חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 1,276 עד 1,300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1047 (30 באוקטובר 1957), עמוד 5
כוח זה .הצטווה לכבוש את המעבר, כדי למנוע את נסיגת הכוחות המצריים בצפון בדרך • חטיבת החי״ר המוצנח, אחרי 48 שעות של הכנות קדחתניות, בהן החליפה את הרכב שלה במשאיות של ששה גלגלים, חצתה את הגבול ליד אל־כונתילה. היא נערכה בחצבה בערבה׳ ליד גבול ירדן, דבר שעזר לבלבל אח המצרים ולעורר קדחת־מלחמה בירדן. … כאשר הופל מטוסו של אלוף־משנה שמחוני על־ידי תותחים נ״מ ירדניים, הוא נשא עמו הערות וסיכומים שביטאו את מסקנותיו הראשונות מן המערכה.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 14
מזה למעלה מעשרים שנה עומד עורך־הדין — שברח מטבריה ב־1948 ויושב עתה ברמאללה — בראש תנועת הפליטים הפלסטינים• יחד עם שני עורכי־דין אחרים* אף ייצג אותם בניהול מגעים עם ישראל. על כך ישב בכלא ירדני. ״יש בינינו הפלסטינים אנשים המרגישים כי הגיע הזמן שניטול לידינו את היוזמה לטפול בבעיותינו ולהכרעת גורלנו — למרות שהיינו רוצים שיוזמה זו לא תהיה נפרדת מפעולות שאר העולם הערבי.״ הנהגה כושלת. … ״נראה לי ששלטונות ישראל חוששים מתגובות אזרחיהם קריקטוריסט זאב צחוק במחנה כפייה טיניים מעבר לגבולות, בעיקר מירדן. לחץ זה הוא בעיקר כלכלי, ונוגע לפקידי־ה־ממשלה לשעבר, למקבלי הגימלאות, לנכבדים׳ לגופים המוניציפליים. הכוונה, כמובן, לכספים המוזרמים לגופים אלה מעמאן, ואשר ״מונעים מחלק ניכר של האוכלוסיה לחשוב ולפעול בקווים עצמאיים יותר.״ * נימר אל־ווזואך י, כיום שופט בית־המ שפט ה מ חוזי ב חיפה, ויחיא ח מודה, כיום ראש אירגון ה שיחרור הפלסטיני בקאהיר, מדינהמשלהם מה ששחאדה דורש מספיק כדי להעמידו ברשימת הבוגדים של ממלכת ירדן :״כל פתרון — אם על־ידי חוזה שלום או אמצעי אחר — שימנע מן הפלסטינאים את הזכות להקים את מדינתם שלהם על בסיס החלטות האו״ם, רק יבטיח את המשך קיומן של תנועות המחתרת ועידודן.
גליון 845 (31 בדצמבר 1953), עמוד 6
הצעת ההחלטה המערבית בעניין התלונה הסורית על עבודות הפיתוח הישראליות בערוץ ה ירדן לא נשאה חן לא בעיני הערבים ולא בעיני נציגי ישראל. … .חד ;:חרי השני התייצבו הערבין ליד שולחן.לביקורת, הראו את תוכן סליהם: זיתים, פ תות, נעליים נו ספות, תפוזים. הירדנים נזהרו עד מאד שמא יתגנב לר שימות שם ערקי מוזר — שלמה מוזר, או בדומה לו. … ליבשיץ רצה אמנם לצרף את קפלגתו למפא״י, אך ביקש להעמיד לה תג • נעבור רגע גירש •הלגיונר את צלם ה עולם הזה שחדר לשטח ירדני. העולם הזה 445
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 39
אך בקומה להשיב לוויכוח, יעדה את הדברים החריפים ביותר לאורי אבנרי, והפעם הגיעה לשפל המדרגה של השמצה זדונית: גולדה מאיר: לא כדי להיכנס לוויכוח עם חבר־הכנסת אבנרי, אבל רק לציין: רוסיה, מצריים, לבנון, ירדן — אף מילת־ביקורת עליהן. גם על לבנון אין מילה, מת שמתבקש מאליו עכשיו, כאשר מזכירים את שם לבנון, גס להזכיר עניין אביבים, גם להזכיר עניין קריית־שמונה. … סילוף אחר של גולדה נגע לחברון ולהתנחלות בחברון: גולדה מאיר נניח לרגע — כניראה לפי רצונו של חבר־הכנסת עופר — שבהסכם־שלום וגבולות מוסכמים יוסכם שחברון חוזרת לירדן. איפה זה כתוב שאסור ליהודים לחיות בחברון, אפילו היא תהיה ירדנית אנחנו צריכים מרצוננו, חגיגית, לקבל שיהודים — היותם בחברון אסורה?
