חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 1,526 עד 1,550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 8
באותו יום בו נדם הדחפור ליד כפר סניבר, מדרום לס־קומש־,פגיעה בגיזרת מישמר הירדן, פירסם מטה המשקיפים של האו״ם את הדו״ח שלו על התקרית. … כאשר החלו השבוע ראשי הממשלותו הערביות מתכנסים בקאהיר, לקראת ישיבתם, שררה ההרגשה כי תוכנית ההטייה עומדת לטבוע עוד לפני שהוסתה טיפה אחת של מי הירדן. ניראה כי, לכל היותר, יקימו הירדנים את סכר מוחייבה כפי שהותווה בתוכנית ג׳ונסטון; לבנון תטה לשימושה חלק זעיר ממימי החצבני (אף זה בהתאם לתוכנית ג׳ונסטון); ואילו סוריה תכריז שבגלל פחדנותה של מצרים היא מפסיקה את עבודות ההטייה המקיפות.
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 18
קירבה זו הי* שהביאה איתו לכהן כמזכיר המשלחת הפלסטינית באלכסנדריה, שהרוח החיה שלד היד, אז אל־עלאמי, ובה השתתפו גם אל חוראני, וואליד אל־חאלדי — ואיש קיצוני יותר: אחמד שוקיידי. מאותר יותר שב לירדן, כיהן כמזכירו הראשון של המלך עבדאללה, כשר־הטקג וכסגן ראש־לישכת־הטלך — עד שמונד למנהל שירות־השידור הירדני מרמאללה ועמאן, עבר אוזר־כך לערוך עיתון לבנוני.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 14
יחידה אחת, שמנתה 12 חבלנים, חצתה אוז הירדן ליד יריחו, כשפניה מיועדות לשכם. … מאז מלחמת־ששת־הימים היתד, פעילותם בגלל הנוהגים ולפתוח במירדף. מאחר שבביקעת הירדן אין כימעט אוב־לוסיה ערבית שניחן להתערב בתוכה ול היעלם בה, ברור שלאחר החדירה הלילית ינסו החבלנים להסתתר בשטח. … בגלל המים המצויים במקום זה, הפך הוואדי לפנינת־חמד שובת־עין. בחום הלוהט של הקיץ בביקעת־הירדן נראה האזור על בוסתניו, בריכותיו ומטעיו, כגן־עדן בכיב־שן לוהט.
גליון 1617 (28 באוגוסט 1968), עמוד 19
לחץ אמריקאי מחודש צפה להגברת הלחץ האמריקאי על ישראל וירדן -להפסקת האסקאלאציה כ־תקריות-גבול. … עשוייה אף תקרית אחת נוספת, בקנה־המידה של פעולות כראמה וא־סאלט, להביא להפיכה ירדנית. לשם המחשת חששות אלה, תבקר כקרוב בשתי הארצות אישיות אמריקאית רמת־מעלה, שתביא איגרת אישית מג׳ונסון.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 13
מצב אידיאלי לזרוע הרס ךישםהערכה נכונה יותר של גודל * ההישג, מן הראוי לחזור שבועות מספר אחורנית — לעיירת־הפליטים כראמה, בגדה המזרחית של הירדן. בעיירה הנטושה כבר מזה זמן־מה על־ידי רוב תושביה, מתרכזים בגלוי כמה מאות אנשי אל־פתח, כשהם לובשים מדים, מזויינים בנשק ומתאמנים באין־מפריע. … לצורך זה הוא מרכז את חוליות אל־פתח, המפוזרות בעשרות כפרים בירדן, מכנם אותן במחנה גדול אחד, ומעביר אותן באופן שיטתי בפעולות־הכנה, לקראת המיבצע הגדול.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 12
״עכשיו הסיגריות והשוקולד שלך ן ץ 1ף ן 1אחד הט אנקס ה ישראלים שנש ארו בשטח, כפי שהוצג בטלוויזיה הירדנית, שנפגע יפתח, 1ך ת | צבי זונה לביקורה של חברתו, במיטתו אשר בבית־החולים הדסה בירושלים. … רן נפצע גם במלחמת־ששת־הימים. ורה בעמאן ״״: בטלביזיה הירדנית: בראש התהלוכה צעדו צלמי הג יתמות הזרה וצלמי הטלוויזיה. … ״באלחוט דיווחו לנו ששלושה טאנקים ירדניים הצליחו לדפוק טאנק שלנו. שעלינו לבוא מהר.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 31
האבנים חרקו מתחת הרגליים והקימו רעש איום. הירדנים ירו רקטות תאור ה ופתחו באש תופת מכל הכלים. האנשים נאלצו לרדת מהשביל לתוך ׳התעלות שמסביב למשלטים, דבר שהעמיד אותם במצב נחות ביותר. הירדנים עמדו מעל לתעלות כשרקטות התאורה הופכות את אנשי הפלוגה למטרות חיות. חלק מן הירדנים יצאו מהמישלטים וזרקו רימונים לתוך התעלות.
