חיפוש: ירדן
נמצאו 6,273 תוצאות (מציג 1,026 עד 1,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 29

אישי יצאו 1ג ד 3ר0 האלוף (מיל׳) חיים (״ויוויאן״) הרצוג, מועמדו של שימעץ פרס לתפקיד שר״ ההסברה, מארגן עתה קבוצה של אישים במיפלגודהעבודה, מתוך כוונה לקיים בנס שייצא נגד רעיון ״האופציה הירדנית״ של שימעון פרם. לדעת הרצוג פשטה ״האופציה הירדנית״ את הרגל, בעיקבות התגובות המגיעות מאירופה, מארצות־הברית. מירדן וממצריים. הרצוג טוען שעל מיפלגת־העבודה להציג רעיונות מדיניים נוספים, ולא ״להידבק לרעיון של האופציה הירדנית, שהוא הדגל הפוליטי היחידי של פרם.״ דו ב רו שלא רי דו ד תפטר דב קול, דוברו האישי של שר־האוצר יורם ארידור, עומד להתפטר בקרוב מתפקידו, בעיקבות השידור האומלל של ארידור בטלוויזיה, שקול התנגד לו.
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 33

פעם פוצצו בתי הבלנים היוס חוסכים אותם לקברים בוקר בוקר יוצא חשם אבו־גרביע, קשיש, תושב שכם שהיה בעבר שוטר בממלכה הירדנית, מבית־המלון בו הוא מתגורר לעבר ביתו. … בכל מפונים חשם וחיכמאת אבו־גרביע במלון ההורים גורשו לותה למען הקשישים. למרות העובדה ש לא ניתן לגרש לירדן מי שהיא אזרחית ישראל, אין תושבי שכם משתכנעים מכך . … הסיבה: בשכם פשטה השמועה כי דיי־מוגר מועמדת לגירוש לירדן בשל פעי־ 70 הצילומים שנתלו על קירות הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים, שצולמו בידי תלמידי החוג לתולדות האמנות, לא היו מעודדים אולי תשומת־לב, לוליא נכללו בהם כמה צילומי עירום.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 16

הפידאיון חששו, בצדק, כי הסדר־השלום המוצע עלול להביא לחיסולם הפיסי של אירגד ניהם על־ידי הכוחות המזויינים של המימסד הערבי — כוחות מצריים, ירדן ולבנון. ההסדר נועד, בין השאר, לבודד את הפידאיון, לשקם את הפליטים ובצורה זו לחסל או לצמצם את אירגוניהם. … המערך הפנים־ערבי הוא עתה כלהלן: • לימין קאהיר עומדות המדינות הערביות ה״מתונות״ — לבנון, ירדן, מארוקו (שמלכה קיבל את נחום גולדמן לשיחה פומבית) ותוניסיה (הדוגלת בהסדר עם ישראל מזה שנים רבות).
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 26

אחרי שראה בליל שבת האחרון את סרט הטל וויזיה על אמיל זודא, טען העיתונאי אורי סלע :״זו שערוריה, איך שנותנים ל שמאלנים להשמיץ את הצבא, הגנרלים והמימסד, כאילו ש כלום לא השתנה במדינה!״ *111ק 811ך 11 הישראלית שחיתה בירדן שמונה שנים !1 1 #111 11 1111 וחזרה ארצה, כתבה ספר בשפה הערבית על הקורות אותה בירדן ועל הרומנים שהיו לה, לדבריה, שם עם קצינים ירדניים ונסיכים.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 31

י1ם חמישי 5.7.84 • בידוד: המופע של מוצאי שבת (10.30 — ערוץ 30 — 6דקות) .תוכנית־הבידור השבועית של הטלוויזיה הירדנית. שירה, זימרה וריקודים, בהשתתפותם של אמנים ידועי־שם. • אינפורמציה: בשולי החדשות 10.50 ערוץ 25 — 3דקות — ערבית) .סיקור מורחב של אירועים חברתיים ואמנותיים, שהתרחשו במשך השבוע החולף. … • קולנוע: סרט קולנוע אמריקאי (— 11.15 • סרטבע: על דרקונים ושפיריות 8.02 מדבר אנגלית) .סרט מסידרת ה ערוץ — 6מדבר אנגלית) .כמדי שבוע בשעה זו, מגישה הטלוויזיה הירדנית בערוץ הלועזי סרט קולנוע חדש יחסית, שפרטיו נשמרים בסוד עד סמוך למועד הקרנתו. … • סרט קולנוע — 7.00 ( :ערוץ 80 — 3 דקות — מדבר אנגלית) .בכל יום שישי במקביל להצגת הסרט הערבי בישראל מציגה הטלוויזיה הירדנית סרט לכל המישפחה, בדרו״כלל דרמה עלילתית- מישפחתית או מערבון, ממיטב הווי המערב הפרוע.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 28

