חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 1,351 עד 1,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 30
אין אופוזיציה היכולה להתנגד שעניין כלשהו הצורה היחידה שבה הזכויות הלגטימיות יכולות לבוא לידי הגשמתן, בצורה שתבטיח את ביטחוננו, במקום לסכן את ביטחוננו, היא זו: שתקום בשטחים אלה מדינה לאומית של העם הפלסטיני, בשותפות עם ירדן או בלי שותפות עם ירדן, כרצונו. תקום ברית!
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 18
כמה ממכריו בגדה המערבית מספרים, כי חבש היה קשור גם בניסיון־הנפל של הרמטכ״ל הירדני לשעבר, אבו אל־נוואר, להפיל את שילטון המלך חוסיין. … מה הפלא שהיום שוכן מטה החזית הטנו־מית במחנה אל־וחדאת? יום אחד הופיעו אנשי־ביטחון ירדניים במרפאתו של ד״ר חבש. אבל האיש לא היה שם. … כמה משאיות עמוסות נשק, שהיו בדרכן לירדן, נתפסו בידי הצבא הסורי. החזי ת הע מ מי ת הודיעה כי נשק זה מיועד לפעולת הפידאין בתחומי ישראל, תבעה את שיחרורו המיידי.
גליון 1883 (3 באוקטובר 1973), עמוד 24
בהתייחסו לדבריו של דיין כ־בית־הספר לפיקוד ומטה, כי מנהיגי ירדן וערביי השטחים היו מעדיפים ביום להגיע להסדרי שלום עם ישראל, כתב אליאב: ״זהו מיפנה היסטורי, חשוב לא־פחות מכל שאר נקודות־הזינוק בתקומת ישראל בארצו .1967 ,1948 , 1917 ,1882 :עתה יש להוסיף.1973 : עד לפני שבועות מיספר, בטרם יצאה בשורה היסטורית זו מפי שר־הביטחון, היה ידוע לכל, כי הסיכסוך היהודי־ערבי נמשך עד אין קץ וללא מוצא רק מסיבה אחת: משום שבצד הערבי ״אין עם מי לדבר.״ כולם, כולם רוצים בהשמדתנו. … בהמשך דבריו דן אליאב, שהפר את שתיקתו הארוכה, בהצעות דיין בדבר ריבונות של ישראל בשטחים הכבושים ואזרחות של ירדן (בגדה) ליושבים בהם, לפלשתינאים : ״...כל המייעץ כיום לפלשתינאים היושבים בתחומי שלטוננו שישאו עיניהם ל־רבת־עמון, נראה בעיניהם כמי שמגיש להם הוכחה חותכת שישראל חומדת את שארית־ארצם ואת אדמותיהם, ודוחה לחלוטין את שאיפתם לשלום של שיוויון ושיתוף ביניהם לבין מדינת־ישראל.״ מיל חמת השנה השביעית.
גליון 1795 (26 בינואר 1972), עמוד 3
איו צילצלה אל דיין, איך הציע דיין מייד לבוא לחנות שלה, איך נפגשו השניים במיסעדת ירדן. במהדורה השניה מוסיף שטרן, מפי אלישבע :״הוא באמת התערב לטובת אחי.״ להלן מספרת אלישבע איך הזמין אותה דיין למסיבת־קוקטייל, איך התפתתה לעלות לחדרו במלון דן, איך נטפל אליה ואיך ברחה ממנו, ואיך נפגשו לאחר ׳מכן כימעט בכל יום. … הוא היה נח מילה שלו היתה לי קדושה.״ (במהדורה השניה מוסיף שטרן ):אלי שבע :״פעם, כשהיינו במיסעדת ירדן, הוא לווה 300ל״י מהמנהל ונתן לו צ׳ק.
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 22
ואז קרה אסון נורא. בית־הספר הזה נהרס בהפגזת הירדנים. אני מזועזעת מזה, ואני מתכוננת לנסוע לשם.״ בהרצליה נהנית כריסטינה מהשמש והים, מבלה עם ידידיה הישראליים שהכירה כאן. … אשר לערפאת — חבש כבר הפגין כלפיו זילזול מסוייג, חייב אמנם את קיום אל־פתח, אך הצטער על כי אירגון זה אינו מושחז ומהפכני די הצורך• לדעתו: מתקרב הזמן שבראש כל המחנה הפלסטיני יעמוד אדם שאינו מסתפק רק במאבק לאומי נגד ישראל, אלא מנהיג המחפש להשליט את המהפכה השמאלנית בירדן ובעולם הערבי כולו — כשלב ראשון וחיוני לקראת ״העימות הגורלי עם ישראל והאימפריאליזם המערבי.״ המערכה על יעד דה לא תצטמצם לירדן.
