נמצאו 6,273 תוצאות עבור ירדן
גליון 1127, 6 במאי 1959, עמוד 8
תוך חדשים מספר תוכל בישראל, לקלוט שידורי טלביזיה מכמה תחנות, ללא תשלום כל מס שהוא בקפריסין ובלבנון עומדים להשלים בנין שתי תחנות טלביזיה בעלות טווח שידור גדול. כמו כן מתכננים גם ירדן ומצרים הקמת משדרי טלביזיה, הירדנים בעזרת הבריטים והמצרים בעזרת ציוד סובייטי. … כעבור שבוע קרה אותו הדבר במקום אחר בארץ, בקיבוץ אלומות בעמק הירדן, כאשר התרסק מטוס (ונפצעו שניים) בגלל רצונו של הטייס למסור הודעה לידידה. • קטילת מטיילת במדרון המצדה, על־ידי אבן שהתדרדרה על ראשה כתוצאה מקטטה בין שני מטיילים אחרים מעליה.
גליון 684, 7 בדצמבר 1950, עמוד 12
הוא ייצג את מדינת ישראל ואת המטכ״ל בלוויתו הצבאית המפוארת של קולונל דוד (״מיקי סטון״) מרקוס, מצביא כוחות ישראל בחזית לט־רזן, שנהרג, בטעות, בכדור זקיף ישראלי; משה דיין היה חבר משלחת רודוס, שחתמה שביתת הנשק עם עבר הירדן, ועמד בראש ועדות שביתת הנשק המעורבות עם ארבע ארצות ערב. … א.״ ,הוענק בטקס חגיגי, בארמון עבדללה ברבת עמון, התואר ״ביי״ עבור שירותים שעשה לאוי־רייה העבר־ירדנית (המספר 12 :מטוסים). חמשה מנהלי הדואר הסקנדינביים, אנשי הצפון התמירים ומהירי הצעד, יינפאן (דנמרק) ,א הי ל ה (פינלנד) ,ר או ג (נורווגיה) ,סוו ר ט לי נ ג (שודיד ),ו ר לי דאל (אייסלנד) ,סיירו במתקני הדואר החדישים בארץ (מרכזית הטלפונים בירושלים ומשרד הבזק בתל־אביב) ,וארחו לסעודות צנע במלון ״המלך דוד״ בירושלים ו״השרון״ בחוף הרצליה. בסוף הסיור היו קצת מבולבלים: שאל אריק סוורטלינג מנהל הדואר השוודי, כשפניו למסת הקיר הגדולה :״אם זאת ישראל (והצביע לתל־אביב) וזאת ירדן (לשכם) אייה פלסטיין י״ ,העולם חזה״ מס׳ 84
גליון 2215, 13 בפברואר 1980, עמוד 4
במילים אחרות: ההפסד בא מפרי עמלם של אלפי חברי הקיבוצים. ת גו ב ה תנ׳יפיח הירדנים היו בטוחים בעצמם. הם היו משוכנעים כי התקפת־הדמים האחרונה ליד בית־גוברין, תישאר בלא תגובה. … אולם יותר מכל עשתה רושם העובדה שפעולות הירדנים ליד בית־גוברין לא נש ארו בלי תגובה. … המגילות נתגלו על־ידי בדואים, ופרופסור אליעזר ליפא סוקניק* הצליח לרכוש שלוש מהן, ערב פי ח מילחמת־העצמאות. המגילות הנותרות התגלגלו דרך ירדן לארצות־הב־דית, שם נרכשו על־ידי בנו של סוקניק, ייגאל ידין.
גליון 2014, 6 במרץ 1976, עמוד 17
הי טל־ המלא׳ אין ביקוש לטלוויזיה ציבעונית הביקוש לטלוויזיות ציבעוניות ירד כמעט לאפס, בגלל מחירן הגבוה וההשקעה הנוספת שיש להשקיע באנטנה מיוחדת לקליטת שידורי־הצבע של ירדן — כך מסר טוביה נדב, בעל ״סלון מרכזי״ בתל-אביב, שהוא רשת מכירות מוצרי- החשמל הגדולה בישראל. נדב אמר כי מחירה של טלוויזיה טוביה נדב בלי צבע ציבעונית נע כיוס סביב 1$אלף לירות, אולם יש להוסיף עוד 1500 לירות לערך, להתקנת אנטנת מייוחדת לקליטת שידורי־הצבע מירדן, אם המקלט איננו נמצא בירושלים. בעלי מקלטים ציבעוניים שלא התקינו אנטנת מייוחדת, סובלים מהפרעות בכל שינוי במזג* האוויר.