תוכניות נוזעדפות תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית יום רביעי • טלוויזיה: עד פופ ( — 8.02 מדבר עברית, מזמר אנגלית) .אורח התוכנית יהיה המלחין והזמר שמוליק קראוס. … • סידרה לילדים: אי הגמדים 6.00 ערוץ 25 — 3דקות — מדכד אנגלית) .סידרה בגיל הרך בהפקה ירדנית, המוגשת על־ידי צמד שחקנים המסתייעים בבובות. … חם שבת 7. 1.84 • פולקלור: חג• מאזן מארח 7.30 ערוץ 30 — 3דקות — מדבר ערבית) .סיפורים מחיי • סידרת מתח: מאגנום 10.15 ערוץ 6 — 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרת מתח אמריקאית בכיכובו של תום סלק, בעל ההופעה הספורטיבית הנאה _,שהפר תוך זמן קצר סמל־מין בארצות־הברית. היום יום בירדן משובצים באגדות ומעשיות בדוויות, ועל דרך המשל והסיפור מנסים לפתור את בעיות השעה. • סרט קולנוע 10.15 ערוץ — 6/3 הסינה.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 7

היחסים התקררו מאוד בספטמבר השחור של . 1970 הצבא הירדני חיסל את נוכחות אש״ף בירדן. הסורים התכוננו להתערב לצד אש״ף, אך די היה באיום צבאי ישראלי — לפי בקשת הנשיא ׳ לינדון ג׳ונסון — כדי להרתיע אותם. … זיכרון זה השאיר אחריו מישקע עמוק. אחרי שמרכז־הכובד של אש״ף עבר מירדן ללבנון, החמירו היחסים בינו ובין סוריה, שראתה בעין רעה מאוד את התגבשותו של כוח חדש, פלסטיני, בארץ שבה היתה רגילה לעשות כבתוך שלה.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 22

כאשר פרצה מלחמת־ששת־הימים טס מספרד לאלג׳יריה, ואחרי הקרבות הגיע לירדן. בסך־הכל הושקעו בהכשרתו רבבות של דינארים. … מבחינה מיקצועית, ביצע את פעולותיו לפי כל כללי הלוחמה הזעירה שלמד בסין: הוא הצליח לחצות את הירדן עם אנשיו, על ציודם, מבלי שייתפס. … לויליאם עצמו היתד, השערה כלשהי :״כמה ימים לפני הפעולה היכר, אל־שזזיש את מורה־הדרך שהעביר אותנו את הירדן, והביא אותנו לרמון. האיש נפגע ועזב אותנו.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 8

שם מפורסם — ברחבי עולם : צבעיו שיער ^ 1ם 1 £י11 במקום מי חמצן £מ 08£1 זי אג ס ץ ^) מצורף חנ ם לכל א ריז ה 5ו /\8ק שנו /מסמס ׳ 0 0 5 מ מ שלת חלם שום דבר לא בילבל את האזרח הישראלי השבוע כמו עמדת ממשלתו לגבי הפליטים המבקשים לחזור מעבר־הירדן לגדה. למחרת הכיבוש שוכנעו רוב הפליטים האלה לברוח אל מעבר לירדן, ולא תמיד ב־דברי־נועם. טענו, השבוע׳ ראשוני החוזרים לקלקיליה: אחרי הכיבוש הם גורשו מבתיהם, הועברו ישר אל הירדן (ראה כתבת). לאחר מכן, כאשר האהדה לישראל בעולם ירדה באופן תלול, החליטה הממשלה להרשות לכל הפליטים האלה להזור.
גליון 1819 (12 ביולי 1972), עמוד 15

.״ עתה, אחרי שהתברר שאנשי עקר־בה אינם מוכנים למכור את השדות למינהל מקרקעי ישראל, הועלתה פתאום טענה חדשה: האדמות בכלל אינן שייכות לאנשי עקרבה. הן רכוש הממשלה הירדנית. אנשי עקרבה עיבדו אותן בחסד ולא בזכות. ממשלת ישראל, כיורשת הממשלה הירדנית בשטחים, היא עתה בעלת הקרקעות. נגד טענה זו אין תושבי עקרבה יכולים להתווכח .״נכון,״ אמר ראש־המועצה חוסיין חמדן ,״היו לנו אדמות שהיו רכוש הממשלה הירדנית. אבל אלה היו אדמות פסאייל. אדמות טאוויל היו תמיד שלנו.
גליון 1031 (17 ביולי 1957), עמוד 4

