חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 1,051 עד 1,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1877 (22 באוגוסט 1973), עמוד 38
מכוניתו נלקחה ממנו בימי ה כיבוש, הוחזרה רק אחרי טיפולים ביורוק- ראטיים אינסופיים. כשרצה לעבור את ה ירדן כדי לבקר קרובת־מישפחה גוססת, נשלח מפקיד זוטר אחד לשני, נדרש לעמוד בתור, הסתלק בזעם וויתר על הביקור. … את העתק הצילומים דאג להעביר אל מעבר לירדן, כדי להצילם מתפיסה אפש רית בידי הישראלים.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 19
כסף ז והקים שם ישוב מזרחי , 13 ,תלמיד כיתה הירדן, בשכונת־התקוה). יהודי.״ ניואל ח׳ בבית־הספר • ״בלפור היה רוסי, חוזה מדינת ישראל( ״.יגאל הורוביץ, 10 , תלמיד כיתה ד׳ בבית־ספר תל־נורדוי). … אחר־כן־ שמו מוקשים, פיצצו רבבות ומיט• עניס ועשו להם צרות( ״.אהרון כהן, 4ו, תלמיד כיתה ח׳ בבית־ספר הירדן ב־שכונת־התקוה). ״זאת היתה מהתרת בתקופה הפלמ״ח נגד האנגלים( ״.יורם בוכסנבויס , 17 ,תלמיד הכיתה השישית ב׳ בית־הספר אורט באבו־כביר) … חנה סנש היתה אחת הגיבורות של המחת־רת הזאת( ״.ירדן בן־שחר 11 ,וחצי, תלמיד כיתה ו׳ בבית־ספר לדוגמא ע״ש הג־רייטה סולד.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 24
נפטר בביירות, מהתקף־לב, בגיל ,61 שר־החוץ הירדני לשעבר ואחד המנהיגים הבולטים בגדה המערבית — ד ״ ר קאד רי טוקאן, שיצא את שכם בשבוע שעבר כדי להשתתף בדיוני המועצה ה לאומית הפלסטינית. נחשב לאחד הסופרים הגדולים בעולם הערבי, חיבר 27 ספרים בנושאי ספרות, מדעי החברה ומדעים מדויי־קים, למד ־ באוניברסיטת ביירות ובשנים 1954—1950 כיהן כציר האופוזיציה בפרלמנט הירדני, ב־ 1965 נתמנה לשר לענייני חוץ בממשלת ירדן ובשנותיו האחרונות כיהן כמנהל בית מדרש למורים בשכם.
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 29
התחלתי לדבר על מעצרי אנשים, מאסרים, הקשיים לצאת אל ארצות־חוץ ובעיות בצד המערבי של הגשרים בדרך לירדן. הרחבתי את הדיבור על הרעת המצב של האסירים בתוך בתי־הכלא, בעי קר בבאר־שבע וטול־כרם. … אל־שכעה, נתבקש לעזוב את סוריה והוא נסע למצריים, שם נשאר עד .1954 הוא אינו נחשב כאוהד שילמון ירדן, זבעיקבות קאמפ״דייוויד אף נותקו קשריו עם השלטון המצרי.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 32
מנחם בגין חתם על דברים שקודם לכן לא העז להעלות על דל שפתיו: • ״מצריים, ישראל, ירדן ונציגי העם הפלסטיני ישתתפו במו״מ על פתרון הבעייה הפלסטינית על כל היבטיה • ״נציגויות מצריים וירדן עשויות לכלול פלסטינים מן הגדה המערבית ועזה, או פלסטיניםאחרים כפי ש יוסכם עליהם באופן הדדי.״ • ״הפתרון שינבע מן המשא־ומתן חייב להכיר גם בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני ובדרישותיו הצודקות בעקיפין היתר, זו הכרה בישות פלסטינית ובזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 4
פרסמו ההסכמי ס ע ר דן אם ייחתם הסכם־שלום עם מצריים, יפורסמו, ככל הנראה, פרטי המגעים בין ישראל וירדן, שנערכו בתקופת שילטון המערך, ביניהם פגישות ישירות כץ מנהיגי המערך לכץ מלך ירדן וראשי ממשלותיו.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 8