גליון 2023 (9 ביוני 1976), עמוד 37
״ גנרל בגין, מוקיון: אחרי שהצעתו של לוונשטיין, שנסתייעה בחמישה קולות (לוונשטין גופו, רקנטי מחרות, ילידמור, מיקונים וטובי) נפלה, חזרו לדיון בחולה, תוך שמירה על רמה נמוכה ככל האפשר בשעת חילופי-הדברים : אחר שאריה בהיר, איש מפא״י הבטיח לבגין, כי ״מובן שאתה לא תלד לייבש ביצות,״ ושרגא גורן, ח״כ מפא״י אחר, שיבת הכנסת מתחילה 3־<2 העלאת 100 אלף יהודים מברית־המועצות לעבר־הירדן מיזרחה. אומרים הכרוזים :״הנה רכשנו באח רונה בעבר־הירדן שטח־אדמה גדול, ב סביבת חרבות העיר העתיקה חשבון. כאן תותקן הספקודמים מבריכות חשבון השופ עות, ועל קרקע זו אפשר יהיה גם להקים במהרה בניינים ראשונים, כדי לארגן קי- בוץ־חררים, אשר יובאו בקרוב מברית- המועצות.״ בעזרת פקידים, תוקם בעיר חשבון טחנת־קיטור וביודחרושת לאיטריות (במ קור ״לאקשן פאבריק שכן מן המודע הוא כי בעבר-הירדן מיזרחה יש שדות בהם גדלה החיטה המשובחת בתבל כולה.״ בניו־יורק סיטי ייפתח בקרוב מישרד של ״אגודת קומוניסטים ישראליים חר דים״ ,בו יישווקו. האיטריות מעבר־הירדן — וחלק־הארי מן הפדיון ישמש כדי לת מוך בקיבוץ היהודי החדש ובישיבה בחשבון.
גליון 2140 (6 בספטמבר 1978), עמוד 17
החמישה שילמו מחיר יקר מאד עבור תשוקתם זו. אדם העובר את הגבול בין ירדן לישראל הופך גיבור בין חבריו, אם אינו נתפס. … החמישה שהיה להם דם, שפכו אותו על אדמת ירדן. חכמים ופיקחים יגידו, מן הסתם, שהם מתו לחינם, שלא היה כל טעם במיבצעם.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 25
ה״הילטון״ של ירמיצקי על דרך המלך • קבוצת ״אמישר-ירדן״ .עיסקות ״פרדס מרגושס״ ועיסקי החברות האמריקאיות של ״ירדן״ ישפיעו על שערי המניות.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 43
בינתיים עושים אורחי הפאב חוכא ואיטלולא מתחרויות הספורט בטלוויזיה, בעוד חברה הקבוע של ג׳ודי, דייב הנגר, סופר את הנקודות. • לילי (ירדן, שני הערוצים, שעה .)10.10 סיפורה של לילי לנגטרי, אחת המאהבות המפורסמות של אנ גליה של המאה שעברה. … האופנה כוללת היום שמלות וחצאיות שבהן הרבה הרבה בד, כיווצים ובדים נופלים והתאמת צעיפים וכובעים להם. • סיפורו של אפשט (ירדן, ערוץ .)8.30 ,0 סידרה קומית חדשה על צעיר פוחז והולל המפיל ברישתו נערות רבות ונקלע למצבים מצחיקים, שמשתלבות בו תכונות של נוכל ורמאי, עם קסם אישי • שלום חנוך (.)0.30 הערב, זוכה בשידור שני התוכנית שירים בצוותא עם שלום חנוך, שאותה הפיקה אחרונה דיין וביים בארי מג־פורר.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 4
