חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 1,301 עד 1,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 4
מתנגד שעולי־הירגל הישראלים למכה יצויידו ׳בדרכון ירדני, כפי שנעשה הדבר בישנה שעברה, מאחר שממשלת סעודיה מסרבת להתיר למחזיקים ׳בדרכון ישראלי ׳להיכנס לתחומה. … שר־ההוץ משה דיין תומך כמתן היתר לערכים ׳הישראלים להצטייד בדרכון ירדני, הניתן כהסכמת ירדן, כדי שיעלו לרגל למכה ראש נסיה ב דושלי בי ק ש מי קלט מדיני אחד מראשי הכנסיות הימינצגות כירושלים ביקש כשבוע שעפר מיקדט מדיני.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 60
בגיל שמונה היה הסוליסט במקהלת בית־הכנסת הגדול בעיר הולדתו, הנמל האוקראיני אודיסה; בגיל 12 היה תלמיד בבית־הספר התיכון העברי הראשון (מגן־דויד בקישינב הרומנית) אשר אגודת-ישראל ייסדה (בין חבריו לכיתה: המשורר־לעתיד נתן אלתרמן); ־ בגיל 26 עמד לרכוש מיליון דונם ליד אירביד, אשר בצפון ירדן של היום; בגיל 28 היה מפקד באצ״ל ומפקד קורס הטיס הראשון שלו(אליו הביא מטוס חד־מנועי ודו־מושבי, תרומת יהודי מצרי) .שכטרמן גם הספיק ללמוד סוואהילית במחנות החיילים האפריקאיים של הצבא הבריטי, שבנה ברצועת־עזה; לנהל את מיפעל האשלג הראשון(בצפון ים־המלח); להיות סגן ראש עיריית תל-אביב וחבר־כנסת בשתי קאדנציות מטעם הליכוד, טרם יו״ר שכטרמן מיליון דונם בירדן המכון הישראלי לספרות נשים קוסמטיקה ופדיקור ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור ן חוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה) שהיה בעבר חבר קיבוץ(הראל) ואשר בין עבודותיו תבליט־קיר לאוניית־הפאר שלום, אוניית נוסעים ישראלית שנמכרה בינתיים; האנדרטה לחללי חטיבת הנגב של הפלמ״ח והפסל בכניסה למלון הילטון בירושלים.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 31
אחד האובייקטים המבוקשים ביותר השאח בשיא תיפארתו הארץ׳ מכשיר את השרץ האופציה הירדנית ראש״ממשלת ירדן, שהוא בתוקף תפקידו גם המושל הצבאי (התיאורטי) של הגדה המערבית, הודיע השבוע שכל פעילי האגודות הכפריות, שלא יפרשו תוך חודש ימים מחברותם באירגוניו של מנחם מילסון יועמדו לדין צבאי. … חוגים פוליטים פלסטיניים במיזרח ירושלים התלוצצו השבוע, שסוף־סוף הם מבינים למה מתכוונת מיפלגת העבודה באופציה הירדנית .״אפילו במה שאומר שימעון פרס יש לפעמים הגיון,״ אמר עורך עיתון פלסטיני לעולם קטן.
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 25
מנוי וגמור עם יאסר ערפאת לקבל החלטות מרחיקות־לכת, שיאפשרו להנהגה לנהל מדיניות חופשית ועצמאית כלפי האמריקאים, ירדן וישראל, ולעשות מאמץ גדול לקידום תהליך השלום. … ואולי תעצום ממשלת־ישראל עין, כפי שעשתה לא מכבר, כאשר כ־ 40 מראשי הציבור בגדה נפגשו עם יאסר ערפאת בירדן? מכאן שיש רבים באש״ך הסבורים שאין מה למהר .
גליון 2534 (26 במרץ 1986), עמוד 40
מבש הגדה המערבית ,88 סר באנגליה, בגיל נפטר ג׳ון כאגוט גלאב, קצין צבא בריטי הראשונה, מילחמת־העולם של שהתפרסם בשנים 1956 — 1939 כגלאב באשא, מפקדו של צבא ירדן, הלגיון הערבי. גלאב, שהגיע לירדן אחר תקופת שירות קצרה בצבא עיראק, נתבקש לארגן בה יחידה מידברית כדי להחיל את שלטון־החוק ברחבי המדינה.
