חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 1,426 עד 1,450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 5
הצופים הנאורים יכלו לתמוה על כך שפקיד בכיר של ממשלת־ישראל מצפה פומבית להפלת מישטר־חומייני בידי ראשי הצבא האיהעולם הזה 2319 ראני (דבר שבוודאי יגביר את קצב הוצאתם להורג של קצינים איראניים) בעוד שסוחרי־נשק ישראליים, בלי ספק באישור הממש לה, מספקים לחומייגי את מיטב הנשק. הטלוויזיה הירדנית הקדימה את הישראלית ושידרה את הכתבה, כדי להוכיח כי צדק המלך חוסיין, שדיבר לפני שבועיים בנאום חגיגי על הברית האיראנית־ציונית הסמוייה. … הידיעות סיפרו כי ממשלת ארצות־הברית הוד־אגה מסיגנון התגובה הישראלית על חדירתם של כמה פידאיון מבעד לגדר ליד נהר הירדן — פעולה שבה לא היו, למרבה המזל, שום קורבנות. … כי התגובות המוד־רכות בישראל לא היו מכוונות לעבר ירדן, משם באו הפורצים, אלא לעבר לבנון דווקא, בתירוץ השקוף ששם עברו אימונים (העולם הזה .)2318 שרון כלבנון.
גליון 2301 (5 באוקטובר 1981), עמוד 18
הציפיה לא היתה מוגבלת לארץ. באותה עצבנות נחטפו העיתונים בערי ירדן. בקפריסין השכנה נשאל כל ישראלי, באופן שיגרתי :״ובכן, מתי פו רצת אצלכם המילחמה 1״ סימל את המצב עיתונאי אמריקאי גבוה ובלונדי מבולטימור, ששהה עד כה בירדן.
גליון 2368 (19 בינואר 1983), עמוד 53
אוייב אחר של האיחוד הפדראלי ה־מצרי־סורי, חוסיין מלך ירדן, ראה בפעולות הטירור בפנים לבנון הזדמנות ליטול יוזמה פעילה נגד קאהיר ודמשק. לפני שבועיים פנה אל הנשיא שמעון, הציע לו איחוד פדראלי• בין לבנון וירדן. * 70 אלף נוצרים, לעומת 500 אלף מוסלמים ו־ 80 אלף דרוזים.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 6
המטרה העיקרית היתה ליצור אפשרות לפגישה של מישלחת ירדנית־פלסטינית עם פקיד אמריקאי כלשהו (ראה להלן). … במשך חודשים ארוכים התרוצץ מרפי כדי להרכיב ״מישלחת ירדנית־פלסטינית״ ,שתהיה מוסכמת על ישראל ועל המלך חוסיין, ובעקיפין על אש״ף(ראה הנדון) .כל מטרתה של המישלחת לא היתה אלא להיפגש עם מרפי בכבודו ובעצמו. אך גם זה לא הצליח. ירדן ואש״ף הסכימו למישלחת של שישה איש — ואז הודיעה ממשלת־ישראל שהיא מתנגדת לארבעה מתוך השישה.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 16
מסביב ישבו באולם־האורחים הגדול כמה מראשי הציבור בגרה. ותיקי המימשל הירדני וצעירי האגודות המיקצועיות החדשות, וגם כמה אנשים שהכל ידעו שהם מייצגים את ״אל־מונזמאת״(האירגונים הלוחמים). … הנחיות לדרכי ההתנגדות הפאסיבית שודרו עתה בגלוי בטלוויזיה הירדנית, בשם ״ההתנגדות״ .״ההתנגדות״ לא היתה הפיגועים נפסקו כמעט לגמרי. … הם נכלאו במחנה־מעצר חדש ליד לטרון. ירדן סגרה את הגשרים והמעברים, כדי למנוע את גירושם.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 29