גליון 2129, 21 ביוני 1978, עמוד 24
בדיון כזה לא יהיה צורך לשתף את מצריים, ירדן או המוסדות הלאומיים הפלסטיניים, כי הסעיף אינו אומר מ י הם ״הצדדים״ אשר ידונו ויסכימו. … המונח ״טיב היחסים העתידיים בין הצדדים״ יכול להתייחם לקשרי-הדואר בין ישראל ומצריים, או הקשרים המיסחריים בין ישראל וירדן. במידה והסעיף מתייחס לגדה ולרצועה, של תושבי יהודה, שומרון וחבל־עזה, הנבחרת על פי תוכנית האוטונומיה, במגמה להביא לידי הסכם ביניהם.״ מיסגרת זו מוציאה מראש כל פלסטיני בעל שאיפה לאומית, שהרי מוסדות האוטונומיה המינהלית ייבחרו בתנאים של מישטר־כיבוש, בחסות צה״ל, המישטרה ושירותי־הביטחון של ישראל.
גליון 2153, 6 בדצמבר 1978, עמוד 40
על פי מחקר שערך מנהל מץ בארץ, יצחק פוגל, התברר כי בישראל נמצאים כבר יותר מ־ 100 אלף מקלטים צבעוניים,׳ המכוונים לתחנות ירדן. אל מילחמת החברות המיסחריות הצ טרפו לאחרונה שניים: מנכ״ל רשות- השידור יצחק ליבכי ויושב־ראש הוועד דאש־עיר גוראל פיתרוו אווירי שתפקידה היה לחקור ולהגיש מסקנות לגבי כל הפרשיות והבעיות של הטלוויזיה ה ערבית. … רצו את חירבת חיועח אחרי הסערה שפרצה בעיקבות שידור חירבת חיזעה בירדן, התגלה כי מיספר תחנות־שידור אירופאיות ביקשו, אחרי ה הקרנה בארץ, לרכוש את הסרט.
גליון 2439, 30 במאי 1984, עמוד 62
נפטר בחדרה, בגיל ,82 עזרא דנין, פרדסן יליד יפו ואיש ש״י (שירות״הידיעות של ההגנה) ,שהיה האיש שהפגיש, שלושה ימים לפני הכרזת המדינה, את גולדה מאיר עם מלך ירדן, עבדאללה, בבירתו, עמאן. אחרי המילחמה היה דנין בין מקימי בית השידור הערבי (המחלקה הערבית של קול ישראל) ,ולאחר מכן שימש כשגריר מיוחד לאיראן ולתור־ __ך ה, כממונה על הסיוע לפיתוחן החקלאי. … עמירם קליין, בנם של יורדים ישראליים שעזבו את ישראל בהיותו ילד בן ,9הפך סיפור־הצלחה בזכות העובדה שרכש לעצמו שם של עורר דין היכול לארגן את הכרטיס הירוק הנחוץ כל־כך ליורדים, תמורת סכום כסף לא מבוטל כלל וכלל (העולם הזה 20.8.80 בין לקוחותיו של עמירם קליין היו לא רק יורדים ישראליים, אלא גם מהגרים איראנייס, שברחו מהמישטר החומייניסטי; מהגרים לבנוניים, שברחו מהתופת של ביירות; מהגרים מנסי־כויות־הנפט, מירדן, ממצריים, מיפאן, מהפיליפינים ומכל מקום בעולם.
גליון 2319, 10 בפברואר 1982, עמוד 5
הצופים הנאורים יכלו לתמוה על כך שפקיד בכיר של ממשלת־ישראל מצפה פומבית להפלת מישטר־חומייני בידי ראשי הצבא האיהעולם הזה 2319 ראני (דבר שבוודאי יגביר את קצב הוצאתם להורג של קצינים איראניים) בעוד שסוחרי־נשק ישראליים, בלי ספק באישור הממש לה, מספקים לחומייגי את מיטב הנשק. הטלוויזיה הירדנית הקדימה את הישראלית ושידרה את הכתבה, כדי להוכיח כי צדק המלך חוסיין, שדיבר לפני שבועיים בנאום חגיגי על הברית האיראנית־ציונית הסמוייה. … הידיעות סיפרו כי ממשלת ארצות־הברית הוד־אגה מסיגנון התגובה הישראלית על חדירתם של כמה פידאיון מבעד לגדר ליד נהר הירדן — פעולה שבה לא היו, למרבה המזל, שום קורבנות. … כי התגובות המוד־רכות בישראל לא היו מכוונות לעבר ירדן, משם באו הפורצים, אלא לעבר לבנון דווקא, בתירוץ השקוף ששם עברו אימונים (העולם הזה .)2318 שרון כלבנון.