״העולם הזה״ 838 תאריך 12.11.53 : השערתך כי המעשים הם מתוכננים על- ידי ממשלת עבר־הירדן היא רק סברה, אחת מבין כמה השערות, שהן כהררים התלויים בשערה ובהערה. … ועל 0מך השערה רעועה ופורחת באוויר כזאת אתה אומר לשלוח בני אדם ״נגד מחנה מבוצר של הליגיון, עמוק בעורף הירדני״ ז היכן כאן ההיגיון, והיכן הצדקן ואם כן, אולי תשאלני, אם לא לרצוח ילד ואשד, באישון לילה ואפלה, בעזרת תותחים ומרגמות, ואף לא להילחם במחנה מבוצר של הליגיון, שזה בעיניך כביכול ״הגישה המשלבת את דרישת המוסר האנושי עם דרישת ההיגיון הפוליטי״ — אם זה לא וגם זה לא, מה אפשר לעשות כדי למנוע להבא רצח אשד, על ילדיה, ביהוד או במקום אחר? … האוייב אינו הילד הישן במיטתו, אינו האשה חסרת-הישע. האדיב הוא הצבא הירדני, האדיב הוא הממשלה הירדנית. לפיכך, פעולודתגמול יש לכוון נגד מטרות צבאיות, נגד מחנה מבוצר של הליגיון, עמוק בעורף הירדני.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 13
יכולתם להשפיע על המציאות, להציע פתרונות לבעיות פשרה טריטוריאלית. הסכם עם ירדן. ולהאבק עליהם. זה, היה רעיון גרוע בסוף •טנות ה .60 כיום והנה, אצל תנועת־,העבודה אין כל סימן* חיים. … כיום זוהי בדיחה עגומה. אין אף פלסטיני אחד המסכים לה, ירדן דוחה אותה מכל וכל, ואין לה אחיזה כלשהי בדעת־הקהל הישראלית.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 76
הטכסט המלא :״ניו״יורק — סגן יושב־ראש הכנסת, אריה בן־אליעזר, הציע היום, במסיבת עיתונאים כאן, להקים פדרציה מורכבת משיטחי ארץ־ישראל, שחולקו על־ידי בריטניה, ואחר־כך על־ידי האו״ם, במיסגרת תוכנית לאיחודה מחדש של ארץ־ישראל, שתפתור את בעיית הפליטים הערביים, תסלק מן המיזרח־התיכון את המדינה הדימיונית ירדן, ותיצור איזורי־חיץ בין מצריים ועיראק.״ לא היה משום חידוש בהצעה חרותית זו לאחד את ארץ־ישראל. … היתה שונה לגמרי מתוכניות מנהיגיו. בעוד שאלה מטיפים בישראל לכיבוש ירדן ב״מיבצע שיחדור״ ,דיבר בן־אליעזר הדיפלומטי על פדרציה בין ישראל ובין האיזור הערבי.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 10
הרעיון הוצע רישמית על־ידי מזכ׳ל האדם, זכה בהסכמת אש״ף, ירדן וסוריה, ונתקל בהתנגדות טוטאלית מצד ממשלות ישראל וארצות־הברית. … ל רקע זה יש לפענח את נאומו הגדול של ערפאת, ששודר בשידור חי לתושבי ירדן, הגדה וישראל. היה זה נאום עיקבי וברור, שהכיל את היסודות העיקריים הבאים: שיחרור אש׳׳ף מן האפוטרופסות של המדינות הערביות, ובעיקר סוריה.
גליון 2485 (17 באפריל 1985), עמוד 10
הם יצטרכו לדחוף אותם דרומה, אל תוף ירדן, ושם ישתלט אש״ף על המדינה. ירדן תהיה למדינה פלסטינית, בהנהגת אש״ף, וישראל תוכל סוף־סוף לשאת ולתת עימה.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 3
המדורים הקבועים מיבתבים — חזמר למחשבה איגרת ד׳עורד -משה קרו־תשקיף — לוין פוטר במדינה — חנושז ס־זרח־ח הנדון — נזשזח שמאלית יימן אישי — תשלזס חזב אנשים — סדר של ב״כסיח* חשמץ־נשש — לדשן ירדן תמרורים — ח!פה בצל התמר אתה והשקל — שוחפיס ותים קולנוע — ק! … אלון נרבה, קרול״ן למטרד, שר 01 יקי בדקוביץ, אהרון אברחצירא תשכץ מיכתכים לרותי — צעיר ממנה זה וגם זה — שבדים עלינו רחל מרחלת -טל כל הסולם רינוני רון — מצאה מאציו הממונה גירעון ירדן, הממונה על השגרירות הישרא- ל ית בווינה, מספר על תפקידו, על האנטי- שמיות באוסטריה, על יחסיו עם מנהיגי אוסטריה והמיס- 8מ דרים שהוא עושה לעוזרת.