גליון 2492 (5 ביוני 1985), עמוד 3
אם מישהו היה שואל אותי לפני שבוע מה הם מושגי תנועת החירות על גבולות המדינה, הייתי משיב מייד: כל הארץ, מערבה לירדן. וזהו. ועכשיו גיליתם לי כי עד לפני ארבע שנים (ז.א. גם משך ארבע שנות שילטון מנחם בגין הראשונות) כלל סמלה של תנועת החירות גם את ממלכת ירדן. זה, באמת, משהו־משהו. מה שחסר להם, לחברה האלה, זה מיליון הבדווים של מוסיין.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 15
ההתקוממות שמה קץ לכל יומרה כזאת .״תומכי ירדן״ המהוללים, גיבורי התיקשורת הישראלית, נמוגו כמו שלג ביום־ שרב. בכל ימי ההתקוממות לא הונף אף פעם אחת דגל ירדני, לעומת רבבות הדגלים הפלסטיניים, שעצם הנפתם היתה כרוכה לא־אחת בסכנת־מוות. … צויירו רבבות סיסמות של אש״ף, נמחקו וצויירו מחדש. אף לא סיסמה פרו־ירדנית אחת קישטה קיר בגדה. הדיוקנות של יאסר ערפאת היו בכל מקום.
גליון 1464 (29 בספטמבר 1965), עמוד 23
עוד בוועידת- הפיסגה השניה, באלכסנדריה, הצהיר גמאל עבד־אל־נאצר שאין בכוונתו להסתבך במלחמה עם ישראל, בגלל הטיית מי הירדן. אולם אז נתקל באקטיביזם סורי קיצוני, שאיים לפוצץ את הלגיה הערבית ולהבעיר את אש המלחמה עם ישראל. … לכן לא די היה לנצל את חימום הגבול — ובעיקר פעולות הטיית מי הירדן — כדי ללכד את העם מול הסכנה הישראלית. … ניגשנו אליה מאוחר מדי, בכדי למנוע מישראל את ההשתלטות על מי הירדן. המדינה הציונית מפתחת עתה את הנגב, בעוד שתוכניות־ההשקייה הערביות לא יצאו לפועל אלא אחרי שלוש או ארבע שנים.
גליון 1301 (15 באוגוסט 1962), עמוד 13
הדרך: בגלל הסכנה הצפויה בנמל חיפה ובלוד, אם ינסו להכניסו בהסתר, יסיעוהו בשם בדוי לירדן. כאשר יגיע לעיר העתיקה בירושלים, ייעשו סידורים כדי להבריחו אל מעבר לקנדים. … כאשר הוא נשאל כיום מה דעתו על בן- ; עונה :״הוא הנשיא שלנו — כמו קנדי.״ הפרחה לירדן דעה נושאים מיאן יוסלה לדבר: על הרב מנדל- ן וממיות, על מה שקרה לו בשווייץ, על קשריו עם על־ידי הגיורת, נישקו אותו סבו וסבתו, בירכוהו לדרך צלחה.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 11
לא מן הנמנע שהשייך ינמק את התפטרותו ״מטעמי־בריאות״ ,יצביע על כך שאושפז לא־מכבר בגלל לחץ־ דם גבוה ומחלה בדרכי־העיכול. שופלים מחדש יבוא מירדן שילטונות־ישראל עשויים לשקול מחדש את ההיתר שניתן לייבא סחורות מירדן לגדה המערבית.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 5
המערך יתמוך כאוטונומיה רחבה לפלסטינים כחלקים הקרובים לירדן, ושאינם מאוכלסים בצפיפות. אם המערך ישוב לשילטון, הוא יחזיר לירדן שטחים בהתאם לתוכנית ״הפשרה הטריטוריאלית״.