גליון 2526, 29 בינואר 1986, עמוד 6
המטרה העיקרית היתה ליצור אפשרות לפגישה של מישלחת ירדנית־פלסטינית עם פקיד אמריקאי כלשהו (ראה להלן). … במשך חודשים ארוכים התרוצץ מרפי כדי להרכיב ״מישלחת ירדנית־פלסטינית״ ,שתהיה מוסכמת על ישראל ועל המלך חוסיין, ובעקיפין על אש״ף(ראה הנדון) .כל מטרתה של המישלחת לא היתה אלא להיפגש עם מרפי בכבודו ובעצמו. אך גם זה לא הצליח. ירדן ואש״ף הסכימו למישלחת של שישה איש — ואז הודיעה ממשלת־ישראל שהיא מתנגדת לארבעה מתוך השישה.
גליון 2531, 5 במרץ 1986, עמוד 16
מסביב ישבו באולם־האורחים הגדול כמה מראשי הציבור בגרה. ותיקי המימשל הירדני וצעירי האגודות המיקצועיות החדשות, וגם כמה אנשים שהכל ידעו שהם מייצגים את ״אל־מונזמאת״(האירגונים הלוחמים). … הנחיות לדרכי ההתנגדות הפאסיבית שודרו עתה בגלוי בטלוויזיה הירדנית, בשם ״ההתנגדות״ .״ההתנגדות״ לא היתה הפיגועים נפסקו כמעט לגמרי. … הם נכלאו במחנה־מעצר חדש ליד לטרון. ירדן סגרה את הגשרים והמעברים, כדי למנוע את גירושם.
גליון 2401, 4 בספטמבר 1983, עמוד 29
בתמיכת היהדות האמריקאית המאורגנת, המערך יחליף את ממשלת״בגין בעזר ת תנועת-השלום ואירגוני־המחאה, המלך חוסיץ ייכנם לתהליך־ השלום, ביוד עו שהמערך הוא נ ציג ״האופציה הירדנית״ בי שראל. כמה מיועציו של רגן גם האמינו שאש״ף ישתף בשקט פעולה עם תהליך זה, ויעניק בצורה זו או אחרת סמכות למלך חוסיין לשאת״ולתת בשם הפלסטינים. … בין השניים התנהלו שיחות שהגיעו לסף של סיכום חיובי(פדרציה של ירדן ומדינה פלסטינית; מדינה פלסטינית בעלת ממשלה, דגל ודרכון משלה; יחסי־חוץ ירדניים־פלסטיניים משולבים; צבא פלסטיני ״סימל הכישלון המחפיר של מיפלגת־העבודה, בהנהגת שני מנהיגיה היריבים, שם תוכנית זו לאל.
גליון 2597, 10 ביוני 1987, עמוד 7
מי שמתעקש ורוצה לקבל מעמד של אזרח שווה־זכויות, חייב לוותר על האזרחות הירדנית שלו, וגם אז יזכה באזרחות רק אם שר״הפנים ימצא זאת לנכון. … בחוגים הלאומיים בירושלים הובעה כבר אז הריעה כי סניורה נגרר לדרך־ חתחתים, מאז שאש״ף הכניס את שמו לרשימת האישים ש״אינם חברי אש״ף״ אך שמותר להם להשתתף במישלחת ירדנית־פלסטינית לשיחות עם האמריקאים. סניורה היה אז אחד האישים רם סעוו. … ״ לדעת אנשים רבים, ישיבתו של סניורה, או של כל פלסטיני אחר, במועצת עיריית־ירושלים עלולה לתת לגיטימציה לשגרירויות הזרות לחזור לבירה הישראלית, ולעוולות של העיר־ המעטים שזכו באישור משולש: מטעם אש״ף, ירדן ושימעון פרס. כתוצאה מכך נפתחו לפני סניורה שערי הממשלה האמריקאית והעיתונות הבינלאומית.