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 46
ליד שכונת ימין־משה, בצד דרך חברון •ומול הומת העיר העתיקה, אשר שימשה גבול בין ישראל וירדן עד למילחמת ששת* הימים, ניצבו משך 25 שנים שוי צריפים, שבהם עסקו שמואל מריימי, אחותו מרים ואחיו מנשה, במכירת נפט ומיצרכי־מזון לתושבי האיזור. … ״תמיד היינו חשופים ליריות הליגיון הירדני, אבל לא בכינו ולא התלוננו. אמרנו, העיקר יש פרנסה בארץ־ישראל.״ באשר גילה את ההריסות, ביום המר והנמהר׳ מיהר שמואל מריימי, הזעיק את בני־מיישפחתו וידידים אחדים, אסף קרשים וחומרי־בגייה, ומיהר להתחיל לבנות מחדש את הצריפים ההרוסים.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 67
פרטים: טיולי הגליל תל-אביב,רחוב הירקון ,142 טלפון 372,220819 :ו.22 ירושלים, רה׳ בן־סירא ,3טלפון .242720 :חיפה, המגינים ,43 טלפון 522958:טבריה, הירדן סו, טלפון .20330 :קרית שמונה, שד׳ תל־חי ,24 טלפון 49305־ 067 ואצל כל סוכני הנסיעות. … רוב שנותיו בארץ היה שוטר במישטרת־המנ־דאט, אלחוטן בחיל־הספר הירדני*, ורק זמן קצר לפני המילחמה העולמית השניה הצטרף לחברת־החש־מל. … לויצה, אחד מאנשי הש״י בירושלים :״לא הייתי אומר שהוא היה ׳ מהאנשים המוכשרים ביותר בהגנה, אולם הוא היה חבר ותיק, * חיל שהיה שייך להלכה לעבר־הירדן אך למעשה לבריטים, מילא תפקידים בארץ וגייס גם יהודים לא־מעטים!
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 11
זו תוכנית גרועה למדינת ישראל. הבחירות צריכות להיות בירדן, ולא בישראל. האיום היחידי שמשפיע עלי הוא על ביטחון מדינת ישראל … אני מאמין בארץ־ ישראל השלמה משתי גדות הירדן, אם שמיר ירצה להתפטר על נושא כל־כך מהותי, שיעשה זאת.
גליון 903 (3 בפברואר 1955), עמוד 10
הנימוק האמיתי היה אחר: עתידו של שטח המנדט היד, תלוי במקור־ת־המים של הירדן ובריטניה תחמה את גבולה של המדינה בצורה שכללה את הירדן. מאז זרמו מים רבים בירדן. הוקמה מדינת ישראל, הגבולות סומנו מחדש אך בעית המים לא ירדה מעל הפרק.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 4
כמעט הכל ציפוי כי דויד בן־גוריון יכריז כי נוכח ההתגרות החדשה של התקפת הפידאיין מירדן, וכניסת צבא עיראק. סוריה וסעודיה לממלכת־הב בוח, נאלצו כוחות־ישראל לכבוש את המשולש. … האיחור, כך חשבו, תלוי בתנועות צה״ל לקראת הפלישה לירדן. איש מהם לא העלה על דעתו מה צפוי לו בשעה הקרובה.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 15
קאסם היה מפקד הדיביזיה החמישית של חיל־הרגלים המלכותי, עארף מפקד החטיבה ה־ 20 באותה דיביזיה. הימים היו ימי מתיחות בירדן ההאשמית, נוכח איחוד סוריה־מצרים. העוצר, הנסיך עבד אל־אילאה, הבטיח לשגר תיגבורת עיראקית לבן־דודו חוסיין הירדני. היא החליט לשלוח את הדיביזיה החמישית. … אך כדי להרגיע את אנשי המודיעין הורה למיפקדת הדיביזיה החמישית להעביר את יחידותיה לגבול הירדני מבלי להתקרב לבגדאד, ובשעות הלילה.