הפתרון היה גלוי לעין: יש להזרים את מימי מעלה־הירדן דרומה. בימי השלטון הבריטי לא היה לישוב העברי משקל פוליטי מספיק, כדי לבצע תוכנית זו. המשקל הפוליטי לא הספיק לכך גם לאחר הקמת המדינה. רוב חלקו העליון של הירדן נמצא בשטח המפות, ולא היתד, כל אפשרות לנצל את מקורות המים במלואם. … בשנת 1952 נתחדש סכסוך הירדן במלוא עוזו: ישראל הכריזה על מונתה לחפור תעלה, שתטה את מימי הירדן דרומית לגשר בנות־יעקב, תפעיל תחנת־כוח, בטאבחה, ליו כפר נחום, צפונית לטבריה.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 15
כמה מהם נשארו. ״אתה רוצה לראות את הירדן האוריגינלי? הנה הוא. אתה רואה את החריץ הזה? גאון הירדן. לא תאמין. בוא, איש העם, נסתכל קצת על גאון הירדן״. … משהו דומה לפלג הרים באלפים. במקום זה נגמר הירדן האוריגינלי, ומתחיל מפעל ייבוש החולה.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 3
קשה לדבר על שלום כאשר עננים אדומים של מלתמה אם צד,״ל יישאר בודד במערכה, לא יגרום כיבוש גדת מרחפים על פני המרחב, וסכנת מוות מיידי מאיימת על כה הירדן לשבירת מצריים. הוא עלול להשיג, להיפך, את חירבים וכד, יקרים. … רסטיג׳ה הישראלית הגיעה לשיאה והמשטרים הירדן לכל ארכו, ולהטיל את מרות המדינה על כל ארץ- ן* מטרה השלישית תתגשם אוטומטית עם כיבוש הערביים הרקובים צללו לתחום חכזיץ. … כיצד יפעל העקרון הזה אזי השאלה הראשונה צריכה להיות — לשם מה אנחנו תופ גדת הירדן. המצב ד,בטחוני הטאקטי של ישראל יש היתה השעה להציע הצעות נדיבות ומרחי־סים את קו הירדן ז לא בנימה של פיקפוק, אלא בנימה של תנה לטובה באופן המכריע ביותר.
גליון 1372 (25 בדצמבר 1963), עמוד 7
כל מה שדרוש עתה הוא רק הוצאתם לפועל, שלב אחרי שלב, בכל העוצמה שבידינו. כי הטיית הירדן תהווה תעודת־לידתה האמיתית של ישראל.״ לחדולו — או ! … הצעתם: נסיון אחרון להידברות ישראלית-ירדנית־סוריח, בתיווך אמריקאי בדבר ניצול מי הירדן … הרב ניסיס המצרים ערכו סקר מקיף על נהר הירדן, יודע אל נכון כי תנאי זה אינו יכול להתקבל בשום פנים, והוא מקווה כי הגישו על־כך דו״ח מפורט לליגה הערבית.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 23
היא אמרה לי* ״לי יש דרכון שכתוב עליו שאני גויה. אוכל לנסוע לירדן בלי בעיות. ניסע לעיר העתיקה ונישאר שם אצל ערבים טובים, עד שנמצא אפשרות לעבור לעיר החדשה, במדינת ישראל.״ אני זוכר שהגוף שלי רעד. … ״ ואז אמרתי :״אני גם לא רוצה ללכת לירדן! לא רוצה לנסוע למדינה ערבית!״ היא ראתה שאין לה ברירה ואמרה :״טוב, לא ניקח אותך לירדן.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 11
עסקנים עיוורים, ודמאגוגים של ארץ־ישדאל השלמה, ניסו אמנם לטעת בלב האזרח את התחושה, כי אין כוח בעולם שיכול לאלץ את צה״ל לסגת מהתעלה או מהירדן. אבל אנשי־ביטחון־ומדיניות רציניים יותר ידעו, כי ברגע שארצות־הברית תחליט סופית כי צד,״ל חייב לסגת — לא תהיה לממשלת־ישראל כל ברירה ; יהיה עליה לתת את ההוראה בהתאם. … למעשה, רק פורט־סעיד לא פונתה — כנראה מתוך הנחה, שכל עוד עוגן שם הצי הסובייטי לא תעז ישראל לפגוע בה. • הקמת הפיקוד המזרחי. בפיקוד זה שותפות ירדן, עיראק טוריה וסעודיה, ומטהו יושב בדמשק. … אבל אותו הגיון קובע, כי ידיה של ישראל אינן חופשיות לפתוח במלחמה נגד אותן מדינות: על מצרים פרושה חסותה של ברית־המוע־צות, ועל ירדן — זו של ארצות־הברית. המסקנה ההגיונית: כל הדיבורים על מלחמה חדשה מיידית — אינם מעשיים.