מדינות אלה תעבורנה להתקפת שלום מחודשת על ישראל, בתקווה להציגה כתוקפנית ומונעת השלום, באי־נכונותה ליישב את הפליטים בגבולותיה ולהצטמצם בגבולות החלוקה של או״ם משנת 947ו. ס מענק כספי אמריקאי גדול יינתן לירדן כזמן הקרוב, בדי להעביר את הפליטים מגבולות ישראל וליישבם ביישובי קבע בסביבות הערים הירדניות שבעבר הירדן מזרחה. ירדן, מתוך שאיפה לזכות במענק, תיענה לתוכנית זאת באופן חלקי, אך תיזהר מלהסכים לה בשלימותה, כדי לא לעורר את חמת המדינות הערביות האחרות.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 18

ראשים מותזיס לארגונים אלה פיתח עבד אל- ^ נאצר שלוש צורות של חדירת הוא שולח מורים לכל מקום בו מקבלים אותם: יותר מ־ 300 נמצאים בלוב 100 ,בכווית 45 , בסומאלי האיטלקית. שאר 1600 המורים נמצאים בירדן, תימן, הסודאן וסין הקומוניסטית שחשוב יותר, הוא ממלא את שגרי־רויותיו החשובות בחוץ־לארץ, מדרגת שגריר ומטה, בקצינים מאומנים במודיעץ צבאי. … עתה הוא משרת כמזכיר העיתונות הפרטי של עבד אל־נאצר. בירדן נרצח באופן מסתורי רושה הרס בטוח, ואם עבד אל־נאצר אינו יכול לקיים הבטחה זאת, קשה להניח כי יוכל להמשיך ולהחזיק במנהיגי הערבים זמן רב. … הרשימה כוללת את מאלאיה, אינדונזיה, הודו, פאקיסבאן, איראן, תורכיה, עיראק, ירדן, סוריה, הלבנון, ישראל, ערב, תימן, כווית, בחריין והנסיכויות האחרות של המפרץ הפרסי, עדן, הסודגן, חבש, אריתרי־אד״ סומאלי הבריטית, הצרפתית והאיטלקית, זנזיבר, טנגנייקה, אוגנדה, קנייד״ בוג־נדד״ ניגריה, חוף־הזהב, לוב, טוניסיד״ אל־ג׳יריד״ מארוקו וכמו כן אירופה המערבית, אמריקה הדרומית וארצוודהברית.
גליון 1558 (12 ביולי 1967), עמוד 11

המיפגש בין תושבי שני חלקי ירושלים, המיפגש בין תושבי מה שהיה אתמול ירדן ובין תושבי מדינת־ישראל, הפך לחוויה לאומית ודו־לאומית לשני הצדדים כאחד. … אפילו אם אי־פעם בעתיד יהיו התושבים האלה אזרחי מזינה ערבית לא־פלשתינאית, אפילו אם השטחים יחזרו לירדן ולמצריים — לא יחזרו הדברים לקדמותם, לא יוכלו לחזור לקדמותם, אחרי מיפגש כזה. כך זה היה בזעיר אנפין בירושלים, וכך זה יכול להיות שופמן מחר לגבי הגדה ורצועת־עזה. כידוע, אינני דוגל בהחזרת השטחים לירדן ולמצריים. אני סבור שיש להקים בשטחים אלה מדינה פלסטינאית, שתהיה קשורה עם מדינת־ישראל מבחינה מדינית, כלכלית וצבאית.
גליון 1557 (5 ביולי 1967), עמוד 13

קיום המימשל הצבאי — יש בו רמז של כוונה להחזיר את השטחים האלה לבעליהם הקודמים — למצרים ולירדן. שאס לא כן, לשס־מה להחזיק אותם במימשל נפרד? … לגבי כל הפתרונות האלה, עם כל המרחק שביניהם, זולת החזרת השטחים למצריים ולירדן, יש מכנה משותף אחד — שהם חייבים טיפול מיוחד מצד ממשלת ישראל. … את הרעיון שלנו לאיחוד ארץ־ישראל על־ידי גירוש ירדן ומצריים והקמת פדרציה עם מדינה פלסטינית — גיבשנו סופית במינשר העיברי, שפורסם לפני עשר שנים בדיוק.
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 59