גליון 1338 (2 במאי 1963), עמוד 6
תצפית במדינה כר הז כויו ת מ סו רו ת * ממשלת ישראל תגיש לארצות־הכרית את הצעותיה ל* גצי פיתרון המצר במרחב. יחד עם הסכמתה שלא לפלוש לירדן, תדרוש ישראל ערבויות מסויימות, נגד הכיתור הערגי. … העם רצת יום העצמאות ״אז עמדנו דום לזכר הנשיא היקר בן־צבי, שהרגו אותו הגרמנים, וזה נקרא יום־השואה, מפני שאז נפלו המון חיילים שלנו במל־חמת־השיחרור והם היו גיבורים ולחמו נגד <9הממשלה תנצל את המתיחות שנוצרה עקב המשכר כירדן, בדי להטיל מישים חדשים. הדבר ייעשה כמעט מיד לאחר מיפגן הנשק היקר של יום העצמאות, תון הטעמת הצרכים הבטחוניים של צה״ל.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 9
בניגוד לנבואת מדינאי־ירושלים, הודיעו מצריים וירדן שהן מקבלות תוכנית זו, על כל חלקיה. … ואם יהיה צו רן, יוכל או־תאנט עצ מו ל הז מין או) שגרירי ישראל וירדן לספל קפה במ שרדו. מי יעז לסרב?
גליון 1535 (1 בפברואר 1967), עמוד 10
שום תוכנית מוסיקה ברדיו לא שונתה, הוא היה מתכנן את מיבצעיו בזהירות, נוטל את ממונם של העשירים, ונמלט לעבר־הירדן. המשטרה הבריטית היתד, חסרת אונים, ולא נמצא שום קצין שיקח על עצמו את המשימה — ללכוד את אבו-אינדריס, ולהביאו למשפט. … יחד עם שני שוטרים טבריינים, יצא לעבר־הירדן, להתחקות על עקבות השודד .״סרקתי אותה לאורכה ולרוחבה. … וכשהושלמה החקירה, יצא משמר משטרה למארב, תפם את השודד על גדות הירדן, כשעשה את דרכו לבצע שוד חדש. אבו־אינדריס נשפט ל־ 18 שנות מאסר, ריצה שני שלישים מהם ושוחרר.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 13
אביב ישראל. 1967 , מפלגו ת איך לסכ סן־ שתי ידי לך הושטתי, סולדת, שתי ידי למגל ומגן — תישכח ימיני הבוגדת, אם אשכח את שמאל הירדן. שתי גדות לירדן — זו שלנו, זו גם כן. … מכיוון שהליברלים מסכימים לגבולות הקיימים של ישראל, הרי הקמת גח״ל פירושה: ויתור מצד חרות על מטרתה לכונן את מדינת ישראל בגבולותיה ההיסטוריים, משני עברי הירדן. בכך רואה בן־גוריון את העיקר. כי הוא מתנגד גם ל״גבולות ההיסטוריים״ ,שהשתנו ממילא מדור לדור, וגם לגבולות תוכנית החלוקה משנת .1947 לדעתו צריך הגבול הנוכחי להישאר — מבלי להתרחב (כפי ש ל׳ | 1הבא של 0 * 111:1 גוג יופיע ביום הראשון, ה*23 באפריל, ויימכר ברחובות תל־אכיב במוצאי-שכת, לרגל חג הפסח.
גליון 1116 (18 בפברואר 1959), עמוד 18
ה שי ח ה, כשהסברתי לו את גישתנו לבעית הפליטים, גילה לי גילוי מזעזע, a tחוליה נוספת בשרשרת הגילויים שנודעו לי בסיור זה, והרומזים כולם באותו כיוון. בשעתו ביקר לה־פירה בירדן, ואחר־כך בישראל. בירדן שוחח עמו המלך חוסיין באדיבות רבה, אבל לה־פירה שיסע אותו :״אני לא תייר כאן, אני רוצה לעזור לשלום!