גליון 685 (14 בדצמבר 1950), עמוד 9
אם מצרים לא תוותר על דרישותיה לצרף את הסודאן לכתר פארוק. חברי הליגה ההאשמים (עיראק, עבר־הירדן) ת! מכים בסתר בעמדת מנהיגים אלה, כי אין הם רוצים במצרים יותר חזקה מאשר היא כיום. … ביניהם מוסד, נאצ ר, נציגה הנוצרי של רמאללה, שבעת הויכוח על סיפוח פלשתין לעבר הירדן בהתחלת שנה זו, אירגן עזיבה הפגנתית של אולם הישיבות כאות מחאה נגד עבדאללה• בהפגנה השתתפו 14 מתוך 40 חברי הפרלמנט. … חברי המג׳ליס מתמרדים כבר מזמן נגד השתלטותו האישית המוחלטת של עבדאללה על עתיד ממלכת הירדן. כי במשך שלושים השנה, ששלט בן־מדבר זה על ארצו ההררית והיבשה, היה אחראי על מעשיו כלפי הבריטים בלבד.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 37
עד הרגע האחרון קיוו המצרים, כי העמדה העויינת של סעודיה אינה אלא העמדודפנים, וכי ברגע המכריע תצטרף סעודיה, יחד עם ירדן ונסיכויות־הנפט, אל יוזמת הנשיא. היתד, זאת טעות חמורה — מחדל מדיני־מודיעיני ממדרגה ראשונה. … אני לא מדבר בשם תנועה קומוניסטית.״ ״בשבילי ברור שהיה פד, צעד משותף של הירדנים ושירותי־ד,ביטחון של ישראל,״ קובע סגן־ראש העיר, מתנגדו של ראש- העיר הנוצרי של בית־לחם. … ״אני חושב שישראל מתכננת פירסומים כאלה, כדי לעזור לאנשים שלה בגדה, שהם גם האנשים של ירדן. כולם יודעים מי הם האנשים האלה. הם סיעת-הליכוד שלנו.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 60
הסרט הוא פרק ראשון בסידרה על־פי רומנים של ניקדלם פריליגג, אולם הגאונים היושבים בטלוויזיה הישראלית קנו רק פרק אחד ממנה. !• בירדן, מישפחת פארט־רידג׳ למי שהחמיץ פרקים מסידרה זו כששודרה בארץ (שעה 5.00 בשני הערוצים). … ומלוה מטלזאח) ן ךייך צ י״ 1צ ״ ל ו• בירדן משעממים השידורים היום כמעט כמו בטלוויזיה הישראלית. בשעה 5.00 אחר- הצהריים מערבון לילדים מה- סידרה בית בערבה (בשני הערוצים) ,וב־ 9,15 סרט עלילתי. כפי הנראה יושבים גם בירדן איזה יצחק שמעוני או מרים •רוטשילד, המחליטים מה להקרין רק ברגע האחרון.