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 17
העהל *1־ 1 1111 1ד ך יוסוף אבו־ורדה בתפקיד טוני, ו 11 1 1\ #111 11 אחיה של ליילה, שהובא מירדן כדי להרוג את אחותו, ואהרון איפלה, בתפקיד של בני תגר, ברגע העימות. … ׳ כשניסיתי לברר יותר פרטים על השינוי שחל בעמדתו, התברר לנו כי קיבל הוראה מן המנהיגים בירדן לא לתת לנו לצלם״. המשתתפים בסרט, הערבים בעיקר, היו לדיברי הבימאי כתובת לאיומים השכם והערב.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 12
אולמן רואה בציורו דמיון רב בין העיר אילת לבין עקבה, השוכנת בירדן, והדגים בציור־הקיר שלו עוברים מאילת לירדן וחוזרים משם.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 7
״במהלך הדו־קרב הארטילרי ביום ,20.4.69 שהתנהל לאורך גבול ירדן, נפגע הסכר על הירמוך, לידעדיסה. הסכר נפרץ, ומימיו נראו זורמים בשיטפון גדול.״ (בעיתונות של יום .)21.4.69 מיפעל סכר הירמוך (תוכנית אל־גוסהיה המיפעל הכל־ערבי החשוב ביותר לפני 10 שנים בערך. מטרתו היתד, להשקות את חלקו העליון של עמק הירדן המיזר־חי במים שיבואו מנהר הירמוך.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 3
״פתה פיך לאלם, אל דין כל בני חלוף״ (משלי; ל״א.)8 , אלכסנדר זרחין, מהנדס, תל־אביב בז־ ד 1 1ה בדוס־ידזדי בז־ דך 1ד־ י לפי ה מ חז ה ״ק זבל ן״ מאת יגאל מוסינזון יהורם גאון עיגוד ל מ חז ה מו סי ק לי: יגאל מוסינזון, יואל זילברג, יורם קניו ק דב זלצר ה מו סי ק ה: ע מו ס אגוינגר, חיי ם חפר השירים: מחול ותנועה: קרנדל דיל יואל זילברג הב מ אי: תזמור ו מו סי קהלמ חול: ארתור ה א רי ס תפאורה: אריה נבון תלבו שות: מולי גורדין לא נעים למחרת פשיטת צר,״ל בסמוע, ניגש אלינו סטודנט ירדני והציג בפנינו את השאלה שגם אתם הצגתם: ״מדוע נגד ירדן?
גליון 1529 (21 בדצמבר 1966), עמוד 28
דורות של נוער עברי גדלו על הבננה מעמק הירדן. אורי׳לה — בעילה ! היתד, סיסמת האמהות העבריות בשדרות רוטשילד התל־אביביות, כבר בראשית שנות השלושים. … בתל-אביב ביקש רוכש האנציקלופדיה העברית לעיין בערך ״אנגליה״ ,מצא במקומו הערה: נא עיין ב- ערך ״הממלכה המאוחדת״ ,ניסה למצוא ערך זה׳ לא מצא במקום המיועד לכך כל ערך שהוא. • קיגאת סופרים. בירושלים הם־ תייגו שלטונות ירדן משמה היהודי של תחנת הגבול שער מנדלבאום, קבעו לתחנה את השם שער השיבה, נדהמו לגלות כי גם השלטונות הישראליים החליטו לנסות להשכיח את השם מנדלבאום, קבעו לו שם חדש, שער שמעון הצדיק. • חשש מהשיש.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 11
אמרו לי להיות כאן ואנחנו כאן.׳״ הם הביאו אותו לנהר הירדן, ואמרו לו לעבור לצד השני. 4,׳ 4׳4 אינשאללה י וא היה כטדח, שמשפחתו נהו | רג ה כולה בקרבות, ומשפחתו היתה משוכנעת שהוא נהרג בכיבוש העיר. … איך הערים את המזרונים על שולחן — ונכנס לישון מתחת לשולחן. איך לקח את הסטן שנתנה לו ממשלת ירדן (״ 150 כדורים נתנו לי — ו־ 150 כדורים נשארו לי!
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 18
.״ בעיקבות הודעה זו פרשו חברות גדולות נוספות מכוונתו להש במיכרז השמן, שעשוי היה להבטיח נתת מהעוגה של מיליארד דולר — כך ייראה נמל־התטופה הבינלאומי החדש של ירדן, שייקרא טל שם המלכה המנוחה, טליה, לכשתושלם בנייתו. … חיל־ההגדסה האמריקאי הוא האחראי להשלמת הפרוייקט ההנדסה האמריקאית טאמם, שהיא חלק מהתאגיד הבונה את שדה־התעופה ברמת מטרד, שליד מיצפה־רמון, טבור חיל־האוויר הישראלי, תיכננה ומפקחת טל בניית שדה־התטופה הירדני.