בתמיכת היהדות האמריקאית המאורגנת, המערך יחליף את ממשלת״בגין בעזר ת תנועת-השלום ואירגוני־המחאה, המלך חוסיץ ייכנם לתהליך־ השלום, ביוד עו שהמערך הוא נ ציג ״האופציה הירדנית״ בי שראל. כמה מיועציו של רגן גם האמינו שאש״ף ישתף בשקט פעולה עם תהליך זה, ויעניק בצורה זו או אחרת סמכות למלך חוסיין לשאת״ולתת בשם הפלסטינים. … בין השניים התנהלו שיחות שהגיעו לסף של סיכום חיובי(פדרציה של ירדן ומדינה פלסטינית; מדינה פלסטינית בעלת ממשלה, דגל ודרכון משלה; יחסי־חוץ ירדניים־פלסטיניים משולבים; צבא פלסטיני ״סימל הכישלון המחפיר של מיפלגת־העבודה, בהנהגת שני מנהיגיה היריבים, שם תוכנית זו לאל.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 7
מי שמתעקש ורוצה לקבל מעמד של אזרח שווה־זכויות, חייב לוותר על האזרחות הירדנית שלו, וגם אז יזכה באזרחות רק אם שר״הפנים ימצא זאת לנכון. … בחוגים הלאומיים בירושלים הובעה כבר אז הריעה כי סניורה נגרר לדרך־ חתחתים, מאז שאש״ף הכניס את שמו לרשימת האישים ש״אינם חברי אש״ף״ אך שמותר להם להשתתף במישלחת ירדנית־פלסטינית לשיחות עם האמריקאים. סניורה היה אז אחד האישים רם סעוו. … ״ לדעת אנשים רבים, ישיבתו של סניורה, או של כל פלסטיני אחר, במועצת עיריית־ירושלים עלולה לתת לגיטימציה לשגרירויות הזרות לחזור לבירה הישראלית, ולעוולות של העיר־ המעטים שזכו באישור משולש: מטעם אש״ף, ירדן ושימעון פרס. כתוצאה מכך נפתחו לפני סניורה שערי הממשלה האמריקאית והעיתונות הבינלאומית.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 4
להמוני החוגגים השבוע בהרצליה, שחגגו את המהפכה המצרית ואת השלום, היה כדאי להזכיר כי אגוור אל־סאדאת בא לארץ אחרי שמשה דיין הודיע לו, בשמו של מנחם בגין, שישראל תחזיר תמורת שלום את כל חצי־האי סיני, עד המילימטר האחרון, ובכלל זה ההתנחלויות והעיר ימית. הודעה דומה כיום, לפלסטינים ו/או לירדן ו/או לסוריה, תביא לתוצאה דומה. ואז, בעוד עשר שנים, יחגגו בשגרירויות של פלסטין, ירדן וסוריה כל הפוליטיקאים המתנגדים כיום לש :מורי ורבי״ מישהו, שכתב כתב־שיטנה נגר הקיבוצים בצפון, טען בתוכנית ערב חדש בטלוויזיה שאני •מורו ודבר.
גליון 2654 (13 ביולי 1988), עמוד 3
מתי תבינו, שגם אם תהא לשונכם המלקקת ארוכה, האבנים ובקבוקי המולוטוב ישיגו אתכם גם בבתיכם הבקורא, ארץ־ישראל טוחים? אין גן־עדז בירדן על המניעים לנשירת יוצאי ברית- המועצות (״ציונות אכזרית״ ,העולם הזה .)29.6.88 ממדי הנשירה או, יותר נכון, הבריחה, של יהודי ברית־המועצות, האמורים להגיע כביכול ארצה, אך מעדיפים להגיע לארצות״הברית, רק מוכיחים מחדש שמניעים כלכליים חשובים לפרט מאשר מניעים לאומיים. לדעתי זה גם מסביר את מימדי הירידה מן הארץ ודרך אגב, לוא היתה ממלכת ירדן, שכנתנו, גדעדן, גם לא היתה לנו בעיה דמו־נח קינן, חשל־ם גראפית בארץ־ישראל.