גליון 2623 (9 בדצמבר 1987), עמוד 3
אבי המנוח היה נהג־קטר בצפון־גרמניה של לפני השואה, ובין 600 אלף יהודי גרמניה של אותן שנים היו לא רק בעלי־הון ומדענים, פקידי־רכבת ובעלי כל־בו, אלא גם איכרים ובעלי־מלאכה ואפילו כייסים ופורצי־כספות ידועים לשימצה, והפלא ופלא, אפילו גנרל בחיל־הפרשים (אחד וולטר פון־מוסנח. יעקב הלפרין, תל־אביב גמדים מעבר לירדן על אוכלוסיית הבהמות של מדינות מסויימות (״מיכתבים״ ,העולם הזה .)2.12.87 אם זה מה שמריץ את הקורא אמריליו, לשרבט מיכתב למערכת — הצורך הנפשי לדווח לעם ישראל על מיספר הפרידות ביוון, אני מציע לספר על מיספר הבהמות במקום הרבה יותר קרוב אלינו: בירדן השכנה מצויים לא רק כבשים (מיליון) ועיזים (חצי מיליון) ,אלא גם גמלים ( 15 אלף), שלי, אישית, הם הרבה יותר סימפאטיים מאשר הפרידות בהן משתבחת יוון. … מאצ׳ו, אבר רגיש רן פקר הוא ס מל הגבריות הישראלית. האוייב לא הצליח ליירט אותו. שבוי ירדני שנעלם, ושלפי השמועה נהרג על־ידו, מנע את קידומו.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 39
אלבק :״מכר״מקרקעין מתבטא ברישום בטאבו. זה החוק הישראלי והירדני, ששניהם באו מן החוק התורכי. בישראל התפתח נוהל של התחייבות לרשום בטאבו, הקודמת לרישום עצמו. בירדן, אם עברו 10 שנים מעשיית החוזה וטרם נרשמה העיסקה בטאבו, רואים אותה כאילו היא רשומה. ״הרבה מכירות בירדן ובגדה נעשו ללא רישום בטאבו. רוב העסקות הן של ערבי, שמכר קרקע לערבי שני, והצרה היא שיש הרבה עסקות שבהן מכרו קרקע שלא היתה שייכת למוכר.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 34
נהרגה • בהתרסקות מסוק של חיל״ האוויר הירדני ליד העיירה אנטפילה בדרום ירדן, המלכה עאליה, אשתו הש־לישית של המלך. הירדני חוסיין, שניש־אה לו ב־ 1972 אחרי שהתגרש מרעייתו הקודמת, הנסיכה מונה ממוצא אנגלי. עאליה 29 היא בת למישפחת טוקאן משכם, שאביה היד, שגריר ירדני והיא ילדה לחוסיין שני ילדים, הנסיך עלי ()3 והנסיכה עאייה 1נולדה בקאהיר, למדד, באוניברסיטת אלכסנדריה סיפרות ערבית ואנגלית, ונחשבה כאשר, היפה ביותר מבין נשותיו של המלך הירדני.
גליון 2428 (14 במרץ 1984), עמוד 12
בעיקבות פעילויותיו אלה אף ישב בבית־סוהר בירדן. בשנים שאחרי המילחמה הספיק //ך לי־אל־או, בוקר טוב! … תמונה שעלתה ביוקר להיות עיתונאי, להתעסק בתיירות ולשבת בכלא הירדני. ב־ 956ז נאלץ לעזוב את הגדה מסיבות פוליטיות, ונסע לביירות.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 18
בירושלים הודיע משרד־האוצר כי דינארים ירדניים המתקבלים עבור ייצוא מישראל לירדן דרך גשר דאמייה יזכו את היצואנים בכל תמריצי הייצוא הרגילים — חישבון מכסים, תמיכות ייצוא, זכויות מיוחדות לייצואנים — הניתנים לייצוא מישראל לארצות־חוץ.