גליון 1806 (11 באפריל 1972), עמוד 24
כי סימיון השני הוא ידיד טוב של חוסיין מלך ירדן. הם למדו יחד במיכללה הצבאית בארה״ב, נשארו מאז ביחסים הדוקים. … מקהלת-הילדים על־שם צדי- קוב, שייקה אופיר, להקת־המחול של עמק הירדן, אילן ואילנית — כל אלה שרו, רקדו וסיפרו בדיחות לקהל.
גליון 1713 (1 ביולי 1970), עמוד 2
בין הנוכחים היו ראש העיר, האג׳ מעזוז אל־מסרי, קאדרי טוקאן, מי שהיה שר־חוץ בממשלת ירדן, וחיכמת אל־מצרי, מי שהיה יושב־ראש הפרלמנט הירדני.
גליון 2007 (18 בפברואר 1976), עמוד 23
אץ חשיבות רבה לשאלה אם דוגל שלמה אבינרי במדינה פלסטינית או לא, אם הוא רוצה לנטוש את הקו הפרו־ירדני של ממשלת־ישראל, או אם הוא מוכן להכיר בנסיבות כלשהן באש״ף. … אולם ספק רב הוא אם יוכל להשפיע על הממשלה הכוללת את זבולון המר, ושבראשה עומד יצחק רבץ, המתנגד לכל גישה חדשה לעניין הפלסטיני וגם למשא־ומתן מוקדם עם ירדן — שיביא בהכרח לנפילת ממשלתו. מינויו של איש כמו שלמה אבינרי הוא צעד קטן קדימה, אך לא יותר מזה.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 10
בחירת המועמד השישי למישלחת היא מתוחכמת במיוחד: צאלח תעאמ־רה, בעלה של דינה, מלכת־ירדן לשעבר, ומי שהיה האסיר הפלסטיני הבכיר במחנה אל־אנצאר. … השאלה היא מדוע מיוחסת חשיבות כה רבה לפגישה האמורה להתקיים בין מישלחת של אישים ירדניים ופלס־ [ טיניים ובין פקיד אמריקאי, כשאין לפגישה מטרה מעשית כלשהי, ואין היא בגדר ״משא ומתן״ .רישמית כבר הודיעה ממשלת ארצות־הברית שאין בפגישה כזאת הכרה באש״ף, חלילה.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 22
זה היה באמת גילוי לגבי אלישבע, כי האחיות גדלו ׳ותיו בנפרד. הן נולדו לאב שהיה איש חיל־הספר הירדני ואת שנות חייהן הראשונות בילו יחד בזרקה שבירדן.
גליון 1586 (24 בינואר 1968), עמוד 18
צמחים שפופים וערפל/ מעבר לו — הגבול הירדני. מצירו השני של הכביש — עולה האדמה ומתמרת. מתחת לחומה התלולה — גמלים תועים .״אלה מירדן,״ מסביר דני* ,״הם 413 החברה ?
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 6
אם נסתכל במפת ישראל המערבית, ניח־כח כי צומת־ירושלים הינד, הצומת החיונית — ולמעשה, היחידה — בכל מערך צבאי של עבר־הירדן ושל הלגיון הערבי. נצייר לעצמנו את המערך הירדני של אז: מערך הגנתי, המבוסס על שורת ערים ומיבצרים, מצפון לדרום — ג׳ינין, שכם, ירושלים, חברון, באר־שבע. כולן מחוברות בכביש אסטראטגי אחד. הקשר הרציני היחיד בין עבר־הירדן לבין כל המערך הזה, מערבה לירדן, הוא כביש עמאן־ירושלים. … כיבוש הצומת, בקוטר של 10 קילומטרים סביב העיר, היה ללא ספק מקעקע לחלוטין את כל המערך הירדני וגורם לנסיגה מבוהלת עד לגדה המזרחית.