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 21
טרור שבא ממדינה ערבית, אפשר לצמצמו על־ידי איום על ממשלת אותה מדינה באמצעות פעולות־תגמול. אם נצא מהגדה, ולא ניתן לצבא הירדני להיכנס — מי ימנע שם את חידוש הטרור? … • שמירת המצב הקיים. הגדה. תישאר שטח ירדני כבוש, בשליטה ישראלית. ישראל תרחיב את המגע עם ירדן — ולא חשוב אם ישלוט בה מלך ההאשמי, או העם הפלסטיני . … הוא מספר על הפעולה בלא חדווה : ״כשחזרתי מקיביה הביתה — גרתי אז בבית־הכרם בירושלים — הרגשתי אכזבה ססויימת. דיווחתי על 10—12 הרוגים ירדניים, לגיונרים ואנש* המישמר־הלאומי.
גליון 2158 (10 בינואר 1979), עמוד 15
אוטונומיה למחנה השרו למחנה השלום בישראל, מכנה משותף: החונים בתוכו, רוצים בפשרה טריטוריאלית עם הפלסטינים והירדנים. אנשי מחנה השלום בישראל מכירים בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני ואינם רוצים בשילטונו של עמם, עם ישראל, יהודים וערבים, על בני עם אחר. … ההבדל הסמאנטי הוא בשמה של המדינה השכנה, שתוקם על השטחים שיפונו ע״י צה״ל: חלק ממחנה השלום רוצה ב״מדינה פלסטינית״ וחלק אחר ב״ירדנית- פלסטינית״ .גם אלה, הרוצים ביקרו של המלך הירדני, מבינים כי בסופו של דבר תהיה ירדן פלסטין שלמה. … כתוצאה מהפרשנויות השונות והמשונות נוצרו ביש ראל ארבעה גושים מדיניים, במקום שניים: הליכוד מסתופף מאחרי ראש בית״ר וממשיך לצייץ את תוכניות האוטונומיה שלו, שהן להלכה ולמעשה תוכנית-בונדיס- טאן דרום־אפריקאית, תחום־מושב לכוח אדם לא- מיקצועי למיפעלי התעשייה ושירותי הניקיון של מדינת ישראל; א״י השלמה וגוש אמונים — ממשיכי דרכה האמיתיים של תנועת החירות והליכוד הלאומני ; המערך העבודה״מפ״ם המתנגד לאוטונומיה, רוצה ב״פשרה טריטוריאלית״ ובהסדר ירדני-פלסטיני. למרבה התמיהה, אפשר לשייך את רק״ח לאותו מחנה (בימים אלה) ,כי היא מתנגדת לאוטונומיה, מטעמים הפוכים לאלה של המערך, הרואה בתוכנית־בגין את עובר המדינה הפלס טינית העצמאית.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 63
סעיף זה מאשר, כמובן, את המנהיגות הבילעדית של אש״ף בעם הפלסטיני — דבר שאמו מוטל בספק אחרי שערפאת התקבל בכבוז״מלכים, כמנצח המצור על ביירות. הסעיף הזה קוטל את ״האופציה הירדנית״ ,כתחליף למנהיגות אש״ף, אך אינו סותר תפקיד כלשהו,שהמלך חוסיין יוכל למלא כמתווד בין ארצות־הברית ואש״ף, וגם בין ישראל ואש״ף, אם מישהו יעמוד על כך. … סעיף זה סותר, כמובן, כל רעיון של החזרת הגדה לממלכת- ירדן, אך אינו סותר יצירת קשר כלשהו, הדוק או פחות־הדוק, בין המדינה הפלסטינית וירדן.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 7
המישפחה נודעה ב־ 1948 בשל אהדתה למצרים, ששלטו זמנית בעיר, ועל כן סבלה כאשר עברה לשילטון הירדנים. ראש־העיר, מוחמר עלי אל־ג׳עברי, היה ראש המישפחה היריבה, הפרו־ירדנית. … מאז הפכה חברון לעיר- חזית, מוקד המאבק על הגרה המערבית כולה. 0הצרה 3וצח ^ ־ 1976 הכריז שר־הביטחון, ^ שימעון פרס, על בחירות לרשויות המקומיות בגדה. הוא האמין כי חסידי ירדן ינחלו ניצחון סוחף בכל מקום. לתדהמתו (ולשימחתו החשאית של יריבו, ראש־הממשלה דאז יצחק רבין) נפל הניצחון הסוחף בחלקם של חסידי אש״ף. … קוואסמה ביקש להיות ראש־עיר שקט ומעשי. אך הדבר לא ניתן לו. התחנה הירדנית את המושב בשידור אחרי שערפאת וחבריו החליטו לסלק את הסוכנים הסוריים מן האיר־גון, ולהחזיר לאש״ף את עצמאותו.