גליון 897 (23 בדצמבר 1954), עמוד 4
כל אגם כזה יהווה חוליה בשרשרת, אשר תעביר את מימי הירדן לפאלוג׳ה, אשר בנגב. כאשר נגשה ממשלת ישראל לביצוע התוכנית, גילתה כי קיומים רק שני שמחים מתאימים לכריית האגם המרכזי : • עמק יבניאל, אז • בקעת בית־נטופה. הגיאולוגים והמודדים סרקו את שני השטחים משך חמש שנים תמימות, הגיעו למסקנה כי בקעת בית נמופה הינה המקום האידיאלי להקמת האגם, הן מפני שמימי הירדן יכולים לזרום לתוכה ללא שאיבה והן מבחינה גיאולוגית : הוברר כי אדמת הבקעה אינה מאפשרת למים היקרים לחלחל. … מפ?{ל מי 0ארצי. הטיית חלק של מימי־הירדן מדרום גשר בנות־יעקב לתעלה פתוחה, באורן של 44ק׳׳גו, שתימשך אל קצהו המזרחי של אטם בית־נטופה.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 24
* ירדפים אחרי חבלנים בביקו! הירדן 3ז הפכו חלק שיגרתי של החדשות. אבל מדי פעם חורג אחד המירדסים מן השערה, ומרכז את תשומת־ליבה של המדינה כולה. … יחידת צנחנים הוזנקה לרדוף אחרי חולייה בת שבעה אנשי אל־פתח, שחדרו ממיזרח לירדן. השבעה נראו מטפסים בהרים העולים מן הביקעה, בין דאמיה ליריחו, לכיוון שכם. … חנן סמסון היד בין מניחי־היסוד להמצאות בשטח החבלה, המשמשות את צר,״ל גוברין, הוטלה על יחידה 101 לחסום את כביש ירושלים־חברון, ולחבל ברכב של הצבא הירדני. בלילה גשום וקר טיפסו שני מארבים אל פיסגת הרי ירושלים וחסמו את הכביש בשני מקומות.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 2
באותה סידרה של סיפורים דמיוניים־כביכול, שהיו מבוססים על ניתוח פוליטי וצבאי קר, פירסם אבנרי גם סיפור בשם ״הסיבוב החמישי״ (העולם הזה ,)931 שעסק במלחמה האטומית העתידה לפרוץ בין מדינת־ישראל ומצריים ב־ 5ז.19 אותה רשימה, שנכתבה כשנה וחצי לפני מיבצע־קדש, חזתה כי בלן מלחמת העצמאות לבין הסיבוב האטומי, החמישי, יתהוללו עוד שלושה סיבובים: 0מלחמת ( 1958 הסיבוב השני) ,בו מצליחה ישראל ליישר את גבולותיה על־י ד חיסול רצועת עזה והזזת החזית המזרחית עד לירדן. 0מלחמת ( 1964 הסיבוב השלישי) ,בו כובשת מדינת־ישראל את צפון עבר־הירון, תחזית ״העולם הזה״ 1555 - את רמת־הגולן ואת הר־הדרוזים ומאיימת מקרוב על דמשק. 0מלחמת ( 1968 הסיבוב הרביעי) ,בו כובשת ישראל מחצית הלבנון, את מיפרץ אילת עד טיראן משני גדותיו. … בעוד שלפי התחזית השתרעו גבולות המדינה ב־1968 עד מעבר לירדן, וכללו רק את חלקו המזרחי של חצי האי־סיני, הרי מפת ישראל ב־ , 1968 כפי שצויירה לפני 13 שנים, תואמת היום את תפיסת ״גבולות ד,בטחון״ של ישראל, כפי שרואים אותר, היום שר- הביטחון משד, דיין וכמה אישי־בטחון מרכזיים אחרים.
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 28
.״ הגליליים הקרובים באופן מיוחד ללבו של שדמי היו בני יבנאל, משמר־השלושה ובית־גן השכנות, מחוספסים ונוקשים, שהכירו כל דרך ושביל בצפון ונתנו את טובי בניהם על הגנת עמק־הירדן וטבריה, ברצועת עזה ובשיירות ירושלים. … שלושים מאלה היו אנשי יבנאל, המושבה הגלילית בין הר־תבור לים כינרת, שנוסדה בשנת 1902 על־ידי איכרים עבריים שנאלצו לנטוש את המושבות בגולן שמעבר לירדן (בשטח סוריה של היום) .וכפי שמספר הספר לזכרם, בקעה זו ונערים אלה (הוצאת מסדה 235 ,ענד) ,שיצא בימים אלה לאור, היתר. … מחוקר ארץ־ישראל אברהם משה לונץ (ש־שהתעוור בגיל 25 מרוב שקידה על לימודיו), ועד יואל משה סלומון, שליתר בטחון גם הוציא עיתון נוסף (יהודה וירושלים) ,אותו סגר כאשר החליט ליישב את פתח־תקווה בשנת . 1878 איש מן היישוב. חוקרת העיתונות הארצישראלית גליה ירדני הציבה יד ל־לפועלם של עיתונאים אלה, כינסה מפרי עטם של 11 מהם בלקט סל ענבים (הוצאת מוסד ביאליק; 184 עם׳).
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 15
מסביב התפוצצו פגזים ופצצות של הארטילריה הירדנית. אולם שתי החיילות לא גילו כל סימני התרגשות. … אין יציאה מהתופת אשר נכנסה יחידת השריון אל ג׳נין התברר לד. היא כמעט מכותרת. כוחות שריון ירדניים, שכללו כ־ 50 פטונים, הגיעו למקום והיה צורך להזעיק את מטוסי חיל־האוויר. כשהמטוסים יורים מעל והטנקים הירדניים צולפים מטודח קרוב, הסתתרו שתי החיילות מאחורי גדר אבנים.