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 46
העיתונאי דניאל כלוך פנה, דרך מדור זה, אל קברניטי הטלוויזיה הירדנית במחאה על שעון הקיץ שהונהג בטלוויזיה זיו, המפריע לבלוך לצפות בסרטים ובסדרות ׳המוקרנים בירדן, משום ששעת הקרנתם הוקדמה. נראה כי בירדן מתחשיבים בביליוך, ולמרות שעדיין לא עבר הקיץ, חזרה התחנה הירדנית לשעון המקובל בישראל, והסדרות מתחילות שם עכשיו ב־ 19.10 ואחרי החדשות של .22.00 דפנה ודן כנר יום רביעי ׳ 1חמישי • מאגזין לנוער(צ.)0.3 #ההעונעה וווו עבודה מאומצת והריון 30. 8 31 8 הכתבת לענייני טלוויזיה של דבר, טוכה צי מוקי, שהיא בתו ישל הכתב המדיני של ידיעות אחרונות אריה צימוקי, עומדת להתחיל לכתוב במדור טלוויזיה ושל אחד מעיתוני הנשים.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 42
לסרן הצעיר יש חדר בצ׳לסי ושם נערכות פגישות האוהבים, בעוד חדרי המשרתים של מישפחת בלאמי רותחים גם • נערות אמריקאיות (ירדן, שני הערוצים, שעה .)10.10 סידרה חדשה ומעולה היורשת בהצלחה את המלאכיות של צ׳ארלי, אם כי בסידרה זו ישנן רק שתי חתיכות. … אחרי ש פגש את הדובה גריז, דובה מהגזע הנדיר גריניטי, התחיל לתאר את היחסים ביניהם. • סרט קולנוע ארוז־ (ירדן, שני הערוצים, שעה .)10.10 התחנה הירדנית ממשיכה להביא סרטי קולנוע חדישים.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 7
פרט משעשע: פארוק מלך מצרים התלונן לפני הנסיך השוודי על חוסר האחדות־הערבית — ׳שר •החוץ הירדני קבל לפני פארוק, בשם ממשלת ירדן ופיקודה הצבאי, כי הדגל המצרי היה במשך יפי הקרבות גדול בעשרה ס״מ מדיגלה של ירדן.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 55
< #בי ח ד: לילדת שחרזדה 0.00 ערוץ — 3שי ח ר בצבע, מדבר ומזמר ערבית)- .תוכנית הבידור המרכזית של הטלוויזיה הירדנית בערוץ : 3זימרה, שירה וריקודים, לפי מיטב המסורת של לילוודערב. … אגב, סידרה פופולארית זו מוקרנת הערב בישראל ובירדן, אך ירדו מקדימה את ישראל בכשעה, כך שאוהבי הזו! … מדבר ומזמר עב רית) .שידור חוזר של סידרה כל מי שסיים לצפות, ממש בשעה זו, בהארט ואשתו בירדן, מוזמן לראות בתחנה הישראלית את הפרק שכבר חוקרן שם בשבוע שעבר.
גליון 2473 (23 בינואר 1985), עמוד 8
בנטוב בוודאי האמין כי מוטב היה למיפלגה לדבוק, כמוהו, בעקרונות־היסוד שלה. יחסי חוץ מותה של יוזמה ירדן הזמיגה מישלחת של אישים יהודיים — אך אלה סירבו בפקודת ממשלת-ישראל הידיעה היתה מעניינת. כמה אישים יהודיים בולטים מארצות־הברית הוזמנו לכינוס בעמאן, כדי לדון בענייני השלום. בעבר סירבה ירדן להניח ליהודים להיכנס לשיטחה, אף כתיירים. … המוזמנים היו בטוחים שממשלת־ישראל, שראשה דוגל רישמית ב״אופ־ציה הירדנית״ ,תקפוץ על המציאה. ואכן, תחילה היה נרמה למוזמנים כי ראש־הממשלה, שימעון פרס, מתייחס לעניין בחיוב.