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 10
המקורות נוקבים בשמם של שניים כ״הגודם האנונימי״ :האחד הוא הירושלמי דויד סופר, מהבעלים של ירדן השקעות בעימ ומלונות הירדן. השני הוא לודביג ג׳סלסון, דירקטור באמפ״ל ומבעלי המניות היותר נכבדים של חברה זאת. … המישטר הפרו־אמריקאי בתוניסיה התערער, המישטר הפרו־אמריקאי במצריים נפגע, וכן גם המישטר הפרו־אמריקאי בירדן. בכל רחבי המרחב התחזקו המגמות הדתיות־לאומניות, העלולות להשליך את העולם הערבי ואת ישראל גם יחד לתוך התהום של חומייניזם רצחני.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 13
יש רק דרך אחת להעמיד את הדבר במיבחן: להציע לאש״ך הפסקת־אש כללית כשלב לקראת משא־ומתן עימו, ולהניח לאירגון לקבל החלטה לכאן או לכאן. • ״על המישלחת הירדנית־פלסטינית לנהל איתנו משא־ומתן ישיר בלי תנאים מוקדמים״ זה מצלצל יפה. … לממשלת־ישראל יש ויש תנאים מוקדמים לניהול המשא־והמתן. העי״קרי שבהם: שבמישלחת הירדנית־פלסטינית לא ישתתף אדם השייך לאש״ף או המזדהה עימו. … למשל: שהמשא־והמתן צריך להתנהל על־בסיס ההסכמים של קמפ־דייוויד, שכל הגורמים הערביים (ובעיקר ירדן והפלסטינים) דחו אותם מכל וכל. משמע: אילו היו הירדנים והפלסטינים דורשים מאיתנו להיכנס למשא־ומתן בלי תנאים מוקדמים, היינו אנחנו מסרבים בתוקף.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 8
משרד ד,בטחון נענה לו, והודיע לשלטונות המכס כי עקבה נכר,־מלחמה (מה שאינו דם בשתי הגדות נהר הירדן ,״הגבול הטבעי״ שעליו חולמים כל חסידי הסיפוח, הוא פצע שותת־דם. … כל יום העובר מבלי שייעשה מאמץ בכיוון זה פירושו עוד כמה טיפות דם — משתי גדות הירדן. יחסי מרחביים מ ה רוצה עבד־ אל־נ א צר? … אחמד בהא־אל־דין, אחד העיתונאים החשובים של מצרים, העלה הצעה להסדר ערבי—ישראלי: הכרה בגבולות ד,־ 5ביוני, הקמת מדינה פלסטינית בשטחי ירדן, הגדה המערבית ורצועת עזה, ושיקום הפליטים שם.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 19
קבע מיברק של סוכנות הידיעות של המזרח התיכון המצרית: כאשר פוצצו לוחמי־חרות ערביים את צינור הנפט של חברת הנפט האנגלו־עיראקית, העובר בתוך שטח ירדן, פרצו ממנו סילוני נפט. הצינור, שהתחלתו בשדות קירקוק, מסתיים בבתי הזיקוק של חיפה. … ״אנו עוד נגלה את האמת לעולם כולו.״ ואכן, למחרתו ביקשה עיראק רשות על כל רשת השידורים בשפות זרות. בלי מירדן להטים למקום הפיצוץ קבוצת עיתושסאפיה, אשד, צעירה וחיננית, תחתום על נאים בלתי משוחדים כדי שיעידו שהצינור הכתב־יד, לא שודרה שום תוכנית בשפה יבש לגמרי.
