סואן ובהעלאת 100 מיליון המטרים ד,מעוקבים של מים בשנה. האחרים מזלו ברגע זה לשבוע הבא, שבוע הבחירות, אולם עיניו של בלאס היו נשואות כבר אל השנים הבאות, להפעלת המנוף של מפעל הירדן. הוא מעריך כי המפעל יסתיים בעוד שבע שנים, אולם לא היד, איכפת לו אם יושלם ללא אמפיתיאטרון מיוחד.
גליון 838 (12 בנובמבר 1953), עמוד 2

ובתוך אומר לשלוח בני אדם ״נגד מחנה מבוצר כל אלה חיו ונשמו בני אדם, שלא חלמו של הלגיון, עמוק בעורף הירדני״? היכן אף לרגע לנטוש את ביתם. כאן ההגיון והיכן כאן הצדק? … האויב הוא הבעייה, מגיע למסקנות דומות למדי. דומה הצבא הירדני, האויב הוא הממשלה הירדנית. שאנשים רבים, מכיוונים שונים, מתקדמים לפיכך פעולת־תגמול יש לכוון נגד מטרות כיום לעבר אותה ההכרה: שעלינו לפעול צבאיות, נגד מחנה מבוצר של הלגיון, עמוק במרחב לפני שיהיה זה מאוחר מדי. אם עתון בעורף הירדני, למשל. זה תרם תרומה צנועה לכך, אולי יותר מכל עתון אחר בארץ, הרי מצדיק דבר זה בדבריו אלה יש אמת גדולה אחת: לא סתם פלאחים ביצעו את הרצח ביהוד, לא בלבד את קיומו.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 48

.״ ומי שחשב בל הימים, שלעזאזל, מדוע המילחמות שלנו אף פעם לא נגמרות איכשהו במין ניצחון אדיר שבזה, המגיע לנו לכל הדעות הישראליות, ולעזאזל, המילחמה הבאה מוכרחה להסתיים בזבנג״וגמרנו עצום, שילמד את הערבים לקח אחת ולתמיד, ינקה את בל ארץ־ישראל־השלמה משני עברי הירדן מזרים ויחזיר את סיני ואת דרום־הלבנון, עד הליטאני, לידינו וישכין שלום בטוח ויציב לעולמי עד — מי שחשב בך בוודאי עלץ להזדמנות הנפלאה שהרמטב״ל מרמז לנו עליה• ״הערבים רוצים מילחמה,״ הוא אמר . … מילחמת עיראק־איראן, הבולעת את משאבי שתי שונאות־ישראל אלה, ומחר אולי גם את משאבי ירדן, חרף כל ההפתעה שבדבר, מעניקה לישראל מרווח נשימה שעשוי לאפשר לה, חס ושלום, להתפנות לרגע מכיבוי שריפות ביטחוניות בשיטת אמוק ולחשוב קצת לעומק ובמנוחה יחסית על -מצבה ועל עתידה. … באחד העיתונים התנוססה אמנם כותרת אימתנית, שהכריזה כי צוותים ירדניים מאומנים בנשק אמריקאי מטפלים — שומו שמים — בשלל שנלקח מהאיראנים׳ אך אף היא לא החרידה את העם מרבצו.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 10

* 1ן לז ה :ופל - זהולו פגן־משנה עדו גלכוע הביט על שרותו הצבאי כעל חובה ראשונית, שכל צעיר חייב לפרוע אותה לפני שיוכל לחשוב על עתידו האישי. הוא נולד בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן, סיים שם את בית־הספר העממי, עבר לאחר מכן לבית־הספר החקלאי במקווה־ישראל. … היה מדריך במחנות העולים וחבר קיבוץ־ ספר בנגב. בעת ההתקפה פתחו הירדנים באש מקלע מתוך פילבוקם של בסון.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 5

פירוש הדבר למעשה הוא: על ישראל לוותר על שטחים, לא עבור מדינות־ערב, אלא עבור העם הערבי הפלסטיני, לשם כינון מדינה אוטונומית משלו בשטחים אלה, ב־מיסגרת פדרציה עם מדינות ישראל וירדן, שאף הן תהיינה מדינות אוטונומיות, בפדרציה שלום זמיר, אמירים זילזוד בחיים : כשקראתי את הכתבה ״ספל קפה בביירות,״ על הקצין הישראלי הבכיר ששתה כוס־קפה במסעדת נמל־התעופה של ביירות, באמצע פשיטת צד,״ל שם (העולם הזה ,)1636 נתמלאתי גאווה על כי קצינים כאלה נמנים על צבאנו.

