גליון 717 (26 ביולי 1951), עמוד 13
לפני שאליהו אילת, ציר ישראל בלונדון, הביע את צערו על הירצחו של עבדאללה, מ;ך הירדן, נפגש, במסיבה דיפלומטית, בציר הירדן בלונדון, שהתנצל על שטרם ביקרו. אחר בירור נוסף נתגלה כי הירדני סבר שדיבר עם ציר סכ-רד (עמה כרתה הירדן ברית ידידות לאחרונה) החדש.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 33
האס אנו ממונים על יציבות השלטון ההאשמי? כל זה נאמר אחרי מלחמת אחים בירדן שהיתר, שחיטה נוראה, לא שחיטה של פדאיון כי אם שחיטת פלסטינים, שחיטה שהיתר, נקודת־שבר — וצריך להבין זאת: נקודת שבר — בהיסטוריה של עמי ערב. … אני מציע, אדוני היושכ-ראש, שממשלת ישראל תכריז שהיא מכירה כקיומו של העם הערכי הפלסטיני ; שהיא מוכנה לנהל משא־ומתן אתו מייד, ככל דרך אפשרית; שאנו קוראים לעם הפלסטיני להקים נציגות, ונכיר ככל נציגות פלסטינית המוכנה לדכר אתנו; שאנחנו נותנים חופש־פעולה מדיני לאוכלוסייה כשטחים המוחזקים, שנחזיר את העסקנים שגורשו משם; ושלא נעשה דכר להצלת המישטר ה־האשמי כירדן. עונב עניבה של תנועת השלום הבינלאומית.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 26
נפילתם של שאר נציגי הדור הזה וממשיכי־דרכו, המלך חוסיין בירדן והמלך ס עו ד בסעודיה, לא היתד, אלא שאלה של זמן. … כאשר פלשו המהפכה בעיראק, כדי לקיים את שלטונו הכושל של שמעון ולהיות מוכנים לקראת אפשרות של פלישה לעיראק, קידמה ממשלת ישראל פלישה זו בשמחה גלויה. כאשר רצו הבריטים לפלוש לירדן כדי לקיים את שלטון־ד,דיכוי השנוא של המלך חוסיין, פתחה ספ רו ת דויד בובר, הבפורבואי הריצמ־יין.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 15
התהליכים הפרו־מירביים בעיראק כבר מצאו את ביטויים בהתנהגותה הפוליטית של עיראק בשנה האחרונה, כולל מתינותה הבולטת בוועידת או־פ״ק, באלג׳יר, ביוני האחרון. את אזהרה ארצות־הברית לירדן, שלא להתערב במלחמה, יש לראות בהקשר אחד בלבד: וושינגטון אינה מעוניינת בהרחבת המילחמה. … בעלות־בריתה העיקריות של עיראק הן עתה סעודיה וירדן הפרו־אמריק־איות. יוזמתה המילחמתית לי נעשתה למען הסובייטים, אלא למען האינטרס העיראקי בתיאום עם ריאד, שהיא בבת־עינה של וושינגטון.
גליון 2274 (1 באפריל 1981), עמוד 47
עורך־דין אחד מספר מה שאמר לו קצין מימשל בטול־כרם :״לא כדאי שיקרה לך מה שקרה לחברי הוועדה להכוונה לאומית ״.אחיו של אחד מעורכי־הדץ היה צריך ׳לצאת לירדן ׳כדי לבקר את אביו החולה. נאמר לו במימשל, ש״מי שיש לו אח שמטפל בנושא הקרקעות לא מקבל רישיון יציאה לירדן
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 16
למעשה כבר השלימה הצמרת עם העובדה שבהסכם־שלום אין מנוס מהחזרת חצי־האי סיני, בו בזמן נתברר גם כי לא ניתן לבצע את התורה־שבעל־פה של המערך, ותוכנית מפ״ם, שעמדו שתיהן על סיפוח רצועת־עזה לישראל. עזה, כך מסתבר, תסופח קרוב לוודאי לירדן או למדינה הפלסטינית (אם זו תקום). … הכוונה היא למנוע רצף טריטוריאלי בין מצריים וירדן, העלול להוות, אי־פעם, סכנה ביטחונית.
גליון 1775 (6 ביולי 1971), עמוד 27
את 11 הימים שנותרו לה מיום גילוי המטמון עד יום צאתה לירדן, בילתה צוריה הזקנה בלוד, כשהיא עושה מאמצים נואשים לקבל את האוצר שלה. … כאשר התקשר כתב העולם הזה עם מיג־הל־מקרקעי־ישראל לברר מדוע אין מחזירים לערביה הזקנה את תכשיטיה לפני שתחזור לירדן, היתד. התשובה :״הפקיד שטיפל בעניו, שאול נעים, יצא לחופשה.