גליון 2713 (30 באוגוסט 1989), עמוד 12
הוא דיבר שם בחופשיות, ובשלב מסויים אף ביקש מכתב גלי־צה״ל לסגור את הרשמקול. הוא עמד בוויכוח מר ני־אווירי ירדני־עיראקי, שקרה באחרונה לי ד גבולנו — צריך לראות אותו בראגה. … גם ברית־המועצות השתנתה, ואת זאת כולם יודעים. ״...במעגל היותר־קרוב סביבנו: ירדן, שזה 19 שנים אנו מקיימים איתה את הגבול השקט ביותר שלנו, חלים בה שינויים. ההתקרבות הירדנית־עיראקית עשוייה לט מון בחובה ־׳יכונים לישראל.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 19
בקצה השמאלי, הנילבוקס הגדול מבטון. חירבת סופין. זהו המוצב הירדני השולט על הדרך מקלקיליה לטול־כרם, דרכו עבר טור הזחלים הישראלי בצאתו לחליצת החסימה ליד עזון. הכביש ועמודי החשמל, הנראים בבירור בתמונה, חוצים את המוצב לאורכו. בתמונה נראים חיילי הלגיזן פגז ירדני. זוג 1ה שסר בעמדה קדמית של קיבוץ איל, בשעת הקרב.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 32
אתה צופה ית אחת, בזמן שהוא מקליט בשבילך תכנית כך אינך מפסיד מרט טוב המשודר בירדן, ט״החבובות״ משתוללות בשידורי ישראל.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 16
אריה (״לולי״) סנד וזמיר (״זינגל״) מוזס, שניהם בני , 16 חזרו מטיול בן שלושה שבועות, במקום בו אף לא חלמו להיות — בירדן. ״היום, כשאני חושב על זה,״ סיפר זמיר, ״כל העניין נראה כחווייה עצומה, למרות ששם טיילנו רק בעיניים עצומות. … אז קשרו לנו את העיניים והובילו אותנו עד למשמר של משטרה ירדנית.״ עברית על הקיר. זינגל, יליד טאש- קנט הרוסית, ולולי, יליד רומניה, שהגיעו שניהם ארצה לאחר קום המדינה, הסתדרו עם הירדנים בלי כל בעיות :״שהינו לילה אחד בכלא בבית־לחם ולמחרת לקחו אותנו לכלא בירושלים.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 19
הוא יושב עכשיו בעמאן. הגדה, שגורש לירדן והפך ליד־ימינו של מנהיג אל־פתח יאסר עראפאח. האליבי: טיול עם בחורה בחוצות ירושלים ** 3גילוי מרבית אנשי הרשת, שרק ע 1מעטים מהם הצליחו לחמוק לירדן, נחשפה גם שיטת הנחת פצצת־התופת בסופרמרקט הירושלמי, שגרמה למותם של שני סטודנטים ולפציעתם של תשעה.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 5
מי עוד נשמע לו, ומי מפר את פקודותיו על אדמת ארצו שמעבר לירדן? באלג׳יריה יש נסיונות להפיכה. גדולי העולם הערבי ממשיכים להילחם ביניהם בתימן. … האם לא ברור כי מעשים אלה מספקים את התחמושת לאותם האנשים -והם עדיין מיעוט קטן אצלנו -האומרים :״צריכים לגרש המוני ערבים אל מעבר לירדן! צריכים לספח את השטחים לישראל, ולדאוג שיישבו בהם עד כמה שאפשר פחות ערכים, בדי שהשטחים יהיו פנויים להתנחלות יהודית!