אין מה לחלום על הגשמת תוכנית הקמתה של ״ממלכה ער בית מאוחדת״ (פדרציה־כביכזל בין שתי גדות הירדן) לפי חלומו של חוסיין. • על החשש שמא רוצים הערבים ל בולל את ישראל בתוכם: אין לנו מגמות של התפשטות. … בשבוע שעבר, כאשר בחן ״פורום החדשות״ של הטלוויזיה את סיקור חטיפתו של אורון ירדן, הוא החליט להצטרף לבקשת כתבי ה־מישטרה בעיתונים היומית לפטר את ארד מימישרתו מיד עם חיסול פרישת החטיפה. … שדרן גילעדי 3ועוח 3חדר ובמנהל הקטע מ״העולם יחזה״ (:51צ)2 רון ודא?*פ !,־ נזישחקים בטלוויזיה הירדנית ביקשו בישיבת הממשלה שלא להשתמש גם בהשוואה הזאת.״ הנוסח הזה אינו יכול להניח דעת.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 35

כאותה שעה גם השמיע פומבית את הדיעה שיש להידבר עם יאסר עראפאת ועם אש״ה, כדי להציע להם הצעה לפיתרון: שצה״ל יעזור להם להפיל את המלן־ חוסיין, ולהשתלט על ירדן, תמורת ויתורם על הקמת מדינתם בגדה המערבית. … לעזור לאש״ף אמר אז שרון :״אני מעדיף מדינה פרו־סובייטית ממיזרח לירדן על התקדרות העננה הפלסטינית בשמינו. … הוא לא הסתיר שהיה מעדיף לעזור לאש״ף נגד הסורים — ושוב תמורת הסכמת הפלסטינים לכונן את מדינתם הלאומית בירדן, תוך ויתור על הריבונות בגדה. ססוה אותה שנה, בהתקרב עונת הבחירות.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 84

״ שאלה טלי. ״בלי להישמע ציני,״ אמר ירדני ,״יש עוד משהו שהוא חשוב מאוד לפני שאתם מחליטים. … מה לעשות?״ ״רק כדי להשלים את התמונה,״ אמר ירדני ,״אוסיף לך עוד דרך אחת, שבה נהג השופט העליון לשעבר, הדוקטור חיים כהן, איש מסורתי ושופט גדול. … הם היו בדרכם לדלת כאשר הוסיף עורך־הדין ירדני :״ויש עוד דרך אחת.״ שני בני הזוג הביטו בו בעיניים בוהות ואמרו :״די, לנו זה מספיק!
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 29

הביטוי ״לכת באורדום״ נפוץ כיום במובן ״לעשן חשיש״ .בתל־אביב אפילו קיים כבר מועדון־לילה המכונה בשם ״האורדום הצהוב״ .אבל מקורו של הביטוי הוא בשם הערבי של נהר הירדן — אורדון. חיילי צה״ל בביקעת הירדן המציאו ביטוי ״לכת באורדון״ ,שפירושו ״ללכת לחצות את ה־ רתחן; ״ציון״ _ פטפטו . … משרד עורך־הדין יעקב סלומון ערך עבורו בשנת 1966 סקר שהוכיח כי אומנם תשתלם הקמת מרכז באול־נג בתל פרס ר א שון: ירדן״ .ברחוב קיבל הביטוי משמעות אחרת לגמרי.
גליון 1621 (25 בספטמבר 1968), עמוד 18

כיוון שאבילאה רואה עצמו כאיש מציאותי, ואינו מתעלם מן ההווה העקוב־בדם, הוא רואה אפשרות של שלב־מעבר: הקמת פדראציה המורכבת משלוש מדינות: ישראל, שבירתה תהיה תל־אביב; ירדן — שבירתה עמאן; ופלסטין־ שתקום, אשר בירתה תהיה שכם. … על־אף היותו פאציפיסט, מבין אביליאה שפדראציה כזו תהיה, אולי, בעלת־צבא: ״הממשלה הפדראלית של ישראל, פלסטין וירדן תחליט אולי על הקמת צבא־הגנה תחת פיקוד משותף״ הוא קובע — אם כי אין הוא שש במיוחד לאפשרות זו.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 15

היה זה השבוע הראשון בו חל ההסדר החדש להחזרת פליטים במיסגרת התוכנית לאיחוד המשפחות. הממשלה הניחה שממשלת ירדן תעודד את מגישי־הבקשות — אך מספר המבקשים המועט מעיד שאין זה כך. … תסיסה בגרעין מק״י קץ לאידיליה הדתית יש להניח שירדן תכוון את התעמולה שלה, משום כך, נגד עצם התוכנית ״להתיר את שיבת הפליטים עלפי סלקציה״.