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 22
״אילת,״ סיפר הוא ,״היא המקום היחיד בגבול ישראל־ירדן שבו מובטח־ם הישראלים מפני יריות מעבר לגבול. כי אם יורה חייל ירדני בישראלי והלה יתכופף, יפגע הכדור במיצרי.״ #אף אחד משחקני הבימה, אפילו אלה שאינם מאמינים באמונות טפלות -אינו מוכן להסתכן ולשחק במי מפחד מודרג׳יניה וולף. … לאחר מכן קיבל שחקן אחר, מישא אשרוכ, התקפת דיסקוס. השבוע, לפני הצגה בעמק־הירדן, תלתה אשתו, דליה פרידלנד, המשחקת אף היא בוירג׳יניה, נלקחה לבית־חולים.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 9
.״ המוזר הוא בי כאותם הימים עצמם השתדל עבד אל־נאצר בבל כוחו לשכנע את הסורים להסכים לחלוקת מי־הירדן כין ישראל והערכים לפי תוכנית ג׳ונסטון. ״ג׳ונסטון סיפר לי שהמיצריס מילאו תפקיד קונסטרוקטיבי במשא־ומתן, והתאמצו לשדל את הסורים והירדנים להסכים. אולי נבע הדבר מכן שנאצר קיווה אז לקבל סיוע אמריקאי ניכר לבניית סכר אסואן.״ בא־תו יום הזמין בן־גוריון את ברנס לשיחה דחופה, למרות שהיה זד, יום א׳ ,בו נחים אנשי או״ם הנוצריים. … אחרי הנצחונות המדומים, בהם הודיע הצבא ד,מיצרי על הריגת 200 חיילי צד,״ל שלא היו ולא נבראו, שלח ראש ממשלת ירדן לעבד אל־נאצר מיברק לגלגני בו הכריז :״אני בטוח כי הצבא המיצרי עתיד לנחול עוד הרבה נצחונוח דומים!
גליון 1624 (16 באוקטובר 1968), עמוד 23
אנשים אייגי בירדן בלתי־ידוע בחייו של הרמטכ״ל פרק לשעבר ומנהל רשות־הנמלים בהווה, וב־אלוף חיים לסקוב, ייחשף השבוע ב־תוכנית־הראדיו אלה חיי שבעריכת עמוס אטינגר. … אולם אחיה, עזר, שיכנע את בתה ואת בנה, שהם עתה בגיל גיוס, לעלות לארץ ולהתגיים ל־צה״ל • .אותם בעלי מכשירי טלוויזיה ישראליים, הנוהגים להאזין לשידורי הטלוויזיה של ירדן, יכלו לחזות השבוע בדמות ישראלית ידועה, על מסך הטלוויזיה השכנה.
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 3
אבל יש הסברים נוספים, שלא כל כך נראים לעין ממבט ראשון. הסכרים אלה קשורים בירדן, בתימן המלוכנית, בסעודיה. כלומר: בל אויבי עבד־אל• נאצר. … שינוי זה במאזן־הכוחות יחזק את סעודיה ואת ירדן. במישהי, הזה סוריה הופכת להיות גורם חסר־חשיבות בימעט.
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 7
אז איים נשיא מצריים על האינטרסים של בריטניה וצרפת, של ירדן ועיראק. כיום מאיים נשיא מצריים על הנפט של בריטניה וארצות־הברית, על קיום סעודיה וירדן.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 12
הכסף לשיקום ההריסות נתרם על־ידי ממלפני פעולת־העונשין לא היה לרחוב זה שלת ירדן. המלך חוסיין עצמו הופיע בכפר, למחרת הפעולה, והבטיח לחושבים פיצויים שם. … המספר הנכון הפתיע אותם. ״עשיתי חשבון שבירדן יש שני מיליון תושבים,״ הסביר אחד מהם .
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 4
מדור ״תצפית״ הבע, בי ״ההשיים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה־המערבית יוסדרו בינואר ...1956״ מדור ״הגבול״ שיחזר תהרית כאמור ביתר, בגבול הישראלי־ירדני, שבמהלכה נהרגו ונפצעו כמה חיילים של הלגיון הערבי. … בירושלים התנגש הגיטו עם שוטרי המדינה ועם אזרחים שוחרי־חופש נסערים, במאבק שהונצח בתמונות הנראות כאילו ניגזרו מעלון תעמולה אנטי־שמי חולני (ראה: שער). בגבולות הדרום ניקטלו אורבים ירדניים על־ידי האש הפיתאומית של ישראלים מאומנים, שהגיעו אל עורפם והשאירו את גופותיהם כעדות מתה לפרובוקציה (ראה: תצלום). … ״העולם הזה״ 894 לגיונרים הרוגים: שני חיילים הרוגים של הלגיון הערבי, צבאו של חוסיין מלך ירדן, לאחר קרית אש עם חיילי צה״ל שהפתיעו אותם, בגיזרת ביתר שבגבול ישראל־ירדו
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 18
למטרה זו גם נשלחו 10 סוכנים חשאיים לירדן, והם שומרים על הגבס של בסאם שכעה משכם מחופשים בתור טפטים. … אריה במידבר סה ארה רבים תוהים מה סיבת המעצרים שעורכת עתה המישטרה בבל רחבי הארץ בפרשת חטיפתו של הילד אורון ירדן. ובבן, זה פשוט ניסוי לתוכנית־החירום שתפעיל המישטרה אם לא יימצא הילד.