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 3
כתבה שלה בסידוה על געיותעאתגרי הקמת הפדרציה של אוץ־ישואל בנליון האחרון פירפם ״העולם הזה״ את נאומו של אורי אבנרי כפנסת, כו נימק את הצעתו להעלות על סדר יומו של פית־הנכחרים את ״עזרתה של ישראל להקמת מדינה פלסטינית״ עיקר הצעתו היתה: מדינת ישראל תציע לערכיי הגדה ועזה (וכאמצעותם, אולי, לערפיי עפר־הירדן וסיני) להקים מדינה לאומית פלסטינית, כתנאי שמדינה זו תהיה קשורה מראש כפדרציה עם מדינת־ישראל. … כשגיבשתי לראשונה תוכנית מפורטת להקמת פדרציה כזאת, בשנת , 1954 נתתי לה את השם ״איחוד הירדן״ .זה היה גם שם הכתבה בהעולם הזה לפני עשר שנים. במינשר העיברי, בשנת ,1958 קראנו לה ״אוגדת הירדן״. בינתיים השתרש בתודעת הציבור שמו של נהר הירדן כשם המדינה ההאשמית העויינת, המוסיפה עדיין להתקיים, ועל כן שם זה אינו מעשי.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 9
• לא נחזיר את שטחי ארץ־ישראל למצרים ולירדן. לא ניתן כהם דריסת־רגל לצכא עויין, ולמיבנה מדיני עויין. • נעזור להקים כשטחים אלה מדינה ערכית פלסטינית, שתגלם את ישות העם הפלסטיני, על פי הכרעתו החופשית … על כך מעידים גם מעשיהם כימים אלה, המובילים ככיוון ההפוך. • להחזיר את השטחים לירדן ולמצרים, בלי־תנאי או בתנאים מינימליים כלשהם, או • לקכל את הצעתנו לפדרציה ארץ־ישראלית כלשונה.
גליון 1553 (7 ביוני 1967), עמוד 9
מלחמת־הטרור עלולה להיפתח לאורך כל הגבולות. מי הירדן יוטו. וזאת תהיה רק ההתחלה. קיומנו ייחתך אט־אט, כמו פרוסות של נקניק. … סכנה זו כבר החלה להתממש. ההסכם המצרי־ירדני הוא צעד ראשון, קטן אך סמלי. אם יימשך המצב, יהיו מאורעות הרבה יותר חשובים בשטח זה — בירדן, בלבנון, בעיראק, בסוריה, בסעודיה.
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 6
הודעה ישראלית מסרה לראש המשקיפים, הגנרל פון הורן, כי הירדנים פתחו באש על הר הצופים, ואינם מאפשרים כל גישה להוצאת פצועים. תשובת הירדנים לפניית הגנרל :״זוהי תקרית מצערת; צלף בדואי השתגע והתחיל לירות; הלגיון מנסה להשתלט עליו.״ אולם לבסוף הגיעה הודעה חיובית ממטה המשקיפים: הירדנים הסכימו להפסקת אש, אשר תיכנס לתוקפה בשעה 15.10 בדיוק, כדי לאפשר הוצאת הפצועים. … אל תוך מכשיר האלחוט הזעיר שבידו דיווח :״אני רואה אותו הוא אינו ז ז כנראה הרוג.״ קצין שני, קפטן ברום שאנון הניו־זילנדי, ניסה אף הוא להגיע אל פלינט. אש הירדנים ריתקה אותו 50 מטרים מן הגודיה.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 13
המלך אף זיכה אותו ברשיון מיוחד במינו: לא מעבר חד־סטירי, כי אם מעבר עם אפשרות לשוב לירדן תוך חדשייס, אם יראה שלא הסתדר כרצונו בישראל. … כאשר נפגש לפני שבוע עם אחיו במעבר מנדלבאום, שידלהו זה שיעבור עם משפחתו לירדן, שם מחכה להם רכוש עצום. הוא סירב .