גליון 2604, 29 ביולי 1987, עמוד 4
להמוני החוגגים השבוע בהרצליה, שחגגו את המהפכה המצרית ואת השלום, היה כדאי להזכיר כי אגוור אל־סאדאת בא לארץ אחרי שמשה דיין הודיע לו, בשמו של מנחם בגין, שישראל תחזיר תמורת שלום את כל חצי־האי סיני, עד המילימטר האחרון, ובכלל זה ההתנחלויות והעיר ימית. הודעה דומה כיום, לפלסטינים ו/או לירדן ו/או לסוריה, תביא לתוצאה דומה. ואז, בעוד עשר שנים, יחגגו בשגרירויות של פלסטין, ירדן וסוריה כל הפוליטיקאים המתנגדים כיום לש :מורי ורבי״ מישהו, שכתב כתב־שיטנה נגר הקיבוצים בצפון, טען בתוכנית ערב חדש בטלוויזיה שאני •מורו ודבר.
גליון 2654, 13 ביולי 1988, עמוד 3
מתי תבינו, שגם אם תהא לשונכם המלקקת ארוכה, האבנים ובקבוקי המולוטוב ישיגו אתכם גם בבתיכם הבקורא, ארץ־ישראל טוחים? אין גן־עדז בירדן על המניעים לנשירת יוצאי ברית- המועצות (״ציונות אכזרית״ ,העולם הזה .)29.6.88 ממדי הנשירה או, יותר נכון, הבריחה, של יהודי ברית־המועצות, האמורים להגיע כביכול ארצה, אך מעדיפים להגיע לארצות״הברית, רק מוכיחים מחדש שמניעים כלכליים חשובים לפרט מאשר מניעים לאומיים. לדעתי זה גם מסביר את מימדי הירידה מן הארץ ודרך אגב, לוא היתה ממלכת ירדן, שכנתנו, גדעדן, גם לא היתה לנו בעיה דמו־נח קינן, חשל־ם גראפית בארץ־ישראל.
גליון 2713, 30 באוגוסט 1989, עמוד 12
הוא דיבר שם בחופשיות, ובשלב מסויים אף ביקש מכתב גלי־צה״ל לסגור את הרשמקול. הוא עמד בוויכוח מר ני־אווירי ירדני־עיראקי, שקרה באחרונה לי ד גבולנו — צריך לראות אותו בראגה. … גם ברית־המועצות השתנתה, ואת זאת כולם יודעים. ״...במעגל היותר־קרוב סביבנו: ירדן, שזה 19 שנים אנו מקיימים איתה את הגבול השקט ביותר שלנו, חלים בה שינויים. ההתקרבות הירדנית־עיראקית עשוייה לט מון בחובה ־׳יכונים לישראל.
גליון 992, 17 באוקטובר 1956, עמוד 19
בקצה השמאלי, הנילבוקס הגדול מבטון. חירבת סופין. זהו המוצב הירדני השולט על הדרך מקלקיליה לטול־כרם, דרכו עבר טור הזחלים הישראלי בצאתו לחליצת החסימה ליד עזון. הכביש ועמודי החשמל, הנראים בבירור בתמונה, חוצים את המוצב לאורכו. בתמונה נראים חיילי הלגיזן פגז ירדני. זוג 1ה שסר בעמדה קדמית של קיבוץ איל, בשעת הקרב.
גליון 1302, 22 באוגוסט 1962, עמוד 16
אריה (״לולי״) סנד וזמיר (״זינגל״) מוזס, שניהם בני , 16 חזרו מטיול בן שלושה שבועות, במקום בו אף לא חלמו להיות — בירדן. ״היום, כשאני חושב על זה,״ סיפר זמיר, ״כל העניין נראה כחווייה עצומה, למרות ששם טיילנו רק בעיניים עצומות. … אז קשרו לנו את העיניים והובילו אותנו עד למשמר של משטרה ירדנית.״ עברית על הקיר. זינגל, יליד טאש- קנט הרוסית, ולולי, יליד רומניה, שהגיעו שניהם ארצה לאחר קום המדינה, הסתדרו עם הירדנים בלי כל בעיות :״שהינו לילה אחד בכלא בבית־לחם ולמחרת לקחו אותנו לכלא בירושלים.
גליון 1588, 7 בפברואר 1968, עמוד 5
מי עוד נשמע לו, ומי מפר את פקודותיו על אדמת ארצו שמעבר לירדן? באלג׳יריה יש נסיונות להפיכה. גדולי העולם הערבי ממשיכים להילחם ביניהם בתימן. … האם לא ברור כי מעשים אלה מספקים את התחמושת לאותם האנשים -והם עדיין מיעוט קטן אצלנו -האומרים :״צריכים לגרש המוני ערבים אל מעבר לירדן! צריכים לספח את השטחים לישראל, ולדאוג שיישבו בהם עד כמה שאפשר פחות ערכים, בדי שהשטחים יהיו פנויים להתנחלות יהודית!