גליון 1872 (18 ביולי 1973), עמוד 14
מלחמת ששת הימים עבר הנתיב דרך סוריה או לבנון לירדן, ומשם לנגב ולסיני. משם, הועבר חלק לרצועה, והחלק הארי מצא דרכו למצריים. אחרי מלחמת ששת הימים, חוסל הנתיב. צד,״ל חתם הרמטית את הגבולות עם ירדן, סוריה ולבנון, במסגרת מלחמתו במחבלים.
גליון 1924 (17 ביולי 1974), עמוד 4
מקורביו של רבין טוענים כי הוא אינו חופשי לאמץ לעצמו מדיניות עצמאית חדשה בתחום זה, אחרי שגולדה מאיר ומשה דיין התחייבו כעת שכיהנו בממשלה, שגם הממשלה ש־תכוא אחריהם, תראה את ירדן כמייצגת העניין הפלסטיני ולא תסכים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. … ייצוג פלס טיני - בפישלחתמ או חדת במחנה הערכי מתגבשת ההצעה שבהכד שף ועידת ז׳נכה תופיע מול ישראל מיש• לחת ערכית מאוחדת, שכה ישתתפו מצרים, סורים, ירדנים ופלסטינים. מבחינה ערבית, מונע תכסיס זה עימות ירדני- פלסטיני, מגביל את חופש־התימרון הישראלי, ומקדם פני האשמה שמדינה ערבית כלשהי מוכנה לשלום נפרד, על חשבון חברותיה.
גליון 1837 (15 בנובמבר 1972), עמוד 15
הפרו־ישראלי הקיצוני של י• הקו ניכסון בארבע השנים האחרונות הוכיח את עצמו באופן פרגמאטי: הרוסים נכ נסו למצריים, אך יצאו ממנה לפחות חל קית, רוב מדינות ערב (כגון ירדן, מא־רוקו, לבנון, לוב, תוניס, סעודיה, כוויית, סודאן, תימן ועוד) לא התרחקו מארצות־הברית, ובחלקן אף התקרבו אליה עוד יותר. • הנפט הערבי נשאר ברשות המע רב, מלבד מסירת זכיון לסובייטים בעי ראק. … הקואליציה החשאית שינוח המקל של הססאסוס והסונויה נים בשטחים המוחזקים ובירדן הם חסדי אונים וקול, ואילו הפי ראיון אינם מהווים אלא מיטרד המזכיר את קיום הבעייה, מכלי שיובלו לשנות את המצב.
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 7
כתב בן־אהרון :״אני חייב לרשום כאן הזהרה חמורה ביו ת ר ...לא נוכל לשאת באחריות של התגרות זו הוא (לסקוב) הוקיע פועלי נמלים בספסרים שכספם בא להם כחסד ובגניבה מכספי הציבור מעניין מה תהיה תגובת השניים על המכתב. בתגובה על המאורעות בירדן, הגיב אכו אחמד מחברון: ירקן שוקיי די, ״גולדה מאיר בוודאי מבסוטית עכשיו. היא בטח שרה גנד סייב דה קינג (אלוהים שמור את המלך) ,ההימנון של מלך אנגליה.״ 1תגובה אחרת על מאורעות ירדן והפגזת מחנות הפליטים על־ידי צבא המלך, היתד, למשורר הישראלי תושב עכו, יעקב חיג׳אזי :״אני חד אנשים ג שנ ח ת שינגן הגיעה לחנוכת מסעדת ״פונטינבלו״ החדשה, במלוא הרכבה: דויד שיפמן, מזכיר התאחדות הסוחרים בתל-אכיב (משופם) ; אחיו התאום דובר ״אגד״ מרדכי שיפמן (לידו) .השניים באו בחכרת נשותיהם, גם הן תאומות.
גליון 2062 (9 במרץ 1977), עמוד 14
יום שני זה דווקא בסדר מצידו, כי יש מפגרים בטל וויזיה ומפגרים זאת בעייה של המפגרים. אזרח אחד מעביר לירדן ושם גומר מקגארט את המאפיה בירייה ממאתיים מטר לפחות, והמאפיה נופלת מתה ישר לתהום. … אזרח אחד מצטער שהוא היה קצת ג׳ובניק בצבא ולא הגיע אף פעם למיסעדה כל־כך יפה וחשובה, ומחליט ש יאכל כבר שניצל בבית. בערב שוב רואה ירדן כי בישראל עדיין רבין ופרס ואקוואדור וכלכלה.