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 8
הוא דורש ביטול יסודות העליה וקיבוץ־גלויות, תשלום פיצויים לפליטים, החזרת הפליטים, ויתור על חלק מכריע של מי הירדן, ויתור על הזכות לגמול למרצחים. מר ביירוד דוגל בחימוש הערבים למלחמה בקומוניזם לבון לא התנגד למלחמה בקומוניזם. … ב־ 19.6.54 הודיע האלוף מחמוד ריאד, ראש המחלקה הערבית במשרד־החוץ המצרי, שהערבים מובניו לקבל פיקוח בינלאומי על חלוקת מי הירדן. לבון ודיין התנגדו לחלוקה זו, אולם אילו יצאה לפועל, היו הערבים ניכנסים בפעם הראשונה, רשמית, למיסגרת של שיתוף־פעולה מרחבי שכללה את ישראל. … ב־6.54י14 נפתח בכנסת הדיון בחוק העבירות נגד המדינה — חוק אכזרי ורודני, שאין כמותו בשום מדינה דמוקראטית, ואף לא במדינות דיקטאטוריות רבות. לאורך הגבול הירדני נמשכו מעשייה,רצח ההדדיים. ועדת שביתת־הנשק הישראלית ירדנית, אשר הנציגים הישראליים פרשו ממנה, גינתה את ישראל כל כמה ימים, בהסכמת היושב־ראש האמריקאי.
גליון 2246 (17 בספטמבר 1980), עמוד 30
א עי רי ם יי שארו בגדה מיפקדת יהודה ושומרון אוסרת החל ב־12 כחודש על יציאת תושבים צעירים מהגדה לירדן. זו הפעם הראשונה שמיפקדת יו״ש מגבילה יציאת גילאים מסויימים. כל תושג גדה, שגילו בין 10 ל־ ,35 המגיש בקשה לצאת לירדן, נדחה על הסף. שרון מקצץ בצה״ד שר־החקלאות, אריק שדון, עוסק עתה קצץ עוד לפחות מיליארד לירות כתקציב הכיטהוני.׳, שרון עומד להגיש לשר־הביטחון תוכנית־פרטית זו, שבה יש התקפה אישית על הרמטכ״ל רב־אלוף רפאל (״יפול״) איתן.
גליון 1857 (4 באפריל 1973), עמוד 14
שר־האוצר עמד בראש המקהלה הרעש נית, ששטפה את כל אמצעי־התיקשודת בטענה המזעזעת כי המחירים הזולים של סוכר וקמח גרמו לכך שמוצרים אלה הוברחו לירדן. התפתחות, שמשמעותה ש ישראל מסבסדח בעצם את חוסיין. … משה דיין המתין בסבלנות עד שעם ישראל קלט את סיפורו של ספיר, הטיל אז, בזימון מושלם, כדרכו, את המוקש הפרטי שלו נגד ספיר: שר הביטחון קבע כי אפילו גרם סוכר או קמח לא הוברחו לירדן, וכי הברחות כאלה אינן אפשריות. טעם רע.
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 2
ללא ספק יכלו חיילי צה״ל להסתדר גם ללא עצותיו של מפקד האצ״ל לשעבר, ששהה כל זמן הסירדף בעמת הפיקוד. מירדן? הוא כסופו של דבר ציד־אדם. חיילי צה״ל מבצעים אותו משום שזהו תפקידם חוחי חובתם. אכל מירדן! אינו משחק שח־ממ המאפשר לקיכיצרים להתכונן מהצד במהלכו.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 42
9 ך* קיבוץ רמת־ יוחנן ניצב: כעמדה קידמית של י 1חיפה, איזור התעשייה של עמק זבולון והקריות, וחיפה עליהן מפני המאמצים הערביים לכבשן, שפותחו ונוהלו מכיוון המרכז הערבי בשפרעם וסביבתה. הקיבוץ גשר, על גדת הירדן, היווה חסם פיסי יעיל לניסיון הירדני־עיראקי לחצות את הירדן בנהריים וליצור שם ראש־גשר, שממנו יותקפו עימקי הירדן ויזרעאל.