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 5
יש המאמינים כי המתיחות כלל מופנית כלפי סוריה, אלא כלפי ירדן. למלך חוסיין אין שום עניין בהצטרפות לתהליך־השלום, שבו אין שום דבר מובטח לו, מילבד צרות. … המלך מודע לעובדה כי המצע הרישמי של תנועת־החרות כולל את סיפוח עבר־הירדן לארץ־ישראל השלמה, ואמנה זו לא בוטלה מעולם — כשם שלא בוטלה האמנה הפלסטינית. … גם ב־1956 האמינו הכל עד הרגע האחרון ממש שצה״ל עומד לתקוף את ירדן, ותחת זאת הונחתה מכת־פתע על מצריים.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 60
,נשלח לפעולות סודיות וחשובות בגדה המזרחית של הירדן. כשנסתיימה מילחמת העצמאות, חשב אחמד לתומו, כי נכונו לו חיים שקטים ונוחים בכפרו. … דברי ההסבר כי אחמד, שהיה אוש לח״י, עלול להירצח בירדן, לא הועילו. • כיום חברת כנסת מטמס ריתחיה. (610 * ער ל ידת משה דיין בירדן חיכו לאחמד אנשי המישטרה הירדנית.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 20
סרט אחר מציג גישה מפתיעה לאירועי הסרט, כפי שמצפים היום מסרט שנעשה באיזור זה של העולם, מתכחש לכל עמדה ספטמבר השחור בירדן והקשה בלתי נסתרת לאיפוליטית ומצליח להעביר את רוח האנשים, אשר רועי היום באיזור. מ 1חה של ידידות, שמתכוון גם כופרים במודע בחובתם לקחת חלק במאורעות לדמות הנושאת את השם,פרנדשיפ׳ וגם לכליונו של המושג ״ידידות״ ,מתרחש בירדן בספטמבר . 1970 זהו החורש הידוע מספטמבר השחור׳ בשל הטבח שערכו חיילי חוסיץ בפלסטינים. עיתונאי בריטי, המוצב בירדן, נקרא לזהות אשה שנמצאה על־ידי אש״ף ללא דרכון.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 55
מדינת״ישראל עמדה איפוא — מראשית קיומה — מול תאום סיאמי שנולד יחד איתה, תחת אותם שמים, בתוך אותה ארץ — התאום הסיאמי של הבעיה הפלסטינית, שהוא עצמו נחלק לכמה וכמה תאומי״מישנה — האוכלוסיה הערבית־פלסטינית שבגבולות מדינת־ישראל, האוכלוסיות הפלסטיניות השונות שהתגבשו בחבל עזה, בגדה המערבית שבשליטת ירדן, בסוריה ובלבנון. היסטוריונים כבר עמדו על התופעה המעניינת המאפיינת את הפליטות הפלסטינית — זוהי פליטות שאינה נעלמת. … מבעד לערפל המידע אין לדעת אם מדובר בהשמדה ממש של קבוצה לאומית, כלומר בירי ובהפגזה של ישובים פלסטיניים בלבנון על כל יושביהם, או בגירוש המוני של פלסטינים לעבר סוריה (במטרה שהנדודים, מכיוון שהחלו שוב מקץ יותר מ 30-שנה, יימשכו עד ירדן, כדי להגדיל שם עוד יותר את התאחוז הפלסטיני כדרך להפיכת ירדן למדינה פלסטינית מוצהרת, או שניהם גם יחד — או אולי לא זה ולא זה) .אבל דומה שכבר ברור לחלוטין, שבלבנון נוצר מכוח מילחמת 1982 מצב חדש לגמרי — הפלסטינים שהיו גורם של ממש במדינה המיוסרת ששמה לבנון איבדו את מעמדם זה לגמרי.
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 18
מקבל כל סוגי עבודות בנין ומוזאיקה מסגרות ונגרות בנין תריסי פלסטיק וטפטים תל־אביב, רחוב שינקין ( 14 בחצר) למרות שמפלגת אל־בעת המציאה את הרעיון המודרני של מדינה כל־ערבית (אותו אימץ עבד־אל־נאצר לאחר מכן לעצמו) ,מביאה אותה התנגדותה לקאהיר לרעיון של מדינה קטנה יותר, שתכלול את סוריה, לבנון, ירדן — וישראל. הדבר אינו מתבטא בתעמולה הרישמית, אלא בשיחות פרטיות. … נו לון גאים להודיע על פתיחתםמחדש האמפיתיאטרון והבאר עם התזמורת המפורסמת ג׳ ורג׳ ״תקום מדינה גדולה אחת שתכלול את סוריה, לבנון, ירדן וישראל. שם יהיו כל האזרחים שווים, כלי הבדל דת ולאום.
